שבת הגדול- נס גדול!!

שתזכו לשבת נהדרת | גלויה וברכה לשבת

השבת הקרובה, שבת לפני פסח נקראת "שבת הגדול", הסיבה לכך היא משום ש"נעשה בו נס גדול" לבני ישראל במצריים. ביום זה שמעו בכורי מצריים מפי בני ישראל על מכת בכורות הממשמשת ובאה עליהם… באו בכורי מצריים אל אבותיהם בתביעה לשחרר את עם ישראל, כדי שינצלו חייהם- ודרישתם נדחתה. כתגובה יצאו בכורי מצריים למלחמה בתוך עמם, […]

מחשבה חסידית

לחם מלא

רבי זושא מאניפולי היה עני מרוד. יום אחד הגיע רעבונו עד כדי פיקוח-נפש ממש. אמר רבי זושא בליבו: "לו אדם כלשהו היה מביא עכשיו לזושא דבר-מאכל, היה מציל נפש מישראל וקונה לו חיי העולם הבא. מדוע אפוא לא יזכה זושא בעצמו במצווה הזאת?"… מיד הסיר את חגורתו מעל מותניו, יצא החוצה ומכר את החגורה בכמה […]

ניקיונות לפסח

ילד מנקה

כעת, אנו נמצאים בתחילת ההכנות והניקיונות לפסח. זה הזמן להתבונן באספקטים פנימיים שקשורים בהכנות ובניקיונות אלו. החמץ והמצה מסמלים מוטיבים שונים בעבודת ה'.  חמץ– הוא בסך הכל ערבוב של קמח עם מים, לאחר מעט זמן החמצה תופחת התערובת ומתנפחת – תופעה זו מסמלת גאווה וגסות רוח. גם האדם הגאה "מנפח" את עצמו ומיקר בחשיבותו. במשך […]

תפקידו של הנשיא

המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.

בראש חודש ניסן הייתה חנוכת המזבח של המשכן. במשך 12 יום הקריבו 12 נשיאי השבטים קרבנות מיוחדים לחנוכת המזבח. הרבי מליובאוויטש נשיא דורנו מסביר כי: בחנוכת המשכן נוצק היסוד וההתחלה לעבודת בני ישראל בכל הדורות. "חנוכה" גם מלשון "חינוך"- כפי שהחינוך בונה את היסוד למשך כל חיי האדם, כך חנוכת המזבח בנתה את היסוד לעבודת […]

חודש של ניסים! ניסן

ילדה מריחה פרח

ראש חודש ניסן, שנקרא גם "חודש הגאולה". המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כעם במצריים קשורה עם חודש ניסן. עם ישראל נצטווה לקדש חודשים ואילו חודש ניסן הינו "ראש חודשים", ככתוב: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (ויקרא יב', ב). מכאן שישנם שני ראשי שנים- תשרי וניסן. תשרי– הינו ראש השנה לבריאת […]

מודעות עצמית באלף הזעירא בפרשת ויקרא

אלף זעירא בביה"ס

המילה "ויקרא" הפותחת את פרשתנו מופיע בתורה באות 'א' קטנה. (ויקרא). חז"ל מסבירים כי כתיבת האות הקטנה מרמזת על ענוותנותו של משה רבינו. שלמרות כל מעלותיו הנשגבות היה "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".  בדברי הימים האות 'א' של המילה "אדם" (האמורה לגבי אדם הראשון), הינה 'א' גדולה. רמז למעלותיו העצומות של אדם […]

בהעלות הענן – פרשת פקודי

ענן צהוב

פרשת פקודי היא הפרשה בה מסתיים ספר שמות ובסופה תיאור הקמת המשכן וגילוי השכינה בו, וכך כתוב: "ויכס הענן את- אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ, לד) ובסיום הפרשה כתוב: "ובהעלות הענן מעל המשכן, ייסעו בני ישראל בכל מסעיהם" (שמות מ, לו). מהדברים משתמע, שהנסיעה וההתקרבות לארץ ישראל קשורות דווקא בהסתלקות השכינה […]

מלמטה עד למעלה – ספר שמות

קורא בתורה

השבת קראנו את פרשות ויקהל – פקודי, וסיימנו את ספר שמות (חזק). בספר שמות, מסביר הרבי מליובאוויטש, משתקפת כללות עבודת האדם, מתחילתה ועד סופה:  התחלת הספר "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" (שמות א,א) – מתוארת הירידה בגלות מצרים. התחלת הספר מורה ומבטאת (בעבודת האדם) – את כללות ירידת הנשמה (בנ"י) ל(מצרים לשון) מיצר הגוף ומיצר […]

ההבדל בין איש עסקים לעובד שכיר

אם השם איתי מי יכול נגדי?

איש עסקים  ישנו הבדל מהותי בין בעל עסק לבין עובדיו השכירים. העובד השכיר משקיע את מספר שעות העבודה הנדרש ממנו, ובסוף היום משאיר מאחוריו את דאגות העסק. אפילו העובד החרוץ והמסור ביותר, לא מפגין אותה מידה של מעורבות כמו בעל העסק עצמו. בעל העסק נושא עימו תמיד את נטל הדאגה לכל ענייני העסק. אפילו כאשר […]

המעלה שבשיברון, פרשת כי-תשא

לוחות הברית ומשה רבינו

בפרשת "כי תשא" מסופר בין השאר על חטא העגל. משה רבינו יורד מהר סיני ובידיו לוחות הברית. כאשר הוא רואה את החוטאים בעגל, שובר משה את הלוחות לעיני כל ישראל. "וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" (שמות לב', יט). לאחר מכן עולה משה שוב להר ומקבל את הלוחות השניים, עמם ניתנה התורה שבעל-פה. […]

צום קל  ומועיל מתכוננים לנס פורים

מסיכה של מכשפה

 ידוע כי חז"ל תקנו ביום שלפני פורים לצום זכר לתענית אסתר. מתקנה זו אנו למדים מסר אותו רצו להעביר בני אותו הדור ומחברי המגילה. בזמן גזירת המן היה למרדכי ולאסתר מעמד מדיני רב השפעה: מרדכי היה שר נכבד – "יושב בשער המלך" (אסתר ב, יט) ואסתר הייתה המלכה. צפוי היה, שבראש ובראשונה ינסו להפעיל את […]

עניינו של פורים

שמחה בפורים

הרבי מסביר כי עניינו העיקרי של חג הפורים מוזכר במגילה עצמה. לקראת סוף המגילה שואלת מגילת אסתר על מה ולמה זכו היהודים לנס ההצלה? ובהמשך עונה המגילה: "קיימו וקיבלו היהודים עליהם" (אסתר ט, כ). חז"ל מפרשים כי "קיימו וקבלו את אשר החלו לעשות" (שבת פח, א).  כלומר שבימי הפורים הייתה שלימות קבלת התורה, מצד זה […]

שבת "זכור"- והמלחמה בעמלק!!

נציבי קרח

בשבת שלפני פורים קראנו "במפטיר" מתוך פרשת "זכור": "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים…(ומסיימים) תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח" (ס"פ תצא כה, יז- יט). המלחמה בעמלק היא עניין כל כך חשוב ויסודי בעם ישראל, עד […]

עם אחד לה' אחד

עם אחד לה' אחד

 במגילת אסתר כתוב: "ויאמר המן למלך אחשוורוש ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." כלומר, המאפיין ומייחד את העם היהודי הוא היותו אחד– גם בהיותו מפוזר ומפורד בין העמים. כפי שאומר הזוהר הקדוש: התורה ישראל והקב"ה- נקשרים יחד לאחדות אחת בלתי ניתנת להפרדה.  הכנות נעימות לפורים…

ז' באדר מזל טוב לנו

מתנת יום הולדת

בנוגע לחודש אדר כתוב בגמרא: המן הפיל פור, לבחור יום בו יוציא תוכניתו לפועל. "כיון שנפל פור בחודש אדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר- נפל לי פור בירח שמת בו משה, ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד…"  היינו שלידת משה ביום זה (שבעה באדר) פועלת ביטול והפיכת גזירת המן בחודש אדר, באופן […]

"מחני נא מספרך" – מזון רוחני

תפילה בזריחה

בפרשת השבוע, תצוה. הקב"ה מצווה את משה ציוויים רבים בענין המשכן וכליו. למרבה הפלא שמו של משה לא מוזכר בכל הפרשה. ואכן מאז לידתו של משה ועד סוף התורה, זו הפרשה היחידה שבה שמו של משה לא מופיע כלל אפילו לא פעם אחת. לפי המפרשים אחת הסיבות היא קיום דברי משה לקב"ה לאחר חטא העגל: […]

חודש אדר ופורים

משנכנס אדר מרבים בשמחה

עניינו של חודש אדר הוא חג הפורים. ובזכות הנס של חג הפורים כל ימי חודש אדר נהפכים לימי ששון ושמחה. פורים הוא חג גאולה כשם שפסח הוא חג גאולה, אך ישנו הבדל ביניהם. בעוד בפסח נאמר "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה, וגאלם". בניסים גלויים ובשבירת חוקי הטבע.  בפורים הנס היה, כביכול, על פי חוקי […]

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – המשכן שבלב

לאור נרות

 [sociallocker]  לאחר מעמד הר סיני ומתן תורה, הקב"ה מצווה את בנ"י להקים עבורו משכן, וזו לשון המצווה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). לכאורה היה צריך להיות כתוב "… ושכנתי בתוכו" (בלשון יחיד). חז"ל פירשו כי על ידי בניית המקדש זוכים עם ישראל להתגלות השכינה "בתוכם", בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. בחסידות מוסבר […]

שמירת הפיקדון, פרשת משפטים

הגנה ושמירה

בפרשת משפטים מפורטים דיני השומרים (שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל) ומידת אחריותם לפיקדון שהופקד בידם.  בחסידות מוסבר כי ברובד פנימי כל יהודי גם הוא "שומר" פיקדון. נפשו "האלוקית" היא הפיקדון שהפקיד בידו הקב"ה. כפי שמוסבר ב"תניא" נשמתו היא "חלק אלוקה ממעל ממש". חלק מהקב"ה שהופקד בגופו של היהודי. יתירה מכך על השומר להשיג את […]

בדיקת שמיעה…

בעבר-כל-אימרה-ששמעו

בשבת קראנו בפרשת יתרו על מעמד מתן תורה. הפרשה פותחת במילים "וישמע יתרו וכו'" אומר רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק." (שמות יח,כא). אומר רבי- מנחם מנדל מקוצק: "מה ששמע יתרו שמעו גם רבים אחרים, אבל יש שומעים ואין שמיעתם שמיעה, שאין הדברים נכנסים לתוך ליבם. מעלתו של יתרו ששמע וידע […]

הדיבר הראשון – מזון רוחני

מתן תורה הר סיני

השבת נקרא בבתי הכנסת את עשרת הדברות.  הדיבר הראשון נפתח במילים: "אנוכי ה' אלוקיך.." אומר המדרש: "אנוכי – לשון מצרי". דבר זה מעורר פליאה רבה. הרי עשרת הדברות הם "כללות כל התורה", ובתוכם שני הדיברות הראשונים מקודשים עוד יותר, כי אותם שמענו מפי הגבורה (הקב"ה בעצמו). כיצד ייתכן שהמילה הראשונה  של התגלות חד פעמית זו […]

מלאים מצוות כרימון

רימונים וענבים

באחת ההזדמנויות, המשיל הרבי את שמונת בגדי הכהן הגדול, לשמונה חלקים בעם ישראל. "המעיל- ", אמר הרבי, " רומז על הרשעים (שהיו בו פעמונים ורימונים)" וידוע שאומרים חז"ל "רשעים שבישראל – מלאים מצוות כרימון"  כעבור זמן, ביקר חסיד  אצל הרבי ושאל: ,איך ייתכן להגיד על רשעים שהם מלאים מצוות כרימון??  הגיב הרבי: "גם אני שואל: […]

"וכל העם רואים את הקולות" בחסידות

ילד רואה ושומע

בפרשת השבוע, "יתרו", מתואר מעמד מתן תורה:"וכל העם רואים את הקולות". רבי עקיבא אומר:"רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". בחסידות מוסבר ההבדל בין ראייה לשמיעה: ראייה מאמתת דברים בצורה ברורה ומוחלטת. אדם שראה דבר מה, שוב אינו זקוק להוכחות והסברים. לעומת זאת, לשמיעה אין עוצמה כה עזה, תמיד נשאר מקום לספקות ופקפוקים. בעולם שלנו, המציאות […]

יא' שבט – חג הנשיאות

יא שבט הוא יום עלייתו לכס הנשיאות (תשי"א, 1951) של הרבי מליובאוויטש. הרבי הקודם (הריי"צ) השאיר ליום הסתלקותו מאמר מפורסם הנקרא: "באתי לגני". הרבי ביום קבלת נשיאותו החל לבאר מאמר זה, בו מוסבר החידוש והשליחות של דורנו זה!  באותו מאמר מסביר הרבי שהדור שלנו הוא "דור השביעי" – כמו שמשה רבנו ועם ישראל בתקופתו היו […]

מילה זה מילה – לפרשת בשלח

הנילוס \ יאור בשקיעה

בפרשת בשלח, מתואר נס קריעת ים סוף, כאשר בני ישראל עברו בים ביבשה והמצרים טבעו בים: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו": הים חזר לתוקפו וחוזקו הראשון וכיסה את חיל פרעה והטביעם.  המדרש מספר שכאשר ה' ברא את הים התנה עמו הקב"ה תנאי: עליו להיבקע לפני בני ישראל כאשר יצטרכו לעבור בו. ומסביר המדרש שגם לאחר […]

כי אני הכבדתי את ליבו

מצרים העתיקה

הכבדת לב פרעה  "כי אני הכבדתי את ליבו" (י,א)  גזרות פרעה וקושי גלות מצרים לא באו מרצונו החופשי של פרעה, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו, כדי שיתגלו ניסי ה' ונפלאותיו.  כשיהודי נתקל ב'מיצר' – בדברים המונעים אותו מעבודת הבורא, יתן אל ליבו שמקור המניעות הוא למעשה הקב"ה עצמו, המבקש לנסותו, כדי שיגלה את כוחות […]

י יוד שבט

הרייצ

י' שבט י' שבט הוא יום ההילולא של הרבי הריי"צ (יוסף יצחק), האדמו"ר הקודם של חב"ד. בספר "התניא" מבואר שביום ההילולא של צדיק, כל מעשיו תורתו ועבודתו – מתעלים למעלה, ומשום כך מאירים ומתגלים גם למטה – ופועלים ישועות בקרב הארץ. עיקר פעולתו ועבודתו של האדמו"ר הריי"צ היה הפצת מעיינות החסידות. בתחילה פעל תחת ונגד […]

חודש שבט – שנבשר בשורות טובות – ברכת החודש

ברכת החודש מתוק מדבש

חודש שבט  היום ראש חודש שבט. כידוע חודש הוא מלשון חידוש. מכאן שהחל מהיום אנו נדרשים (ויש נתינת כוח מיוחדת לכך) להתעורר ולהתחדש בעבודת ה'. ובזכות התעוררות זו נראה במוחש ובעיני בשר כי חודש שבט כשמו כן הוא – שנתבשר בשורות טובות.  חודש מלא בשורות טובות לכל אחד באופן אישי, ולעם ישראל באופן כללי בביאת […]

בא אל פרעה

פרעה משה ואהרון

הפרשה נפתחת בציווי ה' אל משה ללכת לפרעה ולהתריע בו בפעם האחרונה לשלח את בני ישראל ממצרים. שואלים חז"ל מדוע נאמר הלשון 'בא' אל פרעה? יותר מתאים היה לומר 'לך' אל פרעה.  הרבי מליובאוויטש מסביר כי הפרשה מספרת על גאולת עם ישראל ורומזת לנו כי על מנת לקרב את הגאולה נדרשת עבודת ה' באופן של […]

מכת אור או מכת חושך

אור וחושך מנורה

מכת אור  בפרשת השבוע (פרשת בא), מסופר על מכת חושך:"ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצריים…וכל בני ישראל היה אור במושבותם". פרשנים מסבירים שהיו כאן שני ניסים: חושך על טבעי שהצמיד את המצרים למקומם. אור ניסי לישראל, שאפשר להם להיכנס לבתי המצרים, לראות ולקחת את אוצרותיהם. בזכות הניסים הללו יכלו בני ישראל לקיים את ציווי ה' […]

כד טבת – יום ההילולא (הסתלקות) של רבנו הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי

רבי שניאור זלמן מליאדי

יום הילולא היום הוא יום ההילולא (הסתלקות) של רבנו הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי). מחבר ספר התניא – תורת החסידות שבכתב – ומייסד חסידות חב"ד. לגבי ספר התניא וחסידות חב"ד אומר הרבי מליובאוויטש: "והנה גילוי החסידות שייך לכל ישראל ממש, כי לפני זה לא היה כל אחד מישראל יכול להשיג אלוקות, רק מי שהייתה לו […]

ממצרים גאלתנו – איך לצאת ממצרים

מצרים העתיקה

ביהדות כל הזמן מזכירים יציאת מצרים. מדוע עלינו להתעסק עם אירוע, חשוב ככל שיהיה, שקרה לפני 3000 שנה. מוסבר בחסידות כי מצרים רלוונטי לימינו אלה מאוד מאוד.  הרבי מליובאוויטש אומר כך:  "'מצרים' – הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלוקית, עד שנפש האלוקית מצטמצמת כל כך […]

למה הרעותה לעם הזה – השאלה המתבקשת?

סימן שאלה

השאלה המתבקשת?  פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה"!…מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב..". חז"ל מסבירים כי הקב"ה התאכזב ממשה והתגעגע לאבות, אלו על אף כל הנסיונות שעברו […]

אהבה – ברכה לפרנסה…

אהבה ברכה לפרנסה

פעם באו חסידים לאדמו"ר הזקן והתאוננו על המצב הקשה בפרנסה. אמר להם הרבי: הכלים לפרנסה הם אהבה ואחווה, שלא תהיינה קינאה, רכילות והוצאת דיבה. והראיה: הכוהנים מברכים:"לברך את עמו ישראל באהבה", כלומר, שתהיה אהבה בין בני ישראל, ואז ממילא יהיה: "יברכך ה' וישמרך… וישם לך שלום"! מתוך אוצר פתגמי חב"ד – ספר השיחות תרח"צ.

לצאת ממצרים – ה"משה" שבכל יהודי

כבשים אמא ובן

התפיסה המצרית היא כאמור, האמונה כי העולם מתנהל על פי הטבע. ואילו האמונה היהודית היא כי הקב"ה משגיח השגחה פרטית על כל הנעשה בעולם על פי כוונה עליונה שבסופה הגאולה האמיתית והשלימה. כיצד משתחררים מהשעבוד ל"מצרים"?  הרבי מליובאוויטש מסביר כי הכוח לצאת ממצרים ניתן לנו על ידי משה רבנו. הוא 'הרועה הנאמן' שמזרים אמונה גם […]

התפיסה המצרית – "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"

הנילוס \ יאור בשקיעה

בפרשת שמות מתחיל השעבוד והגאולה ממצרים. סיפורי התורה הינם נצחיים ורלוונטיים לכל דור ולכל יהודי בכל זמן. גם הגזירה אותה גזר פרעה: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" הינה ניצחית. פירוש גזירה זו ברוחניות ובפנימיות: מי נהר הנילוס עולים על גדותיהם ומשקים את השדות במצרים, על כן עבדו המצרים את הנילוס וראו בתהליך טבעי זה מקור […]

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות