למה להמתין לליל הסדר?

לא לחכות שנה אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר פעם על אמירת 'לשנה הבאה בירושלים' בסיום הסדר: לא צריכים לחכות עד השנה הבאה, אלא צריך להאמין שהגאולה תבוא תיכף ומיד, וממילא יתקיים "לשנה הבאה בירושלים".

להמשך קריאה
סמך מלך בבל , תענית 10 בטבת
זכות גדולה להתפלל בירושלים

סמך מלך בבל , תענית 10 בטבת

"סמך מלך בבל" – למעליותא התענית של עשירי בטבת הוא לפי שבו ביום "סמך מלך בבל . . על ירושלים והביאה במצור ובמצוק" (רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב). והנה אמרו רז"ל שהקב"ה מקדים רפואה למכה (ראה מגילה יג, ב. מדרש לקח טוב שמות ג, א), והיינו שטרם בוא המכה מקדים הקב"ה ומכין הרפואה לזה. ויש לומר הפירוש בזה, שהרפואה שמכין הקב"ה היא באופן שלפני בוא המכה מכין הקב"ה את האפשרות למנוע לגמרי את המכה. ועל פי זה יש לפרש גם בענין "עשרה בטבת", אשר קודם בוא ה"מכה", הכין הקב"ה מראש את הרפואה למנוע אותה לגמרי. ויש לומר ש"רפואה" זו טמונה היא בעניין המצור ד"סמך מלך בבל . . על ירושלים" בעשירי בטבת גופא, שבעניין זה היה טמון הדרך לבטל ולמנוע את הגלות.…

להמשך קריאה

חנוכה – סור מרע ועשה טוב

"סור מרע" ו"עשה טוב" – מה קודם? בפלוגתת בית שמאי ובית הלל, אם מספר הנרות הוא "כנגד ימים הנכנסים" ו"פוחת והולך", או "כנגד ימים היוצאים" ו"מוסיף והולך" – ישנו רמז והדרכה בעניני עבודת האדם את קונו: דהנה, מצינו לשיטות שמאי והלל בכללות עניני עבודת ה', שכשבא לידם דבר שיש בו רע הי' שמאי דוחה את הרע – העבודה ד"סור מרע", מה-שאין-כן הלל הי' מקרב את הטוב שבו, וממילא סוף סוף הרע נתבטל – העבודה ד"ועשה טוב". וכמסופר אודותם (שבת לא, א ובפרש"י): "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי . .  אמר לי' . . גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב [ולא תורה שבעל פה] גער בו והוציאו בנזיפה, בא לפני הלל גיירי'", ד"סמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו". וראה שם עוד…

להמשך קריאה

"שימוש" רוחני בנרות החנוכה

בנוסח "הנרות הללו" אומרים אנו: "ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד". ויש לדייק, לכאורה, דמלשון הנוסח משמע שיש בראיית הנרות איזה שימוש. כי, באם אין ב"לראותן" שום שימוש, לא הוא לי' להביאה כאן כל עיקר. דהרי רק "להשתמש בהם" "אין לנו רשות", ומדוע נחשוב שאסור לראותן? אלא, מכאן, שיש ב"לראותן" איזה שימוש, ורק ששימוש זה מותר הוא. ולכאורה איזה "שימוש" ותועלת יכול האדם לקבל מראיית הנרות? אלא, לימדונו רבותינו (ספר השיחות תש"ו עמ' 22): "מען דארף זיך צוהערן וואס די ליכטלאך — נרות חנוכה — דערציילן" [צריך להקשיב למה שהנרות 'מספרים']. והיינו, שיש להתבונן בתוכן ענין נרות חנוכה, וללמוד מזה הוראות בעבודת האדם. ו"ראי'" כזו, וודאי יש בה "שימוש" ותועלת לאדם. אלא ששימוש זה אינו מביא תועלת לגוף האדם ולצרכיו…

להמשך קריאה

האמונה הטהורה בפרשת מקץ חנוכה

ב"ה ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ו בנובמבר 1979, נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת, מספר הרב הרשברג: "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד ...יומיים לפני חנוכה! "לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה המפתיעה שקיבלתי הייתה: 'הנוצרים ידליקו אורות לכבוד…

להמשך קריאה

מיצווה והיפוכה בחנוכה

הוראת ה"שמש": עבודה "לשמה" במצוות נר חנוכה מצינו דבר והיפוכו: מחד, מצות הדלקת הנרות הוא דוקא בזמן שצריכים לנרות להאיר את החושך, וישנה אפשרות להנות מאורן. דלכן זמן ההדלקה הוא "משתשקע החמה" – כי קודם לכן הרי "שרגא בטיהרא מאי אהני", ומקום ההדלקה הוא על פתח ביתו מבחוץ – להאיר החושך שבחוץ, וגם בעת ההדלקה צריך שיהיו מבני ביתו ערים. אך מאידך, הרי אסור ליהנותמאור הנרות, ד"אין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד"; ועד כדי כך הזהירות בדבר, שאחד הטעמים להנחת ה"שמש" במקום גבוה יותר מנרות החנוכה עצמם, הוא דחיישינן שמא יבוא האדם להשתמש וליהנות מאור הנרות, אשר לכן מניחים את השמש במקום גבוה, בכדי שההנאה תהא מאורו ולא מנרות המצוה (טושו"ע או"ח סתרע"ג ס"א). ואם כן נמצא שהדלקת הנרות מוכרח…

להמשך קריאה

נוכרי לא יכול להפריע בהדלקת נרות

אי אפשר להפריע הדלקת נרות חנוכה מתייחדת משאר המצוות, בכך שאין נכרי יכול להפריע ולעכב בקיום המצווה. כי שאר המצוות הרי יכולים להתבטל מחמת המציק, ואפילו מצוות ד"יהרג ואל יעבור" שאינם בטלות לעולם, הרי בכוחו של הגוי להילחם נגד קיומן, כי אף כשמוסר יהודי את נפשו עבורן – הרי המצווה עצמה לא נתקיימה. ואילו בנר חנוכה מצינו דבר מיוחד, אשר גם בשעת השמד שהצורר נלחם במצוה זו, הנה אין בכוחו לבטלה. דהרי אז מתחדש הדין ד"מניחה על שולחנו ודיו" (שבת כא, ב), ונמצאת המצוה מתקיימת ללא הפרעת הנכרי. טעם הדבר: נרות חנוכה מבטאים את כללות ניצחון בני חשמונאי "בימים ההם", אשר מלחמתם היתה במסירת נפש ממש, למעלה מכל הגיון; דהמקור לכח מסירת נפש זו, הרי הוא בא מצד הקשר של נשמת כל…

להמשך קריאה

הרמז בשם מתתיהו בן יוחנן

"מתתיהו בן יוחנן" יש לבאר בדר הרמז, תוכן השם ד"מתתיהו בן יוחנן (כהן גדול)", בשייכות לכללות דברי ימי החנוכה: כי הנה, נצחון בני חשמונאי במלחמת היוונים, שהיתה בעיקרה מלחמה רוחנית – "לטמא" את שכלם של ישראל בטומאת חכמת יוון – הי' בזכות עבודתם באופן שלמסירתנפש [חלשים ומעטים נד גיבורים ורבים]; כי כיון שמקור כח המסירת נפש הוא בנשמה, אשר היא "חלק אלקה ממעל" (תניא פ"ב), הנה מצד "כח ה' המלובש בה" – כל כוחות הטומאה והקליפות בטלים כנגדה ("בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה'" (תניא פי"ט)). וזהו הרמז בשם "מתתיהו" – מתנת ה'. דהנצחון על היוונים, שאיפותיהם ומלחמותיהם, הרי זה באמצעות "מתנה" של עזר וסיוע מאתו ית' – מצד כח ה'המלובש בנשמה. ועל כך מוסיף "בן יוחנן" [כלומר: במעמד ומצב…

להמשך קריאה

חנוכה – הנר והשמן בעבודת האדם

שמן, פתילה וכלי את זכרון נס החנוכה קבעו חז"ל בנרות. ומעניינו של הנר אפשר ללמוד על מהותן של המצוות ופעולתן באדם. כי המצוות נמשלו לנר – "נר מצוה וגו'", ואף הנשמה הושוותה לנר – "נר ה' נשמת אדם וגו'". הנר מורכב משני חלקים עיקריים: הפתילה והשמן שבהם מדליקים, והכלי שבו הם מונחים, וכל אלו בשם "נר" יקראו. ומבואר בחסידות (ראה תו"א מקץ לג, ב ואילך. ובכ"מ) אשר השמן רומז על המצוות,והפתילה – על האדם מקיים המצוה, ו"הדלקת הנר" משמעותה שהאדם מקיים את המצווה, דאזי נוצר "אור" המורכב מן ה"שמן" וה"פתילה" – האדם והמצוה גם יחד. [ואור זה נחלק למדרגות רבות. ובכללות: ישנה אש כהה ("נהורא אוכמא") הקרובה לפתילה – היינו, כאשר עשיית המצוה אינה "לשמה", אלא היא באופן שמעורבת בזה גם 'מציאות'…

להמשך קריאה

להאיר את הגוף בחנוכה

בלי "מספד" ו"תענית" יש לומר בדרך הרמז, ההוראה הטמונה בדברי הברייתא "בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון – דלא למיספד בהון ודלא להתענות בהון" (שבת כא, ב): העבודה הנדרשת בימי החנוכה, הוא להדליק את הנרות על פתח ביתו מבחוץ. ומשמעותה הרוחנית של עבודה זו היא שיביא האדם את אור הקדושה גם ברשות הרבים מקום אשר אין מאיר שם עדיין אורו ית'. והנה, יכול האדם לחשוב בנפשו, אשר עבודה זו שייכת היא למי שכבר טיהר וקידש נפשו, ואזי לא נותר לו אלא להאיר ולהביא הקדושה גם למקום החושך. אך ישנו מי שמצוי עדיין תחת השפעת היוונים אשר "טמאו כל השמנים שבהיכל" – שהחדירו טומאתם לחכמתם ושכלם של בני ישראל, ועדיין לא טהר מטומאתו, ואומר לעצמו אשר מכיוון שלא טהר בעצמו, אין הוא ראוי…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישב תשע״ו

ב"ה האחים הקדושים רבי זושא ורבי אלימלך נקלעו פעם לעיירה, קרתה איזשהי אי הבנה ושמו אותם בבית הסוהר, באמצע הלילה מתעורר ר׳ זושא ושומע את אחיו אלימלך בוכה, שואל ר' זושא את אחיו "למה נפלה רוחך?" ור' אלימלך עונה "אני מסתכל על החדר ורואה שבאמצע החדר יש דלי שבו עושים האסירים את צרכיהם, בחדר כזה אסור להתפלל, מה נעשה כשנצטרך להתפלל שחרית עוד מעט?" מחייך ר' זושא ואומר "אדרבה! זו דווקא סיבה להיות בשמחה! הרי מהי הסיבה שאנו מתפללים כל יום?! כי הקב"ה ציווה עלינו להתפלל, את מצוות התפילה זכינו לקיים הרבה פעמים, אבל את המצווה שלא להתפלל כשאתה במקום כזה עדיין לא זכינו אף פעם לקיים! וכי זו לא סיבה לשמוח?" רבי אלימלך הסכים איתו ושניהם החלו לשמוח ואף קמו לרקוד,…

להמשך קריאה

חנוכה פנינה יומית

"מלכות י-ו-ן הרשעה" הנה, עיקר מלחמתם הרוחנית של היוונים כנגד קיום התורה ומצוות של ישראל, היתה בסיבת היותם פילוסופים, דחכמת הפלוספיא מכחשת הנבואה והקדושה האלקית. והנה, ידוע (ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"א) דשם כל דבר מורה על תוכנו ומהותו – וכך הוא בשם "יון", דיש לבאר שהוא מורה על "חכמה דקליפה": דהנה, "יון" פירושו טיט, כמ"ש "טין היון" (תהלים מ, ג) שפירושו "לשון רפש" (רש"י), שטיר נוצר ממים מעורבים בעפר. והוא ה"לעומת זה" של חכמת התורה, "אין מים אלא תורה" (ב"ק יז, א), דכאשר "מערבים" עפר – חומריות, עם השכל (מים) נעשה חכמה דקליפה (טיט ד"יון"). [ובדקות יותר ענין זה ד"יון" שייך גם בלימוד התורה, כמאחז"ל "לא זכה נעשה לו סם המות" (יומא עב, ב), שאם ח"ו "לא זכה" – פירוש,…

להמשך קריאה

פשוט לנסות לתקן – פרשת וישלח

ב"ה ממתק לשבת פרשת וישלח תשע"ו מעשה בבחור צעיר, שסיים לימודי ציור ורצה לבחון את יכולותיו בתחום. הוא צייר ציור מושקע מאוד, הניח אותו על כן ציור באחד הקניונים המקומיים, וכתב מתחת לציור: "אני צייר מתחיל, ואשמח לקבל ביקורת על הציור שלי. כל מי שרואה כאן בעיה, טעות בפרופורציה או במשחק הצבעים וכד' - שייקח בבקשה, את העט השחור שהשארתי למטה, ויסמן לי איקס על המקום הבעייתי". למחרת הגיע ידידנו הצייר המתחיל לקניון, וחשכו עיניו - הציור מלא איקסים, כמעט עד אפס מקום, בבושת פנים הוא הוריד את ציורו וחשב לעצמו: "אין לי עתיד בציור". הוא לקח את הציור למורה, וסיפר לו על הניסיון המר. שאל אותו המורה: "האם תוכל לצייר ציור זהה לציור הזה?" "בוודאי", ענה הצייר המתחיל, וניגש מיד למלאכה.…

להמשך קריאה

הדלקת הנשמה בחנוכה

במסכת שבת  נאמר: "הדלקה עושה מצווה", משום שעיקר המצוות ותכליתן בהדלקה - חום האש האלוקית המתלקחת בנשמתו של כל יהודי. רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב

להמשך קריאה

רמזים לחג החנוכה בתורה

רמזי חנוכה כאשר סופרים בתורה מהמילה "בראשית" 25 מילים, מגיעים למילה "אור". רמז לנר חנוכה שהוא בעשרים וחמישה בכסלו. כאשר סופרים 25 חניות במסעות בני-ישראל במדבר (שבפרשת מסעי) מגיעים למסע "ויחנו בחשמונה", רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו. ברכת חיים

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו – נרות שבת
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק.

ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו – נרות שבת

ממתק לשבת פרשת חיי שרה תשע"ו באמצע שנות ה90 היה בחור חבדי שהחליט שמכיוון שהרבי מליובאוויטש עודד כל כך הרבה שנשים ובנות ידליקו נרות שבת יהיה מן הראוי לשים בעיתון ניו יורק טיימס בכל יום ששי מודעה עם זמני הדלקת הנרות, בדיקה העלתה שהתענוג יעלה 2000 דולר מדי שבוע, הבחור לא נבהל ולאחר מאמצים השיג איש עסקים שהסכים לממן את המודעה וכך במשך כמה שנים היתה מדי יום ששי מודעה בעיתון המפורסם עם זמני הדלקת נרות, *** יום אחד מיודענו העשיר נקלע לקשיים והודיע לבחור שהוא ייאלץ להפסיק את המימון וכמובן המודעה לא פורסמה יותר. ב1 לינואר 2000 הוציא הניו יורק טיימס את מהדורת המילניום שלו שכללה שלושה עמודים מיוחדים, בעמוד אחד היו חדשות מה1 לינואר 1900, בעמוד השני היו חדשות אקטואליות…

להמשך קריאה

להגביר את האור

הפתגם היומי "לא יהיה ניצחון האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור."

להמשך קריאה
הקפות שמחת תורה
Painting" by Shalom Koboshvili - www.shalom-magazine.com.

הקפות שמחת תורה

אנחנו הרגליים של התורה! מאמרות קדשו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בעניין ההקפות בשמחת תורה: התורה חַפֵצה לרקד בהקפות סביב שולחן הקריאה, אך מאחר ולתורה אין רגלים, אזי נעשה היהודי רגלים לתורה להוליכה סביב הבימה, כרגלים המוליכות את הראש (ספר השיחות ה'תש"ד עמ' 36). ובתוכן דבריו הוראה חשובה: ריקוד ההקפות שבשמחת תורה, מבטא את הדרישה מהאדם – שיהיה בבחינת 'רגלים' לספר תורה. כלומר, שיהיה בקבלת עול מוחלטת לתורה ולהוראותיה, כפי שהרגל בטלה אל הראש; דכמו שהרגל אין לה מציאות עצמאית כלל – שהראש אינו צריך לצוות לרגלים שילכו, אלא מיד כשחפץ ללכת, הרגליים נעות מאליהם; כך גם יהודי – בעת ריקודו בשמחת תורה, מקבל הוא על עצמו להיות בטל לתורה לגמרי, עד שכל הוראותיה יתבצעו אצלו כמו בדרך ממילא, כרגל המבצעת את…

להמשך קריאה
שמחת בית השואבה – דבר תורה קצר
השמחה בעשיית מצוה עבודה גדולה היא מכיון שעניין השמחה צריך להיות למעלה ממדידה והגבלה ובכל מצוה (מאמר י' שבט תשמ"ו).

שמחת בית השואבה – דבר תורה קצר

שהשמחה תהי' באופן של "פנים חדשות" באו לכאן! השמחה ד'שמחת בית השואבה' בכל לילה של חג הסוכות, צריכה להיות באופן נעלה יותר לגבי השמחה בלילה הקודמת, שהרי, בכל עניני קדושה קיים הכלל ד"מעלין בקודש", ויש להוסיף ולעלות מחיל אל חיל, ובוודאי שכן הוא גם לענין שמחת בית השואבה, שבכל לילה יש להוסיף שמחה. והנה, ידוע ששמחה אמיתית אינה אלא באופן של חידוש, כפי שמצינו בנוגע לשמחת נישואין, שע"י "פנים חדשות" ניתוסף בשמחה, ורק אז אפשר לברך "שבע ברכות" (טושו"ע אבה"ע סס"ב ס"ז). ועפ"ז נשאלת השאלה, כיצד יכולה להיות שמחה אמיתית בכל לילה דחג הסוכות? הרי אין כן ענין של חידוש, שהרי כבר היתה שמחה בלילה הראשונה? ואין לומר, שהחידוש ד"פנים חדשות" הוא זה שבליל שני באים לשמוח אנשים שלא היו בלילה הראשונה,…

להמשך קריאה
היום השישי בסוכות
שמחה מרחיבה דעתו

היום השישי בסוכות

התגלות עניני ראש השנה ביום הששי בשבוע – בחג הסוכות נאמר "בכסה ליום חגינו", ומפרש כ"ק אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה "שבתחלת ליל ר"ה הוא זמן הסתלקות החיות כללי של שנה שעברה, ובראש השנה על ידי התפלות והתקיעות הוא מתחדש חיות כללי אחר ומתעלה בעילוי אחר עילוי . . עד שמזה נמשך "ליום חגינו" הוא חג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו" התגלות השמחה" (דרושים לר"ה, נד, ג-ד). והיינו, שהשמחה בחג הסוכות הוא מצד שאז מתגלים הענינים שנפעלו בראש השנה, שהיו אז "במכסה והעלם", ו"בחג הסוכות מתגלין ממש" (סידור עם דא"ח, שער ר"ה רלה, ב). וענין זה, שהשמחה באה מגילוי ענין שהי' מכוסה ונעלם לפני זה, מצינו בהדגשה יתירה בענין שמחת בית השואבה, "ושאבתם מים בששון", שהרי שאיבת מים מן המים עניינה לגלות את מה…

להמשך קריאה

סוכה בסתיו

ב״ה ממתק לשבת חול המועד סוכות תשע״ו חג סוכות תשנ״ו (1995) בדיוק חודש לאחר שהגענו לשליחות שלנו בבנגקוק, אני בונה סוכה קטנה ליד בית חב״ד, חותך כמה ענפים מהעץ שמסתיר בדיוק מעל הסוכה והנה הכל מוכן לחג וכבר הגיעו כמה עשרות אנשים לתפילה ואחריה נרד לאכול ביחד בסוכה, לפתע עוצרת ניידת משטרה ליד הסוכה, יורדים ממנה כמה שוטרים עם אזיקים בידיים והם מחפשים בחור עם זקן שהקים כאן ״באסטה לא חוקית״ וגם חתך ענפים מעץ ללא רשיון, מבט קטן מסביב מגלה לי שאני היחיד כאן עם זקן... עדיין לא דיברתי את השפה והם כמובן לא מבינים אנגלית ורק בתנועות ידיים מסמנים לי שאני צריך לבוא איתם, *** אני עומד חסר אונים מולם ואז מגיע פלג המלאך, בחור ישראלי שגר בבנגקוק, מדבר איתם…

להמשך קריאה

היום השלישי בסוכות

"חזקה" בענין השמחה  השמחה דליל ג' דחג הסכות יש בה עילוי מיוחד לגבי השמחה בלילות שלפני זה, כי "בתלת זמני הוי חזקה", ונמצא, שע"י השמחה בלילה השלישית, נפעל ענין של "חזקה" בכללות הענין ד"שמחת בי השואבה". ביאור הענין: נאמר בכתוב "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" (הושע ו, ב), ש"ביום השלישי" קאי על בנין בית המקדש השלישי, שאז "יחיינו מיומיים", שקאי על "שתי מקדשות שחרבו" (פרש"י עה"פ). והנה, זה ש"ביום השלישי יקימנו", אין הפירוש בזה רק שהבית השלישי בלבד יתקיים לעד ולנצח, אלא הפירוש בזה הוא, שבנצחיות הבית השלישי מתגלה שכללות ענין המקדש, כולל בית ראשון ובית שני, יש בו נצחיות ותוקף. וכלשון רש"י על הפסוק "אלה פקודי המשכן משכן העדות גו'" – "שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין", כלומר,…

להמשך קריאה

שמחת תורה- הבר

טור לפרשת וזאת הברכה – שמחת תורה כותרת: סוגרים את הספרים כיצד אתם מתכוונים לחגוג את שמחת תורה? אולי אפשר להזמין אתכם לערב תורני-עיוני, לרגל שמחת תורה. במהלך הערב נעמיק בלימוד תורה, ונאזין להרצאות מפי רבנים ומורי הוראה. זהו ערב רציני, למעמיקים בלימוד בלבד, כיאה לתורה. אין כניסה לילדים. מתאים לכם? אופס... אתם כבר מוזמנים לאירוע אחר. לחגיגת הקפות בבית הכנסת בשכונה, מגדול ועד קטן. אם כך, אולי באמת הגיע הזמן לחשוב מעט מהי הדרך המתאימה לחגוג את שמחת תורה. כיצד יתכן שרוקדים עם ספר התורה, ועוד כשהוא סגור? וכי לא מתאים יותר לציין את סיום והתחלת הלימוד בתורה על ידי לימוד מעמיק ושיעורים מפי גדולי הרבנים? התשובה היא, שבתורה יש שני רבדים – חכמה וקדושה. התורה היא חכמה מופלאה ואינסופית, חכמת…

להמשך קריאה

ממתק לסוכות תשע"ו

ממתק לחג הסוכות תשע"ו מעשה בצדיק רבי יחיאל מיכל מז'לוטשוב שחי לפני כ200 שנה, המצב בביתו היה קשה ביותר ובני משפחתו סבלו ממש מחרפת רעב. אשתו בקשה ממנו שימכור את התפילין היקרות ומהודרות שיירש מאבותיו וישתמש בכסף לצרכי הבית, אך הוא סירב. כאשר הגיע ערב סוכות, השתוקקה נפשו של הצדיק לקנות אתרוג מהודר מכר את התפילין וקנה אתרוג מהודר. כשחזר לביתו קורן מאושר והאתרוג המהודר בידו,שאלה אשתו: " מהיכן השגת כסף?" גילה לה את האמת שמכר את התפילין שלו... *** אמרה האשה: לצרכי הבית ההכרחיים סירבת למכור את התפילין ועבור אתרוג מכרת את התפילין?! ברוב כעסה נטלה את האתרוג המהודר והשליכה אותו ארצה...כמובן שהאתרוג נפסל ועוקצו נשבר...הרים הצדיק ידיו למעלה ואמר: "ריבונו של עולם, תפילין אין לי...אתרוג אין לי...עכשיו אתה רוצה שגם…

להמשך קריאה

הלכות וסגולות סוכות

״בסוכות תשבו שבעת ימים...״ כמה רגעים על אחד החגים החשובים ביותר לעם ישראל אז למי ששכח למה קוראים ״לחג סוכות״ בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות ״חג הסוכות״? הכל נמצא כאן אז קודם כל ״לחג הסוכות״ קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך ״סוכה״ כפי שנאמר "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא) מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו ישיבה בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר ״חג סוכות״ מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים סוכות הוא ״חג מקראי״ הנחוג במשך שבעה ימים בחג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים. ״ולקחתם לכם ביום הראשון…

להמשך קריאה

מעלת "שמחת בית השואבה"

העילוי ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות בחג הסוכות שמחים ב"שמחת בית השואבה", שעליה אמרו רז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא, סע"א – במשנה). והנה, אף ש"שמחת בית השואבה" קשורה עם ניסוך המים ע"ג המזבח בחג הסוכות, וכלשון רש"י "כל שמחה זו אינה אלא בשביל ניסוך המים . . ושאבתם מים בששון" (רש"י סוכה רפ"ה), מ"מ הענין ד"שמחת בית השואבה" שייך גם בזמן הגלות, גם כאשר לא שייך הענין דניסוך המים על גבי המזבח. ואדרבה, במידה מסויימת ישנו עילוי מיוחד ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות: והענין בזה: על שמחת בית השואבה אמרו רז"ל "למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש, ע"ש ושאבתם מים בששון" (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א). והנה, איתא בספרי מורנו…

להמשך קריאה

סיום עבודת יום הכיפורים

"לצאת" בשלום מן הקודש בסיום 'סדר עבודה' בתפילת מוסף ביום הכיפורים, אומרים: "הביאו לו בגדי עצמו ולבש, ומלוין אותו עד ביתו". וכן תנן במס' יומא (בסוף עבודת כהן גדול ביום הכפורים) "קדש ידיו ורגליו ופשט [בגדי זהב] הביאו לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו". ולכאורה צריך ביאור – למאי נפקא מינה בכלל להיכן יוצא הכהן גדול, אם לביתו או למקום אחר? ומדוע נחשב ענין זה (שהוא יוצא לביתו) כאחד מפרטי עבודת הכהן גדול ביום זה? ויש לבאר ענין זה על פי פנימיות הדברים, בעבודת האדם לקונו: עבודת הכהן גדול ביום הכפורים היתה בתכלית הפרישות והקדושה. ובפרט בכניסתו לקודש הקדשים – המקום המקודש ביותר בעולם (במקום), וביום הכפורים – היום המקודש ביותר בשנה. אך מכל מקום, התכלית והמטרה של קדושה זו…

להמשך קריאה
ארבעת המינים בשנת שמיטה
The Four Species - three types of branches and one type of fruit which are held together and waved in a special ceremony during the Jewish holiday of Sukkot. The waving of the Four Species is a mitzvah prescribed by the Torah, and contains symbolic allusions to a Jew's service of God.

ארבעת המינים בשנת שמיטה

השנה שקונים את ארבעת המינים יש לשים לב ולהזהר מכיוון שהיתה שנת שמיטה, הכי פשוט זה לקנות מבית חב"ד באיזורכם או כמובן באיזורים החרדים. באתרוגים יש קדושת שביעית, ואי אפשר לשווק אלא דרך אוצרות בית דין. בלולב וערבה אין קדושת שביעית ולכן אפשר לשווק כרגיל. בהדסים לרוב הדעות אין קדושת שביעית, אולם יש רבים המחמירים בכך, וסוברים שיש קדושת שביעית, ולכן אין אפשר לשווק רק דרך אוצרות בית דין. כל הנמכר דרך אוצרות בית דין צריך להיות מפוקח גם על העבודות במשך כל השנה. כמו כן ניתן לקנות אתרוגי קלבריה אשר גדלים באיטליה. או אתרוגים הגדלים במרוקו וכמובן חשוב השנה לבדוק שבעתיים את הכשרות בארבעת המינים חג סוכות שמח ללמוד עוד על החג בקרו באתר מרכז ניו יורק http://goo.gl/M6ZK1X

להמשך קריאה
לחם בריאות – מקמח כוסמין ועוד
NY Experienced Food Photography For Marketing & Advertising

לחם בריאות – מקמח כוסמין ועוד

החלטנו לפנק את עצמנו ואת אורחינו בשישי אצל צבי בלחם בריאות, טעים ומשביע. אחרי שקונים את המכונת לחם שעובדת אצלנו כבר מעל שנתיים וב"ה משרתת אותנו בלי לעשות פאדיחות. אז ממש קל ונקי להכין לחם מכל סוג. הפעם כמובן לאור דרישת הקהל הכנו לכם מתכון מצולם בווידיאו, ללחם לשישי העשוי מחיטת כוסמין אגוזים ושאר דברים בריאים. לקראת תחתית העמוד תוכלו לראות כפתור להדפסה PRINT ⇓מתכון וידיאו 2 דקות לאפיית לחם בריאות, כוסמין ואגוזים⇓לחצו פליי⇓ https://www.youtube.com/watch?v=CZHp6JB83Kw מתכון ללחם בריאות במכונת לחם זמן הכנה 7 דקות, זמן אפיה 5 שעות את המכונה לחם של פנסוניק הזאת ניתן לקנות באמזון: לחצו כאן לקישור, יפתח בחלון חדש המתכון הבסיסי ללחם גדול: 22OZ קמח כוסמין - בעיברית- 630 גרם קמח קוסמין או קמח מלא. לקניית קמח כוסמין…

להמשך קריאה
התפילה ביום כיפור
JERUSALEM, ISRAEL - OCT 08, 2014: An jewish man is reading in the torah near the wailing wall in Jerusalem

התפילה ביום כיפור

בגדים לבנים נקיים; לב נקי וממורק ביום כיפור על יהודי להתבונן ולהכין עצמו לכניסה לקדשי קדשים שבקרבו פנימה. מהו ענינו של קדשי קדשים? בקדשי קדשים שבבית המקדש, נמצא רק הארון, ובארון נמצאו הלוחות. ופירושו של דבר: קדשי הקדשים הוא מקומן של הלוחות – תורה באופן דחקיקה. וזהו גם ענינו של קדש הקדשים הנמצא בפנימיותו של כל יהודי. הקשר של יהודי עם התורה, תורת חיים, הינו קשר באופן של חקיקה – על דרך אותיות החקוקות, שהם דבר אחד עם האבן עליהם הם חקוקות (לקוטי תורה ויקרא מה, א). כאשר מגיע יום כיפור ועל יהודי להיכנס לקודש הקדשים, מתעוררת אצלו שאלה: הכיצד יכול אני ליכנס בקדשי קדשים, בשעה שאינני "מצוחצח" ("פאַרפּוצט") כדבעי? ועל זה עונים לו, בכדי להכנס לקדשי קדשים, אין נדרשים בגדי זהב,…

להמשך קריאה

מדוע אומרים וידוי בכל תפילות יוה"כ?

מדוע אומרים וידוי בכל תפילות יוה"כ? בתפילות דיום הכיפורים אומרים וידוי כמה וכמה פעמים. ולכאורה תמוה, הרי ביום הכיפורים, בני ישראל הם "דוגמת מלאכי השרת" (שו"ע או"ח סתר"י), ובדרגא כזו אינם שייכים לחטא כלל, ומדוע אומרים אז "אשמנו בגדנו וכו'" כל עיקר? ועוד זאת – שביום הכפורים גופא, חוזרים ואומרים כמה פעמים את אותו הוידוי. ולכאורה – מה טעם להתוודות שוב על מה שהתוודינו כבר בתפילה הקודמת? והביאור בזה: ישנם ענינים כאלו שלפי ערך דרגתו בעבודת השי"ת עתה, אינם נחשבים לחטא. אך כאשר מתעלה בעבודתו לקונו, נדרשת ממנו עבודה בבחינה עליונה יותר, ואז הוא מרגיש שענינים אלו, שלגבי דרגתו הקודמת נחשבו לענינים רצויים, הנה לגבי דרגתו הנעלית נחשבים הם לענין של חטא, ועד שצריך לבקש עליהם סליחה ומחילה. ולכן, כאשר מגיע יום…

להמשך קריאה

שנה טובה ומתוקה

שאלו פעם את הרבי מלובביץ׳ מדוע הוא מקפיד לברך את אלפי האנשים שעוברים על פניו בערב ראש השנה בברכה ' שנה טובה ומתוקה ' ולא מסתפק בלברך ' שנה טובה ' הרבי חייך וענה: (עיבוד לשוני חופשי) למעשה הברכה שנה טובה היא מיותרת. הרי ברור שתהיה שנה טובה. לא יכול להיות אחרת. אין רע יורד מלמעלה. כל מה שקורה לאדם זה לטובה. תמיד. גם אם לא מבינים את זה. רק מה, לא תמיד הטוב הזה גלוי ומורגש. לפעמים הוא מובן רק אחרי שנים רבות. מנהג ישראל לברך איש את רעהו בברכת שנה טובה ומתוקה כדי שהשנה לא תהיה רק טובה (היא במילא תהיה טובה) אלא כדי שהיא תהיה גם מתוקה! מתיקות זה משהו שחווים בחושים. אני מקפיד לאחל לאנשים שגם יחוו את…

להמשך קריאה

תשיעי בתשרי

לאכול לשם שמים  מדוע "האוכל ושותה בתשיעי, (ט תשרי יום לפני יום הכיפורים) כאילו התענה תשיעי ועשירי"? כי לאכול לשם שמים קשה הרבה יותר מלצום לשם שמים. -מלבי"ם - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (המלבי"ם; 7 במרץ 1809 – 18 בספטמבר 1879, י"ט באדר תקס"ט - א' בתשרי תר"מ) רב ותאולוג יליד אוקראינה, שבזמנו נודע גם בכינוי המגיד מקמפן, היה מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים. פעל באימפריה הרוסית, בפרוסיה וברומניה.

להמשך קריאה

סליחה ותשובה ביום כיפור

סליחה ביום-הכיפורים אמר הקב"ה למשה רבנו: "סלחתי כדבריך". "סלחתי" - הקב"ה סולח ומוחל לאדם על חטאיו - "כדבריך" - כפי דבריו, על-פי תשובתו ותפילותיו של האדם. תפארת שלמה

להמשך קריאה

ממתק לשבת- הקהל

ב"ה ממתק לשבת שובה פרשת וילך תשע"ו בראש השנה ישבנו על הספות בבית חב"ד והתפתח דיון מעניין, "איך זה שעם כל הישראלים שאנו פוגשים בטיול אנחנו מרגישים משפחה ומאד נחמד לנו לשבת איתם ביחד? וגם, מה מושך את כל המטיילים לבוא לשמוע קידוש ולהתחבר יותר לרוחניות?" היו שטענו בתוקף שזה רק בגלל שאנחנו בטיול והכל נחמד ונעים ואנחנו לא באמת "עצמנו", אבל מיד כשחוזרים לארץ מתגלה המצב הטבעי שלנו, והיו שאמרו בדיוק ההיפך, שבארץ אנחנו מושפעים מהפוליטיקה, מהלחצים, ומעומס העבודה, אבל דווקא בטיול מתגלה ה"אני האמיתי" שלנו, החיבור בינינו כעם אחד, וגם החיבור עם הנשמה שלנו, בסופו של הדיון כולם השתכנעו שאכן כאן בטיול זה באמת אנחנו, והלוואי שנצליח גם בארץ להישאר עם ההרגשה הזו, אמרתי להם, שלא מפתיע שהם בחרו במסקנה…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות