חודש כסלו באהבה – תמונת ברכה
חודש כיסלו זה חודש שמחולק לשני מילים כיס... ולב... יהי רצון שהקב"ה ימלא לנו את הכיסים בשפע וברכה ואת הלב בשמחה ושפע של אהבה שיהיה לנו שבוע טוב ומבורך!!!

חודש כסלו באהבה – תמונת ברכה

חודש כיסלו זה חודש שמחולק לשני מילים כיס... ולב... יהי רצון שהקב"ה ימלא לנו את הכיסים בשפע וברכה ואת הלב בשמחה ושפע של אהבה שיהיה לנו שבוע טוב ומבורך!!!

להמשך קריאה

כסלו – חודש מתן (פנימיות) התורה

חודש כסלו הוא החודש השלישי בשנה. חודש סיון נחשב אף הוא לחודש השלישי, כאשר מתחילים את הספירה מניסן ("החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"). כלומר, ישנה הקבלה בין כסלו לסיון. דמיון נוסף ועיקרי הוא בכך שבשני החודשים היה "מתן תורה" לישראל. בסיוון ניתנה התורה לישראל (תורה שבכתב ושבעל פה).  ואילו בחודש כסלו נתנה פנימיות התורה לישראל (היא תורת החסידות). בחודש זה לפני כ- מאתיים שנה, אדמו"ר הזקן ממשיך דרכו של הבעל שם טוב ומגלה תורת החסידות – פנימיות התורה, נאסר על פועלו בהפצת חסידות ושוחרר ביום י"ט בכסלו. שחרורו מהמאסר מהווה נקודת מפנה בהתגלות תורת החסידות ונתקבל על ידי גדולי ישראל כ"ראש השנה לחסידות" ומכונה חג החגים.  מלך המשיח עתיד לגלות וללמד את הבחינה הכי עמוקה בתורה ככתוב:…

להמשך קריאה
ה כסלו – יום פטירתו של רבי שמואל אליעזר איידלס "המהרשא"
ה כסלו - יום פטירתו של רבי שמואל אליעזר איידלס "המהרשא

ה כסלו – יום פטירתו של רבי שמואל אליעזר איידלס "המהרשא"

רבי משואל אליעזר הלוי אידלס (אידלש. נודע בכינוי מהרש"א), היה מגדולי מפרשי התלמוד האחרונים. בעל חידושי הלכות ואגדות מהרש"א. (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד דוד המלך. תולדות חייו נולד בקראקא שבפולין בשנת שט"ו לרבי יהודה הלוי אידלס. בצעירותו עבר לפוזן, שם נשא את בתו של רבי משה אשכנזי היילפרין. במשך עשרים שנה פרנסה אותו חמותו מרת איידל (שעל שמה נקרא איידל'ס), עד פטיתרה בשנת שס"ה. בשנת ש"נ הצטרף לועידת ועד ארבע ארצות שהטילה חרם על מי שיקנה את רבנותו בכסף. עם פטירתה הוכרח לקבל עליו עול רבנות, והחל לכהן כרב בחלם. לאחר מכן עבר לכהן כרב בלובלין, ובשנת…

להמשך קריאה

חודש כסלו במעגל השנה

חודש כסלו חודש כסלו הוא החודש השלישי לחודשי השנה מתשרי והתשיעי למניין החודשים מניסן. במקרא מוזכר כסלו "בארבעה לחודש התשיעי בכסלו" (זכריה ז, א) , "ויהי בחודש כסלו"(נחמיה א, א).  מקור השם ומשמעויותיו: מקור שם החודש הוא בבלי: "כסילימו" בחודש זה מתגברים הגשמים ואם לא במשנה תענית א, ה נאמר "הגיע חודש כסלו ולא ירדו גשמים, בית הדין גוזרים שלוש תעניות של ציבור". רש"י אומר שהשם כסלו הוא תלם, ולפי זה נקרא החודש בשם כסלו, על שם התלמים הנוצרים בשעת החרישה הנעשית אחרי היורה בעונת הזריעה שהיא חודש כסלו. יש המשערים כי מקור השם במלה "כסל" שפרושה תוחלת. שכן בתקופת שנה זו מייחלים לגשמים. מאפייני החודש: בכ"ה בכסלו חל חג החנוכה. ראש חודש טבת חל בחנוכה ובקהילות תוניסיה ולוב מציינים יום זה…

להמשך קריאה
טור  לפרשת תולדות – רע בתחפושת
טור לפרשת תולדות - רע בתחפושת

טור לפרשת תולדות – רע בתחפושת

"לא כל יום פורים", אומר הפתגם. אולם המציאות היא כי במשך כל השנה אנשים עוטים על עצמם תחפושות, ומה שהם משדרים כלפי חוץ, אינו תואם לגמרי למה שמתחולל בלבם פנימה. גרוע מכך, ישנם אנשים צבועים, המתנהגים בצורה מושחתת ועוד מציגים את עצמם כצדיקים. בפרשת השבוע מופיעה דמותו הקלאסית של הצבוע, עשיו הרשע. הוא לא הקפיד על מעשרות, אך זה לא הפריע לו לשאול את אביו במסווה של תלמיד חכם "איך מעשרים את המלח ואת התבן?"; במהלך חייו היה עשיו צד נשים ומענה אותם, אך בגיל ארבעים החליט להעמיד פני צדיק ולהתחתן כפי שנהג אביו; פעם אחרת הוא לבש תחפושת של 'בעל תשובה', כאשר נשא אשה כשרה אך המשיך לחיות עם נשיו הקודמות שהיו מרשעות, בבחינת "טובל ושרץ בידו". מדוע הצביעות חמורה כל…

להמשך קריאה
כז חשוון המבול מסתיים
המבול מסתיים (א'תרנז - 2104 לפנה"ס) בכ"ז בחשוון הארץ יבשה לחלוטין לאחר המבול שהשמיד את האנשים ובעלי החיים מלבד אלו ששהו בתיבה שניצלו. ביום זה ציווה האלוקים לנח לצאת מן התיבה, להתיישב בארץ, לפרות ולרבות.

כז חשוון המבול מסתיים

היום בהיסטוריה היהודית המבול מסתיים (א'תרנז - 2104 לפנה"ס) בכ"ז בחשוון הארץ יבשה לחלוטין לאחר המבול שהשמיד את האנשים ובעלי החיים מלבד אלו ששהו בתיבה שניצלו. ביום זה ציווה האלוקים לנח לצאת מן התיבה, להתיישב בארץ, לפרות ולרבות.

להמשך קריאה

צד השווה דשרה ואסתר

בתחילת פרשתנו כתוב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה"". ואיתא במדרש "מה ראתה אסתר שתמלוך על 'שבע ועשרים ומאה מדינה'? אלא: תבוא אסתר, שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה קכ"ז – ותמלוך על קכ"ז מדינות" (ב"ר פנ"ח, ג). ויש לבאר בתוכן רמז זה: היתרון המיוחד ("אויפטו") בקכ"ז שנות חיי' של שרה הוא, כדברי רש"י, ש"כולן שוין לטובה" – דאף שמצד הטבע ישנם תמורות ושינויים בחיי האדם, עליות וירידות, הרי אצל שרה כל שנות חיי' היו "שוין לטובה", ללא הבדל בין זמן לזמן. והשתוות זו, למעלה מהטבע, היא שהיתה גם בקכ"ז מדינות שעליהן מלכה אסתר: בני ישראל לא היו אז במקום אחד, אלא באופן ד"מפוזר ומפורד בין העמים" - מפוזרים ב"שבע ועשרים ומאה מדינה". ולכן גזירת המן…

להמשך קריאה

ממתק לפרשת חיי שרה תשע"ה

בחור חב"דניק נוסע על הכביש המהיר בניו יורק ומפספס את היציאה, הוא יוצא ביציאה הבאה ומיד כשיוצא הוא רואה יהודי עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח ונראה לחוץ מאוד, הוא עוצר לידו ושואל איך אוכל לעזור, היהודי אומר לו "יש לנו טיסה עוד שעתיים והרכב בדיוק עכשיו נתקע ואני לא יודע מה לעשות" החב"דניק אומר לו בא תעלה אני אקח אותך לשדה, היהודי עולה לרכב מלא בתודות לבחור שעוזר לו, כמה רחובות משם הם אוספים את אשתו שמחכה כבר עם המזוודות ליד הבית ונוסעים לשדה, *** כשמתקרבים לשדה, היהודי אומר לחבדניק "אולי תגיד לי איזה מעשה טוב תרצה שאעשה כדי להמשיך את הטוב שעשית אתנו?" החבדניק מציע לו כמצופה "אולי תתחיל להניח תפילין כל יום?" היהודי מהרהר, כשמגיעים לשדה התעופה הוא…

להמשך קריאה
היום יום ג אדר – אהבת ישראל
מצות אהבת ישראל היא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו

היום יום ג אדר – אהבת ישראל

מצות אהבת ישראל היא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו

להמשך קריאה
ו אדר ב, במה עליונותנו על האבן?
כשהולכים ברחוב צריך להרהר בדברי תורה, במחשבה או בדיבור... ואם לא, מטיחה בו האבן עליו הוא דורך: גולם, מדוע אתה דורך עלי? במה היא עליונתך עלי? (היום יום ו אדר שני).

ו אדר ב, במה עליונותנו על האבן?

כשהולכים ברחוב צריך להרהר בדברי תורה, במחשבה או בדיבור... ואם לא, מטיחה בו האבן עליו הוא דורך: גולם, מדוע אתה דורך עלי? במה היא עליונתך עלי? (היום יום ו אדר שני).

להמשך קריאה
י שבט השמחה בעשיית מצווה
השמחה בעשיית מצוה עבודה גדולה היא מכיון שעניין השמחה צריך להיות למעלה ממדידה והגבלה ובכל מצוה (מאמר י' שבט תשמ"ו).

י שבט השמחה בעשיית מצווה

השמחה בעשיית מצוה עבודה גדולה היא מכיון שעניין השמחה צריך להיות למעלה ממדידה והגבלה ובכל מצוה (מאמר י' שבט תשמ"ו).

להמשך קריאה

יא חשוון פטירת רחל אימנו

היום בהיסטוריה היהודית פטירת רחל אימנו י"א בחשוון בעת לידת בנה השני, בנימין, נפטרה רחל אמנו בי"א בחשוון. היא נקברה באם הדרך, בבית לחם. כאשר היהודים גלו מארץ ישראל, הם עצרו לבקש רחמים בקבר רחל אמנו. על כך נאמר בפסוק "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מיאנה להינחם על בניה כי איננו; כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם." תפילה ח-ש-ו-ב-ה ויקרה מאוד מאוד ליום הילולת רחל אמנו יקירתנו חמדת לבבנו ואור עינינו ע״ה, שבזכותה הקב״ה הבטיח שישיב אותנו לגבולינו ויגאל אותנו בגאולה שלימה ואמיתית. -התפילה מאת הצדיק הקדוש רבי נתן מברסלב זצוק״ל- ״ריבונו של עולם חמול ורחם על הדמעות והבכיות של רחל אימנו שהיא השכינה וכנסת ישראל,…

להמשך קריאה

יא בחשוון פטירת רבי נחום מצ'רנוביל

פטירת רבי נחום מצ'רנוביל (1797) רבי נחום מצ'רנוביל היה תלמידו של המנהיג השני של תנועת החסידות, רבי דובער ממעזריטש. הוא ייסד את שושלת חסידות צ'רנוביל. רבי מנחם נחום (ת"ץ - י"א בחשוון תקנ"ח) (ידוע כהמאור עינים על שם ספרו) היה מייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: סקווירא, טשרנוביל, ורחמסטריבקא. מאימרותיו "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. אם לא תפתח מיד את הדלת לאורח בלילה קר, הוא עלול לקפוא מקור, ואילו השכינה היא אש לוהטת ותוכל להמתין מעט"

להמשך קריאה

ז חשוון גשם גשם בוא

 מחר, ז' מר-חשוון, מתחילים להוסיף בתפילת עמידה בקשה מהקב"ה שייתן ברכה בגשמים: "ותן טל ומטר לברכה".  בחסידות מבואר ההבדל בין ימות הקיץ לבין ימות החורף והקשר ביניהם לעבודת ה':  בקיץ עולה 'טל' מן הארץ ומשקה את האדמה, ואילו בחורף בנוסף ל 'טל' יורד 'גשם' מן השמים. הטל אינו נעצר בכל ימות השנה.הוא מסמל את הסיוע מלמעלה שאנו מקבלים כל הימים בעבודת ה'. הקב"ה דואג לעורר אותנו לשליחותנו בעולם ונותן לנו כוחות לפעול ולממש את רצונו.  ואילו הגשם מצוי רק בחורף, והוא אינו "מובן מאליו". יש להתפלל עליו. החורף הוא הזמן בו אנו נדרשים לעורר את עצמנו לעבודת התפילה, ועל ידי כך להמשיך שפע וריבוי של ברכה ("גשם" מלשון "גשמיות"). את הכוח לעבודה זו אנו מושכים מחגי תשרי, מכל הכוחות והאורות שקיבלנו וכעת…

להמשך קריאה
אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ג חשוון
אדמו''ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ג חשוון

אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ג חשוון

אדמו''ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין תאריך הילולה: ג' חשון מקום קבורה: אוקראינה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשון ה'תרי"א). מכונה "הרוז'ינר" וכמו כן מכונה "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה. רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפרוביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים. כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם הרבנית שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה…

להמשך קריאה
סיוע מיושב שחקים
שתהיה השבת מלווה בסיוע מיושב שחקים שתחול עליכם ברכת שמים ממרומים שבת שלום ומבורך!

סיוע מיושב שחקים

שתהיה השבת מלווה בסיוע מיושב שחקים שתחול עליכם ברכת שמים ממרומים שבת שלום ומבורך! נרות השבת מדליקים בשעה של "כניסת השבת", לפני ההדלקה, כדאי גם לתת צדקה (לשים כסף בקופת הצדקה). בזמן הדלקת הנרות, אם המשפחה מדליקה שתי נרות, ואז מכסה את העיניים בשתי ידיה, ומברכת את הברכה: "ברוך אתה ה` אלקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של שבת". זמן ההדלקה הוא עת רצון, ולכן אחרי הדלקת הנרות, נוהגות הנשים להתפלל אל ה` ולבקש את משאלותיהן, ולהתפלל להצלחת בני משפחתן, ולהצלחת כל עם ישראל. נשים רבות מתפללות לפי הנוסח הבא: יהי רצון מלפניך ה` אלקי ואלקי אבותי שתחונן אותי, (ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אימי), ואת כל קרובי ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזכרון…

להמשך קריאה
ברכה לשבת: שכל רגע בשבת יהיה מענג
שכל רגע בשבת יהיה מענג ותזכו לחוות את אור השבת האמיתי בטעם רוחני עילאי

ברכה לשבת: שכל רגע בשבת יהיה מענג

שכל רגע בשבת יהיה מענג -ותזכו לחוות את אור השבת האמיתי - בטעם רוחני עילאי השבת היא מודעות: בשבת אנו זוכרים כי העולם איננו שלנו וכי אין אנו יכולים לעשות בו כרצוננו, אלא הוא יצירתו של האלוקים. בשבת אנו אף זוכרים כי ה' הוציאנו ממצרים וציווה כי לעולם לא נהיה עבדים לאדון זר כלשהו – עבודתנו, מחויבויותינו הכספיות והמעורבות שלנו בענייני החומר אינם אדונים לחיינו, אלא הכלים שבעזרתם אנו מגשימים את ייעודנו הרוחני.

להמשך קריאה
תתענגו בטעם השבת האמיתית
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

תתענגו בטעם השבת האמיתית

שבורא עולם יוריק עליכם - עם אור נרות שבת - שפע רוחני יהודי איכותי - ותתענגו בטעם השבת האמיתית הכנות לשבת- * שעון שבת: לפני כניסת השבת מדליקים את האורות שרוצים שידלקו במהלך השבת, ומכוונים את שעון השבת כך שהאורות יכבו וידלקו באופן אוטומטי בשעות הנחוצות. (אם כי תמיד משאירים ביום שישי גם אור קטן שאינו כבה עם שעון שבת, כדי שלא יהיה יותר מדי חשוך). * שעון שבת לשקעים בודדים: קונים בחנויות החשמל, וניתן באמצעותו לכוון מכשירים ספציפיים כך שיפעלו בשעות ספציפיות. לדוגמא: תנור חימום, מאוורר.

להמשך קריאה
שתזכו לשבת נהדרת | נרות השבת
שתזכו לשבת נהדרת שתהא בכל אורה מעוטרת שבת שלום ומבורכת!

שתזכו לשבת נהדרת | נרות השבת

שתזכו לשבת נהדרת - שתהא בכל אורה מעוטרת - שבת שלום ומבורכת! נרות השבת הם קרן האור שמאירה ומחממת זה דורות רבים את הבית היהודי. אותן שלהבות קטנות מקרינות סביבן אור יהודי וקדושה עתיקת-יומין שבכוחן להחיות את נשמותינו בתקופה דלת-אור זו. בנרות הללו אצורה עוצמה רוחנית מופלאה. הם מאירים את הנפש, את הבית, את השבתות. חשוב מאד להקפיד על זמני הדלקת הנרות. הדלקה באיחור - היא חסרת כל ערך וכשעושים כך - במקום מצווה עושים את היפוכה. זמני הדלקת הנרות מתפרסמים בעיתונים ובמקומות שונים וניתן להשיג בקלות את לוח הזמנים למשך השנה כולה. כדאי להבהיר כאן, כי גם אם למרבה הצער אין אותה אשה מקפידה על שמירת השבת, ואפילו אם מיד לאחר הדלקת הנרות היא מחללת, חלילה, את השבת - אין הדבר צריך למנעה…

להמשך קריאה
שבת מאירה מלאה בשמחה
שתהיה לכם שבת מאירה מלאה בשמחה קדושה ואורה.

שבת מאירה מלאה בשמחה

שתהיה לכם שבת מאירה מלאה בשמחה קדושה ואורה. שומר השבת נמנע בשבת מלבצע פעולות מסוימות המותרות בחול ואסורות בשבת. לעיתים הדבר דורש הקרבה וחוסר נוחות זמנית, אך יודע הוא היטב כי דווקא ההקפדה על פריטים אלה היא היא שמאפשרת ליהנות אחת לשבוע(!) מעינוג רוחני ברמה הגבוהה ביותר.

להמשך קריאה
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת
שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק.

שהשבת שלכם תהיה מיוחדת

שהשבת שלכם תהיה מיוחדת וכל המשפחה תהיה מאוחדת שאור הנרות יבריק ויאיר את שפע ברכותיו עליכם יוריק. כשהאשה היהודיה מדליקה את הנרות, היא עוברת בבת-אחת מעולם החולין לעולם הקדושה. ברגע אחד נעצרת המולת חיי היום-יום ונכנסת השבת. שעת הדלקת הנרות היא גם שעת רצון. הקב"ה קרוב יותר באותה שעה וקל יותר לבקש ממנו את כל הנצרך. לכן נהגו נשות ישראל לבקש ברגע יקר זה את כל משאלות ליבן.

להמשך קריאה
סגולה של סוכה
סגולה לסוכות נגד היצר רע

סגולה של סוכה

סוכה היא סגולה כנגד יצר הרע, שלא יפגע ביהודי אחרי התשובה של הימים הנוראים. ראיה לכך מיעקב אבינו, שהקים לו 'סוכה' אחר שנפרד מעשיו אחיו. רבי חנוך מאלכסנדר

להמשך קריאה

סוכה בגשם

בשולחן ערוך נאמר: "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", מפני שהאדם מצטער במצב כזה מן הישיבה בסוכה. אולם אם יהודי מצטער יותר מכך שאין הוא זוכה לשבת בסוכה, הרי ממילא חייב הוא לשבת בסוכה, אף שיורדים גשמים. הבית יעקב

להמשך קריאה

מדוע "טעם" זה תורה ו"ריח" – מצוות?

ידוע מה שאמרו רז"ל (ויק"ר פ"ל, יא), אשר ד' המינים הם כנגד ד' הסוגים בעם ישראל: בד' המינים – יש אלו שיש בהם טעם או ריח, יש אלו שיש בהם הן טעם והן ריח, וישנם אלו אשר תרוויהו ליתא בהו. וכן הוא בעם ישראל, אשר יש שיש בהם "טעם" – תורה, ויש שיש בהם "ריח" – מצוות, ויש שיש בהם תרווייהו, וכו'. ויש לעיין – מה טעם ההשוואה בין "טעם" לתורה דוקא, ו"ריח" למצוות דוקא? ויש לבאר: הנאת ה"טעם" בגשמיות – באה ממאכל או משקה, הנכנסים בפנימיות האדם, ונעשים דם ובשר כבשרו. משא"כ ההנאה מ"ריח" – אין בה מציאות דבר הנכנס בפנימיות האדם. וזהו גם החילוק בין תורה ומצוות: על התורה נאמר (תהלים מ, ט) "תורתך בתוך מעי" – התורה היא כמו…

להמשך קריאה

לומד תורה חייב לעשות פירות

ידועים דברי המדרש (ויקרא רבה ל, יב), שמין הלולב (שיש בו 'טעם') רומז על בעלי תורה. ויש להאיר ולהדגיש עניין נוסף שצריך להיות ב'לולב': על הפסוק "צדיק כתמר יפרח" דורשים רז"ל "מה התמרה עושה פירות כך הצדיקים עושים פירות" (במדבר רבה פ"ג א). והיינו, שעניין התמר הוא – לעשות פירות (וכמובא בגמרא "ד' מינים שבלולב ב' מהם עושים פירות" (מנחות כז, א), שהם לולב ואתרוג). וההוראה מזה בעבודת האדם את השי"ת: אין ליהודי להסתפק בכך שהוא בבחינת 'לולב' – יושב אוהל, אלא נדרש ממנו גם 'לעשות פירות' – לפעול על אחרים, שגם הם יעבדו את ה', ויבואו להיות בבחינת תמר ('פרי' הלולב) – "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם לב אחד אלא לאביהם שבשמים" (סוכה מה,…

להמשך קריאה

המשמעות החסידית של חודש אלול

רבי שניאור זלמן מליאדי המשיל את חודש אלול למלך הנמצא בשדה ופוגש את נתיניו. שם, יכולים כולם לגשת אליו ולשטוח את בקשותיהם והמלך מקבל את פניהם בסבר פנים יפות ומחייך אליהם. חודש אלול הוא זמן בו מלך העולם נמצא ב'שדה' וניתן להגיע אליו בקלות. מה עושים בחודש אלול תוקעים בשופר: בכל יום בחודש אלול (למעט שבתות וערב ראש השנה) תוקעים בשופר. תקיעת השופר נועדה לעורר את האנשים לחזור בתשובה ולתקן את מעשיהם, כמו שנאמר: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" מאחלים כתיבה וחתימה טובה: כאשר שולחים מכתבים זה לזה, מוסיפים את האיחול: כתיבה וחתימה טובה. פרק כ"ז: בתפילת השחרית ובתפילת המנחה, מוסיפים את פרק כ"ז בתהילים. הפרק נפתח בפסוק: "לדוד; ה' אורי וישעי, ממי אירא? ה' מעוז חיי, ממי אפחד?" שלושה פרקי…

להמשך קריאה

מעלותו של חודש אלול

את מעלותו של חודש אלול מסביר אדמו"ר הזקן דרך משל: "משל למלך שקודם בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאים כל מי שרוצה- לצאת להקביל פניו. והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הם הולכים אחריו, ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות, ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי הסגולה". וכך הוא חודש אלול- זוהי ההזדמנות של כולנו לקבל את פני המלך, הקב"ה, בשדה - כלומר, בימי החול ובעבודות החול. ניתן לפנות אליו ישירות ובפשטות ללא "גינוני מלכות", באופן של "דברים היוצאים מן הלב". זהו חודש התשובה, חודש ההכנה לתשרי- לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, בהם ממליכים את הקב"ה למלך! אז בואו ננצל את הזמן המיוחד הזה ונפנה…

להמשך קריאה

דלק רוחני

את הדלק הרוחני, את מזונה של הנשמה אדם מקבל בשבת. אז הוא מניח את כלי עבודתו ואפילו אינו רשאי לחשוב על המשכה של עבודתו, על כורחו הוא פנוי אז למשפחה ולעבודת הקדוש ברוך הוא הוא ממלא "דלק" והשבת נותנת לו את הכח להמשיך הלאה, לעוד שבוע גדוש אירועים

להמשך קריאה

בונים מעקה לחיים

בפרשתנו (:כי תצא") מצווה התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". בחסידות מוסבר כי בחיי האדם יש שהוא בונה 'בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. אדם זה זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. מדוע יש צורך במעקה? משום שבמצב כזה כוחותיו אינם מספיקים תמיד להצילו, והוא זקוק לגב חזק שייתן לו כוח וגיבוי. אדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי לחב"ד) הורה לנהוג על פי עיקרון זה גם בראש השנה- הואיל ומתחילה שנה חדשה (בית חדש), צריך לעשות 'מעקה'- ע"י החלטות טובות נוספות לשנה החדשה, הוספה בעניינים של תורה ומצוות- בונים בית איתן! וכנהוג לברך החל מימים אלו: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!"

להמשך קריאה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה

אחד מהקטעים הבולטים בתפילות ראש השנה ויום הכפורים, קטע שנאמר בהתרגשות, בקול רם ובהתעוררות יתירה, הוא הפיסקא שבפיוט 'ונתנה תוקף': "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". תשובה מתורגמת בדרך כלל בשפת האומות למילה חרטה (Regret). אבל בלשון הקודש אנו אומרים תשובה ולא חרטה. 'תשובה' היא הרבה יותר מחרטה. היית שם, ואתה חוזר. הנשמה שלך היא חלק אלוקי ממעל, ואתה חוזר למקום המקורי שלך...(תשוב-ה') תפילה מתורגמת למילה Prayer, אבל גם המילה הזו מראה את ההתיחסות השונה של שפת האומות לעומת שפת היהדות. To pray- משמע 'לבקש'. ולא תמיד האדם מתפלל כדי לבקש משהו מאלוקים. לא זו הנקודה. השורש של המילה 'תפילה' הוא מלשון 'התופל כלי חרס', שמשמעותו לחבר כלי חרס. המילה 'תפילה' היא , אם כך, מלשון חיבור. התפילה היא הזמן וההזדמנות…

להמשך קריאה

ח"י אלול

בשבת, י"ח באלול, יחול יום הולדתם של שני המאורות הגדולים הבעל שם טוב –הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, אבי תנועת החסידות. האדמו"ר הזקן – הוא כינוי של רבי שניאור זלמן מלאדי וכן מכונה גם בעל התניא והשולחן ערוך הרב מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו. על יום זה נאמר כי הוא מכניס חיות בעבודת חודש אלול. מיום זה מתעוררים בחיות מחודשת בחשבון הנפש, ולוקחים את עצמנו בידיים, לתקן את מה שאנחנו רוצים לתקן בעבודת ה' ודוחים תמיד לאח"כ... מיום זה ועד ראש השנה, יש בדיוק 12 יום, כנגד 12 חודשי השנה. כך שכל יום הוא זעיר אנפין של חודש שלם. למשל: יום - י"ח אלול, הוא כנגד חודש תשרי, למחרתו - יט' אלול, הוא כנגד חודש חשוון וכך…

להמשך קריאה

כאשר 'המלך בשדה'

כאשר 'המלך בשדה' – מוטל על כל אחד לגשת אליו. המלך מקל עלינו לפגוש בו, אולם אנו מחויבים 'לזוז' – לנוע, לצאת מעצמנו ולגשת אליו. זה הזמן לבקש סליחה על כל החטאים שעשינו, ולבקש להתחנן, לשנה טובה שנת בריאות הגוף והנפש, פרנסה בשפע, שלום בעולם, וכמובן בארץ.

להמשך קריאה

גשמיות של יהודים היא רוחניות

תפילה לשפע! "גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה ניצור רוחניות. לפעמים כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני – והוא נותן בשפע." פירוש: עם ישראל, גם כשהוא עסוק בארציות העולם, קשור הוא עם ה' אחד. ה' יתברך יוצר מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל יוצר מהגשמיות רוחניות (למשל ע"י מצוות הצדקה). על כן בראש השנה עיקר תפילתנו היא על עניינים גשמיים דווקא!! כמו כן ידוע הרי, כי בעשרת ימי תשובה, נפסקים לאדם כל מזונותיו לשנה הקרובה. לכן, אל לנו לחשוש, גם השנה לפנות אל הקב"ה ולבקש שפע וברכה בכל העניינים! שהקב"ה ייתן לכל אחד מאתנו שנה טובה ומתוקה, שנה של פרנסה בהרחבה, בריאות טובה, מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ואנו נמליך אותו ונגלה את כבודו בכל מעשינו!…

להמשך קריאה

כ"ה אלול יום הולדת לבריאת העולם

כ"ה אלול ב- כ"ה באלול, ימלאו כמעט 6000   שנים לבריאת העולם! מזל טוב...! א' בתשרי הוא ראש השנה, ובו מתחילה ספירה של שנה חדשה לבריאת העולם, אך א' בתשרי הוא יום בריאת האדם, היום השישי לבריאת העולם, ואילו כה' באלול הוא היום הראשון לבריאת העולם (ויהי אור... יום אחד). מדוע אם כן נקבע ראש השנה בא' תשרי (בריאת האדם) ולא ביום כה' אלול (בריאת העולם)? מכאן אנו למדים כי תכלית בריאת העולם היא האדם, אשר נבחר להיות שותף למעשה הבריאה. איך? על ידי כך שהוא ממליך את הקב"ה על הבריאה כולה ומגלה בה את מקורה האלוקי! שתהיה שבת יומולדת של התחדשות אמיתית, כמו הבריאה כולה....! בריאת העולם – סיבה ליום טוב? בריאת העולם היתה בכ"ה אלול, אך קביעות ראש השנה אינה בכ"ה אלול,…

להמשך קריאה

ברכת ד' היא תעשיר

"ברכת ד' היא תעשיר" - בכלל, ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי ציבור בעניני צדקה וחיזוק היהדות, וכמאמר [השגור]: אין הקב"ה נשאר בעל-חוב, תמורת כל פעולה טובה שיהודי עושה, משלם הוא ב'מיטב', בבני חיי ומזוני רויחי [בנים, חיים, ופרנסה בריוח].  

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות