פעולה ולא אנחה

מה עשית היום כדי לזרז את הגאולה? הגאולה כבר הייתה יכולה לבוא לפני שנים רבות מאוד, כמו שאמר רב "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". הרי שכבר בזמן האמוראים הייתה קיימת אפשרות להביא את הגאולה, והעובדה שהמשיח לא בא אינה אלא משום "עוונותינו שרבו". על-אחת-כמה-וכמה בימינו, לאחר ריבוי התורה והמצוות ומסירות-הנפש של כל הדורות שחיו מאז, ודאי שקל הרבה יותר להביא את הגאולה. הכל תלוי בך: יסוד בסיסי באמונת הגאולה הוא ההכרה, כי כל אחד ואחד יכול לזרז את הגאולה. איננו צריכים רק להסתפק באמונה במשיח ובציפייה לבואו, אלא מחובתנו לעשות פעולות של תורה ומצוות המזרזות את בואו. זה אחד ההסברים לכך שהקב"ה לא גילה לנו את זמן הגאולה, כדי שלא נרגיש שהעניין כבר סגור וחתום, אלא שכל אחד ואחד…

להמשך קריאה

יהי רצון לראש השנה

מגוון סגולות לראש השנה: את השולחן של ראש השנה עורכים לפני הצהרים, סגולה שלא יבואו צרות לבית הזה כל אותה שנה. ״תערוך לפני שולחן נגד צוררי״, כלומר, לערוך את השולחן ביום רביעי בבוקר, שיהיה מוכן בצהרים. לפני הדלקת נרות החג - לתת צדקה 18 שקלים. צדקה תציל ממוות, זה פדיון נפש. סגולה גדולה לקנות סכין חדשה בערב ראש השנה ולחתוך בה את החלה של ראש השנה, סגולה לפרנסה בשפע כל השנה (לא לשכוח לטבול את הסכין לפני השימוש) אופים חלה - למה? מפני שחוה אימנו בראש השנה קלקלה את עיסתו של עולם. בהפרשת החלה את מכפרת על חטא חוה. החלה של ערב ראש השנה סגולה שתהיה עגולה, לא קלועה, שתהיה שנה חלקה, בלי שומשום. מסוכן חלום לא טוב בשני הלילות של ראש…

להמשך קריאה

סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט

לספר איזה סיפור מהבעל שם טוב, הוא סגולה גדולה לפרנסה סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט הבעש״ט עשה פעם סוכה לחג הסוכות עם כמה ספקות ביחס לכשרותה וקראו לרב העיר לעיין בה אם כשרה היא. הרב עיין ולא אמר דבר משום שראה הרבה ספקות שיש בה, אבל לא הרהיב עוז לומר כשר או להפך. הבעש״ט הניח את ידו על השולחן שעמד בסוכה והראה לרב העיר פתקא ובה כתוב ״הסוכה של מורנו הבעש״ט כשרה״ וחתום בה המלאך מט״ט, שר הפנים. ------ למעט בחומרות ולהרבות בזכות לכאורה כל יהודי וכל שכן צדיק צריך לעשות מצוה במירב החומרה וההידור. אך יש צדיקים גדולים שעושים דוקא את המינימום על גבול הכשרות כדי ללמד זכות על היהודים הפשוטים. הבעש״ט מעלה במעשהו את כל הסוכות המפוקפקות שבעולם. הרבי מליובאוויטש אמר…

להמשך קריאה

מכיפור לסוכות

אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת (ויקרא רבה פרשה ל, יב) בחג הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש- השנה ויום- הכיפורים. בימים הנוראים חושף כל יהודי את פנימיות נשמתו, את הנקודה היהודית העמוקה השווה אצל כולם ומשותפת לכולם. אחדות זו מרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות הקיימים בין יהודי ליהודי. בחג הסוכות מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות הבאה לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים, כאשר כל אחד מארבעת המינים מייצג סוג אחר של יהודים בעם ישראל: אתרוג – בעלי תורה ומעשים טובים. לולב – בעלי תורה בלבד. הדס – בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד. ערבה – כאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות. למרות כל ההבדלים והחלוקות בין הסוגים השונים נקשרים כולם אגודה אחת, למצווה…

להמשך קריאה

כוחה של הסוכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל. אחד ההסברים לכך הוא המעלות המיוחדות שבמצוות הישיבה בסוכה: - מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג, והיא נמשכת עד תום החג. (מצוות ארבעת המינים חלה רק החל ממחרת בבוקר). - ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום. מצוות ישיבה בסוכה חלה על כל הזמן, שעליה נאמר "תשבו כעין תדורו".(מסכת סוכה כח,ב ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרלט סעיף ב). וכשם שאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו. - כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסוימת וקשורות באיברים מסוימים באדם. מצוות סוכה מקיפה את כל איברי האדם, עם…

להמשך קריאה

להפוך את ה"עראי" ל"קבע"

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה). אמנם, הנהגת האדם בסוכה, צריכה להיות באופן של קבע: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים . . מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (סוכה כח, ב). כלומר, הסוכה מצד עצמה צריכה להיות באופן של "עראי", אמנם על-ידי שהאדם יושב בתוכה באופן של קביעות הרי היא נעשית ל"קבע". ומכך ניתן ללמוד לכללות הנהגת האדם בעולם: (א) גשמיות העולם מצד עצמה, אין בה כל חשיבות – היא רק דבר "עראי" וטפל. ועבודת האדם היא, לעשות ממנה "קבע" – להשתמש בדברים הגשמיים עבור ענייני קדושה, וכך לעשות מהם…

להמשך קריאה

מבחנו של ה"מצטער" מן הסוכה

איתא בגמרא (ע"ז ג, א) "אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה . . מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה . . מיד כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא". ולכאורה דברי הגמרא דורשים ביאור: מכיון שהקב"ה "מקדיר עליהם חמה", הרי הם בגדר "מצטער" ופטורים מן הסוכה – ומה בדיקה יש בזה להוכיח על יחסם לתורה ומצוות?! אך יש לבאר: השימוש בסוכה צריך להיות באופן שכל ענייני ועשיות האדם: אכילה, שתיה, שינה וטיול, צריך לעשותם בסוכה ("תשבו כעין תדורו"). ולמרות זאת, נקראת הסוכה בשם "דירת עראי". וכן הוא בכללות עבודת האדם: דגם כשמתעסק בענייני העולם (אכילה, שתיה, שינה וטיול) – על…

להמשך קריאה

שמחה,שמחה שמחה!!!

"ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" (ישעיה יב,ג)במשך כל השנה היו מנסכים בבית המקדש יין על גבי המזבח בעת הקרבת הקורבנות. בחג הסוכות היה נוסף לניסוך היין גם ניסוך מים על גבי המזבח (מים מנקבת השילוח). ניסוך מים זה היה מלווה בשירה וריקודים ובשמחה גדולה ונקרא "שמחת בית השואבה". במשך שבוע החג היו חוגגים ורוקדים כל היום וכל הלילה, ועל כך נאמר בגמרא: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא,ב). עניינה של שמחה הוא – השתחררות ממגבלות. לכן אדם השרוי בשמחה אמיתית עושה דברים שהם למעלה ממדידת והגבלת שכלו. מוסבר על כן, שכדי שתהיה עבודת ה' בשמחה צריך להיות מקורה בקבלת עול, שכן כאשר העבודה נובעת מהבנתו והשגתו של האדם, הריהי עניין מוגבל, ואין אפשרות שתיווצר על…

להמשך קריאה

ביום כיפורים תלבשי לבן

ביום כיפורים תלבשי לבן.... מצות היום של ראש השנה היא- תקיעת שופר, ואילו הנקודה של יום הכיפורים היא- עבודת הכהן הגדול, ובעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים- שני סוגים: חלק מהעבודה עושה הכהן בבגדי זהב (העבודה של העזרה ושל ההיכל) וחלק בבגדי לבן (העבודה שבקודש הקודשים). בחסידות מוסבר כי חורבן בית המקדש היה רק לגבי הבית הגשמי, ואילו בית המקדש הרוחני שנמצא בכל יהודי פנימה, בנשמתו, נשאר תמיד בשלמותו. בבית מקדש רוחני זה ישנה אותה חלוקה של זמני השנה, ובבוא יום הכיפורים, צריך כל יהודי, שהוא ה"כהן גדול" בבית המקדש שלו, לעשות כל העבודות, מבלי לסמוך על מישהו אחר. ובעבודה זו יש גם שני סוגים- עבודות בקדשי קדשים בבגדי לבן, ושאר העבודות בבגדי זהב. בגדי זהב- לפי שבקדושה צריכים להשתמש בדברים היפים והטובים…

להמשך קריאה

בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית

על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך ברחוב ופגש יהודי, שהיה ידוע כחוטא גדול. בירכו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו: אני מקנא בך! - בי? מקנא? במה? אחז הצדיק בידו של האיש ולחש באוזנו: רבותינו אמרו שהעושה תשובה מאהבה זדונות נהפכות לו לזכויות. תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה, וכל חטאיך יהפכו למצוות?! אין ספק שיהיו רבות יותר משלי, ולכן אני מקנא בך.יאללה חברים, להפוך את המינוס לפלוס!

להמשך קריאה

עשרת ימי תשובה בחסידות – מזון רוחני

עשרת ימי תשובה על ימים אלו, שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נאמר הפסוק: "דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב". מכאן למדו חז"ל כי בימים אלו התשובה "יפה ביותר ומתקבלת מיד". בחסידות מוסבר, כי לא די להסתפק ב"בהימצאו... קרוב", אלא יש צורך ב"דרשו.." כלומר למרות שהקב"ה נוכח, קרוב ומשגיח על כל אחד ועל כל פרט (ובימים אלו ביתר שאת), האדם עצמו צריך "לדרוש" ולחפש את הקב"ה, להתייגע בהתקרבות אליו ולגלות את הקדושה שבעצמו! השתדלות זו מבטיחה גמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות