"שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול"
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

"שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול"

הנס שפועל "גדלות" בשבת שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" - שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום ישראל "זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים". ומששמעו בכורי מצרים שעתידים הם למות, הלכו לאבותיהם ולפרעה "לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סת"ל, א. ומקורו בתוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו). והנה, פשטות משמעות השם "שבת הגדול" היא שהשבת עצמו הוא גדול, והיינו, שהנס שאירע בשבת זה פעל גדלות גם בגדר השבת שביום זה. ולכאורה הוא פלא, שהרי, פסח מצרים הי' מקחו מבעשור לחודש שחל ביום השבת(כמבואר בטור או"ח…

להמשך קריאה
"גדולתו" של "שבת הגדול"
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק.

"גדולתו" של "שבת הגדול"

שבת שלפני חג הפסח בשם "שבת הגדול" – "לפי שנעשה בו נס גדול" - שבשבת שקודם יציאת בני ישראל ממצרים "לקחו ישראל פסחיהם", ואזי "נתקבצו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך", והשיבום ישראל "זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים". ומששמעו בכורי מצרים שעתידים הם למות, הלכו לאבותיהם ולפרעה "לבקש מהם שישלחו את ישראל, ולא רצו, ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם" (שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סת"ל, א. ומקורו בתוס' שבת פז, ב ד"ה ואותו). ויש לבאר הטעם שנס זה נקרא בשם נס "גדול", ואף יום זכרון הנס נקרא על שם גדלות הנס – "שבת הגדול": אם מתבוננים בפרטי מאורע זה, רואים שכל פרטי המעשה הם מהלכים טבעיים לכאורה. כי, הרי מה שהאמינו הבכורות לדברי בני ישראל,…

להמשך קריאה

כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול

"כנגד ארבעה בנים" "כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" (הגדה של פסח).  הבן הרשע נמצא סמוך לבן החכם, כדי שהחכם יקרבו ויתקנו. שכן לתיקון הרשע דרושים כוחות גדולים. הבן התם והבן שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב. משימה זו יכול לעשות רק החכם, ולכן מוטלת חובה זו עליו. אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש  

להמשך קריאה

קיצור הלכות הפסח עפ"י הילקוט יוסף בתמונה

חג הפסח ולפני הפסח כבר 30 יום לפני חג הפסח צריך להתחיל ללמוד הלכות פסח. ולהתחיל לשים לב בכל דבר שעושה שלא ישאר דבוק בו חמץ. צוות מרכז ניו יורק רוצה לאחל לקוראיו שנידע ונעשה את כל הלכות הפסח בדקדקנות וביקצור שיהיה לכם החג-הכי נפלא :) לקרוא בפרוטרוט הלכות פסח עפ"י ילקוט יוסף לחצו כאן 

להמשך קריאה
פרשת צו ופורים – "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"
האושר נמצא בראש ולא בארנק

פרשת צו ופורים – "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"

ב"ה ממתק לחג הפורים ושבת פרשת צו תשע"ו משה היה גר בכפר סמוך לעיר קוז'ניץ. בכל שנה היה מגיע בפורים לקוז'ניץ כדי לשמוע את קריאת המגילה מפיו של הרבי ישראל מקוז'ניץ, פורים אחד שמע משה את קריאת המגילה מפיו של הרבי וחש עונג רוחני עצום. כשניגש לרבי לברכו בשלום, שאלו הרבי: "הרי אתה מתגורר קרוב אלי, ומדוע לא הבאת לי משלוח מנות?" ר' משה שתק. תמיד היה עני מאד, אך בזמן האחרון מצבו החמיר ובביתו אין לחם לתת לילדים, ומנין ישיג כסף למשלוח מנות? אמר לו הרבי: "בא עמי לביתי ונגיד לחיים ביחד, הן פורים היום". בביתו של הרבי הציעו לפניו מאכלים ומיני מגדנות וכן יין בשפע. הטיב שמעון את לבו ביין וקינח במיני מאפה, וכשסיים איחל לנוכחים "פורים שמח" ויצא את…

להמשך קריאה

טענתו הצודקת של המן – "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד"

טענתו הצודקת של המן טענתו של המן כנגד ישראל היתה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" – עם היותם מפוזרים בין העמים, מתנהגים בני ישראל כשונים מכל העמים, ומובדלים הם מן ההמון, עד שבכל מקום שנמצאים הם, אפשר להכיר בהם שהם "עם אחד" – יהודים השונים מכולם. והנה, עם היות שטענה זו היתה יסוד הגזירה, לא מצינו שאסתר תבאר לאחשוורוש שטענה זו אינה נכונה.. ומזה ראיה ש"טענה" זו אמיתית היא, וכך אכן צריכה להיות הנהגת בני ישראל. אפשר היה לחשוב שההנהגה כזו מהוה סיבה לגזירה על עם ישראל, אך לפועל זהו בדיוק להיפך – ישועת ישראל לא באה על ידי ששינו הנהגה זו, אלא אדרבה, דווקא חיזוק והדגשת הייחודיות של עם ישראל ו"דתיהם השונות" – הם שהביאו את הישועה והצלה דפורים. ומזה הוראה…

להמשך קריאה

פרפראות וגימטריות פורים

מי אני ומי אתה ? במדרש מובא שאמר לה המן הרשע לזרש אשתו :אני מרדכי ואת אסתר .ענתה לו אשתו :אתה לא מרדכי ואני לא אסתר ,ואנחנו ממקום אחר .ודברי המדרש האלו נפלאים וסתומים להבינם . ושמעתי ביאור נפלא בשם הגה"ק בעל בני יששכר זי"ע   מרדכי במספר קטן עולה 13  וכן אסתר במספר קטן 13  כמנין שם י'ה'ו'ה  26. המן במספר קטן הינו 14 וביחד שניהם, ואילו זרש במספר קטן 12 עולה למנין ושניהם ביחד 26, וזהו שאמר לה המן הרשע לזרש אשתו - אני מרדכי  ואת אסתר . ענתה לו זרש ,אמנם שנינו יחד במספר קטן שווים עשרים ושש ,אך לא מצד הקדושה אלא מצד הטומאה .היינו שאתה באת מצד הטומאה, שהרי סמאל  גם כן 14 כמו המן, ואף אני באתי מצד…

להמשך קריאה

פורים מצא את ההבדלים בין צדקה לעניים ומתנות לאביונים

לתת וגם לקבל "מתנות"  בלשון הכתוב "מתנות לאביונים" יש לדקדק, שהוא בשינוי מן הלשון הרגיל בשאר מקומות –"צדקה לעניים", ובשתיים: א) "מתנות" ולא "צדקה", ב) "לאביונים" ולא "לעניים". ודרוש ביאור מהו הטעם לשינוי זה? ויש לבאר, שיש בזה לימוד והוראה חשובה במעלת המצוה: החילוק בין "צדקה" ל"מתנות" הוא – נתינת "צדקה" היא ענין שהאדם מצד עצמו אינו צריך לזה, אלא הנתינה היא רק בשביל הזולת; מה-שאין-כן "מתנה" הוא ענין שנוגע גם לנותן המתנה, כמאמר רז"ל (ראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ועוד) "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא (אילו לא גרם לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה)". והחילוק בין "עני" ל"אביון" הוא – ש"עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע…

להמשך קריאה

חג הפורים – חסידות מבוארת – תורת מנחם–התוועדויות

מתן "אורה" של תורה אודות מאמר חז"ל (מגילה טז, ב) "ליהודים היתה אורה – זו תורה", מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע – שמה שנקטו כאן בלשון "אורה" בתוספת ה"א, שהוא לשון נקבה, זהו מפני ש"אורה הוא מלשון מאירה שממנו נמצא מציאות האור, והוא לשון מפעיל כמו מאכיל משכיל כו'" (מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' סב ואילך). והיינו, שכאן מדובר אודות מקור ושורש התורה, ועל זה מתאים הלשון "אורה" שהוא לשון מפעיל. ולכאורה צריך להבין, הרי במתן תורה, בשנת ב'תמ"ח, ניתנה כבר התורה, ונמשכה אלינו ממקורה. ומדוע אומרים שבימי הפורים "ליהודים היתה אורה" – שהתורה נמשכה עוד הפעם ממקורה ושרשה? ויש לבאר בזה: את ברכת התורה טבעו חז"ל בנוסח: "נותן התורה" – לשון הוה. והיינו, שפעולת נתינת התורה והמשכתה ממקורה ושרשה, הרי היא נעשית…

להמשך קריאה

4 מצוות פורים

4 מצוות פורים הם:   1. מתנות לאביונים   2. משלוח מנות   3. מקרא מגילה   4. משתה וסעודה https://www.youtube.com/watch?v=tapJbZEoT34&feature=youtu.be   בפורים ישנם ארבע מצוות וכולן מתחילות באות "מ" : 1. מקרא מגילה מצווה לשמוע את מגילת אסתר מאדם הקורא מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף. את הקריאה שומעים פעמיים, בליל הפורים ולמחרת ביום הפורים. השנה (2016 למנינם) קוראים את המגילה בערב של יום רביעי + ביום חמישי. 2. משלוח מנות את משלוחי המנות שולחים ביום הפורים. יש לשלוח לפחות שתי מיני מאכל לאדם אחד לפחות, איש לרעהו ואישה לרעותה. (2 חיילים שהחליפו ביניהם את הצלחות עם ארוחת הבוקר או הצהריים שלהם בחדר האוכל בבסיס, קיימו בכך שניהם את מצוות משלוח מנות). 3. מתנות לאביונים יש לתת מתנה כספית או אוכל…

להמשך קריאה

להרבות דווקא במתנות לאביונים – הרמב"ם לפורים

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח לריעיו--שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו מידמה בשכינה, שנאמר 'להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים'.[1]" ~ היד החזקה לרמב"ם

להמשך קריאה

הלכות ומנהגי פורים

הלכות ומנהגי פורים עפ"י חב"ד מנהגנו ללבוש בגדי יום-טוב מבערב. גם בפורים, יורד האבל (רח"ל) לפני התיבה. אבל תוך שבעה, הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית  ולשמוע קריאת המגילה. אם אין בעל-קורא מובהק כמוהו, יקרא הוא את המגילה לפני הציבור וגם יברך. ואין לו לראות מיני שמחה. פורים נחשב כשבת לעניין אבילות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבלות שבצינעא. אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו. לעניין משלוח-מנות, ראה להלן. בערבית – 'ועל הניסים, ואין להפסיק להכריז 'ועל הניסים' קודם תפילת שמונה-עשרה, אלא יש לציין זאת בטפיחה על השולחן, ורצוי שאחד הגבאים, כשיגיע לשם, יתחיל זאת בקול (שכח ועל הניסים – אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ומתחיל "ועל הניסים", ואם כבר אמר "ה'" אינו חוזר. אך קודם "יהיו לרצון" האחרון יאמר:…

להמשך קריאה

ממתק לשבת – מצוות השמחה בחודש אדר – פקודי 2016

ב"ה ממתק לשבת פרשת פקודי תשע"ו מלך אחד החליט פעם לבדוק אם יש מי מאזרחיו ששמח בשמחה אמיתית, לבש בגדים אזרחיים והחל לשוטט בין העיירות והכפרים בממלכתו, והטה אוזן למתרחש, בכל מקום הוא שמע אנשים שמתלוננים על צרותיהם וקשייהם, עד שהגיע לבית אחד קטן ומט ליפול, שבו ישב יהודי ליד שולחן ערוך עם סעודה צנועה, כינור בידו הוא מנגן להנאתו ונראה מאושר, שאל אותו המלך "למה אתה שמח?" אמר היהודי "ב"ה לא חסר לי כלום" "ממה אתה מתפרנס" שאל המלך, ״אני עובר מדי יום בין הבתים ומתקן מה שצריך, ומזה אני מקבל כמה זהובים שמספיקים לי לסעודה הקטנה שלי״, למחרת הוציא המלך כרוז שאסור לתת לזר לתקן דברים, מי שנשבר לו משהו יתקן בעצמו, *** היהודי שלנו מסתובב כרגיל בין הבתים ואנשים…

להמשך קריאה

פרשת ויקהל – ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון!

ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון! בתחילת פרשתנו ויקהל כתוב "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'" (לה, ב). ויש לבאר זה על פי דרך החסידות: כתוב בתהלים (קכח, ב) "יגיע כפיך כי תאכל". ופירושו, שכאשר עוסק האדם במלאכתו לפרנס עצמו ובני ביתו הרי זה צריך להיות רק עם "כפיך" – בכח המעשה, ולא להשקיע ראשו בזה, "יגיע ראשך" (ראה לקוטי תורה שלח מב, ד. ועוד). כי באמת אין מזונות האדם באים מהעסק והמסחר, כי אם הקב"ה הוא הזן ומפרנס את העולם כולו, והעסק אינו אלא "כלי" ו"אמצעי" שעל ידו משפיע הקב"ה פרנסתו. וכאשר יכיר האדם בזה שהפרנסה מגיעה מהקב"ה, אזי יבין שגם אם יתעסק במסחרו ביגיעה יתירה לא ירוויח יותר ממה שהקב"ה רוצה…

להמשך קריאה

סעודות שבת קידוש וחג בברוקלין ניו-יורק

מחפשים לשמוע קידוש בברוקלין או לעשות חג? הגעתם לניו יורק מחפשים להכיר חברה' חדשים?  רוצים להגדיל את מעגל החברים? מעוניינים להגביר קצת את הרמה הרוחנית ועל הדרך לאכול טוב? צוות מרכז ניו יורק ריכז לפניכם את המקומות שבהם ניתן לשמוע קידוש ולחגוג חגים בברוקלין   רועי שמש - מרכז הגאולה - חב"ד ברוקלין צוות מרכז ניו יורק שמע המון דברים טובים במהלך השנים על הסעודות המפוארות שרועי שמש עושה למען הציבור הישראלי בברוקלין. אם אתם הולכים תצפו לשבת בסגנון ישראלי ספרדי עם הרבה אוכל טוב (דגים מרוקאים, בשרים ועוד שפע של מאכלים). שירה ואווירה טובה. יצרנו איתו קשר והוא מילא לנו שאלון קצר, להלן השאלות והתשובות: נגישות? נמצא כמובן בברוקלין הסאבווי M מגיע. מפה של האזור לחצו כאן (יפתח חלון חדש למפות של…

להמשך קריאה

סעודות שבת וחג בקווינס ניו-יורק

רוצים להכיר חברה' חדשים? מעונינים לשמוע קידוש או לחגוג את החג באווירה משפחתית? צוות מרכז ניו יורק אסף בשבילכם ובשבילכן את המקומות בהם ניתן לחגוג ולשמוע קידוש באיזור קווינס: ♥♥♥ שישי אצל צבי:  מעל 10 שנה צבי ומיטל מארחים כמעט מידי שבוע (3 פעמים בחודש) סעודות שבת וחג לעשרות ישראלים באיזור ניו יורק, מגיעים אנשים מכל המגוון. כמה סעודות אתם עורכים בשבת לציבור? 3. נגישות: הבית זה בית פרטי הנגישות יחסית קלה. מספר מקומות? בחורף 36 בקיץ בימים יפים עושים בחצר האחורית עד 70 איש. סוג אוכל?  שפע של מנות ישראליות מכל העדות. כשרות? צבי הוא חסיד חב"ד אז הכל גלאט כשר למהדרין, לא מקפידים על ישן אבל אם תציינו מראש שאתם מקפידים אז כמובן שנדאג שהכל יהיה ישן. מנות טבעוניות? כן בהחלט,…

להמשך קריאה

חינוך הילדים, כמו גידול אילן

בפרשת שופטים כתוב "כי האדם עץ השדה" (כ, יט). והיינו, שהאדם דומה בכמה דברים לעץ השדה. ויש ללמוד מזה הוראה בחינוך הילדים: כאשר עושים שריטה באילן לאחרי שכבר גדל, אזי השריטה אינה אלא במקום שנעשתה בלבד, וגם אינה גורמת נזק. אבל כאשר עושים שריטה בשתיל אילן רך, ועל אחת כמה וכמה בגרעין שעומדים לנטוע, יתכן שמשריטה אחת יצמח אילן בעל-מום. וכן הוא בענין החינוך: אדם בשנות העמידה, שכבר עבר מחצית דרכו בחיים, ונדמה לו שהוא מוכרח להסכים על פשרות – הרי הפגיעה היא למשך שנים אחדות בלבד. ארבעים שנה חי הוא ללא פשרות, ואם ייכשל ויעשה פשרה לשנה אחת, יכולות הארבעים שנה הקודמות שמאחוריו ליתן לו כח שישכח מיד מהפשרה, ויעמוד ביהדות שלימה. אבל כאשר מדובר אודות הדור הצעיר, ואותם רוצים לחנך…

להמשך קריאה

ט"ו בשבט : תפילות ומנהגים

נמצא ש- ט"ו בשבט הוא יום של חשבון הנפש ותפילה – לחיפוש ומציאת נקודות טובות, הן בעם ישראל ובפרט בעצמינו.., שעל ידי זה צומחים וגדלים רוחנית בעבודת השם, ולהוליד ריח טוב ופירות נאים ומשובחים (הם המעשים טובים של תורה ומצוות ועבודת השם יתברך) ! תפילה לט"ו בשבט תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות אָנָּא השם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בַּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בַּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה…

להמשך קריאה

מכת בכורות עפ"י החסידות פרשת בא

הצלת ישראל במכת בכורות בנוגע למכת בכורות כתוב בפרשתנו בא, שנצטוו ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב). ופירש רש"י "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין". ויש לתמוה מה נשתנה מכת בכורות שבה ניתנה רשות למשחית ח"ו, והיו בנ"י צריכים להישאר בבתיהם ולציין בדם את מזוזותיהם, מה שלא מצינו כן בשאר המכות? ויש לומר, שהשינוי תלוי במהותן ומטרתן של המכות: כל המכות היו בכדי שידעו מצרים "כי אני ה'". ולכן לא הייתה המכה באופן של איבוד והריגת המצרים, אלא רק הלקאתם עד שיכירו וידעו "כי אני ה' בקרב הארץ" (וארא ח, יח). משא"כ במכת בכורות לא הסתפק בכך שידעו מצרים "כי אני ה'", אלא "ומת כל בכור" – הענישם באופן המאבדם מן העולם. והנה כשיצאו בנ"י ממצרים טענה…

להמשך קריאה

פרשת בא : מתניכם, בנעליכם ומקלכם

מתניים, נעליים, מקל - להשפיע בכל מקום בנוגע לאכילת פסח מצרים נאמר בפרשתנו בא : "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם" (יב, יא). ויש לבאר תוכן הדברים בעבודת האדם לקונו: מתניכם – "הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם" (לשון אדמו"ר הזקן נ"ע באגרת הקודש סי' א). ומרמזים הם על עבודת האדם עם עצמו, שיגיע לשלימות בעבודתו בכל עניניו "כל גופו עם הראש". אך עם זאת, על האדם לדעת שלא די בעבודתו עם עצמו, אלא עליו להשפיע גם על סביבתו ועם אלו אשר בא אתם במגע, להביא אותם לידי שלמות בעבודת ה'. ועבודה זו מרומזת בנעליכם, שהנעליים הם החלק בגוף האדם שעל ידם יכול האדם לנגוע בדבר שמחוץ ממנו, היא הארץ שעליו הוא עומד. שהרי ע"י…

להמשך קריאה

עבודת הבורא וקורבן הפסח

מדוע היו ישראל "שטופים בעבודה זרה"? על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו . . נתן להם . . דם מילה . . ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו. ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה". ויש לדקדק, הרי להוכיח שבזכות דם מילה נגאלו ישראל ממצרים מספיק לשון הכתוב "גם את בדם בריתך שלחתי אסירייך", שמזה מבואר שזכות "דם בריתך" גרמה ל"שלחתי אסירייך", וא"כ, לאיזה צורך הביא רש"י גם סיום הכתוב "מבור…

להמשך קריאה

כי האדם עץ סרק?

רבי שניאור-זלמן מלאדי אמר לאחד האברכים שהיה למדן מופלג: "כי האדם עץ השדה" אילן שאינו עושה פירות הוא אילן סרק, כך יכול אדם להיות בקי בכל התלמוד והפוסקים ולהיות חס ושלום אילן סרק. מה התועלת בתורתך ועבודתך, אם לא הדלקת אור ביהודי שני.

להמשך קריאה

חסד לטווח ארוך

שבעים שנה פעם אחת היה חוני המעגל מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי, אף אני אטע לבניי. תענית כג,א

להמשך קריאה

כי האדם עץ השדה – תלמיד חכם

עץ ותלמיד-חכם אמר רבי יוחנן: מהו שנאמר "כי האדם עץ השדה", וכי אדם עץ שדה הוא? אלא משום שנאמר "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות" ונאמר "אותו תשחית וכרת" כיצד? אם תלמיד-חכם הגון הוא "ממנו תאכל ואותו לא תכרות", ואם לאו - "אותו תשחית וכרת". תענית ז,א תכלית ה"אדם" – לתת פירות כ"אילן"! בפרשת שופטים כתוב "כי תצור אל עיר גו' לא תשחית את עצה גו' כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה גו' אותו תשחית וכרת" (כ, יט). ונאמר על זה בגמרא (תענית ז, א) "וכי האדם עץ שדה הוא? אלא משום דכתיב כי ממנו תאכל ואתו לא תכרות, וכתיב אותו תשחית וכרת, הא כיצד, אם תלמיד חכם הגון הוא – ממנו תאכל ואותו לא תכרות, ואם לאו…

להמשך קריאה

כי האדם עץ השדה – בעבודה

העץ והאדם בתורה נאמר "כי האדם עץ השדה". כשם שהעץ מחובר תמיד למקורו, לכוח הצומח שבאדמה, כך בעל-עסק צריך להיות קשור תמיד למקור חיותו - אלה השנים שבילה באוהלה של תורה, קודם שיצא לעסוק בענייני העולם. לקוטי שיחות הרבי מילובביטש https://www.youtube.com/watch?v=p0V-M7h6DGE

להמשך קריאה

ממתק לשבת ומכת הדם

ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל מעוצב בצורה מאוד יפה אבל המנות מאוד קטנות, הוא נכנס למטבח ורואה שמכל העיצובים נשאר המון אוכל ואותו אוכלים העבדים המשמשים כטבחים וכמלצרים, הוא מתפלא מאוד שהעבדים הפשוטים מקבלים יותר אוכל מאשר השרים, כשיצא מהארמון ראה שבפחים שעל יד הארמון יש המון אוכל טוב שנשאר ונזרק, וכלבים המסתובבים שם ולא שייכים לארמון, זוכים ליהנות מכל כמויות המזון הגדולות האלו, ראה שם האיש אדם חכם והחליט לשאול אותו, הסביר לו החכם, שעיקר הסעודה היא ליושבים ליד המלך ועבורם מכינים אוכל מעוצב ומכובד גם אם לא בכמויות, המלצרים…

להמשך קריאה
מכת צפרדעים ברוחני
צילום של PHOTO-FLARE

מכת צפרדעים ברוחני

המתחיל במצוה אומרים לו גמור – רק במצוה של חסד! על הפסוק בפרשתנו וארא "ותעל הצפרדע" (שמות ח, ב) פירש רש"י "צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים". ומזה שהעלה אהרן רק צפרדע אחת ושאר הצפרדעים עלו ממנה ע"י המצריים, יש ללמוד הוראה נפלאה בדרכי העבודה: הורו חז"ל ש"המתחיל במצוה אומרים לו גמור" (פרש"י עקב ח, א ע"פ תנחומא שם ו. ובכ"מ). ולכן באם יש לאדם ספק אם השלים את כל המצוה, עליו להוסיף ולהשתדל בעשיית המצוה עד שידע ברור שגמר את המצוה כולה. אמנם במה דברים אמורים, שבספק "גמר מצווה" יש להמשיך בעשייתו, הרי זהו רק במצוות שהם על-דרך מצות הצדקה וכדומה, אבל אם המצוה היא להעניש וכיו"ב הרי אם ישנו חשש שכבר גמר את המצוה, ונגמר העונש,…

להמשך קריאה

למה להמתין לליל הסדר?

לא לחכות שנה אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר פעם על אמירת 'לשנה הבאה בירושלים' בסיום הסדר: לא צריכים לחכות עד השנה הבאה, אלא צריך להאמין שהגאולה תבוא תיכף ומיד, וממילא יתקיים "לשנה הבאה בירושלים".

להמשך קריאה
סמך מלך בבל , תענית 10 בטבת
זכות גדולה להתפלל בירושלים

סמך מלך בבל , תענית 10 בטבת

"סמך מלך בבל" – למעליותא התענית של עשירי בטבת הוא לפי שבו ביום "סמך מלך בבל . . על ירושלים והביאה במצור ובמצוק" (רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב). והנה אמרו רז"ל שהקב"ה מקדים רפואה למכה (ראה מגילה יג, ב. מדרש לקח טוב שמות ג, א), והיינו שטרם בוא המכה מקדים הקב"ה ומכין הרפואה לזה. ויש לומר הפירוש בזה, שהרפואה שמכין הקב"ה היא באופן שלפני בוא המכה מכין הקב"ה את האפשרות למנוע לגמרי את המכה. ועל פי זה יש לפרש גם בענין "עשרה בטבת", אשר קודם בוא ה"מכה", הכין הקב"ה מראש את הרפואה למנוע אותה לגמרי. ויש לומר ש"רפואה" זו טמונה היא בעניין המצור ד"סמך מלך בבל . . על ירושלים" בעשירי בטבת גופא, שבעניין זה היה טמון הדרך לבטל ולמנוע את הגלות.…

להמשך קריאה

חנוכה – סור מרע ועשה טוב

"סור מרע" ו"עשה טוב" – מה קודם? בפלוגתת בית שמאי ובית הלל, אם מספר הנרות הוא "כנגד ימים הנכנסים" ו"פוחת והולך", או "כנגד ימים היוצאים" ו"מוסיף והולך" – ישנו רמז והדרכה בעניני עבודת האדם את קונו: דהנה, מצינו לשיטות שמאי והלל בכללות עניני עבודת ה', שכשבא לידם דבר שיש בו רע הי' שמאי דוחה את הרע – העבודה ד"סור מרע", מה-שאין-כן הלל הי' מקרב את הטוב שבו, וממילא סוף סוף הרע נתבטל – העבודה ד"ועשה טוב". וכמסופר אודותם (שבת לא, א ובפרש"י): "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי . .  אמר לי' . . גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב [ולא תורה שבעל פה] גער בו והוציאו בנזיפה, בא לפני הלל גיירי'", ד"סמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו". וראה שם עוד…

להמשך קריאה

"שימוש" רוחני בנרות החנוכה

בנוסח "הנרות הללו" אומרים אנו: "ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד". ויש לדייק, לכאורה, דמלשון הנוסח משמע שיש בראיית הנרות איזה שימוש. כי, באם אין ב"לראותן" שום שימוש, לא הוא לי' להביאה כאן כל עיקר. דהרי רק "להשתמש בהם" "אין לנו רשות", ומדוע נחשוב שאסור לראותן? אלא, מכאן, שיש ב"לראותן" איזה שימוש, ורק ששימוש זה מותר הוא. ולכאורה איזה "שימוש" ותועלת יכול האדם לקבל מראיית הנרות? אלא, לימדונו רבותינו (ספר השיחות תש"ו עמ' 22): "מען דארף זיך צוהערן וואס די ליכטלאך — נרות חנוכה — דערציילן" [צריך להקשיב למה שהנרות 'מספרים']. והיינו, שיש להתבונן בתוכן ענין נרות חנוכה, וללמוד מזה הוראות בעבודת האדם. ו"ראי'" כזו, וודאי יש בה "שימוש" ותועלת לאדם. אלא ששימוש זה אינו מביא תועלת לגוף האדם ולצרכיו…

להמשך קריאה

האמונה הטהורה בפרשת מקץ חנוכה

ב"ה ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ו בנובמבר 1979, נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת, מספר הרב הרשברג: "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד ...יומיים לפני חנוכה! "לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה המפתיעה שקיבלתי הייתה: 'הנוצרים ידליקו אורות לכבוד…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות