דלתות נפתחות בליל הסדר – הרבי מליובאוויטש

מאימרותיו של הרבי מליובאוויטש על חג הפסח הדלתות נפתחות בליל פסח פותח הקב"ה את כל הדלתות והשערים לכל אחד ואחד מישראל כל אחד ואחד בלי להתחשב במעשיו בשנה שעברה יכול להגיע למדרגות הנעלות ביותר באופן של פסח ודילוג, שלא בהדרגה כלל הרבי מליובאוויטש

להמשך קריאה

רבי אהרן מקרלין – סדר כל השנה

מאימרותיו של רבי אהרן מקרלין על חג הפסח סדר כל השנה הטעם שליל פסח נקרא 'ליל הסדר' לפי שלילה זה אם נוהגים בו כראוי בכוחו לעשות סדר ולהאיר את כל ימות השנה רבי אהרן מקרלין

להמשך קריאה

בדיקת חמץ לאור הנר – למה

אור הנר רומז גם על המצוות והמעשים הטובים כפי שנאמר: כי נר מצווה ותורה אור האדם צריך לבדוק את המצוות שעשה אם אין בהן התנשאות ופניות שלא לשם שמים נועם מגדים

להמשך קריאה

הגיגים ודברי תורה קצרים לחג הפורים

ממתק לחג הפורים תשע״ז פעם אחת יצא רועה צאן לטייל בשדות עם הכבשה החביבה עליו. לפתע רואה הכבשה להקת זאבים מתקרבת. נצמדה הכבשה אל רגליו של הרועה, שישמור עליה, והרועה מרגיע אותה ואומר לה: "אין לך מה לדאוג, כבשתי, אני אשמור עלייך". עומדת הכבשה ליד הרועה המסור, ולאט לאט נרגעת. מסביב עומדים הזאבים. ולפתע הכבשה שמה לב שאחד הזאבים מחייך אליה. היא מסתכלת סביב, ורואה עוד זאב מחייך ומזמין אותה להתקרב אליו. 'הם דווקא נחמדים', מהרהרת הכבשה בלבה. פונה הכבשה לרועה ואומרת לו: "אני חושבת שאתה יכול ללכת. הזאבים האלו ידידותיים, והם דווקא רוצים להתחבר אתי". הרועה מנסה להסביר לכבשה שעליה להיזהר מהזאבים, אך היא בשלה, מבקשת ואף דורשת שלא יפריע ליחסים הטובים הנרקמים ביניהם. הרועה משתכנע וזז הצדה. הכבשה נותרת לבדה.…

להמשך קריאה

מצוות פורים החשובה על פי הרמב"ם

"מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובמשלוח לריעיו -שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האומללים האלו מידמה בשכינה שנאמר 'להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים'" ~ היד החזקה לרמב"ם

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אב | אמרות וציטוטים דברי תורה למנחם אב מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש מנחם אב מסודר לפי ימים א' מנחם-אב (8.7) – ראש חודש מנחם-אב אהרון המדליק יום זה הוא יום ההילולא של אהרון הכהן, שתפקידו להדליק את המנורה בבית המקדש. כל אחד משבעת נרות המנורה מסמל דרגה אחרת בנשמותיהם של ישראל. הדלקה זו  של אהרן את הנרות גילתה בכל יהודי את עצם נשמתו. בעבודה זו של אהרון, לא רק מטרת עבודתו הייתה להאיר, אלא גם האמצעי לכך נעשה ע"י קרבה ואהבה, כמסופר על אהרון שהיה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". עלינו ללמוד מדרכיו של אהרון, להיות יותר ויותר "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".  ובזכות הנהגה זו נזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה. (ע"פ לקוטי שיחות כרך ב ש"פ בהעלותך) א' מנחם-אב (8.1) ראש חודש כולנו בעננים ביום זה מציינת התורה את…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש תמוז | אמרות וציטוטים דברי תורה לתמוז מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש תמוז, מסודר לפי ימי החודש א' תמוז (7.3) ב' דראש חודש תמוז ארבע על ארבע בציוויו של ה' למשה על הכנת הפרה האדומה מוזכרים ארבעה פרטים: 1."פָרָה אֲדֻמָּה", 2."תְּמִימָה", 3."אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם", 4."אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר יט, ב). המדרש מוצא הקבלה מעניינת לכל אחד מפרטים אלו לארבע הגלויות בהם השתעבדו עם ישראל: 1. מצרים ובבל, 2.מדי, 3.יון, 4. גלות רביעית. הפעולות הנעשות בפרה האדומה, שהן: הוצאתה מחוץ למחנה, שחיטתה, שריפתה – כולל עורה ובשרה על ידי אלעזר הכהן, פעולות אלו מקבילות לנקמה שיעשה ה' בגויים ששעבדו את ישראל בעת הגלות. בגויים אלו ינקום ה' בזמן הגאולה הקרובה. (ע"פ ילקוט שמעוני רמז תשנ"ט) ב' תמוז (7.4) הפרה העשירית כאמור, (בפתגם של יום שבת) נעשו במשך השנים תשע פרות…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש סיון | אמרות וציטוטים דברי תורה לסיוון מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש סיוון מסודרים לפי ימים א' סיון (6.3) – ראש חודש סיוון - ארבעים וחמישה ימים לעומר הכנה מאוחדת את ספירת העומר אנו סופרים לקראת חג השבועות, כפי שספרו ישראל מיציאתם ממצרים עד ליום קבלת התורה. כשם שההכנה למתן תורה היתה על ידי אחדותם של כל ישראל, כפי שמתארת התורה שישראל עמדו כולם מאוחדים מול הר סיני לקבלת התורה "כאיש אחד בלב אחד", כך עלינו להתכונן למתן תורה על ידי הוספה באחדות ישראל. אחדות זו שלנו תביא גם אותנו במהרה למעמד מרומם ביותר, שהוא ההמשך והשלמות של מתן תורה – הוא גילוי תורתו של משיח בגאולה השלמה בקרוב. (ע"פ התוועדויות תשמ"ו כרך ג עמ' 163) א' סיון (5.22) – ראש חודש סיוון ארבעים וחמישה ימים לעומר שלוש כפול שלוש…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אייר | אמרות וציטוטים דברי תורה לאייר מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש אייר מסודרים לפי ימים   אייר - רפואה ישנן כמה סוגי הנהגות שבהם מנהיג הקדוש ברוך הוא את העולם: חודש אדר – מסמל את הנהגת ה' כפי שהיא מוסתרת בדרכי הטבע, כמו נס פורים שהתרחש בדרך הטבע. חודש ניסן – מסמל הנהגה ניסית, למעלה מדרך הטבע, כמו היציאה הניסית ממצרים. אולם, חודש אייר, שמתחיל היום, שאת ראשי התיבות שלו ניתן למצוא בפסוק: "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות ט"ו, כ"ו) – חודש זה מסמל שילוב של הנהגה ניסית בתוך טבע הגוף. משמעותה של הרפואה הוא שיפור מצבו של הגוף החולה. אך ההדגשה בפסוק זה היא על כך שהרפואה מגיעה מהקדוש ברוך הוא עצמו, כלומר, רפואה ממקור מרומם ביותר, עד שהמחלה נמנעת מלכתחילה. שלימות הנהגה זו תהיה בקרוב בגאולה השלמה. (ע"פ…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש ניסן | אמרות וציטוטים לניסן מסודר לפי ימים החודש

א' ניסן (3.42) – ראש חודש ניסן חידוש עולמי בשבת זו אנו קוראים את "פרשת החודש" (מלבד פרשת השבוע – ויקרא). חז"ל אמרו: "משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו,  קבע בו ראש חודש של גאולה". פירוש הדבר הוא שכאשר בחר הקדוש ברוך הוא בבני ישראל, שהם ישלימו את המטרה האלוקית בתוך הבריאה, אזי יכול העולם להתעלות לדרגה גבוהה יותר, ולכן נקבע בו ראש חודש של גאולה. אם כן, כאשר ניכר בעולם שכל מטרת הבריאה היא בשביל עם ישראל, כדי שאנו נשתמש בחפצי העולם הזה למטרות של קדושה וקיום המצוות - אזי ניכר כבר בעולם עצמו מצב של גאולה. (ע"פ לקוטי שיחות כרך לו ע' 402) א' ניסן (4.4) ראש חודש ניסן ניסי ניסן מהותו של חודש ניסן – המתחיל היום הם ניסים. כפי שמרומז בשמו של החודש "ניסן" – מלשון נס. לכן חודש זה הוא החודש המסוגל ביותר להתגלות הגאולה השלמה, כפי שאמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" (ראש השנה יא, א). (ע"פ שיחת ש"פ צו תש"נ) ניסי ניסים של ניסן חכמינו גילו לנו שכאשר אדם רואה בחלומו מילה שמכילה את האות נ' – הרי זה סימן שנס נעשה לו. ואם ראה בחלומו מילה ובתוכה פעמיים האות נ' – ניסי ניסים נעשו לו. אם כן, שמו של החודש "ניסן",…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אדר | אמרות וציטוטים אדר מסודר לפי ימים החודש

א' אדר (2.42) יום ב' של ראש חודש אדר פנים שמחות על חודש אדר נאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה", כלומר שבכל יום מימי החודש יש להוסיף ולהרבות בשמחה יותר מן היום הקודם. כפי בשעת שמחת החתונה, ניתן לברך בשבעת הימים הסמוכים לחתונה "שבע ברכות" בברכת המזון, בתנאי שבסעודה זו ישנן "פנים חדשות", כלומר, אנשים שלא השתתפו בסעודת הנישואין. כן הדבר בנוגע לחודש אדר, כאשר נקבל החלטות טובות ונבצע אותן, נחשב כפנים חדשות, ועל ידי כך תיגרם תוספת של שמחה בכל יום ויום. (ע"פ דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב אות יג) א' אדר (2.42) יום ב' של ראש חודש אדר פנים חדשות על חודש אדר נאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה". כדי שהשמחה תהיה שלמה זקוקים ל"פנים חדשות". כפי שההלכה אומרת לגבי שבעת ימי…

להמשך קריאה
פתגמים קצרים חסידיים לחודש שבט | אמרות וציטוטים לחודש שבת מסודר לפי ימים
חודש שבט ראשי תיבות שיהיה בשורות טובות

פתגמים קצרים חסידיים לחודש שבט | אמרות וציטוטים לחודש שבת מסודר לפי ימים

א' שבט (1.52) ראש חודש שבט בשבעים לשון ביום ראש חודש שבט התרחש מאורע חשוב בתולדות עם ישראל: משה רבינו החל לבאר את התורה "בשבעים לשון" (בשבעים שפות). ככל האירועים שמספרת לנו התורה, גם מאורע זה אינו חד פעמי. כפי שנאמר (אסתר ט, כח) "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים - וְנַעֲשִׂים". כלומר, כאשר אנו מזכירים את המאורע שקרה בעבר, הענין מתרחש עתה שוב מחדש. אם כן, ביום זה ניתנים כוחות מיוחדים לנשיא הדור, ממשיכו של משה רבינו, וממנו לכל אנשי הדור, לבאר את התורה והיהדות ואת תורת החסידות בשפה שלהם ובסגנון שלהם, גם ליהודים שהתרחקו ואינם מבינים את לשון הקודש. הפצה זו מקרבת ומזרזת את בוא הגאולה. (ע"פ לקוטי שיחות כרך כו עמ' 413) להצליח להשפיע ביום זה תרגם משה רבינו את התורה לשבעים…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש טבת | אמרות וציטוטים לחודש טבת

א' טבת (21.72) יום ב' דראש חודש טבת. נר שביעי של חנוכה. הערב נדליק נר שמיני של חנוכה מצאנו שמן מלך המשיח נקרא בשם זה על שם שנמשח בשמן המשחה, כפי שנאמר "בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו" (תהילים פט, כא). המושג "שמן" מסמל את הדרגה הנסתרת והמרוממת ביותר שבתורה. כשם שבחג החנוכה מצאו את פך השמן שהוסתר, כך אנו יכולים כיום למצוא את דרגת ה"שמן" המוסתר בתורה, שהיא תורת החסידות. וככל שמתקרבים יותר לימות המשיח – המשוח בשמן - כך מתגלה יותר ויותר דרגה עמוקה זו של התורה. (ע"פ דבר מלכות ש"פ מקץ תשנ"ב סעיף ח)   ב' טבת (21.82) זאת חנוכה. נר שמיני של חנוכה להוסיף ולהתקדם בימי החנוכה אנו מוסיפים בכל יום נר נוסף. החל מהדלקת נר אחד ביום הראשון, ועד לשמונה…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש כסלו | אמרות וציטוטים לחודש כיסלו

א' כסלו (8.11) יום ב' של ראש חודש כסלו חודש הגאולה  ביום זה אנו מציינים את היום השני של ראש חודש כסלו. יום זה קשור במיוחד עם הגאולה, והוא מכונה "ראש חודש של גאולה". זאת מכיוון שבחודש כסלו חל  חג החנוכה – אשר בו נגאל בית המקדש השני מידיי כובשיו היוונים. בדורות האחרונים נוספו עוד כמה מועדים בחודש כסלו המסמלים גאולה. כמו י' כסלו – חג הגאולה של האדמו"ר האמצעי, רבי דובער, השני בשושלת חב"ד; ו-י"ט כסלו – חג הגאולה של רבי שניאור זלמן – בעל התניא, הראשון בשושלת חב"ד. אדמו"רים אלו נאסרו 'בעוון' הפצת חסידות, ושחרורם מהווה פריצת דרך בהפצת החסידות, שעליה קיבל הבעל שם טוב הבטחה מן השמים, שבזכותה "קאתי מר" – יבוא מלך המשיח. ועוד. (ע"פ דבר מלכות ש"פ…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש חשוון | אמרות וציטוטים לחודש מר חשון

א' מרחשון (9.10) ראש חודש מרחשון – שבת פרשת נֹח נח - מנוחה כפולה בתחילת פרשת נֹח, כתובה המילה נֹח שתי פעמים ברציפות: "אלה תולדות נֹח, נֹח איש צדיק" (בראשית ו, ט). הסיבה הפנימית לכפילות זו היא, ששמו של נח מרמז על מנוחה, ובמנוחה ישנן שתי דרגות: מנוחה לעליונים – העולמות העליונים, ומנוחה לתחתונים – בעולם הזה הגשמי. חז"ל אמרו שאותיות כפולות מרמזות על הגאולה, כן ניתן לומר שהכפלת המילה נח קשורה ומרמזת על הגאולה. (ע"פ ילקוט שמעוני פרשת לך לך, וע"פ שיחת ש"פ נח תשנ"ב) כמו יָרֵחַ לאחר סיפור המבול המופיע בפרשתנו, מבטיח ה' לנֹח שסדרי הנהגת העולם בטבע לא ישתנו: השמש תמשיך לזרוח כרגיל והירח יאיר בשמי מרום כבימים ימימה. כנאמר "וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש תשרי | אמרות וציטוטים לחודש תשרי

א' תשרי (9.9) יום א' של ראש השנה שלמות ההמלכה של ה' תוכנו הפנימי של ראש השנה הוא קבלת מלכותו של הקדוש ברוך הוא על ידי בני ישראל. כפי שנאמר בגמרא (ראש השנה טז, ב): "אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני [בראש השנה] מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם". שלמות מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם תהיה בזמן ועל ידי מלכותו של המלך המשיח. לפיכך, גם אצל המלך המשיח נדרשת קבלת מלכותו על ידי העם בהכרזת "יחי המלך", כדי שיוכל להתגלות לעיני כל ולהביא את הגאולה. ויש לעשות זאת בשמחה ובזריזות. (ע"פ שיחת ערב ר"ה תשנ"ב, ב' ניסן תשמ"ח) ב' תשרי (10.9) יום ב' של ראש השנה השירה של ימות המשיח בראש השנה נוהגים לשיר את ניגוניהם של כל אדמו"רי חב"ד, תוך הזכרת שמותיהם.…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אלול | אמרות וציטוטים לחודש אלול

חרטה אלוקית ישנה התבטאות מעניינת של חז"ל כי הקדוש-ברוך-הוא מתחרט על כך שחולל את הגלות. חרטה זו אינה חרטה במובן הרגיל, שהרי אם-כן – מי מונע מהקדוש-ברוך-הוא לבטל את הגלות בכל רגע נתון?! הבעת החרטה האלוקית נועדה להחדיר בנו הכרה כי הגלות כשלעצמה הינה מצב בלתי-רצוי וזמני בלבד, ולכן אסור ליהודי לחשוב אף לרגע כי לא נורא כל-כך להישאר בה. עצמותיו צריכות לבעור ברצון להגיע מיד לגאולה הנצחית. כשחיים בהרגשה כזאת, עוזר הקדוש-ברוך-הוא להתחיל לחוות חיים של גאולה כבר בזמן הגלות. לדוגמה: זוכים לכך שגויים מסייעים לנו לקיים תורה ומצוות. (ליקוטי שיחות כרך כד עמוד 167) אינסטינקטים אלוקיים עידן הגאולה יתחלק לשתי תקופות: בתקופה הראשונה יסורו כל המכשולים והניסיונות ונוכל לקיים בשלמות את כל המצוות. בתקופה השנייה – לאחר תחיית המתים –…

להמשך קריאה

כג טבת קצרצרים | הר הזיתים | אמרי אמת | ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין

סיפור: ונבקע הר הזיתים על בעל ה"אמרי-אמת" מגור מסופר כי היה נמנע מלעלות על הר הזיתים בירושלים באומרו, "הרי כתוב כי בבוא המשיח ייבקע הר הזיתים, וכיצד הולכים יהודים על ההר מבלי לחשוש שמא יבוא משיח ברגע זה, ולפתע ייבקע ההר? – אלא מאי? חושבים הם שלא יקיץ הקץ באותו רגע ממש. עם כל זה, אין להסיח את הדעת מן התקווה לגאולה גם לא לרגע אחד..." (מלוקט מ"מביא גואל" לר' מנחם זיגלבוים שליקט מ"ליקוטים – אמרי אמת") כולם עשו תשובה! כתב הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ה, על פי דברי חז"ל במסכת סנהדרין צז, ב): "ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין". נכון להיום, אין אפילו יהודי אחד שלא חלף בראשו הרהור תשובה, לפחות כמה פעמים בחייו – ועל פי דברי חז"ל…

להמשך קריאה

כב טבת קצרצרים | ארזים בבית השלישי | יום הדין הגדול | המשפט אחרי המוות

ארזים בבית השלישי המשכן שבנה משה רבינו במדבר, נבנה מהארזים שנטע יעקב אבינו במצרים וציווה לבניו ליטול אותם עימהם שעה שיצאו ממצרים. לעתיד לבוא, בבניין בית-המקדש השלישי – יתגלה גם המשכן. נמצא שיעקב אבינו עשה מעשה שיש לו זיקה (גם) אל הבית השלישי, שייבנה תכף ומיד ממש בגאולה השלמה. (על פי שיחות עשרה בטבת ושבת פרשת ויחי תשנ"ב, הערה 135) יום הדין הגדול כל אדם נשפט אחר מיתתו. בנוסף למשפט זה נאמר שאחר התחיה יהיה "יום דין הגדול". יתכן ויהיה זה משפט מחודש לכל אחד כפי מעשיו, אך יש אומרים שכל אדם נשפט מיד לאחר מיתתו, וביום הדין רק יופעלו העונש והנקמה. ויש אומרים, כי יום-הדין שלאחר התחייה יכוון לגויים בלבד. (תשובות וביאורים סימן י"א)

להמשך קריאה

כא טבת קצרצרים | גוף נעלה מנשמה | כל ימי חייך – להביא לימות המשיח

גוף נעלה מנשמה לעתיד לבוא יעמוד הגוף במעלה רוחנית גבוהה יותר מזו של הנשמה. זה יבוא לידי ביטוי בכך "שהנשמה לבדה בלא הגוף איננה יכולה לקבל כלל עוצם הגילוי אלוקות שיהיה... כי אם דווקא על ידי אמצעית (באמצעות) התלבשותה בגוף דווקא!". (המשך 'וככה' תרל"ז לאדמו"ר מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, פרק פח) "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח" "להביא לימות המשיח" פירושו – לא לעמוד ולחכות עד שיבוא המשיח, אלא לעשות כל התלוי בנו כדי 'להביא' את ימות המשיח מהר ככל הניתן. (משיחות שבת פרשת וירא תשנ"ב)

להמשך קריאה
כ טבת קצרצרים | יום הילולת הרמב"ם | זירוז הגאולה
כ טבת

כ טבת קצרצרים | יום הילולת הרמב"ם | זירוז הגאולה

לימוד מזרז "משנה תורה" לרמב"ם הוא החיבור ההלכתי היחיד שמקיף את כל מקצועות התורה, כולל אלה שמעשיים בימות המשיח בלבד. חז"ל אמרו, כי לימודן של הלכות פסוקות מזרז את הגאולה. בלימוד כל "משנה תורה" עוברים על כל ההלכות הפסוקות כולן, ובכך מזרזים וממהרים במיוחד את ביאת הגאולה. (קונטרס בענין "הלכות של תורה שבעל-פה שאינן בטלין לעולם" תשנ"ב) יום הסתלקות הרמב"ם נעים להכיר – בכוח הלימוד הגאולה כבר קיימת בעולם. כיצד נוכל להכיר בכך? – אחת הדרכים לכך היא על ידי שנתכונן לגאולה ונכין גם אחרים לגאולה באמצעות לימוד מאוחד של כל התורה כולה בספר "משנה תורה" לרמב"ם – כל אחד במסלול הלימוד המתאים לו (שלושה פרקים ליום, פרק אחד ליום, או ספר המצוות. ניתן להשיג את לוחות השיעורים היומיים בכל בית חב"ד).…

להמשך קריאה

יט טבת קצרצרים | מה לעשות כדי שמשיח יבוא כבר

לנצח, ללא יצר הרע "בעולם הזה – על ידי יצר הרע השנים מתקצרות. אבל לעתיד לבוא מאחר והיצר הרע יתבטל מן העולם לכן – 'בילע המוות לנצח ומחה השם דמעה מעל כל פנים'". (מדרש תנחומא, סוף פרשת יתרו) מה לעשות כדי שמשיח יבוא כבר הדרך הישרה להביא את הגאולה היא לימוד תורה בענייני משיח וגאולה. ביאורים אלו מצויים לרוב בדברי הנביאים, בגמרא ובמדרשים. סוגיות הגאולה מקבלות תובנה מעמיקה במיוחד בזוהר הקדוש, המוסבר בהרחבה בספרי תורת חסידות חב"ד ובמיוחד בספרי המאמרים וליקוטי שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח. לימוד זה הוא הכנה ללימוד תורתו של משיח בגאולה, עליה נאמר: "תורה חדשה מאתי תצא". (ע"פ שיחת שבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א)

להמשך קריאה

יח טבת – קצרצרים | איך לזרז את הגאולה | הבית השלישי | הנה המשיח

החלטה לזירוז הגאולה הספרים "תורה אור" ו"לקוטי-תורה" הם קיבוץ מובחר של ביאורי חסידות יסודיים מאת כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מלאדי על פרשיות התורה והמועדים. ראוי לכל אחד ללמוד אותם. לעצם ההחלטה ללמוד אותם יש משקל רוחני רב, שממהר את ביאת הגאולה בפועל ממש! (משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב) **** 'דידן נצח' (ניצחון שלנו) נוסף במשפט הספרים הר, שדה, בית אברהם אבינו כינה את מקום המקדש 'הר'. יצחק אבינו כינהו 'שדה' ויעקב אבינו כינהו 'בית'. השדה מיועדת לחרישה וזריעה, ועדיפה על הר שהנו מקום שומם. בית הוא מקום למגורי קבע ולכן נחשב יותר גם משדה. שלושה תארים אלה מקבילים לשלושת בתי המקדש: לבית השני היה יתרון מסוים על הבית הראשון. הוא היה גדול יותר והחזיק מעמד יותר זמן, ולכן הוא מדומה…

להמשך קריאה

טז’ טבת – קצרצרים | לחיות באווירה של גאולה | מתנות רבות | להתאחד ולזכות

לחיות באווירה של גאולה הלימוד על הגאולה מהווה לא רק "סגולה" להבאתה. עיקר מטרתו לגרום ללומד "לחיות" באווירה של גאולה. הבנת הדברים בשכל מפתחת מטבעה השלכות רגשיות, וכך מובילה להתנהגות בפועל – במחשבה, בדיבור ובמעשה – כיאה לתקופה זו של סף הגאולה. (משיחת שבת פרשת בלק תנש"א) **** מתנות רבות "משל למלך שקידש (ארס) אישה וכתב לה מתנות מועטות. כיוון שבא ללקחה (לשאתה לאישה) – כתב לה מתנות רבות כבעל. כך העולם הזה – אירוסין היו (בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל)... אבל לימות המשיח יהיו נישואין... (ו)באותה שעה מוסר להן (הקדוש-ברוך-הוא לישראל) את הכול". (שמות רבה סוף פרשה טו)   **** להתאחד ולזכות את הדרך לזכות לגאולה רומזת לנו התורה במילים אותם אומר יעקב אבינו לבניו לפני פטירתו "הֵאָספְו וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר…

להמשך קריאה

טו’ טבת – קצרצרים | בית המקדש ה 3 מברזל | היכן ישראל

הברזל מוכן בנייתו של בית המקדש הראשון נעשתה ע"י שלמה המלך, אך אביו דוד כבר החל להתכונן לכך. דוד המלך רכש את השטח עליו הוקם המקדש ואסף אוצרות רבים ורכוש רב כדי שממנו ייבנה המקדש ויוכנו הכלים. בין שאר הדברים שהכין דוד, היתה כמות עצומה של ברזל, "מאה אלף ככרים". והרי בבנין בית המקדש הראשון לא השתמשו בברזל כלל. מכאן ניתן להסיק כי את הברזל הכין דוד המלך - המכונה גם "דוד מלכא משיחא" (מלך המשיח) – לבניין בית המקדש השלישי שייבנה ע"י המלך המשיח, בו ישתמשו אף בברזל. (ע"פ דבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב סעיף ו') "עשה כאן ארץ ישראל"! אנו כל כך קרובים לגאולה, עד שכבר נדרש מאתנו לדמות כאילו כבר זכינו בה. כלומר: לדרוש מעצמנו שלמות במחשבה, שלמות בדיבור…

להמשך קריאה

יד’ טבת – קצרצרים | בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף

להזדרז ו'לטרוף' לפני מותו של יעקב הוא ברך את כל אחד מבניו. הברכה לבנימין היא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז). ברכה זו מהווה מסר לכל אחד מאיתנו, בפרט בתקופה בה אנו מצויים כיום, בסיום הגלות. עלינו לנצל כראוי את רגעי הגלות האחרונים, ו"לטרוף" ולחטוף כמה שיותר מצוות ומעשים טובים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בקרוב ממש. (ע"פ לקוטי שיחות כרך כה עמ' 482)

להמשך קריאה

יג’ טבת – קצרצרים | "יעקב אבינו לא מת" | סדום והמשיח

להתחבר לנשיא הכוונה ב"יעקב אבינו לא מת" היא לחיים נצחיים גם בגשמיות. כדברי רש"י שרק "נדמה להם שמת, אבל חי היה". וכפי שאומר ה"אור החיים" שיעקב אינו נחשב כמת אלא רק כנרדם וישן. כשם ש"יעקב אבינו לא מת", כן הדבר לגבי נשיא דורנו, שהוא ממשיך בחיים נצחיים ללא שום שינוי. שהרי המילה נשיא היא ראשי תיבות של המילים: "ניצוץ של יעקב אבינו". וכפי שהודגש כמה פעמים שבדורנו במיוחד עוברים לחיים הנצחיים של הגאולה ללא הפסק בינתיים. אצל נשיא הדור הדברים מתקיימים בפשטות. וכאשר אנשי הדור מתקשרים ומתבטלים אליו, נפעל הדבר גם אצלם,   וכולנו מגיעים מיד לחיים הנצחיים גם בפשטות בגאולה השלמה. (ע"פ דבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב סעיף י"ב) סדום והמשיח על הפסוק בתהילים "מצאתי דויד עבדי", נאמר במדרש: "היכן מצאתי אותו…

להמשך קריאה

יב’ טבת – קצרצרים | "יעקב אבינו לא מת" | כיצד ייבנה הגוף בתחיית המתים

זרעו בחיים בפרשת השבוע, פרשת "ויחי", מתוארת פטירתו של יעקב אבינו. אך חז"ל אמרו ש"יעקב אבינו לא מת". הם מוכיחים זאת ממה שהפסוק משווה את יעקב לזרעו, ו"מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". הכוונה בזה היא שחייו של יעקב משתקפים בזרעו – כשרואים את צאצאיו של יעקב ממשיכים בחיים של תורה ומצוות ללא הפסק, זו הוכחה מוחלטת שהוא עצמו חי. כי אילולא היה יעקב עצמו חי, לא היו צאצאיו יכולים לחיות חיים אמיתיים. כלומר, התנהגותם כראוי של "זרעו" מגלה את הנצחיות של חיי יעקב. ולכן היא מביאה את החיים הנצחיים  לכולנו בגאולה השלמה. זו גם הסיבה שהמילה "זרעו" היא גם מלשון זריעה – אנו "זורעים" מעשים טובים ומקיימים את מצוות ה', ובכך מביאים   ל"צמיחה" של החיים הנצחיים בגאולה הקרובה. (ע"פ דבר מלכות…

להמשך קריאה

יא' טבת – קצרצרים

ה"ברזל" בשרות בית המקדש בנבואת יחזקאל מהווה ה"ברזל" את סימן פתיחת המצור על ירושלים אשר הביא לחורבן בית המקדש. הברזל הינו גם כלי משחית אשר שימש למטרות מלחמה בה קוצרים חייהם של בני אדם. לפיכך לא השתמשו בברזל בבית המקדש הראשון והשני . החידוש יהיה בבית המקדש השלישי והנצחי בו כן ישתמשו בברזל וזאת משום שיתבטל הרוע הכללי בעולם אשר משמש לקצר חיים של אדם. בברזל טמון ע"פ הקבלה טוב מיוחד שיתגלה בגאולה הקרובה. (משיחת שבת פרשת ויחי תנש"ב) צער עמוק כשירד יעקב למצרים אומר לו הקדוש ברוך הוא "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג). דברים נועדו להרגיע את יעקב, שהצטער על כך שנאלץ לרדת לגלות מצרים. אם בזמנו של יעקב, כאשר הגלות רק החלה, היה יעקב מצטער כל כך -…

להמשך קריאה

י' טבת – קצרצרים

צום עשרה בטבת, ייהפך לששון ולשמחה יום התחלת המצור על ירושלים לנקות את בן המלך יום זה נקבע ליום צום, משום שבו "סמך מלך בבל על ירושלים" והתחיל המצור, שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש. אולם למרות הצער על החורבן, מתגלה דווקא ביום זה גם הקשר העצמי והאהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. ניתן להבין זאת בעזרת משל, ממלך הרוחץ בכבודו ובעצמו את הלכלוך של בנו יחידו. למרות שהרחצה והשפשוף גורמים לבן לסבל - הם נעשים אך ורק מתוך אהבתו העצומה של המלך אל בנו. "שווה" למלך לגרום לבנו צער זמני, בכדי שיהיה נקי וראוי להתגלות מעלתו הנפלאה כבן מלך. כן הדבר גם בנוגע לחורבן בית המקדש. הצער והקושי שנגרמו על ידי החורבן, אינם רק כדי להענישנו ח"ו - אלא…

להמשך קריאה

ט' טבת – קצרצרים

בלי קנאה ותחרות בגאולה הקרובה ישרור בעולם שלום מוחלט. תכונות שליליות, כדוגמת קנאה ותחרות, לא תהיינה מצויות כלל. זאת משום שלימוד התורה יהיה אז בעיקר בפנימיות התורה, בה נמצאת שלימות השלום. כדברי הזוהר הקדוש שבפנימיות התורה אין קושיות ואין מחלוקות. החלק הנגלה של התורה, בו אנו עוסקים בעיקר בזמן הגלות, בא בעיקר בכדי לברר ולזכך את העולם. ולכן הוא "מתלבש" בגדרי העולם בכדי לבררו ולזככו. זו הסיבה שבחלק הנגלה שבתורה מצויים קושיות ואף מחלוקות בין הפוסקים – בכדי להיכנס לגדרי העולם לבררו ולזככו. אולם כשיסתיים הבירור והזיכוך, תאיר התורה בטהרתה ללא קושיות ומחלוקות. וזה יביא שגם התנהגותנו בעולם בימות המשיח, תהא מתוך שלום ואחווה בשלמות וללא מחלוקות כלל. (ע"פ הדרן על הרמב"ם ש"פ ויגש תשמ"ט הערה 45) אין הסבר לכל אחד מאתנו…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות