דברי תורה קצרים על פרשת אמור וספירת העומר

אנא שתפו לזיכוי הרבים ממתק לשבת פרשת אמור תשע"ח לפני כארבעים שנה היה בארץ יהודי שבתו הקטנה חלתה מאוד והרופאים לא הצליחו למצוא מזור למחלתה, המצב הלך והחמיר ואז פגש אותו חב"דניק שהציע לו לכתוב מכתב לרבי, הרבי בירך את הילדה והציע לבדוק את המזוזה בפתח חדרה, בדקו את המזוזה והיא נמצאה פסולה, החליפו מזוזה והילדה מיד החלימה, היהודי כתב לרבי שהוא רוצה להודות לרבי על הברכה אבל חייב גם לשאול שאלה, "אני קניתי מזוזה לכל חדר בבית, שמתי מזוזה בפתח חדרה של בתי, למה אני אשם שהמזוזה הייתה פסולה האם לכן מגיע לי עונש שבתי תחלה ואם חלילה לא הייתי שואל אותך ומחליף את המזוזה, מי יודע מה היה קורה" הרבי עונה לו במשל מקבוצת חיילים שיוצאת לשדה קרב והמפקד אומר…

להמשך קריאה

משפטים ציטוטים ואמרות לספירת העומר

משפטים מחזקים לספירת העומר וסגולות לספירת העומר מוכן להפצה. מְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיְּמֵי הָעֹמֶר מְסֻגָּלִים לְהַשָּׂגַת קְדֻשָּׁה מִמָּרוֹם וּקְדֻשָּׁתָם דּוֹמָה לִימֵי חוֹל הַמּוֹעֵד לָכֵן עָלֵינוּ לְהַשְׁקִיעַ זְמַן וְכֹחַ יוֹתֵר מֵהָרָגִיל בְּיָמִים אֵלּוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, וּבְכָךְ נִזְכֶּה לְקַבֵּל אֵת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. מצוות ספירת העומר בשמחה מצוות ספירת העומר היא מצוה חגיגית ובעלת סגולות לירושת הארץ לברכה בשדות ולנצחון במלחמות לפיכך יש לקיים את מצוות ספירת העומר מתוך שמחה. סגולות רבות לספירת העומר בספר החינוך כתוב ש"קרבן העומר הוא קרבן נכבד", מעלות וסגולות מופלאות נמנו לו. המדרש רבה אומר: אל תהי מצוות העומר קלה בעיניך, בזכותה זכה אברהם אבינו לירש את ארץ כנען, היא שעמדה לישראל והצילה בעתות הצרה (בימי גדעון, חזקיהו ויחזקאל), ועל-ידה עשה ה' שלום בין איש לאשתו. על ידי…

להמשך קריאה

דבר תורה קצר לספירת העומר – על מידת החסד

מסר קצר להשבוע - מידת החסד בספירת העומר בין אהבה לתאווה מעשה בדג סלמון שנתפס ברשת ושמע את הדייג אומר: יופי, הנסיך סלומון אוהב סלמון. חשב הדג: סוף סוף מישהו אוהב אותי וישמור עליי.  אך כשהגיע הסלמון לסלומון, הורה לחתוך אותו לחתיכות. ברגעיו האחרונים זעק הדג: למה אמרו שאתה אוהב סלמון? אתה אוהב רק את עצמך... השבוע התחלנו לומר "ספירת העומר" במשך שבעה שבועות, שהם 49 ימים. לפי הקבלה, כל שבוע עלינו לתקן מידה אחת ולהעלות אותה מהגירסה האגואיסטית לגירסה הקדושה. השבוע אנו מתקנים את מידת החסד, הנתינה, המייצגת אהבה. יש שתי גירסאות לאהבה: יש אהבה אגואיסטית שהיא בעצם תאווה. "אני אוהב אותך" פירושו "אתה עושה לי טוב". כמו הנסיך סלומון ש"אהב" סלמון.  ויש אהבה שהיא אהבת אמת. עם נאמנות, מסירות, אכפתיות…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי פנינה יומית | להשבית את החיה רעה ואת החמץ

בפרשתנו בחוקותי  נאמר שלעתיד לבוא "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (פרשתנו כו, א-ו). ובפירוש "השבתה" זו אמר רבי שמעון (בתורת כהנים) שהוא "משביתן שלא יזוקו" – שהמזיקים לא יעברו מן העולם, אלא ישתנה טבעם שלא יזיקו. ומוסיף, אשר השבתה "שלא יזיקו" גדולה היא מהשבתה לגמרי, שהרי "אימתי הוא שבחו של מקום" – כאשר "יש מזיקים ואין מזיקים" – שמציאותה של ה"חיה רעה" קיימת ומכל מקום אינה מזקת, שדבר זה הוא מופלא יותר ממצב שבו "אין מזיקים" כלל. ויש לבאר הקשר בין ענין זה לזמן שקוראים פרשה זו - במועד ספירת העומר, לקראת בוא חג מתן תורתנו: ובהקדים מה שמצינו שינוי גדול בין פסח לשבועות, שבחג הפסח חמץ אסור באכילה, ונצטווינו לבער  את החמץ, בל יראה ובל ימצא. ובחג השבועות, לא רק שהחמץ…

להמשך קריאה

פרשת אמור | פנינה יומית | "תספרו חמישים יום" – הרי סופרים מ"ט?

למה ספירת העומר היא 49 ובעצם המצווה היא 50: התשובה של הרבי מילובביטש בפרשתנו אמור נאמרה מצוות ספירת העומר, ולשון הכתוב הוא "תספרו חמישים יום" (כג, טז). וידועה הקושיא (עיין תוס' ד"ה כתבו, מנחות סה, ב) מדוע נאמר "תספרו חמישים יום", בעוד הספירה בפועל היא רק ארבעים ותשעה ימים. ומבואר בספרים (לקו"ת במדבר י, ד. שה"ש לה, ג), אשר ארבעים ותשע הימים הנספרים הם כנגד מ"ט דרגות (שערי בינה) שיכול האדם להשיג בעבודת השי"ת, וכאשר משלים את עבודתו בהשגת מ"ט השערים מקבל מלמעלה, באופן של מתנה, את "שער החמישים" ("תספרו חמישים"), שלא ניתן להשיגו בכוחות עצמו. ונמצא, שהאדם "סופר" רק מ"ט, ושער החמישים, מגיע מלמעלה. אך עדיין צריך עיון בזה, שהרי משמעות הלשון "תספרו חמישים יום" היא, שעבודת האדם עצמו משיגה  את…

להמשך קריאה

ספירת העומר – למה מתחילים מהלילה? פרשת אמור – פנינה יומית

בפרשתנו נאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת גו' שבע שבתות תמימות תהיינה". ומתיבת "תמימות" למדו שספירת העומר מונים בלילה, והיום הולך אחר הלילה (מנחות סו, א). ולכאורה צריך ביאור: הרי בספירת העומר מונים את הימים מהבאת והקרבת העומר, ואם כן כמו שבקדשים הלילה הולך אחר היום (חולין פג, סע"א. תמורה יד, א), כן היה צריך להיות  דין הספירה שהלילה הולך אחר היום? ויש לומר הביאור בזה: הסדר הרגיל הוא "ויהי ערב ויהי בוקר", שהיום הולך אחר הלילה. כי, העולם מצד עצמו חשוך הוא ואין בו אור הקדושה, ורק על ידי עבודת האדם מאירים את העולם באור אלקי. ולכן, בתחילה בא הלילה והחושך ורק על ידי העבודה בא אחר כך האור והיום. אבל זהו רק כפי שמסתכלים מלמטה, אך כפי שהוא למעלה, הרי סדר…

להמשך קריאה

ממתק לשבת 2016 תשע"ו – על ספירת העומר

ב"ה ממתק לשבת פרשת אמור תשע"ו ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל סולנו היה אחד מבין אותם תושבים, הוא הסתובב במשך שבועות ארוכים והרים חלוקי נחל מבין מיליארדי האבנים החלקות שריפדו את ערוץ הנחל. אולם, כל אחת מהן היתה אבן סלע רגילה. אחרי חודשים של עבודה קשה, העלה חרס בידו הוא כבר כמעט התייאש והחליט לנטוש ולחזור לביתו בחוסר כל כמו כל חבריו, אבל הוא החליט להתמיד ולהמשיך לנסות ואז אחרי כמה ימים הוא התכופף שוב כרגיל בכל אחד מהימים שלפני, הוא שלף אבן אחת מתוך ערימת החלוקים שבכף ידו. היא נראתה כבדה יותר ושונה מהאחרות, הוא לקח אותה…

להמשך קריאה

פרצופים שונים, דעות שונות

פרשת בחוקותי פרצופים שונים, דעות שונות בדרך כלל, כשאני אומרת משהו, בעלי מביע בדיוק את העמדה ההפוכה. בתור אשה, אני מצפה ממנו לגלות נאמנות ולהסכים עם מה שאני חושבת. אימרו לי אתם, אני לא צודקת"? השאלה הזו מלווה רבים מאתנו, ולעיתים אנו תוהים: האם לאהוב פירושו להסכים לכל דבר ולחשוב אותו הדבר? את התשובה ניתן למצוא באקטואליה של ימים אלו. בימי ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות חלקיים, כמו איסור תספורת ועוד. בכך מציינים אבלות על 24,000 תלמידי רבי עקיבא, שכולם – פרט לחמישה – מתו בתוך ימי הספירה. הסיבה לפטירתם ידועה ומפורסמת – "לא נהגו כבוד זה בזה". יש לזכור שמדובר באנשים צדיקים ותלמידי חכמים. יותר מכך, הם היו תלמידי רבי עקיבא, שהמוטו שלו היה "ואהבת לרעך כמוך – זהו כלל גדול…

להמשך קריאה

עומר ושתי הלחם – לזבוח יצרו ולעלות בקדושה

בפרשתנו נאמרו דיני הקרבת העומר ושתי הלחם. ובנוגע לדינים אלו כתוב במשנה (מנחות סח, ב) "העומר היה מתיר במדינה (לאכול החדש בכל המקומות. רע"ב) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה. רע"ב)". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: בחג הפסח, זמן יציאת מצרים, מביאים עומר מן השעורים ‑ מאכל בהמה. וזה מרמז על התחלת עבודת האדם, תיכף בצאתו ממצרים, כאשר הבהמה והרע שבנפשו עדיין בתקפו (ראה תניא פל"א), שאזי יש להקריב ה"בהמה" שבאדם (נפשו הבהמית) להשם, וצריך לזבוח יצרו ולכפותו לעבודתו יתברך. ובהמשך להקרבת העומר באה עבודת ימי ספירת העומר, שבהם האדם מזכך ומברר את מדותיו הרעות ומטהר את עצמו מזוהמתו, ש"צויתנו. . לספור ספירת העומר כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאתינו. . כדי שיטהרו. . מזוהמתם" (נוסח ה"יהי…

להמשך קריאה

"תספרו חמישים יום" – הרי סופרים 49?

בפרשתנו נאמרה מצוות ספירת העומר, ולשון הכתוב הוא "תספרו חמישים יום" (כג, טז). וידועה הקושיא (עיין תוס' ד"ה כתבו, מנחות סה, ב)מדוע נאמר "תספרו חמישים יום", בעוד הספירה בפועל היא רק ארבעים ותשעה ימים. ומבואר בספרים (לקו"ת במדבר י, ד. שה"ש לה, ג), אשר ארבעים ותשע הימים הנספרים הם כנגד מ"ט דרגות (שערי בינה) שיכול האדם להשיג בעבודת השי"ת, וכאשר משלים את עבודתו בהשגת מ"ט השערים מקבל מלמעלה, באופן של מתנה, את "שער החמישים" ("תספרו חמישים"), שלא ניתן להשיגו בכוחות עצמו. ונמצא, שהאדם "סופר" רק מ"ט, ושער החמישים, מגיע מלמעלה. אך עדיין צריך עיון בזה, שהרי משמעות הלשון "תספרו חמישים יום" היא, שעבודת האדם עצמו משיגה את חמישים הדרגות. ויש לבאר זה בהקדים הסבר נוסף לענין "שער החמישים" המובא בספר "תולדות יעקב…

להמשך קריאה

ימי ספירת העומר

התורה מצווה על ספירת העומר ממחרת הפסח: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג', טו). למילה "ספירה" יש משמעות נוספת – "הארה" (כמו אבן ספיר). בימים אלו נדרש האדם להאיר, לטהר ולזכך את מידותיו ואת טבעו, וזאת על ידי "ספירה" – כלומר הוספה באור, הוספה ביתר שאת בשלום ובאחדות בין אדם לחברו. זיכוך אישי זה מהווה הכנה לקבלת התורה בחג השבועות.

להמשך קריאה

אם אין קמח אין תורה

ספירת העומר מחברת בין יום הבאת העומר לבין חג השבועות, יום קבלת התורה. לרמז, שאם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח; האחד תלוי וקשור ברעהו. -המהר"ל מפראג

להמשך קריאה
וספרתם לכם ממחרת השבת
אדם יכול להאיר את החושך שבתוכו ושמסביבו וכל חושך הנמצא בחלקו בעולם עד לחושך שבעולם כולו, על ידי שמדליק את הנר - "נר מצוה ותורה אור", כי "נר ה' נשמת אדם" (על פי מאמר הרבי י"ג ניסן תשמ"ה).

וספרתם לכם ממחרת השבת

מכוחה של השבת אנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, ובתורה מפויע הציווי בז הלשון: "וספרתם לכם ממחרת השבת...". עדת ה"בייתוסים" פירשה כי יש להתחיל לספור את העומר מיום ראשון שלאחר שבת הראשונה (שאחרי פסח). לעומתם, מוכיחים חז"ל, כי הכוונה היא למחרת הפסח עצמו! מדוע אם כן לא כתוב בתורה במפורש "ממחרת הפסח", ובכך ניתן למנוע את האפשרות לטעות? מסביר הרבי מליובאוויטש כי ספירת העומר היא שלב שני בתהליך כללי של יציאת מצריים. זהו מעבר ממ"ט (49) שערי טומאה של מצריים, היישר אל ההתקשרות הגדולה במתן תורה. תהליך של הזדככות פנימית ויסודית, עידון כוחותיו הנפשיים וה"בהמיים" של האדם- על מנת לרתום אותם לעבודת ה'. מהפך זה דורש סיוע מיוחד מלמעלה, וזה נעשה ע"י אור מיוחד ונעלה שיורד על כל אחד ואחד מקדושת…

להמשך קריאה

מי אתה, עומר? ספירת העומר?

טור לפרשת אמור  כותרת: מי אתה, עומר? אם תכנסו בימים הללו לבית כנסת בתפילת ערבית, תשמעו את הקריאה "היום... ימים לעומר". 49 ימים אנו סופרים "לעומר", אבלו מהו בדיוק אותו "עומר"? ימי החורף נגמרו והגיע חודש האביב, חודש ניסן. התבואה מתחילה להבשיל בשדות והחקלאים רוצים לקצור את התבואה הבשלה. באה פרשת השבוע ומצווה את איסור "חדש". אסור לאכול מהתבואה החדשה עד למחרת חג הפסח, ט"ז בניסן, שבו יקריבו את קרבן ה"עומר" בבית המקדש. בערב פסח, היו הכוהנים יוצאים אל השדות וקושרים קבוצות של שעורים. ביום ט"ז ניסן, היו נוטלים מהן מידה מסויימת, הנקראת "עומר", ומניפים לפני ה'. רק אחר כך אפשר היה ליהנות מהתבואה החדשה של השנה. מצוות העומר הייתה להביא לה' את התבואה הראשונה שנקצרה בשדה, בדומה למצווה 'ביכורים'. אנו למדים…

להמשך קריאה