מידע רב ומגוון על אחד מחשובי החגים: חג הסוכות, מאמרים סירטוני וידיאו תמונות ועוד דברי תורה וחסידות על חג סוכות

משפטים מחזקים לחג הסוכות

ציטוטי חז"ל על סוכות, משפטים מחזקים מוכנים להפצה על חג הסוכות מלווים בבאנרים פוטושופ.   סוכה כחופה "ענין סוכה כמו חופה שגומרת הקנין אשה לבעלה." רבי יהודה אריה ליב אלתר     יברכך השם בחג הסוכות "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ השם אֱלֹקיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ." ספר דברים, פרק טז, פסוק יג   אנא שתפו לזיכוי הרבים    

להמשך קריאה

לקט ציטוטים ואמרות חזל על סוכות

"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". 'סוכה' ראשי- תיבות "סומך ועונה כל הנופלים". מי שמתנהג בשפלות, בבחינת 'נופל', שאינו מחשיב עצמו, הקב"ה עוזרו ומקימו. על- ידי בחינת 'נופלת' זוכים ל"הרחמן הוא יקים לנו". רבי פינחס מקוריץ תמיד בסוכה סיפרו לבעל חידושי הרי"ם, שרבי מנחם-מנדל מקוצק אמר: סוכה היא מצווה שהאדם נכנס בה ראשו ורובו עם נעליו. אמר על כך בעל חידושי הרי"ם: סוכה היא כמו שבת; זו מצווה שאי- אפשר לצאת ממנה, היא מלפניך, מאחוריך ובך, והיא מלווה אותך בכל אשר תפנה. מוקפים במצוות סוכה בספר 'חרדים' מחולקות המצוות לכמה סוגי איברים באדם. יש מצוות הקשורות בפה, בידיים, ברגליים וכדומה. אבל מצווה שהיא תלויה בכל הגוף כולו, מכף רגל ועד ראש, היא מצוות סוכה בלבד. כשאנו נכנסים לסוכה, כל רמ"ח…

להמשך קריאה

משפטים וציטוטי חז"ל על סוכות

לקט ציטוטים, אמרות, ומשפטי חזל על חג הסוכות משולב בבאנארים יפים שנעשו בתמונות פוטושופ מיועד להפצה אין זכויות יוצרים, נא להפיץ לזיכוי הרבים. רבי מנחם-מנדל מקוצק היה יושב בסוכה אפילו בשעה שירדו גשמים. הוא היה אומר על כך: יהודי המסוגל להרגיש בסוכה את הגשם ולהיות מצטער מזה, יהודי כזה באמת אינו ראוי לשבת בסוכה... אורחים הדיוטות בסוכה רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב היה נוהג להכניס לסוכתו הדיוטות ועמי-הארץ. שאלוהו מה ראה לעשות כך. השיב להם: "לעתיד לבוא, כשיישבו הצדיקים בסוכת עורו של לווייתן, אבוא אף אני להיכנס לאותה סוכה, אך לא יניחו לי, שכן מי אני, ההדיוט, שאזכה לשבת במחיצת הצדיקים. אומר להם: כשם שאני הכנסתי הדיוטות לסוכתי, כך הכניסו אותי עכשיו לסוכתכם"...   סגולה להצלה מצוות סוכה יש בה סגולה להינצל מכל דבר…

להמשך קריאה

האם צריכים לחשב את השמחה?

שמחה בלי חישובים השמחה אינה צריכה לנבוע מתוך חישובים שונים אלא "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם" מעצם העובדה שהוא ה' אלוקינו עצם הדבר שהקב"ה רוצה שנהיה שמחים צריך להביאנו לידי שמחה. רבי אברהם מסלונים

להמשך קריאה

למה ללולב קוראים לולב?

'לולב' - אותיות לו לב. ליהודי צריך שיהיה לב אחד - לה' בלבד. כפי שנאמר "צור לבבי" שהקב"ה הוא פנימיות נקודת הלב, ואין לאדם לב אחר, תשוקה לדבר נוסף. לקוטי תורה

להמשך קריאה
היום השישי בסוכות
שמחה מרחיבה דעתו

היום השישי בסוכות

התגלות עניני ראש השנה ביום הששי בשבוע – בחג הסוכות נאמר "בכסה ליום חגינו", ומפרש כ"ק אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה "שבתחלת ליל ר"ה הוא זמן הסתלקות החיות כללי של שנה שעברה, ובראש השנה על ידי התפלות והתקיעות הוא מתחדש חיות כללי אחר ומתעלה בעילוי אחר עילוי . . עד שמזה נמשך "ליום חגינו" הוא חג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו" התגלות השמחה" (דרושים לר"ה, נד, ג-ד). והיינו, שהשמחה בחג הסוכות הוא מצד שאז מתגלים הענינים שנפעלו בראש השנה, שהיו אז "במכסה והעלם", ו"בחג הסוכות מתגלין ממש" (סידור עם דא"ח, שער ר"ה רלה, ב). וענין זה, שהשמחה באה מגילוי ענין שהי' מכוסה ונעלם לפני זה, מצינו בהדגשה יתירה בענין שמחת בית השואבה, "ושאבתם מים בששון", שהרי שאיבת מים מן המים עניינה לגלות את מה…

להמשך קריאה

סוכה בסתיו

ב״ה ממתק לשבת חול המועד סוכות תשע״ו חג סוכות תשנ״ו (1995) בדיוק חודש לאחר שהגענו לשליחות שלנו בבנגקוק, אני בונה סוכה קטנה ליד בית חב״ד, חותך כמה ענפים מהעץ שמסתיר בדיוק מעל הסוכה והנה הכל מוכן לחג וכבר הגיעו כמה עשרות אנשים לתפילה ואחריה נרד לאכול ביחד בסוכה, לפתע עוצרת ניידת משטרה ליד הסוכה, יורדים ממנה כמה שוטרים עם אזיקים בידיים והם מחפשים בחור עם זקן שהקים כאן ״באסטה לא חוקית״ וגם חתך ענפים מעץ ללא רשיון, מבט קטן מסביב מגלה לי שאני היחיד כאן עם זקן... עדיין לא דיברתי את השפה והם כמובן לא מבינים אנגלית ורק בתנועות ידיים מסמנים לי שאני צריך לבוא איתם, *** אני עומד חסר אונים מולם ואז מגיע פלג המלאך, בחור ישראלי שגר בבנגקוק, מדבר איתם…

להמשך קריאה

היום השלישי בסוכות

"חזקה" בענין השמחה  השמחה דליל ג' דחג הסכות יש בה עילוי מיוחד לגבי השמחה בלילות שלפני זה, כי "בתלת זמני הוי חזקה", ונמצא, שע"י השמחה בלילה השלישית, נפעל ענין של "חזקה" בכללות הענין ד"שמחת בי השואבה". ביאור הענין: נאמר בכתוב "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" (הושע ו, ב), ש"ביום השלישי" קאי על בנין בית המקדש השלישי, שאז "יחיינו מיומיים", שקאי על "שתי מקדשות שחרבו" (פרש"י עה"פ). והנה, זה ש"ביום השלישי יקימנו", אין הפירוש בזה רק שהבית השלישי בלבד יתקיים לעד ולנצח, אלא הפירוש בזה הוא, שבנצחיות הבית השלישי מתגלה שכללות ענין המקדש, כולל בית ראשון ובית שני, יש בו נצחיות ותוקף. וכלשון רש"י על הפסוק "אלה פקודי המשכן משכן העדות גו'" – "שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין", כלומר,…

להמשך קריאה

ממתק לסוכות תשע"ו

ממתק לחג הסוכות תשע"ו מעשה בצדיק רבי יחיאל מיכל מז'לוטשוב שחי לפני כ200 שנה, המצב בביתו היה קשה ביותר ובני משפחתו סבלו ממש מחרפת רעב. אשתו בקשה ממנו שימכור את התפילין היקרות ומהודרות שיירש מאבותיו וישתמש בכסף לצרכי הבית, אך הוא סירב. כאשר הגיע ערב סוכות, השתוקקה נפשו של הצדיק לקנות אתרוג מהודר מכר את התפילין וקנה אתרוג מהודר. כשחזר לביתו קורן מאושר והאתרוג המהודר בידו,שאלה אשתו: " מהיכן השגת כסף?" גילה לה את האמת שמכר את התפילין שלו... *** אמרה האשה: לצרכי הבית ההכרחיים סירבת למכור את התפילין ועבור אתרוג מכרת את התפילין?! ברוב כעסה נטלה את האתרוג המהודר והשליכה אותו ארצה...כמובן שהאתרוג נפסל ועוקצו נשבר...הרים הצדיק ידיו למעלה ואמר: "ריבונו של עולם, תפילין אין לי...אתרוג אין לי...עכשיו אתה רוצה שגם…

להמשך קריאה

הלכות וסגולות סוכות

״בסוכות תשבו שבעת ימים...״ כמה רגעים על אחד החגים החשובים ביותר לעם ישראל אז למי ששכח למה קוראים ״לחג סוכות״ בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות ״חג הסוכות״? הכל נמצא כאן אז קודם כל ״לחג הסוכות״ קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך ״סוכה״ כפי שנאמר "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא) מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו ישיבה בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר ״חג סוכות״ מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים סוכות הוא ״חג מקראי״ הנחוג במשך שבעה ימים בחג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים. ״ולקחתם לכם ביום הראשון…

להמשך קריאה

מעלת "שמחת בית השואבה"

העילוי ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות בחג הסוכות שמחים ב"שמחת בית השואבה", שעליה אמרו רז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא, סע"א – במשנה). והנה, אף ש"שמחת בית השואבה" קשורה עם ניסוך המים ע"ג המזבח בחג הסוכות, וכלשון רש"י "כל שמחה זו אינה אלא בשביל ניסוך המים . . ושאבתם מים בששון" (רש"י סוכה רפ"ה), מ"מ הענין ד"שמחת בית השואבה" שייך גם בזמן הגלות, גם כאשר לא שייך הענין דניסוך המים על גבי המזבח. ואדרבה, במידה מסויימת ישנו עילוי מיוחד ב"שמחת בית השואבה" דווקא בזמן הגלות: והענין בזה: על שמחת בית השואבה אמרו רז"ל "למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש, ע"ש ושאבתם מים בששון" (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א). והנה, איתא בספרי מורנו…

להמשך קריאה
ארבעת המינים בשנת שמיטה
The Four Species - three types of branches and one type of fruit which are held together and waved in a special ceremony during the Jewish holiday of Sukkot. The waving of the Four Species is a mitzvah prescribed by the Torah, and contains symbolic allusions to a Jew's service of God.

ארבעת המינים בשנת שמיטה

השנה שקונים את ארבעת המינים יש לשים לב ולהזהר מכיוון שהיתה שנת שמיטה, הכי פשוט זה לקנות מבית חב"ד באיזורכם או כמובן באיזורים החרדים. באתרוגים יש קדושת שביעית, ואי אפשר לשווק אלא דרך אוצרות בית דין. בלולב וערבה אין קדושת שביעית ולכן אפשר לשווק כרגיל. בהדסים לרוב הדעות אין קדושת שביעית, אולם יש רבים המחמירים בכך, וסוברים שיש קדושת שביעית, ולכן אין אפשר לשווק רק דרך אוצרות בית דין. כל הנמכר דרך אוצרות בית דין צריך להיות מפוקח גם על העבודות במשך כל השנה. כמו כן ניתן לקנות אתרוגי קלבריה אשר גדלים באיטליה. או אתרוגים הגדלים במרוקו וכמובן חשוב השנה לבדוק שבעתיים את הכשרות בארבעת המינים חג סוכות שמח ללמוד עוד על החג בקרו באתר מרכז ניו יורק http://goo.gl/M6ZK1X

להמשך קריאה

פרשת פנחס וניסוך המים

מדוע אין עבודת השכל עבודה עיקרית בדרך כלל? בפרשת המועדות שבפרשתנו פנחס נזכרו גם נסכי כל הקרבנות. ובנוגע לניסוך היין מצינו שהניסוך היין שבכל השנה כולה - היה בגדר טפל ושיריים לזריקת הדם, אבל ניסוך היין שהיה בחג הסוכות יחד עם ניסוך המים לא היה רק טפל לזריקת הדם, אלא היה לו גם דין של קרבן בפני עצמו (ראה מה שנתבאר בזה בארוכה במקור הדברים). ויש לבאר עניין זה בעבודת האדם לקונו: מים, שאין בהם טעם, מורים על עבודת השי"ת מתוך קבלת עול גם כאשר אינו מבין כלל את הטעם לזה. יין, שיש לו טעם, ו"משמח אלקים ואנשים" ‑ מורה על עבודת השי"ת הבאה מתוך תענוג, והבנה והשגה. ולכן בכל השנה כולה, שאין "ניסוך המים", והיינו, שענין הקבלת-עול אינו בגילוי אצל האדם,…

להמשך קריאה

פרשת פנחס ושמיני עצרת

שמיני בפני עצמו בסוף פרשתנו מובא על "שמיני עצרת". והנה, בענין "שמיני עצרת" מצינו שני דברים הפכים. דמצד אחד אמרו חז"ל "שמיני רגל בפני עצמו" (סוכה מח, רע"א), ואינו שייך לימי סוכות שלפניו, אך לאידך מזה שנקרא בשם "שמיני" משמע שקשור היום לימי סוכות שלפניו, והוא יום ה"שמיני" של חג הסוכות. וצריך ביאור, איך הוא מצד אחד "רגל בפני עצמו" ומצד שני המשך לימים שלפניו? ויש לבאר זה בהקדים המבואר בספרי חסידות שבסוכות נמשכים אורות והשפעות נעלות ביותר שנקראים בשם "מקיפים", כי אורות אלו גבוהות מדאי ואין האדם יכול להכיל אורות כאלו, ולכן אורות אלו פועלים על האדם באופן "מקיף", והיינו, שאינה חודרת לפנימיותו של האדם אלא נשארת מעליו ומחוצה לו. וענין זה נרמז בצורתה של ה"סוכה" שהיא "מקיפה" את האדם היושב…

להמשך קריאה

פרשת פנחס וסוכות

למה מקריבים חטאת בסוכות אחר הכפרה ביו"כ? בנוגע לקרבנות חג הסוכות (שנזכרו בפרשתנו פנחס) כתב הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ,ט הל' ה-ז): "דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שדם החטאת מכפר . . בקרבנות החג אינו כן, אלא . . בתחילה פרים, ואחריהם כו', ואחריהם שעירים, אף על פי שהשעירים חטאת וכל אלו שקדמו, עולה". והנה, טעם הדבר שבדרך כלל קרבן החטאת קודם לעולה הוא מפני שענין קרבן עולה הוא ש"לאחר שעשה תשובה ונמחל לו העונש . . שולח דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך" (לשון כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת התשובה פ"ב), ולכן לא שייך להקדים עולה לחטאת, שהרי לא שייך לשלוח דורון שיתרצה לפני המלך, לפני שנמחל לו העונש, על ידי קרבן חטאת. אך לפי זה תמוה כיצד שייך…

להמשך קריאה
סגולה של סוכה
סגולה לסוכות נגד היצר רע

סגולה של סוכה

סוכה היא סגולה כנגד יצר הרע, שלא יפגע ביהודי אחרי התשובה של הימים הנוראים. ראיה לכך מיעקב אבינו, שהקים לו 'סוכה' אחר שנפרד מעשיו אחיו. רבי חנוך מאלכסנדר

להמשך קריאה

סוכה בגשם

בשולחן ערוך נאמר: "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", מפני שהאדם מצטער במצב כזה מן הישיבה בסוכה. אולם אם יהודי מצטער יותר מכך שאין הוא זוכה לשבת בסוכה, הרי ממילא חייב הוא לשבת בסוכה, אף שיורדים גשמים. הבית יעקב

להמשך קריאה

מדוע "טעם" זה תורה ו"ריח" – מצוות?

ידוע מה שאמרו רז"ל (ויק"ר פ"ל, יא), אשר ד' המינים הם כנגד ד' הסוגים בעם ישראל: בד' המינים – יש אלו שיש בהם טעם או ריח, יש אלו שיש בהם הן טעם והן ריח, וישנם אלו אשר תרוויהו ליתא בהו. וכן הוא בעם ישראל, אשר יש שיש בהם "טעם" – תורה, ויש שיש בהם "ריח" – מצוות, ויש שיש בהם תרווייהו, וכו'. ויש לעיין – מה טעם ההשוואה בין "טעם" לתורה דוקא, ו"ריח" למצוות דוקא? ויש לבאר: הנאת ה"טעם" בגשמיות – באה ממאכל או משקה, הנכנסים בפנימיות האדם, ונעשים דם ובשר כבשרו. משא"כ ההנאה מ"ריח" – אין בה מציאות דבר הנכנס בפנימיות האדם. וזהו גם החילוק בין תורה ומצוות: על התורה נאמר (תהלים מ, ט) "תורתך בתוך מעי" – התורה היא כמו…

להמשך קריאה

לומד תורה חייב לעשות פירות

ידועים דברי המדרש (ויקרא רבה ל, יב), שמין הלולב (שיש בו 'טעם') רומז על בעלי תורה. ויש להאיר ולהדגיש עניין נוסף שצריך להיות ב'לולב': על הפסוק "צדיק כתמר יפרח" דורשים רז"ל "מה התמרה עושה פירות כך הצדיקים עושים פירות" (במדבר רבה פ"ג א). והיינו, שעניין התמר הוא – לעשות פירות (וכמובא בגמרא "ד' מינים שבלולב ב' מהם עושים פירות" (מנחות כז, א), שהם לולב ואתרוג). וההוראה מזה בעבודת האדם את השי"ת: אין ליהודי להסתפק בכך שהוא בבחינת 'לולב' – יושב אוהל, אלא נדרש ממנו גם 'לעשות פירות' – לפעול על אחרים, שגם הם יעבדו את ה', ויבואו להיות בבחינת תמר ('פרי' הלולב) – "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם לב אחד אלא לאביהם שבשמים" (סוכה מה,…

להמשך קריאה

סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט

לספר איזה סיפור מהבעל שם טוב, הוא סגולה גדולה לפרנסה סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט הבעש״ט עשה פעם סוכה לחג הסוכות עם כמה ספקות ביחס לכשרותה וקראו לרב העיר לעיין בה אם כשרה היא. הרב עיין ולא אמר דבר משום שראה הרבה ספקות שיש בה, אבל לא הרהיב עוז לומר כשר או להפך. הבעש״ט הניח את ידו על השולחן שעמד בסוכה והראה לרב העיר פתקא ובה כתוב ״הסוכה של מורנו הבעש״ט כשרה״ וחתום בה המלאך מט״ט, שר הפנים. ------ למעט בחומרות ולהרבות בזכות לכאורה כל יהודי וכל שכן צדיק צריך לעשות מצוה במירב החומרה וההידור. אך יש צדיקים גדולים שעושים דוקא את המינימום על גבול הכשרות כדי ללמד זכות על היהודים הפשוטים. הבעש״ט מעלה במעשהו את כל הסוכות המפוקפקות שבעולם. הרבי מליובאוויטש אמר…

להמשך קריאה

מכיפור לסוכות

אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת (ויקרא רבה פרשה ל, יב) בחג הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש- השנה ויום- הכיפורים. בימים הנוראים חושף כל יהודי את פנימיות נשמתו, את הנקודה היהודית העמוקה השווה אצל כולם ומשותפת לכולם. אחדות זו מרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות הקיימים בין יהודי ליהודי. בחג הסוכות מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות הבאה לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים, כאשר כל אחד מארבעת המינים מייצג סוג אחר של יהודים בעם ישראל: אתרוג – בעלי תורה ומעשים טובים. לולב – בעלי תורה בלבד. הדס – בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד. ערבה – כאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות. למרות כל ההבדלים והחלוקות בין הסוגים השונים נקשרים כולם אגודה אחת, למצווה…

להמשך קריאה

כוחה של הסוכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל. אחד ההסברים לכך הוא המעלות המיוחדות שבמצוות הישיבה בסוכה: - מצוות סוכה מתחילה ברגע התקדש החג, והיא נמשכת עד תום החג. (מצוות ארבעת המינים חלה רק החל ממחרת בבוקר). - ארבעת המינים מקיימים פעם אחת ביום. מצוות ישיבה בסוכה חלה על כל הזמן, שעליה נאמר "תשבו כעין תדורו".(מסכת סוכה כח,ב ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרלט סעיף ב). וכשם שאדם גר בדירתו ועושה בה את כל פעולותיו במשך היום כך חלה מצוות סוכה במשך כל היום כולו. - כל המצוות מוגדרות בפעולה פרטית מסוימת וקשורות באיברים מסוימים באדם. מצוות סוכה מקיפה את כל איברי האדם, עם…

להמשך קריאה

להפוך את ה"עראי" ל"קבע"

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה). אמנם, הנהגת האדם בסוכה, צריכה להיות באופן של קבע: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים . . מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (סוכה כח, ב). כלומר, הסוכה מצד עצמה צריכה להיות באופן של "עראי", אמנם על-ידי שהאדם יושב בתוכה באופן של קביעות הרי היא נעשית ל"קבע". ומכך ניתן ללמוד לכללות הנהגת האדם בעולם: (א) גשמיות העולם מצד עצמה, אין בה כל חשיבות – היא רק דבר "עראי" וטפל. ועבודת האדם היא, לעשות ממנה "קבע" – להשתמש בדברים הגשמיים עבור ענייני קדושה, וכך לעשות מהם…

להמשך קריאה

מבחנו של ה"מצטער" מן הסוכה

איתא בגמרא (ע"ז ג, א) "אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה . . מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה . . מיד כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא". ולכאורה דברי הגמרא דורשים ביאור: מכיון שהקב"ה "מקדיר עליהם חמה", הרי הם בגדר "מצטער" ופטורים מן הסוכה – ומה בדיקה יש בזה להוכיח על יחסם לתורה ומצוות?! אך יש לבאר: השימוש בסוכה צריך להיות באופן שכל ענייני ועשיות האדם: אכילה, שתיה, שינה וטיול, צריך לעשותם בסוכה ("תשבו כעין תדורו"). ולמרות זאת, נקראת הסוכה בשם "דירת עראי". וכן הוא בכללות עבודת האדם: דגם כשמתעסק בענייני העולם (אכילה, שתיה, שינה וטיול) – על…

להמשך קריאה