קטגוריה: מזון רוחני

ברית עולם פרשת לך לך, מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו בגיל 99, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. מדוע מבטאת דווקא מצוות ברית המילה את

התהוות תמידית מוסבר בספר ה"תניא", שכל הברואים שבכל העולמות, עליונים ותחתונים- אילו היו מסתלקות מהם לרגע, ח"ו, האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראו בששת ימי בראשית ("ויהי אור", "יהי רקיע"…), היו חוזרים לאין ואפס ממש. כלומר- שכל

"לחיות עם הזמן" היום חוזרים לשגרה כאשר מרבית חודש תשרי, מרובה החגים והמועדים, כבר מאחורינו. בשעה טובה ומוצלחת התחלנו השבת, בשמחת תורה, לימוד חדש של חמשת חומשי תורה, פרשה לכל שבוע. השבוע הזה נתחיל שוב מבראשית

אור חדש!!! על ארץ ישראל נכתב בתורה: "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מרשית שנה ועד אחרית שנה". שואל אדמו"ר הזקן: לכאורה היה צריך להיות כתוב: ' עיני ה' אלוקיך בה לעולם ועד'. ומסביר, כי ישנו

פרשת השבוע נפתחת בפסוק: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם..לגו', מחוטב עציך עד שואב מימיך." (דברים כט', ט-י). פירש האדמו"ר הזקן: "חוטב עציך" – עציך מלשון 'עצה'. כלומר- יש לחטוב, לעקור את העצות הרעות.. 'רבות

"מתבודד ביערות" הבעל שם טוב  סיפר שבילדותו, כאשר רצה לחזור על תלמודו ללא הפרעה, היה רגיל לעיתים תכופות לצאת לשדות וליערות. פעם שאלו אותו: כיצד ייתכן הדבר, שילד קטן אינו מפחד לשהות לבדו בשדה וביער? ענה

בכל שבת קוראים בתורה בתפילת שחרית את פרשת השבוע שחלף, ובמנחה מתחילים לקרוא בפרשת השבוע הנכנס. אתמול בשחרית קראנו את פרשת "כי תצא" ובמנחה התחלנו לקרוא בפרשת "כי תבוא". משמות הפרשות ניתן לראות כי שבת זו

פרשת "כי תבוא" "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים.

ספירת מלאי כמו כל בעל עסק, פעם בשנה (לפחות) על יהודי לעשות "ספירת מלאי" מקיפה ויסודית ולבחון את מצבו הרוחני בעבודת ה'. את ספירת המלאי הזו עורכים בחודש האחרון של השנה- חודש אלול. הרבי המהר"ש התייחס לחשבון

יוצאים למלחמה פרשתנו מתחילה בפסוק: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו".(דברים לה, ב). תוכן הדבר ברוחניות  – הוא: "אויביך" הם הגוף והנפש הבהמית – כפי שמפרש אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה –

וביקשת… ומצאת… הקב"ה הפיץ את עם ישראל בגלות הנקראת "מדבר העמים". אדמו"ר הזקן מסביר בספרו "ליקוטי תורה": "והנה יש באדם בחינת עיר מושב (אלו מעשיו הטובים בענייני תורה ומצוות), ובחינת שדה (אלו מעשיו המותרים בענייני הרשות

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). פסוק מפורסם זה מופיע בפרשתנו, פרשת "שופטים". מדוע משווה התורה את האדם לאילן? תכונתו המיוחדת של האילן היא דבקותו במקור חיותו – הקרקע. במשך כל שנות קיומו, כל עונות

ראש חודש אלול: "המלך בשדה" אדמו"ר הזקן מסביר בספרו "ליקוטי תורה", כי ראשי התיבות 'אלול' – "אני לדודי ודודי לי", פירושם: שבחודש אלול העבודה היא מצד האדם בכוחותיו הוא להתחזק, להתעורר ולהתקרב אל הקב"ה. (אני לדודי).

דו שיח של נחמה בכל שבת בנוסף לקריאת פרשת השבוע מהתורה קוראים בנוסף הפטרה מספרי הנביאים. בשבתות שלאחר תשעה באב ועד ראש השנה קוראים הפטרות מיוחדות העוסקות בנבואות נחמה של הנביא ישעיה לגבי החורבן והגאולה שלאחריו.

ראש חודש החשבון! ביום שבת וראשון הקרובים, יחול ראש חודש אלול, וכיוון שחודש אלול הוא חודש החשבון והסה"כ של עבודת כל השנה, הרי כלולה בו הכוונה והתכלית של כללות עבודת האדם לשמש את קונו- כמרומז בראשי

ס"ד   כו  מנחם אב ברכה וקללה? "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה…" (דברים יא', כו) זהו הפסוק הפותח את פרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה". ביטוי "אנוכי" מבטא בתורה ברכה ושפע נשגב ביותר. עשרת הדיברות נפתחים

לפתוח את הלב… המצווה לתת צדקה מופיעה פעמיים בפרשת השבוע ("ראה"), ובכל פעם בלשון כפולה: "פתוח תפתח את ידך" (דברים טו, יא), "נתון תיתן לו" (דברים טו, י). חז"ל למדו מכפל הלשון כי החובה לתת צדקה

רגשות גשמיים  על מצוות אהבה ויראת ה', כותב הרמב"ם: "האל הנכבד והנורא הזה מצווה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא". מוסבר בחסידות, כי כשם שמצוות תפילין, על דרך משל,

החופש שבעבודה (מעובד מתוך "הדרך לחיים של משמעות") אדם עובד כל כך קשה כדי להתפרנס, לדאוג לרווחת משפחתו וכדי ליהנות מהנאות החיים. יחד עם זאת, מי לא שואל את עצמו מידי פעם לאיזו מטרה הוא כאן,

ותחזינה עינינו– שבת חזון השנה תשעה באב יחול בשבת לכן הצום נדחה ליום ראשון. בשבת זו כבכול שבת שלפני צום תשעה באב נקרא את פרשת 'דברים' ואת ההפטרה של פרשה זו הנפתחת במילים: "חזון ישעיהו בן

מסעי החיים פרשת מסעי, הפרשה האחרונה של ספר במדבר, נפתחת במילים: "אלה מסעי בני ישראל". ואז התורה מפרטת את המקומות שבהם חנו בני ישראל במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר. וכיון שהתורה מציינת שמות החניות, מדוע לא

קח תרמיל קח מקל  בפרשת השבוע נקראים שבטי ישראל בשם 'מטות'. "וידבר משה אל ראשי המטות" (מדבר, ל,ב). 'שבט' ו'מטה', הם שניהם שמות לענפי האילן. ה'שבט' הוא ענף רך (המחובר עדיין לאילן), ואילו ה'מטה' הוא מקל

בין לימוד לתפילה.. ישנן שתי עבודות מרכזיות ביומו של היהודי ובהם תלויה מציאותו ומדרגתו הרוחנית: עבודת לימוד התורה ועבודת התפילה. על מנת ששתי עבודות אלו תהיינה אופטימאליות, כל אחד לפי מדרגתו כוחותיו ויכולותיו, על האדם להכין

יעשה שלום!! את הפסוק "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו" פירש הבעל שם- טוב: התאווה להגשמי הוא "הרע", והחיות האלוקית המחיה את הגשמי- הוא "הטוב". על האדם המשתמש בגשמי להיות 'סור מרע' – כלומר לא

האמת והשלום כאשר הרמב"ם בספרו "היד החזקה" מדבר על הלכות ימי בין המצרים, הוא מצטט מדברי הנביא שימי הצומות האלה עתידים לא רק להתבטל בימות המשיח אלא אף "להפוך לימי ששון ושמחה…" אך הרמב"ם שלשונו קצרה

לכל יהודי נחלה משלו  בפרשתנו (פנחס) מתואר סדר הנחלות שינחלו בני ישראל בבואם לארץ, על פי החלוקה לשבטים. ומבואר כיצד נעשתה החלוקה: "אך בגורל יחלק את הארץ". החלוקה לא נעשתה על פי גורל פשוט, אלא על

עם ישראל וארץ ישראל בפרשת פנחס מסופר על חלוקת הארץ לשבטים, על פי הגורל. למעשה, הגורל היה רק אחד משלוש דרכים להנחלת הארץ: חלוקה, גורל וירושה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי שלוש דרכי חלוקה אלו מרמזים על

לכל יהודי נחלה משלו  בפרשתנו (פנחס) מתואר סדר הנחלות שינחלו בני ישראל בבואם לארץ, על פי החלוקה לשבטים. ומבואר כיצד נעשתה החלוקה: "אך בגורל יחלק את הארץ". החלוקה לא נעשתה על פי גורל פשוט, אלא על

פנחס הוא אליהו בילקוט שמעוני מובא מדרש שאומר כי נשמתו של פנחס היא נשמתו של אליהו הנביא. בפשטות נראה כי הקשר בין השניים הוא קנאת ה'. הרבי מצביע על קשר אחר בין השניים: פנחס – רומז

קנאות בדורנו?! השבוע נקרא בתורה את פרשת פנחס. פנחס הינו סמל לקנאות לדבר ה'. כאשר נשיא לשבט שמעון (זמרי בן סלוא) לוקח אישה מדיינית לעיניי כל ישראל ולעיניי משה, קם פנחס מתוך קנאות לחילול ה' והורג

לחיות גאולה בפרש השבוע (בלק) מסופר על נבואת בלעם. נבואה זו אומרים חז"ל מתייחסת גם לימות המשיח. בתורה ישנם איזכורים רבים המאירים את נבואות חז"ל בנוגע לגאולה ולמשיח, אגדות ומדרשי חז"ל, ובחסידות מבואר עניין הגאולה ומשיח