ח' טבת – קצרצרים

ותן חלקנו בתורתך לאחר שמבקשים בתפילה, "יהי רצון... שייבנה בית-המקדש" – מוסיפים לומר: "ותן חלקנו בתורתך". מה הקשר בין התורה לבין בית המקדש? התשובה היא, כי מאז ומתמיד קיימת בעם ישראל חלוקה בין 'יששכר' ו'זבולון'. 'יששכר' הם יושבי האוהל, הלמדנים, ו'זבולון' הם בעלי העסקים, המכלכלים ומפרנסים את יושבי האוהל ומתחלקים עמם בזכויות לימודיהם. אולם לאחר שייבנה בית המקדש השלישי ותבוא הגאולה השלמה, תתבטל החלוקה הזו. ישרור בעולם שפע גשמי וכל עם ישראל כולו יוכל להיות 'יששכר' ולשבת בשלווה על התורה ועל העבודה. ולכך אנו מתפללים "ותן חלקנו בתורתך". הבא אותנו כבר אל העידן הנפלא בו נוכל כולנו, ללא יוצא מן הכלל, למצוא את חלקנו בתורה ולשקוע בלימודה. (שיחת שבת פרשת ראה תשמ"א) תודה רבה! בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ריט, סעיף א)…

להמשך קריאה

ז' טבת – קצרצרים

מה כבר אפשר לתבוע מ'תינוקות'... אם קיימים בדורנו יהודים שמעולם לא עבר במוחם הרהור תשובה – הרי אלו יהודים שלא אשמים במצבם. מדובר ביהודים שהם או הוריהם נשבו כתינוקות בין גויים, או שמסיבות דומות לא קיבלו כל מושג על יהדותם. אנשים כאלה פוטרת התורה מעונש, וממילא לא ייתכן שהגלות מתעכבת בגללם. מאידך גיסא, כאשר מי מהם מצליח לחזור בתשובה, או אפילו לקיים מצווה אחת – הרי זה יקר ביותר אצל הקדוש-ברוך-הוא! (משיחת שבת פרשת ויחי תנש"א)   די לבכי כאשר נפגשו האחים יוסף ובנימין, לאחר שנים רבות בהן לא ראו זה את זה, הם נפלו איש על צווארי אחיו בבכי. חז"ל אומרים שיוסף בכה על חורבן בתי המקדש שהיו בחלקו של בנימין, ואילו בנימין בכה על חורבן משכן שילה שהיה בחלקו של…

להמשך קריאה

ו' טבת – קצרצרים

תוקף בלתי מוגבל מפגש טעון במיוחד בין שני האחים יהודה ויוסף, מתואר בפרשת השבוע, פרשת "ויגש". יהודה, שלא הייתה לו כל עמדה שלטונית, עמד בתוקף רב מול יוסף (שלא ידע כי הוא אחיו), שהיה המשנה למלך מצרים וכל הסמכויות בידו. תוקף זה של יהודה הוא גדול אף מתוקפו של יוסף. תוקפו של יוסף היה רק במסגרת הטבע - הוא נבע מהמינוי שקיבל מפרעה להיות המשנה למלך. ואילו תוקפו של יהודה שלא להתחשב במגבלות הטבע, נובע מהקשר העצמותי שלו עם הקדוש ברוך הוא, שלמעלה מכל גדרי הטבע. תוקף זה של יהודה, נתן את הכוח לישראל להחזיק מעמד בגלות מצרים. ובתוקף זה נבוא לגאולה השלמה, בה יהיה "דוד עבדי (משבט יהודה) נשיא להם לעולם". התוקף שלנו בקיום התורה והמצוות צריך להיות כמו התוקף של…

להמשך קריאה

ה' טבת – קצרצרים – דידן נצח

פדיון שבויים קדושים ביום זה בשנת תשמ"ז (1987) הכירו שופטים גויים בכך שספרייתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח נחשבת לנכס קהילתי ולא רכוש פרטי. בעקבות הפסיקה, הושבו לספרייה ספרים שנגזלו ממנה על בסיס טענות נפסדות. הרבי התייחס להשבת הספרים כאל פדיון שבויים. כאשר שבים ספרים תורניים למקומם הטבעי, אמר הרבי – יש בכך נתינת כוח להשבת ניצוצות קדושה אלוקיים שמאז בריאת העולם לכודים ב'שבי' בשכבות החומריות של הבריאה – אל מקורם העליון – השבה שמביאה להתגלות מושלמת של קדושה בעולם. וזוהי בעצם הגאולה השלמה. (על פי שיחת ה' טבת תשנ"ב) הניצחון האמיתי היום הסתיים משפט מייגע שניהלה אגודת חסידי חב"ד מול מערערים על בעלותה על ספריית ענק שהייתה שייכת לאדמו"ר הקודם לבית חב"ד, הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק). השופטים הכריעו לטובת…

להמשך קריאה

ד' טבת – קצרצרים

גם בלילה אנו מצפים לבניין בית המקדש השלישי בכל רגע, גם בלילה. שהרי בית המקדש כבר מוכן למעלה ועומד להתגלות בכל רגע. אם ייבנה בית המקדש בלילה, לכאורה לא יוכלו להקריב אז קורבנות. שהרי אין מקריבים קורבן בלילה. הדבר היחיד שמעלים על המזבח בלילה הוא איברי הקורבנות שכבר הובאו במהלך היום. ובכל זאת, ברגע שייבנה בית המקדש, גם אם זה יהיה בלילה, יתחילו מיד בעבודות הקודש. זאת כיוון שאמרו חז"ל (והובא אף בהלכה) כי אליהו הנביא מקריב קורבנות גם כאשר בית המקדש שמם, אלא שאין אנו רואים זאת. אך כאשר ייבנה המקדש ונוכל לראות את הקורבנות שהקריב אליהו הנביא - נקריב באותו לילה את החלקים המיועדים לשריפה מאותם קורבנות, על גבי המזבח. (ע"פ שיחת נר א' דחנוכה תשנ"ב הערה 57) פי 343!…

להמשך קריאה

ג' טבת – קצרצרים

להודות על מה שיקרה חז"ל מספרים כי הקדוש-ברוך-הוא ביקש להכתיר את חזקיה מלך יהודה כמלך המשיח, ובסופו של דבר נמנע מכך, משום שחזקיה לא נשא לפניו שירה על הנסים הגדולים שחולל למענו (בעת שסנחריב מלך אשור צר על ירושלים בראש 185,000 חיילים, המית המלאך גבריאל את כולם בתוך לילה אחד!). בספר 'שני לוחות הברית' (של"ה) מוסבר כי האמת היא שחזקיה נשא שירת הודיה לאחר שהתחולל הנס – אולם הקדוש-ברוך-הוא ציפה לגילוי אמונה שיתבטא בשירת הודיה עוד לפני שמתחולל הנס! זהו אפוא תפקידנו כיום – לשיר ולהודות לקדוש-ברוך-הוא על נפלאות הגאולה, גם לפני שהן קרו. שירת ההודיה כשהיא לעצמה מסוגלת להביא את הגאולה בפועל ממש, תכף ומיד. (על פי 'שני לוחות הברית' פרשת בשלח) תפילת עמידה – בקול רם! נכון להיום מתפללים את…

להמשך קריאה

ב טבת – קצרצרים

קץ הימים, קץ המורדים כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי 'קץ הימים' שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה. גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי בכוח אורם לכלות את כוחות הטומאה והחושך שבעולם. כך מסבירה תורת החסידות את לשון חז"ל, כי יש להדליק את נרות החנוכה "עד דְכַּלְיָא רַגְלָא דְתַרְמוּדָאִי" – עד שתכלה רגלם של המורדים בקדוש-ברוך-הוא – בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מוסיפים באור האמונה והתשוקה בחנוכה מוסיפים מדי יום נר. המסר מכך הוא להוסיף מיום ליום באור האמונה ולהתחזק בתשוקה לביאת המשיח. צריכה לבעור בנו תשוקה ברמה כזו, שנרגיש כי כל עוד לא בא המשיח – חסר העיקר בחיינו. וכמו שמסבירה תורת…

להמשך קריאה

א' טבת, ראש חודש | שמונה – מעל הטבע | קצרצרים

חנוכה הוא החג היחיד שיש בו שמונה ימים. המספר 8 מסמל את ההארה האלוקית העל-טבעית שתאיר בגאולה (לעומת המספר 7 שמסמל את ההארה האלוקית הטבעית של הבריאה שנמשכה 7 ימים). לכן גם בכינור שיהיה בבית המקדש בימות המשיח יהיו שמונה מיתרים. מחג החנוכה אנו שואבים כוח להחדיר במסגרת הטבע את הקדושה הגבוהה שמעל לטבע. זאת, באמצעות קיום התורה והמצוות. בכך אנו מזרזים את ביאת הגאולה, עת נחוש בגלוי את הקדושה הגבוהה הזו. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מסירות-נפש – לנצח מלחמת היהודים ביוונים לא היתה מאבק על השליטה בשטחי ארץ ישראל. הם נאבקו במסירות נפש על זכותם לחיות חיי אמונה – חיים של תורה ומצוות. נרות החנוכה שמדליקים לזכר אותה מסירות נפש, דומים ללוחות הברית השניות, שגם בהם זכה עם…

להמשך קריאה

ט' אדר – להביא את הגאולה במסירות-נפש-דבר תורה קצרצר

בט' באדר ה'ת"ש הגיע הריי"צ באניה מסטוקהולם לניו יורק, ארצות הברית. הגיע ביום זה לארצות-הברית כבוד קדושת רבי יוסף יצחק, האדמו"ר השישי מליובאוויטש. בזוהר הקדוש נאמר, כי בכל דור קיים צדיק שבו נמצאת נשמת משה רבינו. בדורו, היה רבי יוסף יצחק צדיק כזה. ואמנם כמשה בדורו, שרומם את עם ישראל למדרגה של מסירות-נפש (ראה בפתגם הבא) – נודע גם רבי יוסף יצחק במסירות-הנפש שלו לעורר את האמונה בלב כל ישראל. בט' באדר הביא הרבי גם ליבשת אמריקה את בשורת מסירות הנפש וההליכה בדרכי התורה בכל מחיר. מאז התפתחה הפצת היהדות ומעיינות החסידות בעולם בתנופה חסרת תקדים ע"י הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח, כהכשרה לקראת הגאולה הקרובה, שתבוא תכף ומיד. (תורת מנחם תשנ"א חלק שני עמוד 324)

להמשך קריאה

ח' אדר להאיר כמו שמן בוער

חז"ל אומרים כי עם ישראל משול לזית. כשם שהזית מפיק שמן לאחר שכותשים אותו – כך גם נשמותיהם של עם ישראל מאירות כשמן בוער על-ידי הצער והיסורים שעברו בגלות. זו בעצם כל המטרה שהקדוש-ברוך-הוא הביא עלינו צער ויסורים – כדי לזכך את נשמותינו ולהביא לכך שיבקע מהן אור רוחני גדול, שיתגבר על חשכת הגלות ויביא את הגאולה השלמה. (תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 309)

להמשך קריאה
ז אדר – שבעה מי יודע
דרגתו של משה רבנו היא דרגת החכמה, ולכן הצטיין במידת הענווה. שכן הידיעה וההשגה בגדולת ה' מביאות את האדם להתבטלות מוחלטת כלפי הקב"ה, והתבטלות זו באה לידי ביטוי גם בענווה לפני כל אדם.

ז אדר – שבעה מי יודע

ביום זה נולד ונפטר משה רבינו. חז"ל אומרים, כי ביום-ההולדת מתחזק מזלו של אדם. בתורת החסידות נאמר, כי בכל יהודי יש משהו רוחני מנשמתו של משה רבינו. לפיכך, ביום ההולדת של משה מתחזק מזלם הטוב של כל עם ישראל.  על-פי ספר הזוהר, תתמזג נשמתו של משה רבינו – הגואל הראשון, בנשמתו של משיח בן דוד – הגואל האחרון. בהקשר לכך, מעניין לציין כי המספר בחודש של יום-ההולדת של משה – שבעה – רומז לאור הגדול שיפציע לעם ישראל בגאולה השלמה: "שבעתיים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל). (על פי תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 303)

להמשך קריאה

הגיגים קצרים לראש חודש אדר לאור חסידות

מזל בריאות על חודש אדר הממשמש ובא נאמר כי 'בריא מזלו' (תלמוד בבלי, תענית כט, ב). אחת המשמעויות של הדברים היא, שחודש זה מעניק בריאות גשמית ורוחנית לכל בני ישראל, אנשים, נשים וטף. בחודש אדר ניתן הכוח לעבור מתוך בריאות שלמה אל החיים הנצחיים של הגאולה השלמה. (תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 298) ל' שבט, א' של ראש-חודש אדר מזל דגים 'זרעו של יוסף' – כך מכנה הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את דורנו, משום שאנו דור ההמשך של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, שאחד משמותיו היה יוסף. ידוע שבני זרעו של יוסף הצדיק נמשלו לדגים, עליהם לא שולטת עין הרע – וגם אנו אפוא משולים לדגים. כעת, אנו אוחזים בשלב שכבר הושלמה העבודה הרוחנית הנדרשת לקראת סעודת הדגים הגדולה בהיסטוריה – הסעודה שתיערך…

להמשך קריאה

להגביר את האור

לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל עוד לא נשמור על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור.

להמשך קריאה

קיצור הלכות חנוכה

קיצור הלכות חנוכה   אין מתענין בימי חנוכה   חנוכה מותר בעשיית מלאכה. אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות שבבית דולקות ואין להקל להם. והטעם שהנשים מחמירות יותר, מפני שהגזרה היתה קשה על בנות ישראל שגזרו בתולה הנישאת תבעל להגמון תחלה. ועוד מפני שהנס נעשה ע"י אשה, בת יוחנן כהן גדול היתה יפת תואר מאד, ובקשה המלך הצורר שתשכב עמו ואמרה לו שתמלא בקשתו, והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא וישתה יין וישתכר ויישן ויירדם. וכן היה וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים, וכראות שר צבאם כי אבד מלכם, וינוסו. ולכן קצת נוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס שנעשה ע"י חלב כל השמנים כשרים לנר חנוכה. ומ"מ מצוה מן המובחר ליקח שמן זית דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן -  …

להמשך קריאה

ראש חודש טוב: כיס ולב | כסלו

חודש כסלו מחולק לשני מילים כיס ולב. יהי רצון שהקב"ה ימלא לנו את הכיסים בשפע וברכה את הלב בשמחה ובשפע של אהבה תפילה לראש חודש: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: זַכֵּנִּי בְּתוֹךְ כְּלָל יִשְׂרָאֵל לְגַדֵּל אֶת כָּל בָּנֵינוּ לְתוֹרָהּ וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהַצִּילֵנוּ מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי צַעַר גִּדּוּל בָּנִים חַס וְשָׁלוֹם, וְתַמְשִׁיךְ מֵעַתָּה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: אַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ כִּי מִיתַת הַבָּנִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים, רַחְמָנָא לִצְלָן, זֶה נִמְשַׁךְ מִסּוֹד פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשַׁךְ בְּחִינַת 'מְאֹרֹת חָסֵר וָא"ו', שֶׁהוּא אַסְכְּרָה לְרַבְיֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ גַּם כֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאָז מַתְחֶלֶת הַלְּבָנָה לְהִתְמַלְּאוֹת וּלְהִתְתַּקֵּן, וַאֲזַי זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם, כִּי אָז נִמְשַׁךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה וְהַמְתָּקָה עַל כָּל תּוֹלְדוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים,…

להמשך קריאה

אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

אחד העם (אשר צבי גינצבורג - הוגה דעות, מראשי 'חובבי ציון') "רואים אנו אנשי שם, חוקרים חופשים, הרחוקים מאמונה, המודים בפה מלא, שהם עצמם שאינם שומרים לא את השבת ולא שאר חוקי הדת, יוצאים, בכל זאת, להגן על השבת בתור אינסטיטוציה היסטורית של כלל האומה ובלי כל צל של צביעות. וכי יש לך ראיה גדולה מזו על התעוררות 'הרגש היהודי'? אין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'. אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא, שהחזירה להם את 'נשמתם' וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה'…

להמשך קריאה

כל המשמר שבת, כאילו קיים את בכל התורה כולה

זכירת שבת משמעותה לזכור "כי ששת ימים עשה ד' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". לזכור שרבש"ע ברא את העולם והכל ממנו והכל שלו. השבת היא שורש האמונה, ועל כן אמרו חז"ל: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה". "שקולה שבת כנגד כל המצות". ועוד אמרו: "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו חטא כדור אנוש שעבדו ע"ז, מוחלין לו, שנאמר: 'אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו', אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחוּל לו'". גם מי שנוהג כדור אנוש ועובד ע"ז, אם שומר שבת - מחול לו. המהר"ל מפרש שאפילו לא שב מחטא ע"ז, כיון ששומר שבת, מוחלין לו, כי בזה ששומר שבת מודה בבריאת העולם…

להמשך קריאה

ברכת השם היא תעשיר זו השבת

בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוסיף עֶצֶב עִמָּהּ. משלי העושר עלול לתת לאדם תחושה של עוצמה, ולגרום לו להעריץ את עצמו ואת מעשי ידיו. מי שבכל-זאת רוצה להיות עשיר ולא להתקלקל, צריך להקפיד לברך את ה' על כל הישג. חז"ל דרשו את הפסוק כולו על השבת: "ברכת ה' היא תעשיר - זו ברכת שבת; ולא יוסיף עצב עמה - זו אבלות" (ירושלמי ברכות ב ז). "כי העובדי כוכבים היו רגילים להתאבל בשבת, כיוון שמזל שבתאי המורה על עצבות משמש בשבת" (רבנו בחיי על פרשת שופטים), ואצלנו השבת נחשבת ליום שמחה, ואסור להתאבל בה.

להמשך קריאה

מה הדין של הוצאות השבת

הוצאות שבת חוזרות "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת". על הוצאות שבת נאמר "לוו עלי ואני פורע". כביכול הקב"ה נותן לנו צ'ק פתוח ואומר: בני, קנו בו לכבוד שבת ללא שום צמצום... בזוהר מובא שלא רק שהקב"ה יחזיר לאדם את כל הוצאותיו לכבוד השבת, אלא אף יחזיר לו אותן בכפל כפליים, שהרי כשהאדם מוציא את הכסף, הרי כביכול "הלווה" כסף להקב"ה, והקב"ה פורע את החוב בכפל כפליים (כמו בצדקה). בזוהר מובא גם כי השבת היא מקור הברכה בעולם. כל הברכות שלמעלה ומטה תלויות ביום השביעי. הספורנו מפרש על הפסוק "ששת ימים תעבוד ובשביעי תשבות" כי "הצלחתך בששת הימים תהיה כמו שתשבות בשביעי". החפץ חיים מסביר על הפסוק "ראו כי ה' נתן לכם את השבת",…

להמשך קריאה

מלאכי שבת מיוחדים

שכר שומרי השבת ומענגיה ה"ילקוט מעם לועז" מביא בשם הזוהר כי "יש מלאכים מיוחדים בשמים שהם מיוחדים לכך להסתכל באלו ששומרים שבת ומענגים אותה כהלכה, והם מברכים אותם, ויש עימם רבבות מלאכים שעונים אמן". הרמב"ם מביא את שמפורש בקבלה כי "שכרו בעולם הזה יתר על שכרו לעולם הבא", כלומר, כמה שבעולם הבא שומר השבת מקבל שכר רב, עוד יותר גדול הוא שכרו בעולם הזה. חז"ל אומרים: "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה - לא שלטה בהן אומה ולשון". שמירת השבת יכלה להציל אותנו מן השיעבוד.

להמשך קריאה

עם ישראל נמשלו ככוכבים

ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה. בכל אחד מישראל, בין איש בין אישה, יש די כוח מוסרי ורוחני להשפיע ולהעמיד בקרן אורה גם את מכריו ומיודעיו. היום-יום

להמשך קריאה

לנצל כל רגע לפני שבת | פנינה יומית על פרשת בראשית

חשיבות רגע אחד! על הפסוק בפרשתנו  בראשית "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (ב, ב) כתב רש"י "ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה, ונראה כאילו כלה בו ביום". ולכאורה צריך ביאור, למה עשה הקב"ה מלאכתו באופן ש"נראה כאילו כלה ביום ביום", הרי למרות "שיודע עתיו ורגעיו" ולא הי' בזה מלאכה האסורה בשבת, מ"מ הרי הי' יכול לעשות מלאכה זו קודם, ומדוע כילה מלאכתו דווקא בזמן זה? אלא שמזה למדים אנו הוראה חשובה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה" (שבת עז, ב). כל דבר ודבר, וכל רגע ורגע, שברא הקב"ה, גם אם זה דבר קטן או זמן מועט ביותר,…

להמשך קריאה

האם צריכים לחשב את השמחה?

שמחה בלי חישובים השמחה אינה צריכה לנבוע מתוך חישובים שונים אלא "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם" מעצם העובדה שהוא ה' אלוקינו עצם הדבר שהקב"ה רוצה שנהיה שמחים צריך להביאנו לידי שמחה. רבי אברהם מסלונים

להמשך קריאה

למה ללולב קוראים לולב?

'לולב' - אותיות לו לב. ליהודי צריך שיהיה לב אחד - לה' בלבד. כפי שנאמר "צור לבבי" שהקב"ה הוא פנימיות נקודת הלב, ואין לאדם לב אחר, תשוקה לדבר נוסף. לקוטי תורה

להמשך קריאה

ב' דרגות בתשובה – פנינה יומית ל 10 ימי תשובה

שנינו בסוף מסכת יומא "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים". והנה, במשנה זו יש לכאורה כפל לשון: "לפני מי אתם מטהרים" ו"מי מטהר אתכם". ודרוש ביאור מה רמזו בזה? ויש לבאר: בירידת הנשמה שני פרטים: א. עצם הירידה בגוף היא ירידה עצומה לנפש "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" (לשון חז"ל חגיגה ה, ב). ב. כאשר האדם חוטא ר"ל, הרי הוא מוריד את הנפש ופוגם בה. כנגד שתי ירידות אלו, ישנן שתי דרגות בתשובה: א. תשובה כפשוטה, הבאה על חטא ועוון. תשובה זו היא בכוחו של כול אחד ואחד, וחובתו של כל אדם לשוב בתשובה על חטאיו. ב. תשובה נעלית יותר, שענינה השבת הנפש למקורה, כמ"ש "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה" (קהלת יב, ז). פעולת…

להמשך קריאה

ראשי תיבות תשובה על פי הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפולי

ביחידות ה"צמח צדק" אצל רבינו הזקן [יום] ב [פר'] תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) - תורה, והתחלתה: ושבת עד הוי' אלוקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי'', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות [של חמישה פסוקים]: ת, תמים תהיה עם הוי' אלוקיך. ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד. ו, ואהבת לרעך כמוך. ב, בכל דרכיך דעהו. ה, הצנע לכת עם ה' אלוקיך. כשסיפר לי אאמו"ר [הרש"ב] את הנ"ל, סיים: תיבת תשובה…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות