עשרה בטבת – יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו

עשרה בטבת הוא היום בו סמך מלך נבוכדנאצר הרשע מצור על ירושלים, מצור זה נמשך שלוש שנים והביא לחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון. חז"ל קבעו יום זה ליום צום, אך חשוב לזכור כי התענית אינה התכלית, אלא עניינה לעורר את הלבבות לדרכי תשובה.  על דרך התשובה כתב "הצמח צדק", אחד מאדמו"רי חב"ד: על הפסוק המופיע בתפילות יום הצום: "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו.." 'און' – פירושו כוח ועוז. וכשם שתשובה מחייבת ש"יעזוב רשע דרכו", כך צריך "איש און" – איש החזק בדעת עצמו – לעזוב מחשבותיו. ולא יאמר "אני אומר כך", "אני סובר כך" – כי כל "אני" ומציאות – הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות. (מעובד מתוך "היום יום", הרבי מליובאוויטש)  שנזכה לנצל יום סגולה זה לתשובה פנימית מעומק הלב...ולהפוך יום…

להמשך קריאה

ספר החיים -מהות הפרשות בספר בראשית מזון רוחני

ספר החיים  השבת נקרא את פרשת "ויחי" שהיא הפרשה האחרונה של ספר בראשית. ספר בראשית נקרא גם "ספר הישר", כפי שאומרת הגמרא: "ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים". ומכיוון ש"מעשה אבות סימן לבנים", הרי שספר זה מכיל גם את סדר העבודה הפרטי והכללי של כל אחד מאיתנו, ומתווה את הדרך לחיים!  את דרך ה"ישר" מסביר הרבי מליובאוויטש ניתן ללמוד משמות הפרשיות: פרשה ראשונה, פרשת "בראשית" –רומזת לנו כי יסוד הכול הוא בהכרה שהקב"ה הוא שברא את העולם כולו "בְּ- ראשית" – כלומר בְּ- במובן של בשביל, ראשית – במשמעות של ישראל שנקראו ראשית והתורה שנקראת ראשית. כלומר המילה הראשונה של התורה מלמדת אותנו שהעולם נברא בשביל "ראשית" כלומר – בשביל ישראל ובשביל התורה. הפרשה השנייה מלמדת אותנו כי מטרת הבריאה היא "נח" –…

להמשך קריאה
יוסף הצדיק מזון רוחני
הבעש"ט מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית

יוסף הצדיק מזון רוחני

בס"ד ז טבת  בפרשות האחרונות אנו מלווים את יוסף בתלאותיו בארץ מצרים: בבית הסוהר, עלייתו לדרגה של משנה למלך מצרים, ועד לדרגה של "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".  בתורת החסידות מוסבר שכל תופעה גשמית הקיימת בעולם, מתחילה ומשתלשלת מתופעה רוחנית. העובדה שיוסף פרנס את ישראל בימי הרעב (הגשמי), מלמדת כי יוסף הוא שמעניק כוחות רוחניים בימים קשים (רעב רוחני). בתקופות של הסתר פנים, גלות וחושך רוחני (כתקופתנו) יונקים כוחות מיוסף הצדיק שבאותו הדור.  ומה לומדים ממנו? השבטים היו רועי צאן שהתרחקו מהעולם ומשאונו, בכדי להיות פנויים לעבודת ה'. יוסף לעומתם היה במרכז העשייה והחיים במצריים, אף על פי כן לא פגם הדבר באמונתו ובדבקותו בקב"ה!!  גם אנו יכולים לקבל כוח לחיות בתוך תוכיותו של העולם (המסתיר ומעלים על הקב"ה), ובכל זאת להיות קשורים…

להמשך קריאה

חג הספרים – "דידן נצח" ה טבת

בתאריך ה' בטבת תשמ"ז (6 בינואר 1987), פסק בית המשפט המחוזי בניו יורק בנידון המשפט שניהלה אגודת־חסידי־חב"ד על בעלות ספריית הרבי הריי"ץ שהספריה שייכת לחסידות ולא לאדם פרטי. מאז, ה' בטבת נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (מארמית - "הניצחון שלנו"). לפני כמספר שנים נלקחו ספרים עתיקים ויקרי ערך מספריית הרבי מליובאוויטש בניו יורק.הספרים נלקחו ע"י בן משפחתו של הרבי הקודם בטענה שהוא "יורש" והספרים שייכים לו. במשפט שהתנהל בארה"ב בעניין נקבע ביום זה, כי לא חל דין ירושה על הספרים ויש להשיבם וכן כי הרבי אינו אישיות פרטית אלא אדם כללי בהתאם לקביעתה של הרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי וביתו של הרבי הקודם, כשנשאלה למי שייכים הספרים אמרה: "הרבי והספרים שייכים לחסידים"! הרבי התייחס לחזרתם של הספרים כמעשה בעל משמעות רוחנית של…

להמשך קריאה

בזכות הנשים – חנוכה

בזמן שלטון היוונים נגזרו גזרות קשות על היהודים. היו שהתיוונו, והיו גם נאמנים לדת היהודית, אשר ברחו אל המדבר והמערות מפני גזירות אנטיוכוס. הנשים היו אלה שעמדו לבדן בתוקף ובמעשיהן עוררו את הגברים להילחם ביוונים. היו אלה הנשים שהניפו ראשונות את נס המרד. כך היה גם בזמן פורים בזכות מסירות נפשה של אסתר המלכה, וכך היה גם בזמן יציאת מצרים בזכות שפרה ופועה המיילדות שהצילו את הזכרים מידי פרעה. העניין מורגש גם במצוות החג- הדלקת נר חנוכה. גם גברים וגם נשים מצווים להדליק נרות, אולם דווקא הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים. ניכר כי התוכן והמשמעות של החג חודרים במיוחד ללב הנשים, עד שהן מתעלות ומתנתקות לחלוטין ממלאכות היום-יום ומתמקדות באור הרוחני של ימי החנוכה. ועל כך אמרו חז"ל: "בזכות…

להמשך קריאה

למה 8 ימים

חנוכה הוא חג של שמונה ימים, ובו מדליקים שמונה נרות. בבית המקדש הדליקו בכל יום מנורה בת שבעה קנים. מה פשר ההבדל?  המספר שבע מסמל את עולם הטבע, את סדר הדברים הטבעי, שהרי העולם נברא בשבעה ימים. לעומת זאת המספר שמונה מסמל את העל- טבעי, (8- גם הוא סמל של אינסוף), מה שהוא למעלה ממגבלות הטבע. הרבי מליובאוויטש אומר: "בחנוכה מאיר האור הנעלה של שמונה, ויורד ונמשך עד הדרגה התחתונה". הבעל שם טוב אומר: "בחנוכה מאיר אורו של משיח". ואכן על משיח נאמר: "מצאתי דוד עבדי, בשמן קדשי משחתיו".  חנוכה אם כן הוא חג מסוגל ביותר לביאת משיח, צריך רק לפקוח עיניים.

להמשך קריאה

נר אחד נוסף…מעלין בקודש

חז"ל קבעו כי את נרות חנוכה מדליקים בשיטת "מוסיף והולך" – כך שבכל ערב אנו מדליקים נר אחד נוסף. בכך טמונה הוראה כללית בעבודת ה':  אף על פי שהדלקנו נר ביום הקודם, וכמובן שמצווה זו נעשתה בכל השלמות הראויה, כאשר מגיע יום חדש אין אנו מסתפקים שוב בהדלקת נר אחד בלבד, אלא אנו מוסיפים באור, ומדליקים נר אחד נוסף בכל יום. ככל שהאדם מתבגר ומחכים יותר גם הדרישות ממנו גדלות בהתאם.  חז"ל מלמדים אותנו באמצעות נרות חנוכה, כי מיהודי נדרש תמיד להוסיף בהארת הסביבה באור של טוב וקדושה, ולפעול על-פי הכלל 'מעלין בקודש'.  חנוכה שמח!!!  מעובד מתוך "ליקטוי שיחות", הרבי מליובאוויטש.

להמשך קריאה

הכח להאיר- נר שישי של חנוכה

הכוח להאיר  הערב נדליק נר שישי של חנוכה.  נרות חנוכה מלמדים אותנו, שעלינו, כמותם, להאיר את סביבתנו. אך איזה כוח יש ליהודי בודד להאיר את ה"חושך" הכבד שברחובה של עיר, בבית או אפילו בלב?  הכוח להאיר נמצא בברכה שמברכים לפני הדלקת הנרות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה". קדושתו של הקב"ה הטבועה ביהודי, ומתגלה על ידי קיום מצוותיו היא זו הנותנת לנו את כוח ההארה הבלתי מוגבל...  (מעובד מתוך "סיפורו של חג", מנחם זינגלבוים)

להמשך קריאה

מלחמת היוונים – טימאו ולא איבדו? – פך השמן

מלחמת היוונים עיקר מלחמתם של היוונים הייתה נגד האלוקות שבתורה ובמצוות. לכן כתוב "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", – כלומר ליוונים לא היה איכפת שישראל ילמדו תורה, אבל הם רצו שלימוד התורה יהיה מצד השכל שבתורה בלבד כמו כל חכמה אחרת, ועל ידי זה להשכיח ח"ו מישראל שהתורה היא תורת ה'. זו גם הסיבה שכאשר נכנסו היוונים להיכל בית המקדש, הם לא החריבו אותו, אלא טמאו את השמנים. העניין של טומאה וטהרה איננו מובן על פי שכל. מדוע שמן זה טמא ושמן זה טהור? ניצחון החשמונאים היה ניצחון ההתקשרות העל שכלית לתורה ולנותן התורה, ומשום כך זכו לכל הניסים שנעשו להם. "בימים ההם בזמן הזה" - שנזכה לקבל כוחות ממסירות נפשם של החשמונאים, להתעלות מעל מגבלות השכל ולהתקשר, ע"י התורה והמצוות, בנותן התורה. חנוכה שמח! (מעובד מתוך…

להמשך קריאה

הכוח להאיר..נר שני של חנוכה

הערב נדליק נר שני של חנוכה. נרות חנוכה מלמדים אותנו, שעלינו, כמותם, להאיר את סביבתנו.אך איזה כוח יש ליהודי בודד להאיר את ה"חושך" הכבד שברחובה של עיר, בבית או אפילו בלב? הכוח להאיר נמצא בברכה שמברכים לפני הדלקת הנרות:"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה".קדושתו של הקב"ה הטבועה ביהודי, ומתגלה על ידי קיום מצוותיו היא זו הנותנת לנו את כוח ההארה הבלתי מוגבל ומצוותת אותו עם נותן המצוות! שנשכיל לנצל את מה שממילא טבוע בנו, ונזכה להאיר את הסביבה!! (מעובד מתוך "סיפורו של חג", מנחם זינגלבוים)

להמשך קריאה

סיפורם של הנרות.. נר ראשון של חנוכה

היום בערב נדליק נר ראשון של חנוכה. "בימי החנוכה צריך להקשיב לסיפורם של הנרות" (האדמו"ר הריי"צ,השישי בשושלת חב"ד). סיפורם של הנרות נושא עמו את המסרים הפנימיים של ימי החנוכה. ודווקא באמצעות הסיפור הם חודרים עמוק יותר ללב האדם... בנר ראשון נתבונן בכלל חסידי יסודי: "מעט אור דוחה הרבה חושך". הדרך להלחם בדברים שליליים (חושך) –הן מדות רעות ותכונות שליליות בנפש, והן תופעות שליליות חיצוניות – היא על ידי הוספה באור. במקום להתפלש בדברים השליליים ולעסוק בהדגשת השלילה שבהם, מוטב להבליט את הדברים החיוביים והאמיתיים, וחזקה על האור שידחה את החושך בדרך ממילא! חנוכה שמח מלא אור...!!

להמשך קריאה
מה דע? כג כסלו
לימוד הרמב"ם היומי

מה דע? כג כסלו

אחת מתקנות הרבי, הינה לימוד יומי בספרו של הרמב"ם "משנה תורה" או "היד החזקה".אתמול ב"ה, הסתיים המחזור ה- 33 ללימוד, והיום מתחיל מחזור ה- 34.  .2014. התשע"ה מצוות העשה הראשונה, אותה מכנה הרמב"ם "יסוד היסודות ועמוד החוכמות", ואיתה הוא פותח את חיבורו,היא – "לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא כל נמצא כו' וידיעת דבר זה מצוות עשה שנאמר "אנכי ה' אלוקיך".מצווה זו מסביר הרבי היא מצוות המוח והשכל, כלומר "הגם שכל אחד ואחד מישראל הוא מאמין בה' באמונה פשוטה ולבבו תמים עם ה', חובת המוח והשכל להביא אמונה זו בידיעה והשגה. וזהו "לידע שיש שם מצוי ראשון", שידע זאת בהשגה והבנה דווקא.וכמו שכתוב: "דע את אלוקי אביך ועבדהו בלבב שלם, וכתיב "וידעת היום גו'." ההלכה האחרונה, איתה מסיים הרמב"ם את חיבורו היא בהצגת הייעוד…

להמשך קריאה

יוסי, ילד שלי מוצלח….

בפרשתנו ("מקץ"),יורדים בני יעקב מצרימה, ופוגשים את יוסף אחיהם כאשר הוא שליט על כל ארץ מצרים. האחים לא פגשו את יוסף שנים וכעת אינם מכירים אותו: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (פרשתנו מב,ח). אחי יוסף "לא הכירוהו" – משום שלא העלו על דעתם, שאדם זה, שכל טרדות השלטון תלויות בו, יכול להיות אחיהם הצדיק. כלומר, שיכול אדם להישאר דבוק בקדושה ובאלוקות, כאשר הוא שקוע כל כך בעשייה גשמית ובמעורבות בכל ענייני העולם הזה! מוסבר בחסידות, כי בני יעקב בחרו להיות רועי צאן, כיון שהעדיפו להיות מרוכזים בעולם רוחני עליון, בעולם של קדושה וטהרה, ולא רצו להיות קשורים עם כל המולת העולם. לעומתם, יוסף הצדיק היה מסוגל להיות קשור עם הקב"ה, לא רק מתוך התבודדות ובריחה מעיסוקי העולם הזה, אלא גם…

להמשך קריאה

מזון רוחני- יט כסלו- ספר התניא

בס"ד יט' כסלו  ספר התניא  אדמו"ר הזקן  מייסד חסידות חב"ד כתב את ספר ה"תניא" המכונה "תורה שבכתב" של החסידות. היום ומחר אנו חוגגים את חג הגאולה וראש השנה לחסידות, בו מתחילים יהודים רבים לימוד יומי מחודש של ספר התניא. הלימוד מתחיל בדף השער של הספר, בו כותב אדמו"ר הזקן כי התניא הוא "ספר של בינונים". כלומר – התניא אינו מיועד ליחידי סגולה, אלא זהו ספר הדרכה לאנשים רגילים, בו אנו לומדים כיצד אנו יכולים למצות את מלא כוחותינו כל אחד לפי ערכו. הספר מיוסד על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו".כלומר – בעל התניא מלמד כל אחד ואחד מאתנו , איך אפשר לחיות על פי רצון ה', במחשבה, בדיבור ובמעשה וכל זאת באופן של שמחה אמיתית והגשמה עצמית! שיעורי תניא ניתנים…

להמשך קריאה
"חג החגים" – ראש השנה לחסידות
שם שאל את המשיח: "אימתי אתי מר?" (או בעברית.. "מתי יבוא אדוני?"). ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". כלומר משיח יבוא כאשר החידוש של הבעל שם טוב, תורת החסידות, תתפשט בעולם!

"חג החגים" – ראש השנה לחסידות

החל מהיום בערב יחול יט' וכ' בכסלו  – ראש השנה לחסידות וחג הגאולה של האדמו"ר הזקן, בעל ה"תניא". ביום זה שוחרר האדמו"ר הזקן ממאסר ברוסיה הצארית לפני  216 שנה. יום זה מציין חידוש ופריצה, היות ולאחר השחרור חל מפנה ועליית מדרגה באופן הפצת מעיינות החסידות בעולם. הבעל שם טוב הקדוש כתב מכתב לבן דודו בו הוא מספר לו על עליית נשמה שעשה לעולמות עליונים, עד שהגיע להיכלו של משיח. שם שאל את המשיח: "אימתי אתי מר?" (או בעברית.. "מתי יבוא אדוני?"). ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". כלומר משיח יבוא כאשר החידוש של הבעל שם טוב, תורת החסידות, תתפשט בעולם! ואכן החל מ-יט' כסלו החלה החסידות להתפשט "חוצה" בעולם, עד "חוצה שאין חוצה ממנו",כך שכל אדם היום מכיר ומדבר חסידות, גם אם הוא לא…

להמשך קריאה

הצלחה…

בפרשת וישב מסופר על מכירת יוסף על ידי אחיו למצרים. תחילה יוסף נמכר לעבד בבית פוטיפר, ולאחר מכן יורד לשפל נמוך יותר ונאסר בבית האסורים. אולם בשני המצבים הללו זכה יוסף להצלחה מופלאה והוא ממונה למנהל המקום. הצלחה היא פונקציה של מזל. זו ברכה שהאדם זוכה לה לא בכוח יגיעתו, אלא כמתנה מלמעלה. הצלחה כזו מתחלקת לשניים: אדם הרואה הצלחה רבה במעשי ידיו, באופן שברור לכל שזהו איש בר-מזל, שמצליח למעלה מדרך הטבע. להצלחה זו זכה יוסף בבית פוטיפר, שנאמר: "וכל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו". ברם ישנה גם הצלחה מופלאה יותר, הצלחה כה עצומה, שאי אפשר לייחסה כלל לפעולותיו של האדם, אלא מיד חשים שיד ה' עשתה זאת. הצלחה זו ראה יוסף דווקא בבית האסורים עליה נאמר: "ואשר הוא עושה, ה' מצליח"…

להמשך קריאה

ט"ו בכסלו – שלמות הלבנה

היום טו' בכסלו, וביום זה, כבכל טו' בחודש, הלבנה במילואה. בבריאת העולם כתוב: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים" (בראשית א, טז). רש"י מסביר שבתחילה היו שניהם (השמש והירח) שווים בגודלם. כיון שאמרה הלבנה (עפ"י המדרש) כיצד ימלכו שני מלכים בכתר אחד? אמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך. אך לעתיד לבוא מגלה ישעיהו, נביא הגאולה: "והיה אור הלבנה כאור החמה" (ישעיה ל, כו).  בכל טו' לחודש מתמלא דיסקוס הלבנה כמו החמה, מאין ובדוגמת מצב העולם המתוקן בגאולה. שלמות הארה זו מבטאת כי ביום זה גם עניינו הרוחני הספציפי של אותו החודש הגיע לשלמות התגלותו. ובזמננו זה בעומדנו בחודש כסלו המכונה גם "חודש הגאולה", הרי עניינו הספציפי הוא הגאולה האמיתית והשלימה, על כן יום זה זכאי ומתאים לפעול ביאת משיח צדקנו בפועל…

להמשך קריאה

נושא הכלים – יום קל!

"השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" (תהילים נה,כג)רש"י מפרש: "יהבך = משאך". וביאור העניין .....לכל אחד מאתנו משא משלו, משא שהרבה פעמים נראה כבד מנשוא...העצה הייעוצה היא – השלך את המשא על ה'. "והוא יכלכלך" – מלשון כלי, ולא רק כלכלה...כלומר, ה' הופך אותנו לכלי ראוי ומתאים לנשיאת המשא שלנו, וכאשר יש לאדם את הכלים המתאימים – נעשה המשא נוח וקל לנשיאה. עלינו מוטל סה"כ להשליך את המשא הזה על הקב"ה, לפנות אליו ולבטוח בו, וזאת על ידי הכלים אותם הוא נותן לנו כל יום מחדש- תפילה, לימוד התורה, כולל כמובן פנימיות התורה, וקיום המצוות! יום קל!

להמשך קריאה

חמור – זה מלך המשיח

בפרשת השבוע, פרשת וישלח, מסופר על חזרתו של יעקב מחרן לארץ ישראל ועל המפגש בינו לבין עשיו אחיו. עשיו יוצא לקבל את פני יעקב במטרה להרגו, ואילו יעקב שולח מלאכים לפייסו. אלו מוסרים לעשיו בשם יעקב: "עם לבן גרתי וגו', ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה" (בראשית לב,ו). על פסוק זה נאמר במדרש (ב"ר עה, ו): "חמור – זה מלך המשיח, שנאמר: עני ורוכב על חמור". כלומר יעקב רומז לעשיו כי מבחינתו, לאחר הניסיונות אצל לבן הארמי, הוא מוכן לביאת המשיח. ורמז זה מתבטא בפסוק "ויהי לי חמור". "חמור" – מלשון "חומר". ההתעסקות שלנו עם העולם על פי הוראות התורה והמצוות מגלה את הקב"ה בתוך חומריות העולם, ומהווה הכנה לביאת המשיח שאז יתגלה שורשו האמיתי של היש הנברא, שהוא היש האמיתי- הקב"ה. ועוד והוא…

להמשך קריאה

חג הגאולה י כסלו

בהשגחה פרטית בהמשך ליום ההולדת ויום ההסתלקות של האדמו"ר האמצעי שחל אתמול, היום הוא חג הגאולה שלו. יום בו הוא שוחרר מבית האסורים לאחר שנעצר על פעולתו בהפצת החסידות ונקבע ליום חג בקרב חוגים רחבים בישראל. ככלל, אדמו"רי  חב"ד מסרו נפשם על גילוי פנימיות התורה והפצתה בכדי שכל יהודי ויהודייוכל ללמוד את פנימיות התורה ועל ידי כך להתקשר בגלוי עם פנימיות הקב"ה ופנימיות נשמתו. הם ישבו במעצרים, עמדו בסכנת חיים ועברו עינויים... וכל זאת בשבילנו דור אחרון לגלות (ודור ראשון לגאולה), שנוכל להכיר את תורת החסידות, ותורה בכלל, נזכור שאנו יהודים, נרים את הראש ונזכה לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש! חג גאולה שמח!

להמשך קריאה

שלימות רוחנית – ט כסלו – רבי דובער שניאור – היסטוריה יהודית

רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דער מיטעלער רבי)הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן ומרת סטערנא שניאורסון. הסתלק ביום ט' בכסלו תקפ"ח ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין. שלימות רוחנית  היום (ט' כסלו) הוא יום ההולדת ויום ההילולא (הסתלקות) של האדמו"ר האמצעי (השני בשושלת חב"ד). לגביו אנו מוצאים חידוש, שיום הולדתו ויום פטירתו חלים באותו היום. בהתאם לדברי משה רבנו ביום הסתלקותו: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" (וילך לא,ב) אומרת הגמרא:"מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי ושנותיי, ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר את מספר ימיך אמלא" (מסכת ר"ה יא,א. סוטה יג,ב. קידושין לח,א). כלומר, הקב"ה ממלא את ימי חייו של…

להמשך קריאה
בני יעקב או ישראל?
"מטל השמיים ומשמני הארץ"

בני יעקב או ישראל?

מה השם יעקב מורה לנו בימינו מה השם ישראל מורה לנו בימינו?  בפרשתנו (וישלח) מסופר על מאבקו של יעקב עם המלאך של עשו. המלאך מחליף את שמו של יעקב לישראל: "ולא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך" (בראשית לב, כט).גם אברם קיבל שם חדש מהקב"ה – אברהם, ומאותו רגע אכן התורה מכנה אותו רק בשם זה.ואילו יעקב ממשיך גם לאחר קבלת השם החדש להיקרא בתורה לעיתים יעקב ולעיתים ישראל. מבואר בחסידות ששני השמות, יעקב וישראל, מסמלים שתי מדרגות בעבודת ה':"יעקב"- מורה שברכות יצחק באו אליו "בעקבה וברמייה", בכך שהתחכם להשיג ברכות יצחק לעשו."ישראל"- מורה על מדרגה נעלית יותר, שבה הברכות באות ליעקב "בשררה ובגילוי פנים" (רש"י פרשתנו). ברכות יצחק כפשוטן היו על עניינים גשמיים – "מטל השמיים ומשמני הארץ".מכאן ההוראה אלינו…

להמשך קריאה

חלות השבת בעבודת הנפש הפנימית

חלות לשבת  מלאכת הכנת הלחם מלמדת אותנו פרק בעבודת הנפש הפנימית.  בתחילה יש בידינו אוסף של גרעיני חיטה שלמים. גרעינים אלה הם נוקשים ונפרדים, ואפשר בנקל להבחין בין גרעין למשנהו. כדי ליצור קמח יש לטחון אותם עד דק. רק כאשר הגרעין מאבד את כל מציאותו, כשלא נותר כל שריד לממשותו העצמית, ייעשה לקמח.  הטחינה היא השלב הראשון בעבודה הפנימית. הדגן שבנו הוא התכונה הקיומית הטבועה בתוכנו- להרגיש את עצמנו. אנו מרוכזים בצרכינו האישיים, במחשבות, בכאבים, במאוויים, ברגשות ובחלומות שלנו. אך כל עוד אנו מרגישים את עצמנו, יקשה עלינו להיות קשובים באמת לזולת. אנו גם עלולים ליפול לתחושה של התנשאות ולחוסר קשר וקשב לסביבה. מלאכת הטחינה בנפש היא ההליכה נגד הטבע שלנו, היציאה מן הרצונות הפרטיים, וההתעלות מעל המאוויים האישיים שלנו. עבודה זה…

להמשך קריאה

"וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא) פרשת ויצא

ראש ורגל  "וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא)  בדרכו של יעקב אבינו לחרן, עובר יעקב במקום בית המקדש ולן שם, כנאמר: "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". חז"ל לומדים מפסוק זה, כי לילה זה היה הראשון בו יעקב שכב לישון, לאחר שארבע עשרה שנה היה בבית מדרשם של שם ועבר ועסק בתורה בלילות. ואם כך נשאלת שאלה גדולה: אם ארבע עשרה שנה לא ישן בלילה, דווקא כאן, במקום המקדש, שכב לישון?!  הרבי מסביר כי עניין השכיבה הוא ירידה רוחנית גדולה לאדם. מעלתו של אדם מתבטאת דווקא כשהוא עומד, אז רואים בבירור – הראש (השכל) למעלה, הלב (הרגש) באמצע, והרגליים (כוחות העשייה) למטה. אך כשהוא שוכב לישון, נוצר מצב שבו הראש והרגליים שווים כביכול. החלק העליון של האדם מסמל את רוחניותו,…

להמשך קריאה

לצאת לעולם בבחינת "מלאכים" – פרשת ויצא

הקב"ה נתן לנו תורה ומצוות המקיפות את כל חיי האדם. אם כך -  מדוע לא פטר אותנו לפחות מכל טרדות היום-יום, מקשיי הפרנסה וכו'? אז היינו יכולים להתמסר ללימוד התורה והמצוות... תשובה לכך נמצא בפרשת השבוע שמתחילה ב: "ויצא יעקב וילך חרנה". יעקב יוצא בשליחות יצחק, למצוא לו אישה בחרן. חז"ל מסבירים כי חרן היא "חרון אף של מקום"-מרכז של עבודת אלילים, מידות רעות ושאר דברים שליליים. יעקב הבין שעליו לצאת מבאר-שבע שם יושבים הוריו- מקום של רוחניות, קדושה ותורה, ולרדת מטה מטה לתוך גשמיות העולם, ודווקא שם לעמוד בכל הניסיונות!!  וזוהי הוראה גם עבורנו- נבראנו דווקא בעולם גשמי וחומרי, לא על מנת שנברח ממנו ונהיה בבחינת "מלאכים", אלא התכלית היא דווקא לעבוד בתוך מציאות העולם, בתוך כל הקשיים והניסיונות שמזמנים לנו,…

להמשך קריאה

כסלו – חודש מתן (פנימיות) התורה

חודש כסלו הוא החודש השלישי בשנה. חודש סיון נחשב אף הוא לחודש השלישי, כאשר מתחילים את הספירה מניסן ("החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"). כלומר, ישנה הקבלה בין כסלו לסיון. דמיון נוסף ועיקרי הוא בכך שבשני החודשים היה "מתן תורה" לישראל. בסיוון ניתנה התורה לישראל (תורה שבכתב ושבעל פה).  ואילו בחודש כסלו נתנה פנימיות התורה לישראל (היא תורת החסידות). בחודש זה לפני כ- מאתיים שנה, אדמו"ר הזקן ממשיך דרכו של הבעל שם טוב ומגלה תורת החסידות – פנימיות התורה, נאסר על פועלו בהפצת חסידות ושוחרר ביום י"ט בכסלו. שחרורו מהמאסר מהווה נקודת מפנה בהתגלות תורת החסידות ונתקבל על ידי גדולי ישראל כ"ראש השנה לחסידות" ומכונה חג החגים.  מלך המשיח עתיד לגלות וללמד את הבחינה הכי עמוקה בתורה ככתוב:…

להמשך קריאה

עבודה שבלב – עבודת התפילה

תפילה איננה רק בקשה מהקב"ה על צרכינו (בריאות, פרנסה, זוגיות, גאולה...) או הודיה על מה שנפל בחלקנו. תפילה - היא ממש עבודה. ע"י התבוננות בגדולת ה' ומלכותו, לפני ובזמן התפילה, פועלים שתהיה המשכת ההכרה וההבנה השכלית ש"אין עוד מלבדו", לרגש שבלב. וכך, כאשר המוח והלב פועלים יחדיו, בא הדבר לידי ביטוי במעשים, ומביא לשינוי המידות וההתנהגות.  אחד הפירושים למילה "תפילה" היא מלשון "תופל כלי חרס". כלומר- בכוח התפילה לחבר בין מוח ללב, בין נשמה לגוף, בין עליונים לתחתונים.  וזוהי התפילה להיום, שנזכה לחבר בין הגשמי לרוחני, ולגלות אלוקות בעולם עד לגילוי משיח צדקנו!  שבת שלום!

להמשך קריאה

לא לא לא תנצחו אותי! – פרשת תולדות

מלחמת הנפשות  "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ.." (בראשית כה, כג), כך מסביר בפרשתנו ("תולדות") ה' לרבקה את המלחמה שהיא חשה ברחמה. האדמו"ר הזקן, בעל התניא, משתמש במלחמה הזו בין יעקב לעשיו, כמשל ודוגמא למלחמה הפנימית שקיימת בתוכנו בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. וכך הוא כותב בספר התניא: "אך הנה כתיב ולאום מלאום יאמץ. כי הגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עליה דהיינו להנהיג יושביה כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור עליהם. כך שתי הנפשות האלקית והחיונית הבהמית שמהקליפה נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו..." (תניא, ליקוטי אמרים, פרק ט)  ולמי הכוח לנצח?  על כך עונה האדמו"ר הזקן בפרק כו: "....כגון שני אנשים המתאבקים זה…

להמשך קריאה

סוד העשירות בפרשת תולדות

סוד העשירות  פרשתנו ("תולדות") מספרת על יצחק אבינו שכמעט ירד למצריים בשל רעב שהיה בארץ, אך הקב"ה ציווה עליו להישאר דווקא – "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". ואכן – למרות השנה הקשה והבצורת, יצחק הצליח להוציא יבול מהאדמה בכמות של "מאה שערים" – כלומר פי מאה מהרגיל!!  רש"י מסביר את הצלחתו של יצחק באמצעות ה"מעשר" שנתן – לאחר שהקרקע הניבה את יבולה (הדל), אמד יצחק את התבואה לצורך מעשרות (הפרשת 10% לצדקה). ואז התרחש הנס – והיבול בשנה שלאחר מכן הכפיל את עצמו פי מאה..  ואכן – כאשר האדם מפריש מעשר מיבולו (פרנסתו) הוא בעצם הופך את הקב"ה לשותפו לעסק... והקב"ה מברכו בעשירות ובהצלחה!  על זה אמר חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר..."!  יום טוב של עשירות בגשמיות וברוחניות...נסו והיווכחו!  מעובד מתוך "שולחן שבת",…

להמשך קריאה
על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות
יהי רצון שנלמד זאת אף אנו ונדע תמיד לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא שם ,אמן.

על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות' – פרשת תולדות

נפגש בבאר  בפרשתנו (תולדות)  מסופר על שלוש בארות שחפר יצחק אבינו: 'עשק', 'שטנה', ו'רחובות'. הרמב"ן אומר, כי בארות אלו רומזות לשלושת בתי המקדש אותם עתיד עם ישראל לבנות. לא במקרה בחרה התורה לסמל ולרמז על בתי המקדש באמצעות באר דווקא. ההבדל בין באר למעיין הוא, שהבאר נוצרה על ידי האדם, אשר חפר באדמה וגילה מים, לעומת המעיין שהוא מעשה ידי שמיים. עם כל זאת האדם רק מגלה את המים שכבר היו קיימים. עבודתו היא לאפשר להם לפרוץ החוצה מהמקום בו היו מכוסים ונסתרים. כך גם בית המקדש עיקר עניינו הוא גילוי השכינה : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מצד אחד עלינו לבנותו בפועל ממש, במעשינו אנו. מצד שני, לא מעשינו יוצרים את הקדושה, זו באה מאליה, מלמעלה. תפקידנו מסתכם ביצירת התנאים להשראתה.…

להמשך קריאה
השגחה פרטית – ביאור על הבעש"ט
הבעש"ט מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית

השגחה פרטית – ביאור על הבעש"ט

הבעש"ט (הבעל שם-טוב זצ"ל) מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית, כמה פעמים יזוז ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה. ומרחיב בהסבר כי עניין ההשגחה הפרטית הוא לא רק שכל פרטי תנועות הנבראים הם בהשגחה פרטית, אלא שעל ידי צירוף ואיחוד כל אותן פעולות פרטיות של כל נברא ונברא, נשלמת הכוונה העליונה שבסוד הבריאה כולה!!  ומכאן... שאם תנועת עשב מתרחשת בהשגחה פרטית ונוגעת להשלמת כוונת הבריאה, אז על אחת כמה וכמה כל תנועה שלנו, עם ישראל, "עם קרובו", מושגחת בהשגחה פרטית נפלאה, ומשפיעה ונוגעת בתכלית הבריאה כולה: גילוי משיח צדקנו בפועל ממש, בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש!  שיהיה יום של השגחות פרטיות גלויות

להמשך קריאה

תפקידו של רבי 'ואתם תהיו לי ארץ חפץ'

אל הרבי מליובאוויטש נכנסה פעם אחת קבוצה של אקדמאים, ששאלו על היהדות ועל חסידות. אחת השאלות הייתה: "מה תפקידו של רבי?" השיב הרבי: "על עם ישראל נאמר: 'ואתם תהיו לי ארץ חפץ'. יהודי כמוהו כארץ, כאדמה. בתוך האדמה מצויים אוצרות רבים: מחצבים, מתכות יקרות, אבני חן וכו'. אך צריך לדעת היכן לחפש אותם, ואיך להוציא אותם ממעמקים... מי שאינו יודע כיצד לחפש, עלול לחפור באדמה ולמצוא רק רפש ובוץ, או אבנים וסלעים. כך הוא גם בנפש האדם. תפקידו של רבי למצוא את האוצרות שיש ביהודי – את הנשמה האלוקית השוכנת בנפשו של כל אחד ואחד בישראל". כאשר לומדים מתורתו של הרבי ונשמעים להוראותיו ועצותיו, זוכים לגילוי האוצרות העמוקים והיקרים ביותר הטמונים בנפשנו.  שבת שלום!

להמשך קריאה

אלוקי השמיים ואלוקי הארץ

בפרשת חיי שרה מסופר כיצד אברהם אבינו משביע את עבדו אליעזר ושולחו לקחת את רבקה לאשתו של יצחק. כאשר אברהם משביע אותו הוא אומר לו: "ואשביעך בה' אלוקי השמיים ואלוקי הארץ.. וגו'" (בראשית כד, ג) ובהמשך אומר אברהם: "ה' אלוקי השמיים אשר לקחני.. וגו'" (שם כד, ז).רש"י מסביר מדוע בפעם השנייה אומר אברהם רק אלוקי השמיים ולא מציין שה' הוא גם אלוקי הארץ. ומתרץ שרק עכשיו ה' הוא אלוקי השמיים והארץ "לפי שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כאשר לקחני מבית אבי היה "אלוקי השמיים" ולא אלוקי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ.  על כך מסביר הרבי: "עד אברהם אבינו היה הקב"ה אלוקי השמיים, היינו שאלוקות היה נחשב לדבר שמיימי שאינו שייך לעולם ולענייני העולם. בא אברהם אבינו,…

להמשך קריאה

"עז פנים לגיהינום, ובושת פנים לגן עדן" (פרקי אבות)

"עז פנים לגיהינום, ובושת פנים לגן עדן" (פרקי אבות)  נשמע מפחיד? חסידים מסבירים את מאמר המשנה הזו:  "מי שהוא "עז פנים", חזק ותקיף שלא מתפעל משום דבר ("עז") בפנימיותו ("פנים"), יכול להיות בכל מקום, גם במקומות קשים ("גיהינום"). הוא לא יתפעל ולא ישתנה גם בהיותו שם! לעומת זאת, מי שהוא "בושת פנים", שהפנימיות שלו חלשה ומבוישת, יכול להיות רק ב"גן עדן", במקום שהאלוקות מאירה בגלוי. ברגע שיעזוב את המקום המוגן והבטוח, מי יודע מה יהיה בסופו....  (מעובד מתוך "התוועדות חסידית"- הרב לוי יצחק גינצבורג)  שיהיה יום של תוקף ועזות בכל העניינים הפנימיים!

להמשך קריאה

השידוך הראשון – פרשת חיי שרה

בפרשתנו ("חיי שרה") שולח אברהם את אליעזר עבדו לארץ רחוקה כדי למצוא אישה לבנו יצחק. הוא שולח אותו באופן של "וכל טוב אדוניו בידו". (בראשית כד,י). מתנתו זו של אברהם מעידה על החשיבות העצומה שייחס לנישואי יצחק ורבקה,הוא משקיע בכך את כל כולו ומהותו ("כל טוב אדוניו")!  בחסידות מוסבר כי נישואי יצחק ורבקה מסמלים ברוחניות את הייעוד והתכלית של כל הבריאה: החיבור וההתאחדות של הנשמה והגוף, של הרוחניות והגשמיות. כלומר – להשכין את הקדושה האלוקית כאן למטה, ולעשות מהעולם הזה כלי להשראת אור ה'.  וכאשר יוצא יהודי לשליחות זו בעולם – לאחד את הרוחני והגשמי – נותן לו הקב"ה את "כל טוב אדוניו"!!

להמשך קריאה
החיים שאחרי… החיים!
יש חיים אחרי המוות! טור לפרשת חיי שרה

החיים שאחרי… החיים!

פרשת השבוע, "חיי שרה" עוסקת כולה במאורעות שאירעו אחרי פטירת שרה אימנו (קניית מערת המכפלה, נישואי יצחק ורבקה וכו'...) מדוע אם כן נקראת הפרשה "חיי שרה"??  אן מלמדת אותנו התורה כי חיים אמיתיים הם נצחיים. הם אינם מסתיימים בשעת הפטירה, אלא מוסיפים להתקיים ובאים לידי ביטוי בצאצאיו של האדם, בהשפעת מעשיו ובמהלך החיים שנמשך אחר כך בעולם. דווקא האירועים הללו הם המעידים על טיבם האמיתי ומהותם של חיי אותו אדם...!!  על כך אמרו חז"ל: "יעקב אבינו לא מת!" – "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". כאשר זרעו ממשיך בדרכו ובאורחותיו, אז אנחנו יודעים ש"אף הוא בחיים".  שיהיה יום של חיים אמיתיים, ברוחניות ובגשמיות...!  

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות