רוצים חיזוק יומי קצר עקבו אחרי המדור הפתגם היומי באתר מרכז ניו יורק

סיפור + ציטוט מהבעל שם טוב | הגאווה מעכבת | הברכה של הבעש"ט

סיפור חסידי למוצ"ש נהוג לספר בכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה סיפור חסידי על הבעל שם טוב הקדוש. סוֹדָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה הַמֻּפְלֶגֶת אַחַד הַחֲסִידִים נָסַע לְמָקוֹם מְסֻיָּם לְרֶגֶל הִצְטָרְכוּתוֹ וְהִתְאַכְסֵן בְּבַיִת אֶחָד הַמִּתְנַהֵג בַּעֲשִׁירוּת. שָׁם רָאָה אִשָׁה זְקֵנָה מְאוֹד שֶׁכֹּל בְּנֵי הַבַּיִת, זְקֵנִים וּצְעִירִים כְּאֶחָד, מְכַבְּדִים אוֹתָהּ בְּיוֹתֵר. הָאוֹרֵחַ הִתְעַנְיֵן עַל טִיבוֹ שֶׁל הַבַּיִת. הָאִשָׁה הַזְּקֵנָה הִבְחִינָה בִּתְמִיהָתוֹ וְשָׁאֲלָה לִמְקוֹם מוֹצָאוֹ. הוּא סִפֵּר לָהּ שֶׁבָּא מֵעִיר שֶׁל חֲסִידִים, וְהִיא אָמְרָה שֶׁמֵּאַחַר וְהוּא מַתְמִיהָ עַל הַבַּיִת הִיא תְּסַפֵּר לִכְבוֹד הַחֲסִידִים אֶת כָּל עִנְיָנֶיהָ. לְאַחַר חֲתוּנָתָהּ יָלְדָה תִּינוֹק אֶחָד, וּבְעוֹדָהּ צְעִירָה לְיָמִים נֶאֱבַד בַּעְלָהּ וְלֹא נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ דָּבָר. הִיא שָׁמְעָה עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְנָסְעָה לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל בַּעְלָהּ כֵּיצַד וְהֵיכָן תּוּכַל לְמָצְאוֹ. הָאִשָׁה נִכְנְסָה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהַתִּינוֹק עַל יָדֶיהָ וְסִפְּרָה לוֹ עַל…

להמשך קריאה

תוצר של המחשבה | הבעש"ט | הפתגם היומי

״האדם הוא תוצר של מחשבתו במה שהאדם חושב שם כל האדם״ הבעל שם טוב (נהגה: "בֶּעל שְם טוב". בר"ת: בעש"ט) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 (?) – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מניח היסודות לתנועת החסידות

להמשך קריאה

הפתגם היומי | הבעש"ט | מחשבתו שלאדם

״כפי מחשבתו של האדם כך גם העולמות העומדים עליו״ הבעל שם טוב (נהגה: "בֶּעל שְם טוב". בר"ת: בעש"ט) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 (?) – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מניח היסודות לתנועת החסידות

להמשך קריאה

הפתגם היומי | שבוע הבעל שם טוב הקדוש | אין אדם שלא יכול

״אין אדם שלא יכול, יש אדם שלא רוצה. ברגע שהאדם ירצה הוא גם יוכל״ הבעל שם טוב (נהגה: "בֶּעל שְם טוב". בר"ת: בעש"ט) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם (י"ח באלול ה'תנ"ח, 25 באוגוסט 1698 (?) – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760), מניח היסודות לתנועת החסידות

להמשך קריאה

יסוד האושר על פי הרב אברהם יצחק הכהן קוק

יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה. ובכל הערכים כולם, כל אדם בונה לו אמת, יושר, יופי וטוב, בפני עצמו כפי מדתו. וכולם, כל המדות הללו של כל יחיד ויחיד מבני אדם, מתכנסים לאוצר מאוחד אחד, שכל האמת, היושר, היופי והטוב מתארגנים בו. ובזה באים אל המסלה של דעת ד', הנאורה, המלאה קדושה, ויראת אלהים ברורה. ~ אורות הקודש א עב

להמשך קריאה

כל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין

רבי שמעון בן-אלעזר אומר:  כל מי שיש לו מעות ומלווה  אותן שלא בריבית, עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך ושוחד  על נקי לא לקח, עושה אלה לא  יימוט לעולם". מכאן למדת,  שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין. בבא מציעא עה,ד

להמשך קריאה

לא תמיד אומרים הכל

מצווה וחובה אמר רבי עילאה: כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע, שנאמר (ויקרא יט,יז): "הוכח תוכיח את עמיתיך" הוכיח למי שמקבל תוכחה - רש"י. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר (משלי ט,ח): "אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך". -יבמות סה,ד

להמשך קריאה

מי לא מקבל את פני השכינה

"אמר רבי ירמיה בר אבא: ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע. כת ליצים, דכתיב משך ידו את לוצצים; כת חניפים, דכתיב כי לא לפניו חנף יבא; כת שקרים, דכתיב  דובר שקרים לא יכון לנגד עיני; כת מספרי לשון הרע, דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, צדיק אתה ה' לא יגור במגורך רע" (סוטה מב., וכן סנהדרין קג.).

להמשך קריאה

האם אתה יכול לדבר לשון הרע על עצמך?

פעם נכנס יהודי ל'יחידות' אל אדמו"ר הריי"ץ, וביקש 'תיקון' לדברים מסויימים. בדברו, תיאר את מצבו הרוחני במילים קשות וחמורות. השיבו הרבי: "ודאי ידועה לך חומרת איסור לשון הרע. אסור לאדם לספר לשון הרע לא על חברו ואף לא על עצמו".

להמשך קריאה

לשון ודיבור יכול להיות טוב ויכול להיות רע

אמר רבן שמעון בן-גמליאל לטבי עבדו: לך קנה לי צידה טובה בשוק. הלך וקנה לו לשון. אמר לו: קנה לי צידה רעה בשוק. הלך וקנה לו לשון. אמר לו: איך זה? אמרתי לך לקנות דבר טוב קנית לי לשון, אמרתי לך לקנות דבר רע קנית לי לשון. אמר לו: ממנה הטוב וממנה הרע; כשהיא טובה - אין טוב ממנה, וכשהיא רעה - אין רע ממנה. ויקרא רבה

להמשך קריאה

מהיכן באים הספקות שלנו?

מטיל ספק 'עמלק' בגימטרייה מאתיים וארבעים, כמניין 'ספק'. עמלק מקרר את האדם ומטיל ספק בכל עניין שבקדושה. קליפה זו של קרירות אין לה תקנה, אלא שבירתה זוהי תקנתה. לכן על עמלק נאמר שצריכים למחותו, כי לתקנו אי-אפשר. ספר המאמרים

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות