רבי שמעון בר יוחאי- משפטים וציטוטים לכבוד ל"ג בעומר

הפתגם היומי לכבוד ל"ג בעומר - רבי שמעון בר יוחאי אנא שתפו לזיכוי הרבים "שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא" "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מט ע"ב) "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" רבי שמעון בר יוחאי-רשב"י "כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו" רבי שמעון בר יוחאי "גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך" רבי שמעון בר יוחאי אנא שתפו לזיכוי הרבים

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת אמור לג בעומר וספירת העומר – לאור החסידות מתאים לשולחן שבת

ממתק לשבת פרשת אמור וספירת העומר תשע"ז ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל סולנו היה אחד מבין אותם תושבים, הוא הסתובב במשך שבועות ארוכים והרים חלוקי נחל מבין מיליארדי האבנים החלקות שריפדו את ערוץ הנחל. אולם, כל אחת מהן היתה אבן סלע רגילה. אחרי חודשים של עבודה קשה, העלה חרס בידו הוא כבר כמעט התייאש והחליט לנטוש ולחזור לביתו בחוסר כל כמו כל חבריו, אבל הוא החליט להתמיד ולהמשיך לנסות ואז אחרי כמה ימים הוא התכופף שוב כרגיל בכל אחד מהימים שלפני, הוא שלף אבן אחת מתוך ערימת החלוקים שבכף ידו. היא נראתה כבדה יותר ושונה מהאחרות, הוא לקח…

להמשך קריאה

המשחק בקשת – סימן טוב או לא?

ידוע מנהג ישראל (ש"תורה הוא") שבל"ג בעומר יוצאים אל השדה ומשחקים בקשת. ובביאור טעם המנהג – הנה, נאמר בספרים (בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג' (ענין ל"ג בעומר) אות ד') שכיון ש"כל ימיו של רשב"י לא נראתה הקשת בענן", לפי ש"היה זכותו מגין על הדור ולא היה צריך להראות הקשת בענן" (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב, ובפני משה שם), לכן, ביום הסתלקותו של רשב"י, ל"ג בעומר, משחקים בקשת, בכדי להראות שמאז הסתלקותו של רשב"י יש צורך בקשת. אבל, לפי טעם זה נמצא, שהמשחק בקשת בל"ג בעומר הוא סימן לענין שאינו טוב, שהרי הצורך בקשת מורה על מעמד ומצב בלתי–רצוי. וניתן לבאר את הסימן של קשת שהוא גם לסימן טוב (ראה גם בני יששכר שם), על פי מה שנאמר בזהר (ח"א, עב, ב)…

להמשך קריאה

לקראת ל"ג בעומר

ל"ג בעומר, יום ההילולא (הסתלקות) של רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי). רשב"י הוא הראשון שהחל לגלות את תורת הסוד, פנימיות התורה. הוא כתב את ספר הזוהר, וממנו החלו להתגלות סודות התורה, שעיקר עניינם – לגלות בעולם את הקדושה או האלוקות הממלאת אותו. כוחו של רשב"י היה בכך שגילה גם בזמן הגלות, כאשר בעולם שורר הסתר והעלם של האמת האלוקית, את מהותם האמיתית והפנימית של הדברים, כפי שיהיה בזמן הגאולה – וזאת ע"י גילוי פנימיות התורה. רשב"י החדיר כוח זה בתורתו ומסר זאת לכל הדורות עד ימינו אלה. ע"י לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות, מגלים בעולם את האמת האלוקית שאין עוד מלבדו, עד שרואים את ביטויה במישור הגשמי ממש. רשב"י ציווה לעשות שמחה גדולה ביום הסתלקותו, ומאז נהוג כל…

להמשך קריאה

רבי שמעון – אומנות ה'שמיעה'

נאמר בגמרא (יומא פג, ב) "ר' מאיר הוה דייק בשמא". ובהמשך לזה מובא סיפור איך שמשמו של אדם למד ר' מאיר מהותו ומצבו. ויש לפרש בנוגע לרבי שמעון בר יוחאי: בספר התניא (פ"ה) מבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע באריכות, שבלימוד התורה, ככל שהאדם מבין ותופס את הדברים יותר בשכלו, "שלומדה היטב בעיון שכלו, עד שנתפסת בשכלו והיו לאחדים", אזי מתאחד האדם עם התורה ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו, ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה", עיין שם בביאור הדברים. ומובן, שככל שהאדם מבין יותר את התורה הרי התורה מתאחדת עמו יותר. והנה מצינו בגמרא (שבת יא, א) שרשב"י היה בגדר "תורתו אומנתו". ועל פי הנ"ל נמצא, שגודל התאחדות רשב"י עם התורה עד שנעשתה ה"אומנות" שלו, הוא מצד…

להמשך קריאה
רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט,
מעין שמחת-תורה רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט, נהג לעשות בכל שנה בל"ג בעומר, סיום של לימוד בספר הזוהר. כשנעשה הסיום, לקח את ספר הזוהר בידו ורקד בו כמה שעות רצופות בהתלהבות ובדבקות עצומה, והיה לו יום זה מעין שמחת-תורה. )ספר התודעה(

רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט,

מעין שמחת-תורה רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט, נהג לעשות בכל שנה בל"ג בעומר, סיום של לימוד בספר הזוהר. כשנעשה הסיום, לקח את ספר הזוהר בידו ורקד בו כמה שעות רצופות בהתלהבות ובדבקות עצומה, והיה לו יום זה מעין שמחת-תורה. ספר התודעה

להמשך קריאה