הילד עם העינים הכחולות

רונית הביטה על התינוק שאחזה בידיים שלה, הוא היה יפה, עיניו היו כחולות וגדולות, מבטו היה ממיס, זוית פיו הייתה מתקערת כשהייתה מביטה איליו, מחייך. הוא היה כל עולמה, היא ציפתה לילד הזה בכל שנות רווקותה, עליו הייתה חולמת בלילות, הוזה בימים, אבל היה לה קשה, קשה מאד. היא לא יכלה להסביר מה קשה לה, המחנק היה עומד קבוע בגרונה, מאיים כל רגע להתפרץ, היא הייתה מטפלת בו בכל האהבה, משקיעה מזמנה במסירות, וויתרה על עבודתה בשביל להיות לצידו, אפילו לא תכננה לחזור למשרד אחרי ימי החופש שקיבלה, כל חייה היא חלמה, והחלום שהתגשם עצר את חייה האחרים. **** ירון גדל והפך לנער מרשים, ציוניו היו טובים ואפילו טובים מאד, הוא הצטיין בכל תחום אפשרי, משיעורי מתמטיקה ועד בחירתו לקפטן הכדורסל של…

להמשך קריאה
היהלום עם העינים הירוקות
ראיה רואים

היהלום עם העינים הירוקות

הוא הסתכל לה בעיניים. הן היו ירוקות ומאירות. היא הקרינה טוב לב, הייתה נראית מיוחדת. החיוך והאושר זרחו מהפנים שלה. הוא התאהב. **** השם שלה רימז על מה שהיא, היא התגאתה בשם הזה, להמון אנשים היה נשמע מוזר השם שלה לבת, אבל היא הייתה מרוצה מהשם שלה, וככה היא הרגישה. יהלום. היא חיפשה בחור רציני, אינטלגנטי, עם לב טוב, שיבין אותה, שיכיל אותה. היא אמנם הייתה צעירה, בס"ה בת 25. אבל היא רצתה להתמסד, וכמה שיותר מהר להתחיל חיי זוגיות ומשפחה. תמיד דמיינה עצמה כבעלת חיי זוגיות ואהבה יציבים. הייתה מציירת לעצמה את החיים בוורוד, את האהבה צבעה בצבעים עדינים ויפים, כמה היא רצתה את המושלם. **** והוא אהב אותה, אהב את האישיות שלה, את היופי שלה הקורן, היה בטוח ברצונו ללכת…

להמשך קריאה

כל מה שאני ארצה אתה תביא לי?

-כל מה שאני ארצה אתה תביא לי? -כן מותק, כל מה שתרצי ואוכל להשיג אביא לך. ככה הייתה מתנהלת שיחת הלילה שלהם לפני שהם היו נרדמים. הוא היה מתקלח, היא כבר הייתה אחרי. מחכה לו ערה במיטה, אף פעם לא הייתה נרדמת לפניו. תמיד היא חיכתה לו. והוא היה מגיע, נשכב לצידה, ומתחיל הכל מחדש. 'תקשיבי, את מוצאת חן בעיניי. אני ממש רוצה אותך'. והיא הייתה מסתכלת בעיניים שלו ובוחרת את התשובה, לרוב היא הייתה תשובה מתגרה: 'כמה אתה רוצה אותי?' מחייכת.. 'כמה אתה מוכן להשקיע כדי שאהיה שלך.?' הכל! הוא היה עונה. **** לא תמיד הם היו ככה. כשהכיר אותה היא הייתה מסתכלת עליו בהתנשאות, רצתה אותו אולי רק בתור ידיד, ותו לא. הוא ראה בה משהו אחר, הוא אמנם ידע…

להמשך קריאה

הקשר שלו עם אשתו, אילנה, היה מלווה בעליות וירידות

הוא הביט על עצמו במראה. ראה מולו גבר מקריח, מגולח, מטופח, כרס קטנה, עדיין לא נראה מבוגר לגמרי. הוא היה בן 49, בעוד שנה חוגג את שנתו החמישים, הוא קירב מבט אל הראי, בוחן את עצמו בדקדוק, הוא חייך ומיד מחק את החיוך, הוא לא הרגיש בצורך האמיתי לחייך, הוא לא היה מאושר. [sociallocker id="2635"] הקשר שלו עם אשתו, אילנה, היה מלווה בעליות וירידות, הם חיו לכאורה בסדר, הילדים נולדו, הם טיפחו אותם בהמון חן ואהבה, עבדו קשה לממש את חלומם להיות מסודרים, השנים עברו, אירועים, חגיגות, שמחות, וגם עצב לפעמים. הם היו זוג לדוגמא כלפי חוץ, אך שתיהם ידעו בסתר ליבם, האהבה הזו היא לא אמיתית. הוא כן אהב אותה למראית עין וגם ככה חשב כל השנים, וגם היא היה נראה…

להמשך קריאה

מלי הייתה יפה ומלאה בבטחון עצמי

מצד אחד היא הייתה יפה ומלאה בבטחון עצמי, כולם רצו להיות בקרבתה, כריזמטית, יודעת להתבטא, להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון. מצד שני, מלי הייתה בודדה. כן, זה נשמע מוזר אבל הייתה לה סיבה. חייה היו לא משעממים, היא הייתה עסוקה רוב היום, בסיום כל יום, אחרי העבודה, היא הייתה יושבת ומתפנית להודעות שקיבלה במהלך היום, אלה ששלחו לה בוקר טוב קיבלו הודעה חוזרת של ערב טוב. בפייסבוק היא עברה על הפיד בפיזור נפש, מאשרת בקשות, נכנסת לאינבוקס ומנענעת בראשה בפליאה על כל ההצעות המוזרות שחיכו לה שם, מנתקת את המחשב, נכנסת להתקלח, יוצאת, נכנסת שוב להודעות בנייד, מחליטה איפה יהיה לה נחמד יותר, מתלבשת מתארגנת, ויוצאת. לא היה מועדון אחד בעיר שמנע ממנה להכנס איליו שלא נדבר על רוב המקומות ששם קיבלה…

להמשך קריאה

דני היה יתום

עץ התפוחים של סבא היה הבית שלו. הבית היה בית כמשמעו, מקום חם איליו מחכים להגיע כל היום, מפלט משאון הרחוב מעומס העבודה, לתוך חיקה החמים של האהבה. והאהבה שלו הייתה לעץ, את התפוחים דמיין כילדיו של העץ, תמיד יהיו בוגרים יותר ותמיד פחות, את הענפים הוא ראה כזרועותיו המחבקות של העץ. ושם בין הזרועות הוא היה יושב אחרי שסיים את שיעוריו, זורק פירורי לחם למטה לציפורים, מנסה להביט אל השמש בלי לעצום עיניים, ומריח את העלים בימים של גשם מכורבל במעילו. **** דני היה יתום. יתום מהסוג שמכירים וזוכרים את ההורים ברגע שנעצמות העיניים. השנה בה נפטרו הוריו הייתה קשה מכל. תאבונו ירד פלאים, הוא לא הסכים לשמוע בקולו של אף אחד, חוץ מדודתו. בבית הספר הוא היה יושב בשיעורים, עסוק…

להמשך קריאה

אליקו ושונית ברחוב העתיד

ואז הוא ראה אותה. זה היה בשעת צהריים מקסימה, השמש זרחה באמצע הרקיע, מחממת, לא יוקדת בעוז. משבי רוח עדינים מילאו את הרחוב השקט, הקולות היחידים ששמע בראשו היו קולות העלים המתגלגלים בצידי המדרכות. היא ישבה בתחנת האוטובוס, הוא לא ראה את פניה בתחילה, ראשה היה קבור במסך. אך ברגע הראשון שהיא שמעה את הילוכו היא הרימה את עיניה, הביטה בו לרגע קט, והורידה אותן שוב. **** לא, הוא לא מיהר לשום מקום כרגע, הוא לא רצה גם כלום הרגע, העולם בשבילו נעצר לרגע, המחשבות התרוקנו מראשו , הוא חיפש מילה ואפילו קטנה לומר, וכלום. קפא על עומדו כמו נציב מלח בסדום, כמו פסל שניצב על עומדו 2000 שנה בטיבט הרחוקה. ואז הוא הלך. **** כמה שנים לאחר מכן, פגש אליקו במקרה…

להמשך קריאה
רוני היה גבר פשוט, איש עבודה,
אבא יושן עם בנו

רוני היה גבר פשוט, איש עבודה,

את רוני היא הכירה בדיוק בתקופה שלכל הדודות נמאס לשאול אותה מתי ה"בקרוב אצלך" יתממש אצלה. רוני היה גבר פשוט, איש עבודה, לא חכם במיוחד ולא משכיל, אבל ליבו היה לב זהב וחיוכו היה גדול. כשהיא ביקרה בדירתו בפעם הראשונה היא הופתעה מרמת הנקיון והסדר ששלטו בבית, היא הסתכלה עליו ואמרה לו "נראה לי שאיתך אהיה מאושרת". היא ידעה להביט בנפש אדם, קראה בקלות את מחשבותיו והלך רוחו, כבר אז היא ידעה שאם הוא ככה מסודר גם נפשו כנראה מסודרת, שמה לב לסדר של הספרים בספרייה הקטנה, לעציץ שעמד בפינת הסלון ירוק ורענן, לכלים שלא היו בכיור והייתה מרוצה מהחלטתה. כזה שותף אני רוצה בחיי. **** במהלך השנים הקשר שלהם ידע מורדות ועליות כרגיל, הוא אהב אותה והיא אותו עד שזה התחיל…

להמשך קריאה

נורית ילדה תמימה

נורית הייתה ילדה תמימה, כזאת שאף פעם לא היה לה ספק לגבי הדברים שנאמרו לה שהם נכונים. זהובת שיער ואדומת שפתיים, שיערה היה גולש ועל אפה היו ניצבים תדיר נמשים קטנטנים שזהרו בשמש, עיניה היו ירוקות וגדולות בעלות הבעה ישירה ותמימה. אמא שלה הייתה אשה חמה ואוהבת שהכירה בתמימותה של ביתה, הגנה עליה כשעשתה טעויות בבית הספר, ותמיד עמדה לימינה תומכת חובקת ואוהבת. כשבגרה נורית, אמה דאגה לגורל ביתה בעולם האכזר בחוץ וכרגיל רצתה בכל מאודה להגן עליה, ובזמן שהיו יושבות יחד לקפה של בוקר שבת ומדברות על דא ועל הא ,הייתה מעלה את נושא הגברים שוב ושוב. "תיזהרי תמיד מגברים. שקרנים הם ונכלוליים, הם יביאו אותך למקומות שלא תרצי להגיע ואז יזרקו אותך אל פח הבכי והעצבות" הייתה חוזרת ואומרת לה…

להמשך קריאה

זה סיפור על ילד

זה סיפור על ילד. ילד טוב שמעולם לא הרביץ, מעולם לא רב עם אף אחד, תמיד ויתר גם כשלא היה צריך, ילד ביישן, ילד שותק. הוא היה ילד טוב במונחים של אנשים, אבל הוא הסתכל על עצמו לא במונחים של טוב, הוא רצה לפעמים לצעוק, להגיב, לקלל, להוציא לפעמים את הכעס שחש כלפי החברה, כלפי ההורים, לפעמים כלפי האחים שהציקו , ואולי גם כלפי המורה לחשבון שהיה נותן תמיד תרגילים קשים, הוא היה מקנא בחברים שלו שידעו מידי פעם להתחצף ולהביע את דעתם, לא! מבחינתו הוא לא היה ילד טוב, היה לו רע! ומאד. **** כשגדל והייתה לו את החברה הראשונה, הוא היה מאושר, הוא ראה עצמו כנורמלי, כשווה בין שווים. הנה, למרות שאין לי בטחון עצמי בכלל, יש בנות שרוצות אותי,…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות