
יז בתמוז – הסברים הלכות וכו. לפי חב"ד
שבעה עשר תמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.בביאת
שבעה עשר תמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.בביאת
אנא הפיצו – משפטים וציטוטים על תקופת בין המצרים שלושת השבועות: דברי תורה קצרים שלושת השבועות של ימי בין המצרים מתחילים בשבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים ע"י צבא רומי, ומסתיימים בתשעה במנחם-אב, היום
הגיג על תשעה באב שחל בשבת אכול בשר בתשעה באב? פעם העלילו על בעל התניא כי ראו אותו אוכל בשר בתשעה באב. שהשם ישמור! אחר כך התברר כי מדובר היה בתשעה באב שחל בשבת, כמו השנה,
ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה: כי רק גופותינו נמסרו בגלות ובשעבוד מלכויות ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות.
כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל, שבכאו"א מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו ית'. והנה מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום קדוש הוא. וכדאיתא בשמות רבה פ"ב א"ר אחא לעולם אין
שלוש גלויות הן רבי שלום מבעלז שלוש גלויות הן ואחת קשה מחברתה: גלות ישראל בין הגויים, גלות ישראל ביד ישראל, והקשה מכולן – גלות האדם אצל עצמו.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. תענית, ל
כל מקום שגלו שכינה עמהם גלו לבבל שכינה עמהם גלו לאדום שכינה עמהם וכשהם חוזרים שכינה עמהם שנאמר: ושב ה' אלוקיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב. ספרי בהעלותך
שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, היו בהיסטוריה של עם ישראל ימים של חוסר מזל ואסונות לעם היהודי. בתקופה זו, חרבו שני בתי המקדש, בין שאר הטרגדיות האחרות. מתייחסים לימים אלה כאל תקופת "בין
הלאה אל המרחב!! "אלה מסעות בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" (במדבר לג', א'). פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בספר במדבר ובה מתוארים מ"ב (42) המסעות שעברו בנ"י מאז יציאת מצרים. מהפסוק משתמע כאילו כל 42
האמת והשלום כאשר הרמב"ם בספרו "היד החזקה" מדבר על הלכות ימי בין המצרים, הוא מצטט מדברי הנביא שימי הצומות האלה עתידים לא רק להתבטל בימות המשיח אלא אף "להפוך לימי ששון ושמחה…" אך הרמב"ם שלשונו קצרה