פתגמים קצרים חסידיים לחודש טבת | אמרות וציטוטים לחודש טבת

א' טבת (21.72) יום ב' דראש חודש טבת. נר שביעי של חנוכה. הערב נדליק נר שמיני של חנוכה מצאנו שמן מלך המשיח נקרא בשם זה על שם שנמשח בשמן המשחה, כפי שנאמר "בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו" (תהילים פט, כא). המושג "שמן" מסמל את הדרגה הנסתרת והמרוממת ביותר שבתורה. כשם שבחג החנוכה מצאו את פך השמן שהוסתר, כך אנו יכולים כיום למצוא את דרגת ה"שמן" המוסתר בתורה, שהיא תורת החסידות. וככל שמתקרבים יותר לימות המשיח – המשוח בשמן - כך מתגלה יותר ויותר דרגה עמוקה זו של התורה. (ע"פ דבר מלכות ש"פ מקץ תשנ"ב סעיף ח)   ב' טבת (21.82) זאת חנוכה. נר שמיני של חנוכה להוסיף ולהתקדם בימי החנוכה אנו מוסיפים בכל יום נר נוסף. החל מהדלקת נר אחד ביום הראשון, ועד לשמונה…

להמשך קריאה

כג טבת קצרצרים | הר הזיתים | אמרי אמת | ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין

סיפור: ונבקע הר הזיתים על בעל ה"אמרי-אמת" מגור מסופר כי היה נמנע מלעלות על הר הזיתים בירושלים באומרו, "הרי כתוב כי בבוא המשיח ייבקע הר הזיתים, וכיצד הולכים יהודים על ההר מבלי לחשוש שמא יבוא משיח ברגע זה, ולפתע ייבקע ההר? – אלא מאי? חושבים הם שלא יקיץ הקץ באותו רגע ממש. עם כל זה, אין להסיח את הדעת מן התקווה לגאולה גם לא לרגע אחד..." (מלוקט מ"מביא גואל" לר' מנחם זיגלבוים שליקט מ"ליקוטים – אמרי אמת") כולם עשו תשובה! כתב הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ה, על פי דברי חז"ל במסכת סנהדרין צז, ב): "ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין". נכון להיום, אין אפילו יהודי אחד שלא חלף בראשו הרהור תשובה, לפחות כמה פעמים בחייו – ועל פי דברי חז"ל…

להמשך קריאה

כב טבת קצרצרים | ארזים בבית השלישי | יום הדין הגדול | המשפט אחרי המוות

ארזים בבית השלישי המשכן שבנה משה רבינו במדבר, נבנה מהארזים שנטע יעקב אבינו במצרים וציווה לבניו ליטול אותם עימהם שעה שיצאו ממצרים. לעתיד לבוא, בבניין בית-המקדש השלישי – יתגלה גם המשכן. נמצא שיעקב אבינו עשה מעשה שיש לו זיקה (גם) אל הבית השלישי, שייבנה תכף ומיד ממש בגאולה השלמה. (על פי שיחות עשרה בטבת ושבת פרשת ויחי תשנ"ב, הערה 135) יום הדין הגדול כל אדם נשפט אחר מיתתו. בנוסף למשפט זה נאמר שאחר התחיה יהיה "יום דין הגדול". יתכן ויהיה זה משפט מחודש לכל אחד כפי מעשיו, אך יש אומרים שכל אדם נשפט מיד לאחר מיתתו, וביום הדין רק יופעלו העונש והנקמה. ויש אומרים, כי יום-הדין שלאחר התחייה יכוון לגויים בלבד. (תשובות וביאורים סימן י"א)

להמשך קריאה

כא טבת קצרצרים | גוף נעלה מנשמה | כל ימי חייך – להביא לימות המשיח

גוף נעלה מנשמה לעתיד לבוא יעמוד הגוף במעלה רוחנית גבוהה יותר מזו של הנשמה. זה יבוא לידי ביטוי בכך "שהנשמה לבדה בלא הגוף איננה יכולה לקבל כלל עוצם הגילוי אלוקות שיהיה... כי אם דווקא על ידי אמצעית (באמצעות) התלבשותה בגוף דווקא!". (המשך 'וככה' תרל"ז לאדמו"ר מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, פרק פח) "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח" "להביא לימות המשיח" פירושו – לא לעמוד ולחכות עד שיבוא המשיח, אלא לעשות כל התלוי בנו כדי 'להביא' את ימות המשיח מהר ככל הניתן. (משיחות שבת פרשת וירא תשנ"ב)

להמשך קריאה
כ טבת קצרצרים | יום הילולת הרמב"ם | זירוז הגאולה
כ טבת

כ טבת קצרצרים | יום הילולת הרמב"ם | זירוז הגאולה

לימוד מזרז "משנה תורה" לרמב"ם הוא החיבור ההלכתי היחיד שמקיף את כל מקצועות התורה, כולל אלה שמעשיים בימות המשיח בלבד. חז"ל אמרו, כי לימודן של הלכות פסוקות מזרז את הגאולה. בלימוד כל "משנה תורה" עוברים על כל ההלכות הפסוקות כולן, ובכך מזרזים וממהרים במיוחד את ביאת הגאולה. (קונטרס בענין "הלכות של תורה שבעל-פה שאינן בטלין לעולם" תשנ"ב) יום הסתלקות הרמב"ם נעים להכיר – בכוח הלימוד הגאולה כבר קיימת בעולם. כיצד נוכל להכיר בכך? – אחת הדרכים לכך היא על ידי שנתכונן לגאולה ונכין גם אחרים לגאולה באמצעות לימוד מאוחד של כל התורה כולה בספר "משנה תורה" לרמב"ם – כל אחד במסלול הלימוד המתאים לו (שלושה פרקים ליום, פרק אחד ליום, או ספר המצוות. ניתן להשיג את לוחות השיעורים היומיים בכל בית חב"ד).…

להמשך קריאה

יט טבת קצרצרים | מה לעשות כדי שמשיח יבוא כבר

לנצח, ללא יצר הרע "בעולם הזה – על ידי יצר הרע השנים מתקצרות. אבל לעתיד לבוא מאחר והיצר הרע יתבטל מן העולם לכן – 'בילע המוות לנצח ומחה השם דמעה מעל כל פנים'". (מדרש תנחומא, סוף פרשת יתרו) מה לעשות כדי שמשיח יבוא כבר הדרך הישרה להביא את הגאולה היא לימוד תורה בענייני משיח וגאולה. ביאורים אלו מצויים לרוב בדברי הנביאים, בגמרא ובמדרשים. סוגיות הגאולה מקבלות תובנה מעמיקה במיוחד בזוהר הקדוש, המוסבר בהרחבה בספרי תורת חסידות חב"ד ובמיוחד בספרי המאמרים וליקוטי שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח. לימוד זה הוא הכנה ללימוד תורתו של משיח בגאולה, עליה נאמר: "תורה חדשה מאתי תצא". (ע"פ שיחת שבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א)

להמשך קריאה

יח טבת – קצרצרים | איך לזרז את הגאולה | הבית השלישי | הנה המשיח

החלטה לזירוז הגאולה הספרים "תורה אור" ו"לקוטי-תורה" הם קיבוץ מובחר של ביאורי חסידות יסודיים מאת כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מלאדי על פרשיות התורה והמועדים. ראוי לכל אחד ללמוד אותם. לעצם ההחלטה ללמוד אותם יש משקל רוחני רב, שממהר את ביאת הגאולה בפועל ממש! (משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב) **** 'דידן נצח' (ניצחון שלנו) נוסף במשפט הספרים הר, שדה, בית אברהם אבינו כינה את מקום המקדש 'הר'. יצחק אבינו כינהו 'שדה' ויעקב אבינו כינהו 'בית'. השדה מיועדת לחרישה וזריעה, ועדיפה על הר שהנו מקום שומם. בית הוא מקום למגורי קבע ולכן נחשב יותר גם משדה. שלושה תארים אלה מקבילים לשלושת בתי המקדש: לבית השני היה יתרון מסוים על הבית הראשון. הוא היה גדול יותר והחזיק מעמד יותר זמן, ולכן הוא מדומה…

להמשך קריאה

טז’ טבת – קצרצרים | לחיות באווירה של גאולה | מתנות רבות | להתאחד ולזכות

לחיות באווירה של גאולה הלימוד על הגאולה מהווה לא רק "סגולה" להבאתה. עיקר מטרתו לגרום ללומד "לחיות" באווירה של גאולה. הבנת הדברים בשכל מפתחת מטבעה השלכות רגשיות, וכך מובילה להתנהגות בפועל – במחשבה, בדיבור ובמעשה – כיאה לתקופה זו של סף הגאולה. (משיחת שבת פרשת בלק תנש"א) **** מתנות רבות "משל למלך שקידש (ארס) אישה וכתב לה מתנות מועטות. כיוון שבא ללקחה (לשאתה לאישה) – כתב לה מתנות רבות כבעל. כך העולם הזה – אירוסין היו (בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל)... אבל לימות המשיח יהיו נישואין... (ו)באותה שעה מוסר להן (הקדוש-ברוך-הוא לישראל) את הכול". (שמות רבה סוף פרשה טו)   **** להתאחד ולזכות את הדרך לזכות לגאולה רומזת לנו התורה במילים אותם אומר יעקב אבינו לבניו לפני פטירתו "הֵאָספְו וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר…

להמשך קריאה

טו’ טבת – קצרצרים | בית המקדש ה 3 מברזל | היכן ישראל

הברזל מוכן בנייתו של בית המקדש הראשון נעשתה ע"י שלמה המלך, אך אביו דוד כבר החל להתכונן לכך. דוד המלך רכש את השטח עליו הוקם המקדש ואסף אוצרות רבים ורכוש רב כדי שממנו ייבנה המקדש ויוכנו הכלים. בין שאר הדברים שהכין דוד, היתה כמות עצומה של ברזל, "מאה אלף ככרים". והרי בבנין בית המקדש הראשון לא השתמשו בברזל כלל. מכאן ניתן להסיק כי את הברזל הכין דוד המלך - המכונה גם "דוד מלכא משיחא" (מלך המשיח) – לבניין בית המקדש השלישי שייבנה ע"י המלך המשיח, בו ישתמשו אף בברזל. (ע"פ דבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב סעיף ו') "עשה כאן ארץ ישראל"! אנו כל כך קרובים לגאולה, עד שכבר נדרש מאתנו לדמות כאילו כבר זכינו בה. כלומר: לדרוש מעצמנו שלמות במחשבה, שלמות בדיבור…

להמשך קריאה

יד’ טבת – קצרצרים | בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף

להזדרז ו'לטרוף' לפני מותו של יעקב הוא ברך את כל אחד מבניו. הברכה לבנימין היא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז). ברכה זו מהווה מסר לכל אחד מאיתנו, בפרט בתקופה בה אנו מצויים כיום, בסיום הגלות. עלינו לנצל כראוי את רגעי הגלות האחרונים, ו"לטרוף" ולחטוף כמה שיותר מצוות ומעשים טובים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בקרוב ממש. (ע"פ לקוטי שיחות כרך כה עמ' 482)

להמשך קריאה

יג’ טבת – קצרצרים | "יעקב אבינו לא מת" | סדום והמשיח

להתחבר לנשיא הכוונה ב"יעקב אבינו לא מת" היא לחיים נצחיים גם בגשמיות. כדברי רש"י שרק "נדמה להם שמת, אבל חי היה". וכפי שאומר ה"אור החיים" שיעקב אינו נחשב כמת אלא רק כנרדם וישן. כשם ש"יעקב אבינו לא מת", כן הדבר לגבי נשיא דורנו, שהוא ממשיך בחיים נצחיים ללא שום שינוי. שהרי המילה נשיא היא ראשי תיבות של המילים: "ניצוץ של יעקב אבינו". וכפי שהודגש כמה פעמים שבדורנו במיוחד עוברים לחיים הנצחיים של הגאולה ללא הפסק בינתיים. אצל נשיא הדור הדברים מתקיימים בפשטות. וכאשר אנשי הדור מתקשרים ומתבטלים אליו, נפעל הדבר גם אצלם,   וכולנו מגיעים מיד לחיים הנצחיים גם בפשטות בגאולה השלמה. (ע"פ דבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב סעיף י"ב) סדום והמשיח על הפסוק בתהילים "מצאתי דויד עבדי", נאמר במדרש: "היכן מצאתי אותו…

להמשך קריאה

יב’ טבת – קצרצרים | "יעקב אבינו לא מת" | כיצד ייבנה הגוף בתחיית המתים

זרעו בחיים בפרשת השבוע, פרשת "ויחי", מתוארת פטירתו של יעקב אבינו. אך חז"ל אמרו ש"יעקב אבינו לא מת". הם מוכיחים זאת ממה שהפסוק משווה את יעקב לזרעו, ו"מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". הכוונה בזה היא שחייו של יעקב משתקפים בזרעו – כשרואים את צאצאיו של יעקב ממשיכים בחיים של תורה ומצוות ללא הפסק, זו הוכחה מוחלטת שהוא עצמו חי. כי אילולא היה יעקב עצמו חי, לא היו צאצאיו יכולים לחיות חיים אמיתיים. כלומר, התנהגותם כראוי של "זרעו" מגלה את הנצחיות של חיי יעקב. ולכן היא מביאה את החיים הנצחיים  לכולנו בגאולה השלמה. זו גם הסיבה שהמילה "זרעו" היא גם מלשון זריעה – אנו "זורעים" מעשים טובים ומקיימים את מצוות ה', ובכך מביאים   ל"צמיחה" של החיים הנצחיים בגאולה הקרובה. (ע"פ דבר מלכות…

להמשך קריאה

יא' טבת – קצרצרים

ה"ברזל" בשרות בית המקדש בנבואת יחזקאל מהווה ה"ברזל" את סימן פתיחת המצור על ירושלים אשר הביא לחורבן בית המקדש. הברזל הינו גם כלי משחית אשר שימש למטרות מלחמה בה קוצרים חייהם של בני אדם. לפיכך לא השתמשו בברזל בבית המקדש הראשון והשני . החידוש יהיה בבית המקדש השלישי והנצחי בו כן ישתמשו בברזל וזאת משום שיתבטל הרוע הכללי בעולם אשר משמש לקצר חיים של אדם. בברזל טמון ע"פ הקבלה טוב מיוחד שיתגלה בגאולה הקרובה. (משיחת שבת פרשת ויחי תנש"ב) צער עמוק כשירד יעקב למצרים אומר לו הקדוש ברוך הוא "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג). דברים נועדו להרגיע את יעקב, שהצטער על כך שנאלץ לרדת לגלות מצרים. אם בזמנו של יעקב, כאשר הגלות רק החלה, היה יעקב מצטער כל כך -…

להמשך קריאה

י' טבת – קצרצרים

צום עשרה בטבת, ייהפך לששון ולשמחה יום התחלת המצור על ירושלים לנקות את בן המלך יום זה נקבע ליום צום, משום שבו "סמך מלך בבל על ירושלים" והתחיל המצור, שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש. אולם למרות הצער על החורבן, מתגלה דווקא ביום זה גם הקשר העצמי והאהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. ניתן להבין זאת בעזרת משל, ממלך הרוחץ בכבודו ובעצמו את הלכלוך של בנו יחידו. למרות שהרחצה והשפשוף גורמים לבן לסבל - הם נעשים אך ורק מתוך אהבתו העצומה של המלך אל בנו. "שווה" למלך לגרום לבנו צער זמני, בכדי שיהיה נקי וראוי להתגלות מעלתו הנפלאה כבן מלך. כן הדבר גם בנוגע לחורבן בית המקדש. הצער והקושי שנגרמו על ידי החורבן, אינם רק כדי להענישנו ח"ו - אלא…

להמשך קריאה

ט' טבת – קצרצרים

בלי קנאה ותחרות בגאולה הקרובה ישרור בעולם שלום מוחלט. תכונות שליליות, כדוגמת קנאה ותחרות, לא תהיינה מצויות כלל. זאת משום שלימוד התורה יהיה אז בעיקר בפנימיות התורה, בה נמצאת שלימות השלום. כדברי הזוהר הקדוש שבפנימיות התורה אין קושיות ואין מחלוקות. החלק הנגלה של התורה, בו אנו עוסקים בעיקר בזמן הגלות, בא בעיקר בכדי לברר ולזכך את העולם. ולכן הוא "מתלבש" בגדרי העולם בכדי לבררו ולזככו. זו הסיבה שבחלק הנגלה שבתורה מצויים קושיות ואף מחלוקות בין הפוסקים – בכדי להיכנס לגדרי העולם לבררו ולזככו. אולם כשיסתיים הבירור והזיכוך, תאיר התורה בטהרתה ללא קושיות ומחלוקות. וזה יביא שגם התנהגותנו בעולם בימות המשיח, תהא מתוך שלום ואחווה בשלמות וללא מחלוקות כלל. (ע"פ הדרן על הרמב"ם ש"פ ויגש תשמ"ט הערה 45) אין הסבר לכל אחד מאתנו…

להמשך קריאה

ח' טבת – קצרצרים

ותן חלקנו בתורתך לאחר שמבקשים בתפילה, "יהי רצון... שייבנה בית-המקדש" – מוסיפים לומר: "ותן חלקנו בתורתך". מה הקשר בין התורה לבין בית המקדש? התשובה היא, כי מאז ומתמיד קיימת בעם ישראל חלוקה בין 'יששכר' ו'זבולון'. 'יששכר' הם יושבי האוהל, הלמדנים, ו'זבולון' הם בעלי העסקים, המכלכלים ומפרנסים את יושבי האוהל ומתחלקים עמם בזכויות לימודיהם. אולם לאחר שייבנה בית המקדש השלישי ותבוא הגאולה השלמה, תתבטל החלוקה הזו. ישרור בעולם שפע גשמי וכל עם ישראל כולו יוכל להיות 'יששכר' ולשבת בשלווה על התורה ועל העבודה. ולכך אנו מתפללים "ותן חלקנו בתורתך". הבא אותנו כבר אל העידן הנפלא בו נוכל כולנו, ללא יוצא מן הכלל, למצוא את חלקנו בתורה ולשקוע בלימודה. (שיחת שבת פרשת ראה תשמ"א) תודה רבה! בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ריט, סעיף א)…

להמשך קריאה

ז' טבת – קצרצרים

מה כבר אפשר לתבוע מ'תינוקות'... אם קיימים בדורנו יהודים שמעולם לא עבר במוחם הרהור תשובה – הרי אלו יהודים שלא אשמים במצבם. מדובר ביהודים שהם או הוריהם נשבו כתינוקות בין גויים, או שמסיבות דומות לא קיבלו כל מושג על יהדותם. אנשים כאלה פוטרת התורה מעונש, וממילא לא ייתכן שהגלות מתעכבת בגללם. מאידך גיסא, כאשר מי מהם מצליח לחזור בתשובה, או אפילו לקיים מצווה אחת – הרי זה יקר ביותר אצל הקדוש-ברוך-הוא! (משיחת שבת פרשת ויחי תנש"א)   די לבכי כאשר נפגשו האחים יוסף ובנימין, לאחר שנים רבות בהן לא ראו זה את זה, הם נפלו איש על צווארי אחיו בבכי. חז"ל אומרים שיוסף בכה על חורבן בתי המקדש שהיו בחלקו של בנימין, ואילו בנימין בכה על חורבן משכן שילה שהיה בחלקו של…

להמשך קריאה

ו' טבת – קצרצרים

תוקף בלתי מוגבל מפגש טעון במיוחד בין שני האחים יהודה ויוסף, מתואר בפרשת השבוע, פרשת "ויגש". יהודה, שלא הייתה לו כל עמדה שלטונית, עמד בתוקף רב מול יוסף (שלא ידע כי הוא אחיו), שהיה המשנה למלך מצרים וכל הסמכויות בידו. תוקף זה של יהודה הוא גדול אף מתוקפו של יוסף. תוקפו של יוסף היה רק במסגרת הטבע - הוא נבע מהמינוי שקיבל מפרעה להיות המשנה למלך. ואילו תוקפו של יהודה שלא להתחשב במגבלות הטבע, נובע מהקשר העצמותי שלו עם הקדוש ברוך הוא, שלמעלה מכל גדרי הטבע. תוקף זה של יהודה, נתן את הכוח לישראל להחזיק מעמד בגלות מצרים. ובתוקף זה נבוא לגאולה השלמה, בה יהיה "דוד עבדי (משבט יהודה) נשיא להם לעולם". התוקף שלנו בקיום התורה והמצוות צריך להיות כמו התוקף של…

להמשך קריאה

ה' טבת – קצרצרים – דידן נצח

פדיון שבויים קדושים ביום זה בשנת תשמ"ז (1987) הכירו שופטים גויים בכך שספרייתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח נחשבת לנכס קהילתי ולא רכוש פרטי. בעקבות הפסיקה, הושבו לספרייה ספרים שנגזלו ממנה על בסיס טענות נפסדות. הרבי התייחס להשבת הספרים כאל פדיון שבויים. כאשר שבים ספרים תורניים למקומם הטבעי, אמר הרבי – יש בכך נתינת כוח להשבת ניצוצות קדושה אלוקיים שמאז בריאת העולם לכודים ב'שבי' בשכבות החומריות של הבריאה – אל מקורם העליון – השבה שמביאה להתגלות מושלמת של קדושה בעולם. וזוהי בעצם הגאולה השלמה. (על פי שיחת ה' טבת תשנ"ב) הניצחון האמיתי היום הסתיים משפט מייגע שניהלה אגודת חסידי חב"ד מול מערערים על בעלותה על ספריית ענק שהייתה שייכת לאדמו"ר הקודם לבית חב"ד, הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק). השופטים הכריעו לטובת…

להמשך קריאה

ד' טבת – קצרצרים

גם בלילה אנו מצפים לבניין בית המקדש השלישי בכל רגע, גם בלילה. שהרי בית המקדש כבר מוכן למעלה ועומד להתגלות בכל רגע. אם ייבנה בית המקדש בלילה, לכאורה לא יוכלו להקריב אז קורבנות. שהרי אין מקריבים קורבן בלילה. הדבר היחיד שמעלים על המזבח בלילה הוא איברי הקורבנות שכבר הובאו במהלך היום. ובכל זאת, ברגע שייבנה בית המקדש, גם אם זה יהיה בלילה, יתחילו מיד בעבודות הקודש. זאת כיוון שאמרו חז"ל (והובא אף בהלכה) כי אליהו הנביא מקריב קורבנות גם כאשר בית המקדש שמם, אלא שאין אנו רואים זאת. אך כאשר ייבנה המקדש ונוכל לראות את הקורבנות שהקריב אליהו הנביא - נקריב באותו לילה את החלקים המיועדים לשריפה מאותם קורבנות, על גבי המזבח. (ע"פ שיחת נר א' דחנוכה תשנ"ב הערה 57) פי 343!…

להמשך קריאה

ג' טבת – קצרצרים

להודות על מה שיקרה חז"ל מספרים כי הקדוש-ברוך-הוא ביקש להכתיר את חזקיה מלך יהודה כמלך המשיח, ובסופו של דבר נמנע מכך, משום שחזקיה לא נשא לפניו שירה על הנסים הגדולים שחולל למענו (בעת שסנחריב מלך אשור צר על ירושלים בראש 185,000 חיילים, המית המלאך גבריאל את כולם בתוך לילה אחד!). בספר 'שני לוחות הברית' (של"ה) מוסבר כי האמת היא שחזקיה נשא שירת הודיה לאחר שהתחולל הנס – אולם הקדוש-ברוך-הוא ציפה לגילוי אמונה שיתבטא בשירת הודיה עוד לפני שמתחולל הנס! זהו אפוא תפקידנו כיום – לשיר ולהודות לקדוש-ברוך-הוא על נפלאות הגאולה, גם לפני שהן קרו. שירת ההודיה כשהיא לעצמה מסוגלת להביא את הגאולה בפועל ממש, תכף ומיד. (על פי 'שני לוחות הברית' פרשת בשלח) תפילת עמידה – בקול רם! נכון להיום מתפללים את…

להמשך קריאה

ב טבת – קצרצרים

קץ הימים, קץ המורדים כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי 'קץ הימים' שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה. גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי בכוח אורם לכלות את כוחות הטומאה והחושך שבעולם. כך מסבירה תורת החסידות את לשון חז"ל, כי יש להדליק את נרות החנוכה "עד דְכַּלְיָא רַגְלָא דְתַרְמוּדָאִי" – עד שתכלה רגלם של המורדים בקדוש-ברוך-הוא – בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מוסיפים באור האמונה והתשוקה בחנוכה מוסיפים מדי יום נר. המסר מכך הוא להוסיף מיום ליום באור האמונה ולהתחזק בתשוקה לביאת המשיח. צריכה לבעור בנו תשוקה ברמה כזו, שנרגיש כי כל עוד לא בא המשיח – חסר העיקר בחיינו. וכמו שמסבירה תורת…

להמשך קריאה

א' טבת, ראש חודש | שמונה – מעל הטבע | קצרצרים

חנוכה הוא החג היחיד שיש בו שמונה ימים. המספר 8 מסמל את ההארה האלוקית העל-טבעית שתאיר בגאולה (לעומת המספר 7 שמסמל את ההארה האלוקית הטבעית של הבריאה שנמשכה 7 ימים). לכן גם בכינור שיהיה בבית המקדש בימות המשיח יהיו שמונה מיתרים. מחג החנוכה אנו שואבים כוח להחדיר במסגרת הטבע את הקדושה הגבוהה שמעל לטבע. זאת, באמצעות קיום התורה והמצוות. בכך אנו מזרזים את ביאת הגאולה, עת נחוש בגלוי את הקדושה הגבוהה הזו. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מסירות-נפש – לנצח מלחמת היהודים ביוונים לא היתה מאבק על השליטה בשטחי ארץ ישראל. הם נאבקו במסירות נפש על זכותם לחיות חיי אמונה – חיים של תורה ומצוות. נרות החנוכה שמדליקים לזכר אותה מסירות נפש, דומים ללוחות הברית השניות, שגם בהם זכה עם…

להמשך קריאה

כד טבת – יום ההילולא (הסתלקות) של רבנו הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי

יום הילולא היום הוא יום ההילולא (הסתלקות) של רבנו הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי). מחבר ספר התניא – תורת החסידות שבכתב – ומייסד חסידות חב"ד. לגבי ספר התניא וחסידות חב"ד אומר הרבי מליובאוויטש: "והנה גילוי החסידות שייך לכל ישראל ממש, כי לפני זה לא היה כל אחד מישראל יכול להשיג אלוקות, רק מי שהייתה לו נשמה גבוהה, וגופו מזוכך. אבל מי שלא זיכך את עצמו, לא היה יכול להשיג אלוקות אפילו בעת שלמד זוהר וקבלה. כי אופן התגלות פנימיות התורה היה אך ורק ליחידי סגולה. חסידות חב"ד חידשה ופעלה, שכל אחד ואחת מישראל, גם מי שנשמתו נמוכה, ואפילו קל שבקלים, גם הוא יוכל בשכל אנושי שבמוחו, להבין ולהשיג ענייני אלוקות ממש, ולהרגישם בלבו". יום זה הוא יום סגולה לקבל החלטות טובות להוסיף…

להמשך קריאה

עשרה בטבת – יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו

עשרה בטבת הוא היום בו סמך מלך נבוכדנאצר הרשע מצור על ירושלים, מצור זה נמשך שלוש שנים והביא לחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון. חז"ל קבעו יום זה ליום צום, אך חשוב לזכור כי התענית אינה התכלית, אלא עניינה לעורר את הלבבות לדרכי תשובה.  על דרך התשובה כתב "הצמח צדק", אחד מאדמו"רי חב"ד: על הפסוק המופיע בתפילות יום הצום: "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו.." 'און' – פירושו כוח ועוז. וכשם שתשובה מחייבת ש"יעזוב רשע דרכו", כך צריך "איש און" – איש החזק בדעת עצמו – לעזוב מחשבותיו. ולא יאמר "אני אומר כך", "אני סובר כך" – כי כל "אני" ומציאות – הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות. (מעובד מתוך "היום יום", הרבי מליובאוויטש)  שנזכה לנצל יום סגולה זה לתשובה פנימית מעומק הלב...ולהפוך יום…

להמשך קריאה

חג הספרים – "דידן נצח" ה טבת

בתאריך ה' בטבת תשמ"ז (6 בינואר 1987), פסק בית המשפט המחוזי בניו יורק בנידון המשפט שניהלה אגודת־חסידי־חב"ד על בעלות ספריית הרבי הריי"ץ שהספריה שייכת לחסידות ולא לאדם פרטי. מאז, ה' בטבת נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (מארמית - "הניצחון שלנו"). לפני כמספר שנים נלקחו ספרים עתיקים ויקרי ערך מספריית הרבי מליובאוויטש בניו יורק.הספרים נלקחו ע"י בן משפחתו של הרבי הקודם בטענה שהוא "יורש" והספרים שייכים לו. במשפט שהתנהל בארה"ב בעניין נקבע ביום זה, כי לא חל דין ירושה על הספרים ויש להשיבם וכן כי הרבי אינו אישיות פרטית אלא אדם כללי בהתאם לקביעתה של הרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי וביתו של הרבי הקודם, כשנשאלה למי שייכים הספרים אמרה: "הרבי והספרים שייכים לחסידים"! הרבי התייחס לחזרתם של הספרים כמעשה בעל משמעות רוחנית של…

להמשך קריאה