3 משפטים חזקים ומעוצבים לחנוכה

אור הבריאה ואור החנוכה כשם שבראשית הבריאה נברא האור כמו שנאמר "ויהי אור" כך מצוות חנוכה בנרות כשם שהאור הראשון נגנז ואין משתמשים בו כך נרות חנוכה אסור להשתמש לאורם כשגברו החשמונאים, זכו לג' אורות אור השכינה אור התורה נר מצווה של"ה הלל והודאה בחנוכה "ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" שבת כא,ב לא די בהודאה בלבד, שזהו כוח האמונה, אלא צריך להיות גם הלל השגה והבנה באלוקות בבחינת "דע את אלוקי אביך ועבדהו בלב שלם". אגרות-קודש- הרבי מילובביטש מה ניתן ללמוד מנרות החנוכה נרות חנוכה מלמדים אותנו: א. מצוותם משתשקע החמה - אין להתרשם מהחושך הרוחני השורר בעולם, כי גם מעט אור של תורה ומצוות דוחה הרבה מהחושך, ובפרט אור רב. ב. מצווה להניחם על פתח ביתו מבחוץ - יש להאיר גם…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לחג החנוכה ופרשת מקץ

ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ח 2017  בנובמבר 1979,  נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, (לקרוא בוויקפידיה)  והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת, מספר הרב הרשברג: , "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד ...יומיים לפני חנוכה! (לקרוא את הסיפור במלואו) "לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה…

להמשך קריאה

אמרות ומשפטים וציטוטים לחנוכה – דברי תורה קצרצרים לחנוכה

מה למדים מנרות החנוכה לגבינו מנרות החנוכה אנו למדים שאת החושך מגרשים דווקא על-ידי אור בתחילה מאירים מעט אבל לא נשארים באותו מקום אלא בכל יום מוסיפים עוד מעט אור עד שמגיעים לשמונה נרות שמסמלים את גירוש החושך לגמרי לקוטי שיחות חנוכה מלשון - חינוך העולם חנוכה - מלשון חינוך חנוכה רומז לחינוך העולם שכן העולם נברא בשביל התורה והיוונים רצו לבטל את שמירת התורה כשגברו החשמונאים גבר כוח התורה והמצוות והעולם נחנך מחדש. של"ה כתב הרמ"א (תרעג,א): מקומו של השמש למעלה משאר הנרות ללמדנו, כי מי שעוסק בהדלקת "נר ה' נשמת אדם" שבכל יהודי מתעלה למעלה. לא להתפעל מהיוונים את נרות החנוכה מדליקים "על פתח ביתו מבחוץ" היוונים מצאו עניין בקליפה החיצונית בתרבות החוץ, ומטרת נרות חנוכה להמשיך את הקדושה אל…

להמשך קריאה

ב טבת – קצרצרים

קץ הימים, קץ המורדים כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי 'קץ הימים' שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה. גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי בכוח אורם לכלות את כוחות הטומאה והחושך שבעולם. כך מסבירה תורת החסידות את לשון חז"ל, כי יש להדליק את נרות החנוכה "עד דְכַּלְיָא רַגְלָא דְתַרְמוּדָאִי" – עד שתכלה רגלם של המורדים בקדוש-ברוך-הוא – בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מוסיפים באור האמונה והתשוקה בחנוכה מוסיפים מדי יום נר. המסר מכך הוא להוסיף מיום ליום באור האמונה ולהתחזק בתשוקה לביאת המשיח. צריכה לבעור בנו תשוקה ברמה כזו, שנרגיש כי כל עוד לא בא המשיח – חסר העיקר בחיינו. וכמו שמסבירה תורת…

להמשך קריאה

א' טבת, ראש חודש | שמונה – מעל הטבע | קצרצרים

חנוכה הוא החג היחיד שיש בו שמונה ימים. המספר 8 מסמל את ההארה האלוקית העל-טבעית שתאיר בגאולה (לעומת המספר 7 שמסמל את ההארה האלוקית הטבעית של הבריאה שנמשכה 7 ימים). לכן גם בכינור שיהיה בבית המקדש בימות המשיח יהיו שמונה מיתרים. מחג החנוכה אנו שואבים כוח להחדיר במסגרת הטבע את הקדושה הגבוהה שמעל לטבע. זאת, באמצעות קיום התורה והמצוות. בכך אנו מזרזים את ביאת הגאולה, עת נחוש בגלוי את הקדושה הגבוהה הזו. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מסירות-נפש – לנצח מלחמת היהודים ביוונים לא היתה מאבק על השליטה בשטחי ארץ ישראל. הם נאבקו במסירות נפש על זכותם לחיות חיי אמונה – חיים של תורה ומצוות. נרות החנוכה שמדליקים לזכר אותה מסירות נפש, דומים ללוחות הברית השניות, שגם בהם זכה עם…

להמשך קריאה

להגביר את האור

לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל עוד לא נשמור על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור.

להמשך קריאה

קיצור הלכות חנוכה

קיצור הלכות חנוכה   אין מתענין בימי חנוכה   חנוכה מותר בעשיית מלאכה. אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות שבבית דולקות ואין להקל להם. והטעם שהנשים מחמירות יותר, מפני שהגזרה היתה קשה על בנות ישראל שגזרו בתולה הנישאת תבעל להגמון תחלה. ועוד מפני שהנס נעשה ע"י אשה, בת יוחנן כהן גדול היתה יפת תואר מאד, ובקשה המלך הצורר שתשכב עמו ואמרה לו שתמלא בקשתו, והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא וישתה יין וישתכר ויישן ויירדם. וכן היה וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים, וכראות שר צבאם כי אבד מלכם, וינוסו. ולכן קצת נוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס שנעשה ע"י חלב כל השמנים כשרים לנר חנוכה. ומ"מ מצוה מן המובחר ליקח שמן זית דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן -  …

להמשך קריאה

חנוכה – סור מרע ועשה טוב

"סור מרע" ו"עשה טוב" – מה קודם? בפלוגתת בית שמאי ובית הלל, אם מספר הנרות הוא "כנגד ימים הנכנסים" ו"פוחת והולך", או "כנגד ימים היוצאים" ו"מוסיף והולך" – ישנו רמז והדרכה בעניני עבודת האדם את קונו: דהנה, מצינו לשיטות שמאי והלל בכללות עניני עבודת ה', שכשבא לידם דבר שיש בו רע הי' שמאי דוחה את הרע – העבודה ד"סור מרע", מה-שאין-כן הלל הי' מקרב את הטוב שבו, וממילא סוף סוף הרע נתבטל – העבודה ד"ועשה טוב". וכמסופר אודותם (שבת לא, א ובפרש"י): "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי . .  אמר לי' . . גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב [ולא תורה שבעל פה] גער בו והוציאו בנזיפה, בא לפני הלל גיירי'", ד"סמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו". וראה שם עוד…

להמשך קריאה

"שימוש" רוחני בנרות החנוכה

בנוסח "הנרות הללו" אומרים אנו: "ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד". ויש לדייק, לכאורה, דמלשון הנוסח משמע שיש בראיית הנרות איזה שימוש. כי, באם אין ב"לראותן" שום שימוש, לא הוא לי' להביאה כאן כל עיקר. דהרי רק "להשתמש בהם" "אין לנו רשות", ומדוע נחשוב שאסור לראותן? אלא, מכאן, שיש ב"לראותן" איזה שימוש, ורק ששימוש זה מותר הוא. ולכאורה איזה "שימוש" ותועלת יכול האדם לקבל מראיית הנרות? אלא, לימדונו רבותינו (ספר השיחות תש"ו עמ' 22): "מען דארף זיך צוהערן וואס די ליכטלאך — נרות חנוכה — דערציילן" [צריך להקשיב למה שהנרות 'מספרים']. והיינו, שיש להתבונן בתוכן ענין נרות חנוכה, וללמוד מזה הוראות בעבודת האדם. ו"ראי'" כזו, וודאי יש בה "שימוש" ותועלת לאדם. אלא ששימוש זה אינו מביא תועלת לגוף האדם ולצרכיו…

להמשך קריאה

האמונה הטהורה בפרשת מקץ חנוכה

ב"ה ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ו בנובמבר 1979, נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת, מספר הרב הרשברג: "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד ...יומיים לפני חנוכה! "לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה המפתיעה שקיבלתי הייתה: 'הנוצרים ידליקו אורות לכבוד…

להמשך קריאה

מיצווה והיפוכה בחנוכה

הוראת ה"שמש": עבודה "לשמה" במצוות נר חנוכה מצינו דבר והיפוכו: מחד, מצות הדלקת הנרות הוא דוקא בזמן שצריכים לנרות להאיר את החושך, וישנה אפשרות להנות מאורן. דלכן זמן ההדלקה הוא "משתשקע החמה" – כי קודם לכן הרי "שרגא בטיהרא מאי אהני", ומקום ההדלקה הוא על פתח ביתו מבחוץ – להאיר החושך שבחוץ, וגם בעת ההדלקה צריך שיהיו מבני ביתו ערים. אך מאידך, הרי אסור ליהנותמאור הנרות, ד"אין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד"; ועד כדי כך הזהירות בדבר, שאחד הטעמים להנחת ה"שמש" במקום גבוה יותר מנרות החנוכה עצמם, הוא דחיישינן שמא יבוא האדם להשתמש וליהנות מאור הנרות, אשר לכן מניחים את השמש במקום גבוה, בכדי שההנאה תהא מאורו ולא מנרות המצוה (טושו"ע או"ח סתרע"ג ס"א). ואם כן נמצא שהדלקת הנרות מוכרח…

להמשך קריאה

נוכרי לא יכול להפריע בהדלקת נרות

אי אפשר להפריע הדלקת נרות חנוכה מתייחדת משאר המצוות, בכך שאין נכרי יכול להפריע ולעכב בקיום המצווה. כי שאר המצוות הרי יכולים להתבטל מחמת המציק, ואפילו מצוות ד"יהרג ואל יעבור" שאינם בטלות לעולם, הרי בכוחו של הגוי להילחם נגד קיומן, כי אף כשמוסר יהודי את נפשו עבורן – הרי המצווה עצמה לא נתקיימה. ואילו בנר חנוכה מצינו דבר מיוחד, אשר גם בשעת השמד שהצורר נלחם במצוה זו, הנה אין בכוחו לבטלה. דהרי אז מתחדש הדין ד"מניחה על שולחנו ודיו" (שבת כא, ב), ונמצאת המצוה מתקיימת ללא הפרעת הנכרי. טעם הדבר: נרות חנוכה מבטאים את כללות ניצחון בני חשמונאי "בימים ההם", אשר מלחמתם היתה במסירת נפש ממש, למעלה מכל הגיון; דהמקור לכח מסירת נפש זו, הרי הוא בא מצד הקשר של נשמת כל…

להמשך קריאה

הרמז בשם מתתיהו בן יוחנן

"מתתיהו בן יוחנן" יש לבאר בדר הרמז, תוכן השם ד"מתתיהו בן יוחנן (כהן גדול)", בשייכות לכללות דברי ימי החנוכה: כי הנה, נצחון בני חשמונאי במלחמת היוונים, שהיתה בעיקרה מלחמה רוחנית – "לטמא" את שכלם של ישראל בטומאת חכמת יוון – הי' בזכות עבודתם באופן שלמסירתנפש [חלשים ומעטים נד גיבורים ורבים]; כי כיון שמקור כח המסירת נפש הוא בנשמה, אשר היא "חלק אלקה ממעל" (תניא פ"ב), הנה מצד "כח ה' המלובש בה" – כל כוחות הטומאה והקליפות בטלים כנגדה ("בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה'" (תניא פי"ט)). וזהו הרמז בשם "מתתיהו" – מתנת ה'. דהנצחון על היוונים, שאיפותיהם ומלחמותיהם, הרי זה באמצעות "מתנה" של עזר וסיוע מאתו ית' – מצד כח ה'המלובש בנשמה. ועל כך מוסיף "בן יוחנן" [כלומר: במעמד ומצב…

להמשך קריאה

חנוכה – הנר והשמן בעבודת האדם

שמן, פתילה וכלי את זכרון נס החנוכה קבעו חז"ל בנרות. ומעניינו של הנר אפשר ללמוד על מהותן של המצוות ופעולתן באדם. כי המצוות נמשלו לנר – "נר מצוה וגו'", ואף הנשמה הושוותה לנר – "נר ה' נשמת אדם וגו'". הנר מורכב משני חלקים עיקריים: הפתילה והשמן שבהם מדליקים, והכלי שבו הם מונחים, וכל אלו בשם "נר" יקראו. ומבואר בחסידות (ראה תו"א מקץ לג, ב ואילך. ובכ"מ) אשר השמן רומז על המצוות,והפתילה – על האדם מקיים המצוה, ו"הדלקת הנר" משמעותה שהאדם מקיים את המצווה, דאזי נוצר "אור" המורכב מן ה"שמן" וה"פתילה" – האדם והמצוה גם יחד. [ואור זה נחלק למדרגות רבות. ובכללות: ישנה אש כהה ("נהורא אוכמא") הקרובה לפתילה – היינו, כאשר עשיית המצוה אינה "לשמה", אלא היא באופן שמעורבת בזה גם 'מציאות'…

להמשך קריאה

להאיר את הגוף בחנוכה

בלי "מספד" ו"תענית" יש לומר בדרך הרמז, ההוראה הטמונה בדברי הברייתא "בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון – דלא למיספד בהון ודלא להתענות בהון" (שבת כא, ב): העבודה הנדרשת בימי החנוכה, הוא להדליק את הנרות על פתח ביתו מבחוץ. ומשמעותה הרוחנית של עבודה זו היא שיביא האדם את אור הקדושה גם ברשות הרבים מקום אשר אין מאיר שם עדיין אורו ית'. והנה, יכול האדם לחשוב בנפשו, אשר עבודה זו שייכת היא למי שכבר טיהר וקידש נפשו, ואזי לא נותר לו אלא להאיר ולהביא הקדושה גם למקום החושך. אך ישנו מי שמצוי עדיין תחת השפעת היוונים אשר "טמאו כל השמנים שבהיכל" – שהחדירו טומאתם לחכמתם ושכלם של בני ישראל, ועדיין לא טהר מטומאתו, ואומר לעצמו אשר מכיוון שלא טהר בעצמו, אין הוא ראוי…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת וישב תשע״ו

ב"ה האחים הקדושים רבי זושא ורבי אלימלך נקלעו פעם לעיירה, קרתה איזשהי אי הבנה ושמו אותם בבית הסוהר, באמצע הלילה מתעורר ר׳ זושא ושומע את אחיו אלימלך בוכה, שואל ר' זושא את אחיו "למה נפלה רוחך?" ור' אלימלך עונה "אני מסתכל על החדר ורואה שבאמצע החדר יש דלי שבו עושים האסירים את צרכיהם, בחדר כזה אסור להתפלל, מה נעשה כשנצטרך להתפלל שחרית עוד מעט?" מחייך ר' זושא ואומר "אדרבה! זו דווקא סיבה להיות בשמחה! הרי מהי הסיבה שאנו מתפללים כל יום?! כי הקב"ה ציווה עלינו להתפלל, את מצוות התפילה זכינו לקיים הרבה פעמים, אבל את המצווה שלא להתפלל כשאתה במקום כזה עדיין לא זכינו אף פעם לקיים! וכי זו לא סיבה לשמוח?" רבי אלימלך הסכים איתו ושניהם החלו לשמוח ואף קמו לרקוד,…

להמשך קריאה

חנוכה פנינה יומית

"מלכות י-ו-ן הרשעה" הנה, עיקר מלחמתם הרוחנית של היוונים כנגד קיום התורה ומצוות של ישראל, היתה בסיבת היותם פילוסופים, דחכמת הפלוספיא מכחשת הנבואה והקדושה האלקית. והנה, ידוע (ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"א) דשם כל דבר מורה על תוכנו ומהותו – וכך הוא בשם "יון", דיש לבאר שהוא מורה על "חכמה דקליפה": דהנה, "יון" פירושו טיט, כמ"ש "טין היון" (תהלים מ, ג) שפירושו "לשון רפש" (רש"י), שטיר נוצר ממים מעורבים בעפר. והוא ה"לעומת זה" של חכמת התורה, "אין מים אלא תורה" (ב"ק יז, א), דכאשר "מערבים" עפר – חומריות, עם השכל (מים) נעשה חכמה דקליפה (טיט ד"יון"). [ובדקות יותר ענין זה ד"יון" שייך גם בלימוד התורה, כמאחז"ל "לא זכה נעשה לו סם המות" (יומא עב, ב), שאם ח"ו "לא זכה" – פירוש,…

להמשך קריאה

הדלקת הנשמה בחנוכה

במסכת שבת  נאמר: "הדלקה עושה מצווה", משום שעיקר המצוות ותכליתן בהדלקה - חום האש האלוקית המתלקחת בנשמתו של כל יהודי. רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב

להמשך קריאה

רמזים לחג החנוכה בתורה

רמזי חנוכה כאשר סופרים בתורה מהמילה "בראשית" 25 מילים, מגיעים למילה "אור". רמז לנר חנוכה שהוא בעשרים וחמישה בכסלו. כאשר סופרים 25 חניות במסעות בני-ישראל במדבר (שבפרשת מסעי) מגיעים למסע "ויחנו בחשמונה", רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו. ברכת חיים

להמשך קריאה

להגביר את האור

הפתגם היומי "לא יהיה ניצחון האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור."

להמשך קריאה

בזכות הנשים – חנוכה

בזמן שלטון היוונים נגזרו גזרות קשות על היהודים. היו שהתיוונו, והיו גם נאמנים לדת היהודית, אשר ברחו אל המדבר והמערות מפני גזירות אנטיוכוס. הנשים היו אלה שעמדו לבדן בתוקף ובמעשיהן עוררו את הגברים להילחם ביוונים. היו אלה הנשים שהניפו ראשונות את נס המרד. כך היה גם בזמן פורים בזכות מסירות נפשה של אסתר המלכה, וכך היה גם בזמן יציאת מצרים בזכות שפרה ופועה המיילדות שהצילו את הזכרים מידי פרעה. העניין מורגש גם במצוות החג- הדלקת נר חנוכה. גם גברים וגם נשים מצווים להדליק נרות, אולם דווקא הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים. ניכר כי התוכן והמשמעות של החג חודרים במיוחד ללב הנשים, עד שהן מתעלות ומתנתקות לחלוטין ממלאכות היום-יום ומתמקדות באור הרוחני של ימי החנוכה. ועל כך אמרו חז"ל: "בזכות…

להמשך קריאה

למה 8 ימים

חנוכה הוא חג של שמונה ימים, ובו מדליקים שמונה נרות. בבית המקדש הדליקו בכל יום מנורה בת שבעה קנים. מה פשר ההבדל?  המספר שבע מסמל את עולם הטבע, את סדר הדברים הטבעי, שהרי העולם נברא בשבעה ימים. לעומת זאת המספר שמונה מסמל את העל- טבעי, (8- גם הוא סמל של אינסוף), מה שהוא למעלה ממגבלות הטבע. הרבי מליובאוויטש אומר: "בחנוכה מאיר האור הנעלה של שמונה, ויורד ונמשך עד הדרגה התחתונה". הבעל שם טוב אומר: "בחנוכה מאיר אורו של משיח". ואכן על משיח נאמר: "מצאתי דוד עבדי, בשמן קדשי משחתיו".  חנוכה אם כן הוא חג מסוגל ביותר לביאת משיח, צריך רק לפקוח עיניים.

להמשך קריאה

אין להכניס יווני להיכל התורה

בספרי חסידות (ראה תורה אור מקץ לד, א. מא, א. ובכ"מ) מבואר שעיקר מלחמת היוונים הייתה ש"טמאו את השמנים". והיינו, לטמא את החכמה שבישראל, ד'שמן' רומז על חכמה (ראה הגהות הרח"ו לזוהר ח"ב קמז, ב). דאף שהסכימו שילמדו תורה – רצו שילמדו גם חכמה יוונית וחכמות חיצוניות, ובזה "טמאו כל השמנים". כי כשמניחים לחכמה יוונית להכנס בהיכל התורה ה"ז 'מטמא' ר"ל גם את השמן הטהור. ויש ללמוד מזה לזמננו: ישנם הטוענים: הרי התורה היא ענין של הבנה והשגה, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", מה רע בכך שיערבו בזה גם חכמות אחרות, ואיזה קלקול יכול להיות בזה? וזוהי ההוראה מנס חנוכה: כשהולכים בדרך זו, הנה לא זו בלבד שהשמן הטהור אינו מטהר את השמן הטמא, אלא אדרבה, גם השמן הטהור נעשה טמא.…

להמשך קריאה

נר אחד נוסף…מעלין בקודש

חז"ל קבעו כי את נרות חנוכה מדליקים בשיטת "מוסיף והולך" – כך שבכל ערב אנו מדליקים נר אחד נוסף. בכך טמונה הוראה כללית בעבודת ה':  אף על פי שהדלקנו נר ביום הקודם, וכמובן שמצווה זו נעשתה בכל השלמות הראויה, כאשר מגיע יום חדש אין אנו מסתפקים שוב בהדלקת נר אחד בלבד, אלא אנו מוסיפים באור, ומדליקים נר אחד נוסף בכל יום. ככל שהאדם מתבגר ומחכים יותר גם הדרישות ממנו גדלות בהתאם.  חז"ל מלמדים אותנו באמצעות נרות חנוכה, כי מיהודי נדרש תמיד להוסיף בהארת הסביבה באור של טוב וקדושה, ולפעול על-פי הכלל 'מעלין בקודש'.  חנוכה שמח!!!  מעובד מתוך "ליקטוי שיחות", הרבי מליובאוויטש.

להמשך קריאה

מה מלמדנו פך השמן הטהור וידיאו 4 דקות

נקודה לחג החנוכה, מה מלמדנו פך השמן הטהור - הרב שרגא זלמנוב - לגימת חסידות 2 נס פך השמן! לפי ההלכה אם אין שמן טהור בבית המקדש מותר להשתמש בשמן טמא. בהגדרה ההלכתית זה נקרא: "טומאה הותרה בציבור" אז למה בני-ישראל החליטו להיות "פאנטים" ולהדליק רק בשמן טהור? למה? רמז: אם ברצונך לעשות הידור מצווה הקב"ה יעזור לך הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2  לחנוכה

להמשך קריאה

טור לחנוכה – הרב שלמה אבינר

מזל שיהודה המכבי לא שאל פוליטיקאים, שאז היו אומרים לו שיש להתחשב בלחצים בינלאומיים אפשריים בקונסטלציה הכוללת, והוא היה יושב ושוקל ושוקל. מזל שלא שאל יותר מדי אסטרטגים ומומחים צבאיים, אחרת היו אומרים לו שאין סיכוי ל"חלשים נגד גיבורים", ושוברים את רוחו. מזל שהוא לא שאל סטטיסטיקאים, כי היו מגלים לו את הסוד שאנו "מעטים מול מרובים", והיה נבהל מהשד הדמוגרפי. הוא גם לא שאל יותר מדי ראשי ישיבות, כי אז היו אוסרים לגרום ביטול תורה לתלמידי ישיבות העוסקים בתורה, ואז לא היו נמסרים "זדים ביד עוסקי תורתך". גם רבנים הוא לא שאל יותר מדי, כי אז היו אומרים לו כביכול מפי הגבורה, שאסור להתגרות באומות העולם, ואין סומכים על הנס, בייחוד איפה ששכיחא היזקא וכולי וכולי. אף הומניסטים הוא לא שאל…

להמשך קריאה

יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – ביאור לחנוכה על ההלל

אם נתבונן בפסוקי ההלל שאנו גומרים בכל יום מימות חג החנוכה, נלמד דבר עצום. במזמור קי"ח אומר דוד המלך: "יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." "יֹאמַר" הוא לשון יחיד. לאחר מכן דוד המלך אומר: "יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." "יֹאמְרוּ" הוא לשון רבים. ובפסוק הרביעי הוא אומר: "יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." גם כאן "יֹאמְרוּ" לשון רבים. א) למה בתחילת הפסוק דוד המלך כתב "יֹאמַר" בלשון יחיד, ולאחר מכן כתב בלשון רבים "יֹאמְרוּ"? ב) בדרך כלל, הכהנים מקדימים את ישראל בכל דבר שבקדושה. למשל, בעלייה לספר תורה, קודם כל עולה כהן, אחריו לוי, ואחריו ישראל. מדוע כאן בפסוקים דוד המלך כתב קודם כל "יִשְׂרָאֵל" ולאחר מכן "בֵית אַהֲרֹן" שהם הכהנים? אם עם ישראל עומדים כאיש אחד בלב אחד…

להמשך קריאה

הכח להאיר- נר שישי של חנוכה

הכוח להאיר  הערב נדליק נר שישי של חנוכה.  נרות חנוכה מלמדים אותנו, שעלינו, כמותם, להאיר את סביבתנו. אך איזה כוח יש ליהודי בודד להאיר את ה"חושך" הכבד שברחובה של עיר, בבית או אפילו בלב?  הכוח להאיר נמצא בברכה שמברכים לפני הדלקת הנרות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה". קדושתו של הקב"ה הטבועה ביהודי, ומתגלה על ידי קיום מצוותיו היא זו הנותנת לנו את כוח ההארה הבלתי מוגבל...  (מעובד מתוך "סיפורו של חג", מנחם זינגלבוים)

להמשך קריאה

חנוכה, מה הסיפור של הנרות? שש דקות וידיאו חסידות עם הרב שרגא זלמנוב

למה להדליק נרות חנוכה? חנוכה הוא חג לכל דבר אבל הוא קצת שונה מחגים אחרים(פסח, ראש השנה, סוכות וכו), מותר לעבוד בחנוכה. מה שכן צריכים לעשות זה להדליק נרות. מה הסיפר של נרות החנוכה. הרב שרגא זלמנוב מנהל חב"ד קווינס ינסה לתת נקודה חסידית (חב"ד) בנושא

להמשך קריאה
ונהפוכו כוחות טבעיים לכוחות אלוקיים? קונטרס חנוכה
ונהפוכו כוחות טבעיים לכוחות אלוקיים

ונהפוכו כוחות טבעיים לכוחות אלוקיים? קונטרס חנוכה

איך נהפוך כוחותינו הטבעיים לכוחות אלוקיים? על ידי לימוד תורת החסידות והליכה בדרכיה, הכוחות הטבעיים של העוסק בחסידות נעשים כוחות אלוקיים, כי על ידי המשכת הגילוי דפנימיות עתיק, נרגש בו, שאמיתת הימצאו ית' היא המציאות שלו (הרבי מילובבאיטש, קונטרס חנוכה תשנ"ב) דמי חנוכה מהרבי מליובאוויטש סרטון 4 דקות

להמשך קריאה

חנוכה, נר ראשון, סיפור על הרבי והודו

וואו, אחד הסיפור היותר עוצמתיים ששמעתי לאחרונה היה זה ביום ראשון, כ"ד כסלו תשנ"ב 1991. בבית מדרשו של הרבי שליט"א מלך המשיח שבניו יורק, הסתיימה זה עתה תפילת מנחה, והנה ניגשים כעת למעמד הדלקת נר ראשון של חנוכה, המשודר בשידור חי למספר נקודות ברחבי העולם. נער בר-מצוה ניגש ומדליק את הנרות. הקהל כולו פוצח בשירת הניגון "הנרות הללו", ובסיום השירה פותח הרבי בשיחה. בשיחה מבאר הרבי, שממאורע זה יכולים אנו ללמוד הוראה יסודית בעבודת ה': יכול יהודי לחשוב, שמצוה אחת קטנה שהוא עושה במקומו שלו, אינה משפיעה על שאר חלקי העולם, ובוודאי שלא על כל העולם. ובכדי שיהודי יוכל להבין בקלות שפעולה קטנה שלו משפיעה בכל העולם, גילה הקב"ה את מכשיר ה"לויין", שעל ידו ניתן לראות במוחש כיצד יהודי אחד שנמצא במקום…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ה

היתה פעם משפחה שבניה היו מאוד מאוחדים, יום אחד הפסיק האח המבוגר להגיע לאירועים המשפחתיים, לאחר תקופה, החליט אחיו הצעיר לבקרו, היה זה לילה קר מאד, האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח בוערת, האש הדולקת היתה חמימה ומזמינה.האח הבין את סיבת ביקורו של אחיו הצעיר והזמין אותו לשבת לידו בכיסא נוח, מול האח, הוא ישב בשקט וחיכה... שקט עמוק שרר בין שני האחים, שניהם רק התבוננו בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים, כעבור מס' דקות לקח האח הצעיר את אחד הגחלים הבולטים ובזהירות רבה, הרחיק אותו מהאש. הוא חזר לכורסתו, והמתין... האח המארח התבונן מרותק למעשיו של האח הצעיר. אט אט החל הגחל הגדול לדעוך, בתחילה איבד את הברק, ואח"כ כבה כמעט לגמרי, תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של…

להמשך קריאה
  • 1
  • 2