
קצת על חסידות
ליקוט משפטים (פתגמים) קצרים של אדמו"רי חב"ד על מה זה חסידות. ומה זה חסיד, מלווה בקישוטי פוטושופ. מוכן לשיתוף. מה חסידות תובעת מאיתנו חסידות תובעת הבנה פנימית בכל עניין ודבר הבנה בעמקות הדבר החסידות חושפת את
ליקוט משפטים (פתגמים) קצרים של אדמו"רי חב"ד על מה זה חסידות. ומה זה חסיד, מלווה בקישוטי פוטושופ. מוכן לשיתוף. מה חסידות תובעת מאיתנו חסידות תובעת הבנה פנימית בכל עניין ודבר הבנה בעמקות הדבר החסידות חושפת את
עניינו של חלום הוא, שכאשר יש דבר שאינו יכול להתרחש או דבר שקשה להגיע אליו, הרי בשעת החלום הדבר אפשרי, ועצם החלום עוזר לחולם שהדבר יוכל אחר-כך להתגשם בפועל. )הצמח צדק( אדם וחלומותיו להכיר את האדם
טעם מצוות הביכורים כדי להעלות את הקב"ה על ראש שמחתנו, לזכור כי לא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", אלא מאת ה' באים אלינו כל הברכות והשפע הטוב. החינוך
דאגה לזולת כל ישראל ערבין זה לזה. לכן גם כשהיחיד קורא קריאת שמע עליו לפנות ולומר "שמע ישראל", שלא רק הוא עצמו יקבל עליו עול מלכות שמים, אלא ישפיע על כל אחד ואחד מישראל. הרב זלמן
אמר הקב"ה לישראל: בניי, כל מה שבראתי, בראתי זוגות, שמים וארץ – זוגות, חמה ולבנה – זוגות, אדם וחווה – זוגות, העולם הזה והעולם הבא – זוגות, אבל כבודי – אחד ומיוחד בעולם. מדרש רבה
נקמת ה' "לתת נקמת ה' במדין" (במדבר לא,יג). אמר משה רבינו: ריבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרים במצוות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפים אחרינו. אלא בשביל תורה שנתת לנו שונאים
קורבנות גם בבוקר וגם ובערב "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין-הערביים" גם בשעות של "בוקר" – שעות מאושרות, וגם בשעות של "בין הערביים" – שעות קשות, יש להתמיד בעבודת הקרבנות, בקירוב
לכבוש את הכעסים "כבשים בני שנה שניים ליום עולה תמיד"(במדבר כח,ג). "כבשים" – הדברים הכבושים בליבכם, הכעסים שיש לאיש על רעהו, שאותם נוהגים בני-האדם להחזיק "בני שנה" – שנה תמימה, עד ערב יום-כיפור; צריכים להקריבו "שניים
כללות הקרבנות קרבן התמיד, המסמל את כללות הקרבנות היה קרבן עולה, שהוא כליל לה'. ללמדנו: אם ברצוננו להגיע לדבקות אמיתית בקב"ה -קרבן מלשון קירוב-, עלינו לעבוד את עבודתנו בבחינת "כליל לה'", שלא על מנת לקבל פרס.
עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה, מזריח שמשו של צדיק אחר; עד שלא שקעה שמשו של משה, זרחה שמשו של יהושע. מדרש רבה
הפתגם היומי סימן למעשים ראוי לאדם לעשות לו סימן לדבר שעליו לעשות ואל יסמוך על כוח הזיכרון בלבד זה צורך חיוני בעניינים רוחניים וכן בצרכים גשמיים. פניני תורה
הפתגם היומי תניא: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם מלמד שראייה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשייה. מנחות מג,ד
לפני מתן תורה היה משה רבנו אחוז חרדה גדולה הוא חשש שלא תהיה לו קבלת עול לקבלת התורה כפי שמצטיינים במידה זו אנשים פשוטים. ספר השיחות תש"ד
מה ההבדל בין מצווה לעבירה? בקיום מצווה שמח האדם הן בשעת קיום המצווה והן לאחר מעשה. לעומת זאת, כשאדם עובר עבירה הוא נהנה בשעת המעשה ואילו לאחר עשיית העבירה אינו שמח כלל. פניני תורה החיזוק היומי
השאלה היומית – על ברית מילה בברית מילה נהוג לומר: "כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים". למה אומרים זאת רק בברית מילה? כי ממצוות המילה אי-אפשר להיפרד לעולם, ולכן מברכים את הילד שגם שאר המצוות
הכוהן נצטווה להוציא מן המזבח את אפר הקרבנות שהקריבו יום קודם לכן הדבר משמש אות וסימן שלאחר שהביא החוטא את קרבנו וחזר בתשובה אין להזכיר לו עוד את חטאיו ויש למחוק ולהשכיח את זכרם. פניני תורה
הפתגם היומי תהיו מאושרים מהרגע הזה. הרגע הזה הוא החיים שלכם
הפתגם היומי התהילה הגדולה בלחיות אינה טמונה בלא ליפול לעולם, אלא בלקום כל פעם שנופלים
משפט יומי הדרך להתחיל היא להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות
כבוד שמים אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי" תהילים לט כל עוד מעשיו של הרשע הם "לנגדי" מופנים נגדי באורח אישי אשים מחסום לפי, אבל כשהדבר נוגע לכבוד שמים אסור לאדם להיות עניו וסבלן ואסור לו
העושר הוא אליה שמנה, אבל קוץ גדול בה. מעטים הם היודעים לשלוף ולחלץ את הקוץ מן האליה. איגרות-קודש
הכסף שניתן לעשיר הוא פיקדון בידו לתיתו לעניים. העשיר הוא האפוטרופוס של הקב"ה לחלקו בין העניים והנצרכים השונים. מעשה רוקח
התורה אומרת "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך" גדולה גמילות- חסדים מן הצדקה, שבגמילות-חסדים העני הוא "עמך" הוא מרגיש שווה בשווה עם המלווה, שלא כבצדקה שהעני מרגיש נחות ומבוייש. פניני תורה
תחילה וסוף דרש רב שמלאי: התורה תחילתה גמילות-חסדים וסופה גמילות-חסדים, תחילתה גמילות-חסדים, שנאמר "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", וסופה גמילות חסדים, שנאמר "ויקבור אותו בגי". סוטה יד,ד
הפתגם היומי על מצוות ציצית אמר הבעש”ט ז”ל: אפי’ מלאך מיכאל, הגדול שבמלאכים, היה נותן כל עבודתו והשגתו באלקות אפילו רק עבור מצות ציצית – אחת מד’ ציציות שיש לכל אחד מישראל” (כתר שם טוב, בהוספות