עץ הדעת ועץ החיים

כותרת: חטא האינטרס בתרבות המודרנית, מקובל לבחון כל דבר דרך המשקפיים של האינטרס האישי. החלטות מתקבלות לפי פרמטר מרכזי אחד – האם זה טוב לי או רע לי. לא תאמינו, אבל הראשון שהרכיב משקפיים כאלו היה... אדם הראשון. השבוע אנו מתחילים את התורה מחדש, מבראשית. אחד הסיפורים המסתוריים ביותר בתורה, הוא סיפור חטא עץ הדעת. בגן עדן, נהנה אדם משלל עצים ופירות, ואלוקים ציווה אותו שלא לאכול מ"עץ הדעת טוב ורע". אולם, הנחש פיתה את חוה והיא נתנה לבעלה לאכול מעץ הדעת. כך נפקחו עיניהם. ניתוח פשטני של הסיפור יכול להניב מסקנה כאילו לפני שאכלו מעץ הדעת, היו אדם וחוה אנשים טפשים, חסרי שכל. אולם, ההנחה הזו לא מתקבלת על הדעת. אם אין להם שכל, איך יתכן שה' ציווה אותם? ובכלל, הלוא…

להמשך קריאה

פרשת בראשית- אותיות ושמות

טור לפרשת בראשית כותרת: מה השם שלך? הקהל השתתק בציפייה, שעה שנשמעו המילים "וייקרא שמו בישראל...". המשתתפים בשמחת הברית חיכו במתח לשמוע את שמו של הרך הנולד. האם יקראו לו על שם הסבא? או שמא יבקשו להנציח את הדוד שנפל? פרשת בראשית מספרת על השמות הראשונים שניתנו על ידי הקב"ה ואדם הראשון. הקב"ה קרא שמות לתופעות טבע, כמו יום ולילה, שמים וארץ. ואת השמות של בעלי החיים, העניק להם אדם הראשון. המדרש מסביר כי קריאת השמות מלמדת על חכמתו הרבה של אדם הראשון. מה הקסם שמאחורי השמות? כדי להבין זאת, יש לרדת לעומק של לשון הקודש. בעוד ששאר השפות הומצאו על ידי בני אנוש כדרך מוסכמת לשיחה, הרי שלשון הקודש נוצרה על ידי בורא העולם. כיון שכך, כל פרט בשפה מדויק לחלוטין…

להמשך קריאה

שמחת תורה- הבר

טור לפרשת וזאת הברכה – שמחת תורה כותרת: סוגרים את הספרים כיצד אתם מתכוונים לחגוג את שמחת תורה? אולי אפשר להזמין אתכם לערב תורני-עיוני, לרגל שמחת תורה. במהלך הערב נעמיק בלימוד תורה, ונאזין להרצאות מפי רבנים ומורי הוראה. זהו ערב רציני, למעמיקים בלימוד בלבד, כיאה לתורה. אין כניסה לילדים. מתאים לכם? אופס... אתם כבר מוזמנים לאירוע אחר. לחגיגת הקפות בבית הכנסת בשכונה, מגדול ועד קטן. אם כך, אולי באמת הגיע הזמן לחשוב מעט מהי הדרך המתאימה לחגוג את שמחת תורה. כיצד יתכן שרוקדים עם ספר התורה, ועוד כשהוא סגור? וכי לא מתאים יותר לציין את סיום והתחלת הלימוד בתורה על ידי לימוד מעמיק ושיעורים מפי גדולי הרבנים? התשובה היא, שבתורה יש שני רבדים – חכמה וקדושה. התורה היא חכמה מופלאה ואינסופית, חכמת…

להמשך קריאה

טור לפרשת האזינו

טור לפרשת האזינו- מה הקשר בין פרשת השבוע לבייל גיטס ביל גייטס לא נותן צדקה (הוא רק עושה חסד) להלן מקבץ חדשות ברוח הימים הנוראים: קנצלר גרמניה הביע חרטה עמוקה על השואה הנוראה; נשיא ארה"ב ברק אובמה התפלל בכותל; המיליארדר ביל גייטס תרם מיליארד דולר לצדקה. האם המושגים הללו מוכרים לכם? כן, לא טעיתם. שלושת התחומים הללו מאפיינים את ימי הסליחות ומופיעים בתפילת הימים הנוראים: "ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". אולם, האם לעם ישראל זכות בלעדית על מושגים אלו – תשובה, תפילה וצדקה? התשובה חיובית. אומנם מושגים אלו קיימים בכל השפות, אולם בעברית המשמעות שלהם שונה לגמרי. לדוגמה, הבה ונשווה בין האנגלית והעברית: תשובה – Repentance, תפילה – Prayer, צדקה – Charity. התרגום מגלה מושגים דומים, אך לא זהים. התרגום המדויק…

להמשך קריאה

וילך חיים הבר

טור לפרשת  וילך פרשת השבוע ושבוע הספר היהודי חידה: מהי המצוה היקרה ביותר בתורה? רמז: זה עולה יותר מאתרוג מהודר, ואפילו יקר יותר מתפילין. תשובה: מצוות כתיבת ספר תורה. בפרשת וילך נאמר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". מכך למדו חכמים כי כל אחד ואחד מצווה לכתוב לעצמו ספר תורה.ספר תורה אם תערכו סקר קצר, תגלו כי רוב היהודים סביבכם עדיין לא קיימו את המצוה הזו (וכנראה שגם אתם לא...). בודדים ממש זוכים להכניס ספר תורה. איך יתכן שאנחנו מפספסים מצוה כה חשובה? היה ניתן לחשוב כי פשוט קשה לקיים את המצוה בשל עלותה הגבוהה. אך זה לא הכול. הבה ונחשוב מדוע באמת נדרש יהודי לכתוב ספר תורה? לא בשביל לשים אותו בארון, אלא כדי שיוכל ללמוד ממנו. מהות…

להמשך קריאה

יהודי של יום כיפור

טור ליום כיפור כותרת: יהודי של יום כיפור פעם ראו את הצדיק הירושלמי, רבי אריה לוין, משוחח בלבביות במשך שעה ארוכה עם יהודי גבוה שלא חבש כיפה. כאשר שאלו אותו לפשר הדבר, השיב: "היהודי שמולי גבוה ואילו אני נמוך. כך שאינני רואה אם יש כיפה או לא, אלא דיברתי ישירות אל הלב היהודי שלו"... השנה, יום כיפור חל בשבת. בניגוד לשבתות רגילות, בהם ניתן למצוא רכבים הנוסעים פה ושם, השבת הזאת הכבישים והרחובות יהיו ריקים מרכבים. בתי הכנסת יתמלאו באנשים, גם באלו שאינם מגדירים את עצמם 'שומרי מצוות'. רובו המכריע של העם היהודי צם ביום כיפור. מכאן רווח הביטוי "יהודי של יום כיפור", לאמור, יהודי שנזכר ביהדותו ביום כיפור. השאלה היא, היכן יהודים יקרים אלו נמצאים כל השנה. אם קיום המצוות חשוב…

להמשך קריאה

חיים הבר לראש השנה

טור לפרשת נצבים-וילך, לקראת ראש השנה כותרת: איך עושים שנה טובה? בימים אלו מאחלים הכול זה לזה 'שנה טובה ומתוקה'. גלויות ברכה עוברות מיד ליד, ולחלקם אף מצורפת צנצנת דבש קטנטנה, לקראת התחלת השנה החדשה. זה הזמן לבדוק מדוע חוגגים את ראש השנה דווקא בתאריך א' בתשרי. עיון קצר במחזור מגלה כי ראש השנה הוא יום בריאת העולם, כפי שאנו אומרים בתפילת מוסף "זה היום תחילת מעשיך". אולם עיון מעמיק במקורות מלמד כי היום הראשון לבריאה היה כמה ימים קודם לכן, בתאריך כ"ה באלול. במשך חמישה ימים נברא עולם ומלואו, וביום השישי לבריאה – א' תשרי – נברא אדם הראשון. מדוע אפוא נקבע ראש השנה ביום האחרון לבריאה, וכיצד אפשר להגדיר אותו בתור "תחילת מעשיך"? המדרש מספר כי ביום השישי, מיד לאחר…

להמשך קריאה

פרשת ניצבים – הרב חיים הבר

טור לפרשת נצבים-כותרת: זה לא בשמים יצא לי לשוחח עם אדם שחנותו פתוחה בשבת, ודיברתי על ליבו על חשיבות שמירת השבת. בתגובה, אמר את המשפט הבא: "גם אני הייתי רוצה לסגור את החנות בשבת, אבל זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה כלכלית". טענות דומות, על קשיים בשמירת מצוות, נשמעות מידי פעם, מה שמעלה את השאלה: אולי התורה דורשת מאתנו יותר ממה שאנו מסוגלים? בדיוק את הטענה הזו, שוללת התורה בפרשת נצבים: "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום – לא נפלאת היא ממך, ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". ואכן, ההלכה 'לוקחת בחשבון' את הנסיבות המורכבות של החיים. כפי שניתן ללמוד מהסיפור הבא: התלמוד מספר על מחלוקת חריפה שהתעוררה בבית המדרש בין רבי אליעזר לרוב…

להמשך קריאה

כי תבוא עפ"י הרב חיים הבר

טור לפרשת כי תבוא כותרת: חנוך לנער על פי דרכו מהרגע שנכנסו לחדר האחות, לא הפסיקה דיני לצרוח בהיסטוריה. אמא ליטפה אותה ביד אוהבת וניסתה להרגיע, אך ללא הועיל. אמא ריחמה על דיני כל כך, עד שבסוף ויתרה על החיסון... על פניו, נוכל לתת לאמא את המקום הראשון בתחרות 'האמא האוהבת'. אולם כל בר-דעת מבין כי התנהגות כזאת אינה לטובתו של הילד ופוגעת בו במוקדם או במאוחר. תקופתנו מאופיינת באיבוד הסמכות ההורית. הורים מעדיפים לוותר לילדים, לתת להם לעשות מה שהם רוצים, מבלי להתערב ולהציב גבולות. למרבה הפלא, מחקרים מראים כי ילדים שגדלו בלי גבולות, מגלים חוסר ביטחון עצמי ונוטים לאלימות יתר. מסתבר אפוא כי לא תמיד מה שמשדר אהבה ורחמנות הוא אכן לטובת הילד. מצד שני גם הגישה ההפוכה, של חינוך תקיף…

להמשך קריאה
טור לפרשת כי תצא
"טבילה", היא אותיות "ביטול"

טור לפרשת כי תצא

טור לפרשת כי תצא כותרת: האם הכול אינטרסים? כאשר אדם הולך לעולמו, שואלים כולם ממה הוא נפטר – האם הוא סבל ממחלה קשה או שקפצה עליו הזקנה? התורה מלמדת כי השאלה האמיתית נמצאת במישור הרוחני: למה הוא נפטר – מאיזו סיבה החליט ה' לקחת את נשמתו? הגורם הראשוני למוות הוא חטא עץ הדעת. אדם הראשון היה אמור לחיות לנצח, ואכילתו מן העץ הביאה את המוות לכל הדורות עד ימינו. בתלמוד אף מסופר על ארבעה צדיקים שמתו בגלל "עטיו של נחש". כלומר, הם עצמם לא חטאו מעולם, והסיבה שמתו הייתה רק בגלל שאדם הראשון אכל מעץ הדעת. השאלה היא, הרי בפרשת השבוע נאמר מפורשות "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו". איך יתכן שאדם ימות רק בגלל…

להמשך קריאה

שופטים כל מעשה טוב מקרב אותנו לגאולה

טור לפרשת שופטים: כותרת: משיח – למה, מה, מי ואיך? מדברים הרבה על המשיח. שרים "אני מאמין בביאת המשיח". השלטים מבשרים "היכונו לביאת המשיח". אבל למה, מה, מי ואיך? בשורות הבאות ננסה לטעום על קצה המזלג, מה יקרה באותם ימים. למה ביאת המשיח כה חשובה? הרמב"ם מונה את ביאת המשיח כאחד מ-13 עיקרי האמונה, ולא בכדי. בזמננו, החיים היהודיים חלקיים, ואיננו יכולים לקיים מאות מצוות, כיון שאין לנו בית מקדש ולא כל בני ישראל נמצאים בארץ. משיח יביא לכך שנוכל לקיים את כל 613 מצוות התורה, כפי שהיה בעבר. יתר על כן: בפרשה מופיעה מצוה שמעולם לא קוימה בשלמותה – הוספת שלוש ערי מקלט. ייעוד זה יתקיים בגאולה, כאשר הקב"ה ירחיב את גבולות הארץ מזרחה: "אם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר נשבע…

להמשך קריאה

פרשת ראה- למה צדקה?

טור לפרשת ראה כותרת: צדקה – למה, כמה, מתי ואיפה? האגדה מספרת על מלכת אנגליה שפגשה את משה מונטיפיורי ובררה מה שווי הנכסים שברשותו. השיב מונטיפיורי כי עליו לבדוק את הנושא. לאחר מספר ימים חזר אל המלכה ונקב בסכום מסוים. תמהה המלכה: "הרי ידוע לכל כי שווי החברות שברשותך גבוה לאין-ערוך"? הסביר מונטיפיורי: "האדמות והמפעלים אינם הרכוש האמיתי שלי. היום הם ברשותי ומחר אינם ברשותי. הכסף שנתתי לצדקה הוא רכושי האמיתי"... פרשת השבוע מדגישה את מצוות הצדקה, ואומרת "פתוח תפתח את ידך" לעני ולחלש. לצדקה יש ערך עליון ביהדות, ובכל הזמנים יהודים הצטיינו בגמילות חסדים ונתינת צדקה. הבה ונלמד על מצוות הצדקה – למה, כמה, מתי ואיפה? למה צדקה? ראשית, "לה' הארץ ומלואה". כל דבר, כמו גם כספנו, שייך לבורא העולם ואנו…

להמשך קריאה

פרשת עקב והמזוזה

ב"ה טור לפרשת עקב  כותרת: מזוזה זה לא קמיע "מדוע אני סובל מגניבות חוזרות ונשנות, ואילו אצלך שקט ורגוע?", פנה הגוי בשאלה לשכנו היהודי. "אצלי, בפתח הבית קבועה מזוזה. היא שומרת ומגינה עלינו", השיב היהודי. "אם כן, שים גם אצלי מזוזה", ביקש השכן. ואכן, גם בביתו הותקנה מזוזה. כעבור חודש שוב הופיע הגוי בביתו של היהודי, והפעם בפיו בקשה חד משמעית להוריד את המזוזה מפתח ביתו. "מה קרה, האם עדיין יש גניבות בביתך?", שאל היהודי בפליאה. "לא", ענה השכן, "הגניבות אומנם פסקו. אבל מאז ששמתי מזוזה, כמעט כל רבע שעה דופק בדלת איזה 'שנורר' יהודי ומבקש צדקה"... הבדיחה הזו כנראה לא התרחשה במציאות, אבל סיפור דומה התרחש במציאות. התלמוד מספר על ארטבן, מלך פרס, ששלח מתנה יקרה לרבי יהודה הנשיא. בתגובה, שלח לו…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן – מתן תורה

טור לפרשת ואתחנן כותרת: זיווג מן השמים שני ילדים משוחחים בבית ספר ממלכתי בארצות הברית. שח האחד לחברו: "אתמול אבא שלי פגש יהודי"... קוטע אותו החבר: "אין צורך להזכיר את דתו של אדם. כאן יש הפרדת דת ממדינה". ממשיך הראשון: "או-קיי. אז אתמול אבי פגש סיני". "טוב מאוד", מתערב חברו, "לאום מותר להזכיר". "יפה", משיב הראשון, "ואותו סיני אמר לו: יחזקל, איפה אתה מתכוון לשהות בתשעה באב?"... כמה מפתיע, אך האמריקאים לא גילו את אמריקה. הפרדת דת ממדינה הייתה קיימת כבר לפני אלפי שנים. קודם מתן תורה, הדת הסתכמה בפולחן דתי, וכמעט שלא היתה רלוונטית לשאר תחומי החיים. המהפך התרחש במתן תורה, כפי שמתואר בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן. מתוך 613 מצוות, בוחר הקב"ה את עשרת הדיברות, אותן הוא מוסר במעמד היסטורי כביר,…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן והתפילין

ב"ה טור לפרשת ואתחנן: כותרת: דתי בלב? יש לך נקודת פתיחה טובה! "האם הרעיון של המחשב מופיע בתורה?", שאל מדען את הרבי מליובאוויטש, כאשר תופעת המחשבים החלה להתפתח. הרבי השיב בחיוב, והפתיע את המדען באומרו כי הרעיון של המחשב מתבטא כבר בתפילין. האם חשבתם על כך כאשר הנחתם תפילין? אם לא, בפעם הבאה שתעשו זאת, תוכלו להבין טוב יותר מה מסמלים התפילין. ובכן, המחשב מבצע יחד פעולות של כמה מכשירים שונים – מקלדת, מסך, מחשבון, מדפסת וכדומה – ומפעיל את כל היכולות הללו עבור מטרה אחת. זו גם המהות של מצוות תפילין. באדם יש חלקים שונים: המוח הוא ממלכה בפני עצמה, הלב הוא עולם משלו, והידיים בכלל ממלאות פונקציה אחרת. הנחת תפילין מחברת בין המוח, הלב והידיים, כך שכולם יפעלו במשותף מתוך מטרה…

להמשך קריאה

תשעה באב ונפוליון

טור לפרשת ואתחנן – תשעה באב כותרת: לא עוד חורבן האגדה מספרת כי ערב אחד הבחין נפוליון באנשים היושבים על הרצפה ובוכים. לשאלתו, הסבירו לו כי יהודים מתאבלים על חורבן של בית המקדש, שארע לפני כאלף ושמונה מאות שנה. התפעל הקיסר ואמר: "עם שמסוגל לשמר את זכר מולדתו שנים רבות כל כך – ישוב ויבנה אותה". השבוע חל תשעה באב, בו צמים לזכר החורבן של שני בתי המקדש. יחד עם הצער, אנו מצפים לנחמה הגדולה בבניין בית המקדש השלישי. אם נשפוט לפי ההיסטוריה, בית המקדש נבנה כבר פעמיים, ובכל פעם חרב כעבור כמה מאות שנים. האם זה מה שעומד לקרות גם לבית השלישי? חז"ל מרגיעים אותנו וקובעים כי בית המקדש השלישי יהיה מושלם מכל הכיוונים, ולכן לעולם לא ייחרב. מדוע? ובכן, הקשר…

להמשך קריאה

פרשת מסעי: מסע החיים

טור מסעי : כותרת: מסע החיים האם אנו יכולים לצפות ולתכנן לאן יוביל אותנו מסע החיים? חייו של כל אדם עוברים בצמתים שונים ויד ההשגחה מזמנת אותו למקום בו עליו למלא את לשליחותו. פרשת השבוע, המתעדת את המסע הכללי של עם ישראל במדבר, יכולה ללמד אותנו הרבה על המסע האישי של כל אחד מאיתנו. כל אדם, ובפרט כל יהודי, הגיע לעולם כדי למלא בו תפקיד. יש תפקיד כללי המלווה כל יהודי – "אני נבראתי לשמש את קוני". על כל אחד מוטל למלא את רצון ה', בכל מקום ובכל סיטואציה אליה הוא מזדמן. לא פעם אדם עולה על קו אוטובוס או נאלץ לנחות בנחיתת חרום, והוא מוצא את עצמו 'תקוע' במקום כלשהו. אולם, מסתבר כי הקב"ה סובב את כל המאורעות כדי שיגיע לאותו…

להמשך קריאה

פרשת מסעי והקידמה

טור לפרשת מסעי לעולם אל תנוח! במאתיים שנה האחרונות, מילת המפתח היא: קידמה. הטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף, ומה שהוגדר אתמול כפריצת דרך, הופך היום למיושן. העולם מתקדם בצעדי ענק, ומה עם היהדות, האם היא נשארת מאחור? לעיתים, הדת נתפסת כפרימיטיבית ושמרנית. גם בפרקי אבות נאמר "איזהו עשיר – השמח בחלקו", ומכך אפשר להבין כי יש להסתפק בקיים. לכאורה, התורה אינה נותנת מקום להתקדמות והתחדשות. אולם, החסידות מסבירה כי רק בתחומים חומריים יש לאדם לשמוח בחלקו. במישור הרוחני, לעומת זאת, יש להביט למעלה ולעולם לא להסתפק בקיים. התורה מעודדת התקדמות אינסופית, מבלי להתפשר על הערכים הבסיסיים. מסר זה מודגש בשם הפרשה – "מסעי". על פניו, הפרשה עוסקת בתחנות בהם עברו בני ישראל במדבר. עם זאת, במקום לכתוב "אלה תחנות בני ישראל", התורה בוחרת להדגיש…

להמשך קריאה

טור לפרשת פנחס

טור לפרשת פנחס כותרת: מעל ומעבר הבדיחה מספרת על אדם עם הארץ שתמיד ביקש לקנות את העלייה של 'כהן'. הרב סרב והסביר לו כי מעמד כמו כהונה אי אפשר לתת או לקבל. למרות זאת, האיש היה שב ומבקש לעלות לתורה כ'כהן', ואמר כי ישלם כל סכום כדי להיות 'כהן'. שאלו הרב: מדוע כל כך חשוב לך לקנות את הכהונה? השיב האיש: כי גם אבא שלי היה כהן!... וברצינות, סיפור דומה מופיע בפרשת השבוע. זמרי בן סלוא הגיע עם המדיינית בפני משה רבינו, ובתגובה פרצה מגיפה בעם ישראל. קם פינחס והרג את שניהם, ובכך עצר את המגיפה. בתור שכר, העניק לו ה' את הכהונה במתנה – "הנני נותן לו את בריתי שלום". עולה השאלה: לפי כללי התורה, אי אפשר לתת כהונה במתנה. כיצד ה'…

להמשך קריאה

כיצד ה' נתן לפינחס כהונה כשכר על מעשהו?

טור לפרשת בלק, כותרת: מעל ומעבר הבדיחה מספרת על אדם עם הארץ שתמיד ביקש לקנות את העלייה של 'כהן'. הרב סרב והסביר לו כי מעמד כמו כהונה אי אפשר לתת או לקבל. למרות זאת, האיש היה שב ומבקש לעלות לתורה כ'כהן', ואמר כי ישלם כל סכום כדי להיות 'כהן'. שאלו הרב: מדוע כל כך חשוב לך לקנות את הכהונה? השיב האיש: כי גם אבא שלי היה כהן!... וברצינות, סיפור דומה מופיע בפרשת השבוע. זמרי בן סלוא הגיע עם המדיינית בפני משה רבינו, ובתגובה פרצה מגיפה בעם ישראל. קם פינחס והרג את שניהם, ובכך עצר את המגיפה. בתור שכר, העניק לו ה' את הכהונה במתנה – "הנני נותן לו את בריתי שלום". עולה השאלה: לפי כללי התורה, אי אפשר לתת כהונה במתנה. כיצד ה'…

להמשך קריאה

פרשת בלק וחינוך ילדים

 טור לפרשת בלק -כותרת: הגיע הזמן להתערב "בלי לערב הורים", נשמעת הקריאה. זה קורה בעיצומו של ויכוח. אחד מזכיר לחברו פגם של אביו, חברו מחזיר בחסרון של אמו. מכאן, זה יכול להתגלגל גם לסבא, ומי יודע לאן נגיע... למרבה הפלא, בפרשת השבוע "פרשת בלק" דווקא כן מערבים הורים. בפרשת בלק מסופר כי פינחס הרג את זמרי בן סלוא בשל חטאו עם אשה מדיינית. בעקבות זאת, החלו אנשים להקניט את פינחס וללעוג על ייחוסו, באומרם: "הכרנו את סבך מצד האמא, יתרו, שפיטם עגלים לעבודה זרה". אולם, ה' הזכיר לכולם כי סבו השני של פינחס הוא אהרון הכהן. איך ומדוע נכנסו הסבים לתמונה? מסתבר, כי הזכרת העובדה שיתרו פיטם עגלים על מנת לשחטם, באה ללמד על אכזריות רבה. הטענה כלפי פינחס היתה שלא פעל…

להמשך קריאה

גימל תמוז הרועה הנאמן

טור חוקת | כותרת: הרועה הנאמן אילו תכונות הייתם מצפים לגלות אצל מנהיג? יהיו שיגידו כושר חשיבה וראיה אסטרטגית, אחרים יחשבו כי מנהיג צריך להיות איש חזון עם אופי חזק, ויש שידגישו דווקא אומץ וגבורה. אבל האמת היא, שלפני הכול, למנהיג אמורה להיות תכונה בסיסית אחת – רועה נאמן. מנהיג אמור להתמסר בצורה מוחלטת לבני עמו. מנהיג מחויב לצאן מרעיתו מעבר למגבלות של זמן, מקום או תחום מסוים. כך, המנהיג לא יכול לישון בנחת כל זמן שבני עמו שרויים בצרה. תכונה זו אפיינה את משה רבינו, אשר כונה בשם "הרועה הנאמן". חז"ל מספרים כי בזמן שבני ישראל היו במדבר, הם חוו ניסים כמו: ירידת המן, באר מים וענני כבוד שליוו אותם. המן היה בזכות משה רבינו, המים בזכות מרים הנביאה והעננים בזכות אהרון…

להמשך קריאה

איך מתגברים על בעיית הפערים החברתיים? פרשת קרח

טור לפרשת קורח כותרת: עושה שלום כבר בגן הילדים, גילינו את העובדה שיש ילדים עם תכונות מנהיגות והם 'מלכי הכיתה', ויש ילדים שלא ניחנו בתכונות הללו. כשגדלנו, ראינו את אותם ילדים גדלים והופכים להיות מנהלים, ואילו אחרים נשארו בצל. כמו כן יש אנשים המוגדרים 'אנשי רוח', ולעומתם אחרים המוגדרים 'אנשי מעשה'. איך מתגברים על בעיית הפערים החברתיים? כאן נכנס קורח לתמונה. הפיתרון שלו היה – שוויון. הוא טען "כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'". כולם יכולים לעשות את כל התפקידים, כולם יכולים להיות כוהנים ומנהיגים, ואף אחד לא גבוה יותר מזולתו. בתגובה, הסביר משה כי כשם שאי אפשר להפוך יום ללילה או לומר שקדושת ירושלים וניו יורק שווה, כך אי אפשר לבטל את ההבדלים בין בני האדם.…

להמשך קריאה

למה פרשת קרח נקראת על של רשע?

טור לפרשת קורח כותרת: קורח עולה מהתהום... לא מזמן הוא הגיח לאוויר העולם, ומיד עלתה השאלה: "איזה שם יתנו לרך הנולד?". לפעמים השם מבקש להנציח צדיק או קרוב משפחה, לעיתים השם קשור לתאריך או לחוויה מסוימת, ויש, וההורים פשוט בוחרים שם שמוצא חן בעיניהם. כך או כך, כולם מייחסים לשם משמעות רבה. האריז"ל כותב כי נתינת שם הינה נבואה קטנה שניתנת להורים, ולכן אין מקום להתערבות חיצונית. יחד עם זאת, לפי ההלכה יש סייג אחד – אין לקרוא בשם של אדם רשע. משום מה, פרשת השבוע זכתה לקבל שם של אדם רשע. בפרשת 'קורח' מסופר על המחלוקת שקורח עורר נגד משה ואהרון. בסופו של דבר, הוא נענש ונבלע באדמה. מדוע בחרו לקרוא בפרשה על שמו של קורח הרשע? מסתבר לומר שאפילו באישיותו…

להמשך קריאה

פרשת שלח והציצית

טור לפרשת שלח כותרת: עשה לך תזכורת מחקרים מלמדים, כי שימוש באמצעי המחשה ויזואליים בעת העברת חומר לימוד, מעצים את יכולת הקליטה של התלמידים ואת הזיכרון שלהם בנושא. אנו עדים לשימוש גובר והולך באמצעי המחשה במקומות לימוד, באמצעות מצגות מחשב, קטעי וידאו וכדומה. תתפלאו לגלות, אבל פרשת השבוע שלח  מדברת על אמצעי ההמחשה העתיק ביותר בעם ישראל, שנועד לשמש כתזכורת לקיום המצוות. פרשת שלח מתחילה בתיאור העגום של חטא המרגלים. משה רבינו בחר את שנים עשר ראשי העם לרגל בארץ, והם חזרו בתשעה באב עם מסקנה מאכזבת – "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו". העם פרץ בבכי והתנגד לכניסה לארץ, ובתור עונש, החליט ה' כי אכן דור המדבר לא ייכנס לארץ. אם זה לא מספיק, התורה מספרת בהמשך על…

להמשך קריאה

פרשת שלח – מרגלים בהפתעה

טור לפרשת שלח - מרגלים בהפתעה כותרת: אוי, הפתעה לקראת יום הנישואין הראשון, החליט יוסי להפתיע את אשתו. הוא חזר הביתה עם עוגה גבוהה ומרשימה, מהקונדיטוריה הכי-הכי. למרבה הפלא, אשתו קבלה את פניו בפנים חמוצות ואמרה: "אני אוהבת רק עוגות מאפה-בית ולא סובלת את העוגות הקנויות, המלאות מרגרינה. חשבתי שתביא לי פרחים"... כעת מהרהר יוסי – האם הפתעה היא דבר טוב או לא? מצד אחד, הפתעה מהווה מרכיב חשוב בקשר בין אנשים. הפתעה מדגישה שהקשר ממשיך גם במקום שבו המחויבות הרגילה מסתיימת. מצד שני, בגלל שהפתעה נעשית בלי הנחיות מפורשות – עלול להיווצר מצב בו המקבל לא יהיה מרוצה. נדרשת חשיבה מאומצת, יותר מהרגיל, על מנת להתאים את ההפתעה לאדם, וגם אז – לא תמיד מצליחים. זה מה שקרה בפרשת השבוע. כאשר…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך, ומה התפקיד שלך?

טור בהעלותך כותרת: מה התפקיד שלך? מחקר בדק מה מניע אנשים ללכת לעבוד. 90% מהנשאלים אמרו כי גם אם היו זוכים בלוטו, היו ממשיכים לעבוד. כי בסתר ליבו, אדם יודע ומרגיש שיש לו תפקיד בעולם. בפרשת השבוע  בהעלותך מסופר כי כאשר ראה אהרון הכוהן את הקורבנות שנשיאי השבטים הקריבו לרגל חנוכת המזבח, "חלשה דעתו" על שלא היה שותף בדבר. ניחם אותו הקב"ה בכך שהוא מדליק את המנורה. אהרון הצטיין בענווה יתירה, כמו שנאמר עליו בתורה "ונחנו מה". מובן אפוא כי אדם כמוהו לא חיפש כבוד ושררה, וצערו לא נבע מקנאה וגאווה. אם כן, מה בכל זאת הפריע לו? התשובה היא, שכל אדם הגיע לעולם בשביל שליחות מסוימת. אנו אמורים למלא את התפקיד הזה בצורה מושלמת, ובהתאם לכך גם התפקיד אמור למלא את…

להמשך קריאה

זכות הציבור לדעת, מתי?

ב"ה טור לפרשת בהעלותך זכות השתיקה אם תפתחו את מקלט הרדיו, סביר להניח כי בדקות הקרובות שוב תשמעו על חשדות כאלו ואחרים. בשם 'זכות הציבור לדעת', חושפת התקשורת פרטים מחייהם של אישי ציבור ופוגעת בחופש הפרט שלהם. כל שביב מידע תופס כותרות בעמודים הראשיים והופך לנחלת הציבור. אם גם אתם חשים שלא בנוח לנוכח העיסוק האובססיבי בחייהם של אחרים, הצדק עמכם. זוהי תופעה לקויה ושלילית, כפי שלומדים מ... פרשת השבוע. בפרשת בהעלותך מסופר על חטאה של מרים הנביאה. היא שוחחה עם אחיה אהרון הכהן על העובדה שמשה רבנו פרש מציפורה אשתו כדי לדבר עם ה'. בעקבות זאת, נענשה ולקתה בצרעת למשך שבוע ימים. למעשה, הדברים שאמרה היו נכונים, ויותר מכך, היא כלל לא התכוונה לדבר בגנות אחיה משה. מדוע בכל זאת מרים…

להמשך קריאה

מהו הכוח של ברכה ואיך היא פועלת.

טור לפרשת נשא  כותרת: ברכה והצלחה "שלום וברכה!"; "ברכה והצלחה!"; "לחיים ולברכה!". הביטויים האלו בודאי שגורים בפיכם. האם שמתם לב שאנו נוהגים לברך את הסובבים אותנו מספר פעמים ביום? בפרשת השבוע, הכוהנים אף מצווים לברך את עם ישראל בברכת כוהנים. זה הזמן לבדוק מהו הכוח של ברכה ואיך היא פועלת. בראש השנה ויום כיפור, בורא העולם דן ומקציב לכל אחד מאיתנו מידה מסוימת של שפע למשך השנה. גם אחרי 'אישור התקציב', נשארים עדיין כמה סימני שאלה. לא ברור בתוך כמה זמן האדם יזכה לקבל את השפע; באיזה תחום הוא יקבל אותו – פרנסה, בריאות, נחת, הצלחה וכן הלאה. קיימת גם שאלה כללית – האם האדם אכן יהיה ראוי לקבל בפועל את כל השפע שהוקצב לו מלמעלה? כדי ש'התקציב האלוקי' שנקבע עבורנו יגיע…

להמשך קריאה

פרשת במדבר ויום ירושלים

טור   לפרשת במדבר נקודה (יהודית) למחשבה ביום ראשון הקרוב כ"ג לעומר, כאשר נציין את יום שחרור ירושלים, נביט שוב בתמונה המרגשת של הצנחנים העומדים נפעמים מול הכותל המערבי. באותם ימים, כאשר התמונה פורסמה בארץ ובעולם, התנועה הקיבוצית היתה מופתעת מול התופעה. השאלה שהעסיקה אותם היתה: מה גרם לאותם צנחנים שגדלו בחינוך ללא כל זיקה דתית, להתרגש כל כך מול אבני הכותל? אולם, גם אנשי מקצוע ותיאוריות פסיכולוגיות לא סיפקו את המענה. מסתבר, שהתשובה לכך נמצאת בפרשת השבוע. בתחילת ספר במדבר אנו קוראים על מיפקד האוכלוסין שנערך לבני ישראל. לכאורה, הרי הקב"ה בוודאי יודע את מספרם של בני ישראל. אם כן, לשם מה הוא מבקש לספור אותם? איזו תועלת תצמח מפעולה זו? אלא, בספירה זו מבקש הקב"ה להדגיש את המכנה המשותף לכל בני…

להמשך קריאה

טור לפרשת במדבר – ראש חודש סיוון

כותרת: הכלה שותקת "הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל", נשמע קולו הנרגש של החתן. שום תגובה לא נשמעת מצד הכלה. הכלה אינה מצהירה בחגיגיות "אהיה נאמנת לך כל חיי", וגם לא אומרת "אני מסכימה". ברגע המיוחד הזה, הכלה דווקא שותקת. יש רגעים שבהם כל מילה מיותרת. בשתיקה טמונה עוצמה גדולה יותר מאשר בכל מילה אחרת. רגע כזה התרחש השבוע לפני אלפי שנים, לקראת הנישואין של הקב"ה עם בני ישראל במתן תורה. בראש חודש סיון, הגיעו בני ישראל אל הר סיני. נוצרה אז אחדות מוחלטת בעם, ולאחר מחלוקות ומריבות – לפתע הם חשו "כאיש אחד בלב אחד". הפתגם העממי אומר "שני יהודים, שלוש דעות". בדרך כלל, היו ויהיו חילוקי דעות ומחלוקות. אחד חושב כך, שני חושב אחרת. היא רוצה משהו,…

להמשך קריאה

פרצופים שונים, דעות שונות

פרשת בחוקותי פרצופים שונים, דעות שונות בדרך כלל, כשאני אומרת משהו, בעלי מביע בדיוק את העמדה ההפוכה. בתור אשה, אני מצפה ממנו לגלות נאמנות ולהסכים עם מה שאני חושבת. אימרו לי אתם, אני לא צודקת"? השאלה הזו מלווה רבים מאתנו, ולעיתים אנו תוהים: האם לאהוב פירושו להסכים לכל דבר ולחשוב אותו הדבר? את התשובה ניתן למצוא באקטואליה של ימים אלו. בימי ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות חלקיים, כמו איסור תספורת ועוד. בכך מציינים אבלות על 24,000 תלמידי רבי עקיבא, שכולם – פרט לחמישה – מתו בתוך ימי הספירה. הסיבה לפטירתם ידועה ומפורסמת – "לא נהגו כבוד זה בזה". יש לזכור שמדובר באנשים צדיקים ותלמידי חכמים. יותר מכך, הם היו תלמידי רבי עקיבא, שהמוטו שלו היה "ואהבת לרעך כמוך – זהו כלל גדול…

להמשך קריאה

טור לפרשת בהר תחנת דלק לנשמה

טור לפרשת בהר תחנת דלק לנשמה בוודאי אתם מחכים בקוצר רוח לחופש המתקרב. במוסדות לימוד, כמו גם במקומות עבודה, מקובל לצאת לחופשה מרכזית, פעם בשנה. גם אם לא הרחקתם לנפוש בצפון או מעבר לים, בודאי ניצלתם את הקיץ האחרון כדי לנוח ולאגור כוחות מחודשים. השגרה, ואין זה משנה מהי עבורכם, שוחקת ומעייפת. אדם זקוק לפסק זמן של התרעננות ומילוי מצברים. לאחריה, יוכל לחזור לשגרה, במרץ מחודש ובכוחות רעננים. מרוץ החיים עלול לעייף גם את נפשו הרוחנית של האדם, ולרוקן את ההתלהבות שבקיום תורה ומצוות. לימודים, עבודה, פרנסה ושאר דאגות היום יום כמעט ואינם משאירים פנאי לעיסוקים רוחניים. פרשת השבוע "בהר" מתייחסת למצבים אלו, ומציעה לתדלק את הנשמה: במשך שש שנים עסוק החקלאי בעבודות השדה. העיסוק המתמיד בחולין שוחק ומקשה על פעילות רוחנית…

להמשך קריאה
פרשת אמור, מאת הרב חיים הלוי הבר
אשה ציונית

פרשת אמור, מאת הרב חיים הלוי הבר

מדור: בסוד הפרשה כותרת: הפמיניזם היהודי לאחרונה נפגשתי עם נוער מרקע לא דתי, ושאלתי אותם – האם, לדעתכם, התורה דוגלת בשוויון בין גברים לנשים? כולם ענו פה אחד תשובה שלילית; היה להם ברור כי התורה מפלה נשים לרעה. למעשה, טעות זו רווחת גם בקרב אנשים שומרי תורה ומצוות, הרואים במצוות שונות קיפוח ושוביניסטיות. זוהי טעות חמורה, הנובעת מתפיסה שטחית של המושג 'שוויון'. ובכן, הבה וניגש לשאלת מליון הדולר: מהו שוויון? פרשת השבוע "אמור" מאירה את העיניים בסיפור המנורה. בבית המקדש עמדה מנורת זהב, עשויה 'מקשה' אחת – מחתיכה זהב יחידה, ללא הלחמה של חלקים שונים. אולם, מיחידה זו נוצרו שבעה קנים שונים. מנורת הזהב רומזת לבני ישראל, בהם מאירה הנשמה – "נר ה', נשמת אדם". בעם ישראל ניתן למצוא עדות ומגזרים שונים.…

להמשך קריאה

טור לפרשת אחרי-קדושים כותרת: מחלת אהבה

טור לפרשת אחרי-קדושים כותרת: מחלת אהבה הוא קדח מחום. החום היה כה גבוה, שהוא חיפש כל דרך להצטנן - את החלון פתח לרוחות שנשבו, ואף הרבה ללגום שתיה קרה. אזהרות הרופא על הסכנה שבדבר לא הועילו, והרופא היה צריך לאיים עליו כי אם ימשיך להחשף לקור, המחלה תחמיר ואף תגיע למצב של סכנת מוות, כפי שכבר ארע לאחד החולים. את הסיפור הזה מביא רש"י כמשל לתיאור תמוה המופיע בפרשת השבוע. ה' מצווה את אהרון שלא להיכנס לקודש הקדשים בימים רגילים. כאילו אין די בציווי רגיל, ה' מוסיף ומאיים עליו שאם לא ייזהר, הוא ימות כדרך שמתו בניו, נדב ואביהוא. מתעוררת השאלה, הלוא אהרון היה צדיק גדול, ומילא בדייקנות את רצון ה'. וכי הוא זקוק לאיומים כדי לקיים את מצוות ה'? מסתבר, שאהרון…

להמשך קריאה

מי אתה, עומר? ספירת העומר?

טור לפרשת אמור  כותרת: מי אתה, עומר? אם תכנסו בימים הללו לבית כנסת בתפילת ערבית, תשמעו את הקריאה "היום... ימים לעומר". 49 ימים אנו סופרים "לעומר", אבלו מהו בדיוק אותו "עומר"? ימי החורף נגמרו והגיע חודש האביב, חודש ניסן. התבואה מתחילה להבשיל בשדות והחקלאים רוצים לקצור את התבואה הבשלה. באה פרשת השבוע ומצווה את איסור "חדש". אסור לאכול מהתבואה החדשה עד למחרת חג הפסח, ט"ז בניסן, שבו יקריבו את קרבן ה"עומר" בבית המקדש. בערב פסח, היו הכוהנים יוצאים אל השדות וקושרים קבוצות של שעורים. ביום ט"ז ניסן, היו נוטלים מהן מידה מסויימת, הנקראת "עומר", ומניפים לפני ה'. רק אחר כך אפשר היה ליהנות מהתבואה החדשה של השנה. מצוות העומר הייתה להביא לה' את התבואה הראשונה שנקצרה בשדה, בדומה למצווה 'ביכורים'. אנו למדים…

להמשך קריאה