איך לקרב? מתוך היום יום כו באדר

בשלשה כלי שרת - אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל - צריכים צעירים בני תורה לגשת לעבוד בכרם ה' צבאות, לקרב לב אחיהם לקיום מצות מעשיות וקביעות עתים לתורה - מבלי התחשב עם מחלת המפלגות. והאמת הגמור הוא, אשר לב ישראל הוא מעין מקור מים חיים, וברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינן חוזרות ריקם. מתוך היום יום כו באדר היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד, הינו חוברת בו פתגמים מתורת החסידות. הליקוט נערך על ידי הרבי מילובבאיטש . הלוח מחולק לימי השנה, כאשר בכל יום מופיע השיעורים היומיים הנלמדים באותו יום, וכן פתגם חסידי מתורתו של אדמו"ר הריי"צ, אותו לומדים רבבות אנ"ש חסידי חב"ד ברחבי תבל

להמשך קריאה

"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מרשית שנה ועד אחרית שנה"

האור החדש של השנה החדשה על ארץ ישראל נכתב בתורה: "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מרשית שנה ועד אחרית שנה". שואל אדמו"ר הזקן: לכאורה היה צריך להיות כתוב: ' עיני ה' אלוקיך בה לעולם ועד'. ולמה כתוב 'מרשית שנה ועד אחרית שנה'- שאז אין האור מאיר ברצף? ומסביר, כי ישנו אור המחיה ומקיים את העולם, אשר מתחדש בכל שנה ושנה. בערב ראש השנה מסתלק האור לשורשו, ואח"כ על ידי תפילות ותקיעת שופר נמשך אור חדש עליון יותר,שלא האיר עדיין מימי עולם (לכן כתוב בפסוק 'רשית' (ולא ראשית)- חסר א', שזהו רמז להסתלקות האור לשורשו). גילויו של אור חדש זה מן ההסתר, תלוי במעשינו, זכויותינו ותשובתנו בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. שנזכה, עם תקיעת השופר בראש השנה הקרוב, לראות בעיני בשר את…

להמשך קריאה

הכלי לברכה

כל אחד מישראל הוא כלי לקבלת ברכות השי"ת ברוחניות ובגשמיות וכשהכלי נקי טהור ומצוחצח הוא מרבה את המשכת האור לתוכו.

להמשך קריאה

מהי התבוננות?

מהי התבוננות? אדם צריך להתבונן מה הוא יכול להיות, מה הוא מוכרח להיות, ומה הוא בהווה. זוהי התבוננות! אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש

להמשך קריאה

פעולה ולא אנחה

מה עשית היום כדי לזרז את הגאולה? הגאולה כבר הייתה יכולה לבוא לפני שנים רבות מאוד, כמו שאמר רב "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". הרי שכבר בזמן האמוראים הייתה קיימת אפשרות להביא את הגאולה, והעובדה שהמשיח לא בא אינה אלא משום "עוונותינו שרבו". על-אחת-כמה-וכמה בימינו, לאחר ריבוי התורה והמצוות ומסירות-הנפש של כל הדורות שחיו מאז, ודאי שקל הרבה יותר להביא את הגאולה. הכל תלוי בך: יסוד בסיסי באמונת הגאולה הוא ההכרה, כי כל אחד ואחד יכול לזרז את הגאולה. איננו צריכים רק להסתפק באמונה במשיח ובציפייה לבואו, אלא מחובתנו לעשות פעולות של תורה ומצוות המזרזות את בואו. זה אחד ההסברים לכך שהקב"ה לא גילה לנו את זמן הגאולה, כדי שלא נרגיש שהעניין כבר סגור וחתום, אלא שכל אחד ואחד…

להמשך קריאה

יהי רצון לראש השנה

מגוון סגולות לראש השנה: את השולחן של ראש השנה עורכים לפני הצהרים, סגולה שלא יבואו צרות לבית הזה כל אותה שנה. ״תערוך לפני שולחן נגד צוררי״, כלומר, לערוך את השולחן ביום רביעי בבוקר, שיהיה מוכן בצהרים. לפני הדלקת נרות החג - לתת צדקה 18 שקלים. צדקה תציל ממוות, זה פדיון נפש. סגולה גדולה לקנות סכין חדשה בערב ראש השנה ולחתוך בה את החלה של ראש השנה, סגולה לפרנסה בשפע כל השנה (לא לשכוח לטבול את הסכין לפני השימוש) אופים חלה - למה? מפני שחוה אימנו בראש השנה קלקלה את עיסתו של עולם. בהפרשת החלה את מכפרת על חטא חוה. החלה של ערב ראש השנה סגולה שתהיה עגולה, לא קלועה, שתהיה שנה חלקה, בלי שומשום. מסוכן חלום לא טוב בשני הלילות של ראש…

להמשך קריאה

סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט

לספר איזה סיפור מהבעל שם טוב, הוא סגולה גדולה לפרנסה סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט הבעש״ט עשה פעם סוכה לחג הסוכות עם כמה ספקות ביחס לכשרותה וקראו לרב העיר לעיין בה אם כשרה היא. הרב עיין ולא אמר דבר משום שראה הרבה ספקות שיש בה, אבל לא הרהיב עוז לומר כשר או להפך. הבעש״ט הניח את ידו על השולחן שעמד בסוכה והראה לרב העיר פתקא ובה כתוב ״הסוכה של מורנו הבעש״ט כשרה״ וחתום בה המלאך מט״ט, שר הפנים. ------ למעט בחומרות ולהרבות בזכות לכאורה כל יהודי וכל שכן צדיק צריך לעשות מצוה במירב החומרה וההידור. אך יש צדיקים גדולים שעושים דוקא את המינימום על גבול הכשרות כדי ללמד זכות על היהודים הפשוטים. הבעש״ט מעלה במעשהו את כל הסוכות המפוקפקות שבעולם. הרבי מליובאוויטש אמר…

להמשך קריאה

רחמים בלי גבול

"אל יתפלל אדם בעבור זכויותיו, כי אולי זכויותיו מועטות. מוטב להתפלל לרחמי ה', כי רחמיו וחסדיו אין להם גבול."

להמשך קריאה

מכיפור לסוכות

אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת (ויקרא רבה פרשה ל, יב) בחג הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש- השנה ויום- הכיפורים. בימים הנוראים חושף כל יהודי את פנימיות נשמתו, את הנקודה היהודית העמוקה השווה אצל כולם ומשותפת לכולם. אחדות זו מרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות הקיימים בין יהודי ליהודי. בחג הסוכות מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות הבאה לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים, כאשר כל אחד מארבעת המינים מייצג סוג אחר של יהודים בעם ישראל: אתרוג – בעלי תורה ומעשים טובים. לולב – בעלי תורה בלבד. הדס – בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד. ערבה – כאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות. למרות כל ההבדלים והחלוקות בין הסוגים השונים נקשרים כולם אגודה אחת, למצווה…

להמשך קריאה

להפוך את ה"עראי" ל"קבע"

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה). אמנם, הנהגת האדם בסוכה, צריכה להיות באופן של קבע: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים . . מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה" (סוכה כח, ב). כלומר, הסוכה מצד עצמה צריכה להיות באופן של "עראי", אמנם על-ידי שהאדם יושב בתוכה באופן של קביעות הרי היא נעשית ל"קבע". ומכך ניתן ללמוד לכללות הנהגת האדם בעולם: (א) גשמיות העולם מצד עצמה, אין בה כל חשיבות – היא רק דבר "עראי" וטפל. ועבודת האדם היא, לעשות ממנה "קבע" – להשתמש בדברים הגשמיים עבור ענייני קדושה, וכך לעשות מהם…

להמשך קריאה

מבחנו של ה"מצטער" מן הסוכה

איתא בגמרא (ע"ז ג, א) "אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה . . מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה . . מיד כל אחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא". ולכאורה דברי הגמרא דורשים ביאור: מכיון שהקב"ה "מקדיר עליהם חמה", הרי הם בגדר "מצטער" ופטורים מן הסוכה – ומה בדיקה יש בזה להוכיח על יחסם לתורה ומצוות?! אך יש לבאר: השימוש בסוכה צריך להיות באופן שכל ענייני ועשיות האדם: אכילה, שתיה, שינה וטיול, צריך לעשותם בסוכה ("תשבו כעין תדורו"). ולמרות זאת, נקראת הסוכה בשם "דירת עראי". וכן הוא בכללות עבודת האדם: דגם כשמתעסק בענייני העולם (אכילה, שתיה, שינה וטיול) – על…

להמשך קריאה

שמחה,שמחה שמחה!!!

"ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" (ישעיה יב,ג)במשך כל השנה היו מנסכים בבית המקדש יין על גבי המזבח בעת הקרבת הקורבנות. בחג הסוכות היה נוסף לניסוך היין גם ניסוך מים על גבי המזבח (מים מנקבת השילוח). ניסוך מים זה היה מלווה בשירה וריקודים ובשמחה גדולה ונקרא "שמחת בית השואבה". במשך שבוע החג היו חוגגים ורוקדים כל היום וכל הלילה, ועל כך נאמר בגמרא: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו" (סוכה נא,ב). עניינה של שמחה הוא – השתחררות ממגבלות. לכן אדם השרוי בשמחה אמיתית עושה דברים שהם למעלה ממדידת והגבלת שכלו. מוסבר על כן, שכדי שתהיה עבודת ה' בשמחה צריך להיות מקורה בקבלת עול, שכן כאשר העבודה נובעת מהבנתו והשגתו של האדם, הריהי עניין מוגבל, ואין אפשרות שתיווצר על…

להמשך קריאה

ביום כיפורים תלבשי לבן

ביום כיפורים תלבשי לבן.... מצות היום של ראש השנה היא- תקיעת שופר, ואילו הנקודה של יום הכיפורים היא- עבודת הכהן הגדול, ובעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים- שני סוגים: חלק מהעבודה עושה הכהן בבגדי זהב (העבודה של העזרה ושל ההיכל) וחלק בבגדי לבן (העבודה שבקודש הקודשים). בחסידות מוסבר כי חורבן בית המקדש היה רק לגבי הבית הגשמי, ואילו בית המקדש הרוחני שנמצא בכל יהודי פנימה, בנשמתו, נשאר תמיד בשלמותו. בבית מקדש רוחני זה ישנה אותה חלוקה של זמני השנה, ובבוא יום הכיפורים, צריך כל יהודי, שהוא ה"כהן גדול" בבית המקדש שלו, לעשות כל העבודות, מבלי לסמוך על מישהו אחר. ובעבודה זו יש גם שני סוגים- עבודות בקדשי קדשים בבגדי לבן, ושאר העבודות בבגדי זהב. בגדי זהב- לפי שבקדושה צריכים להשתמש בדברים היפים והטובים…

להמשך קריאה

בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית

על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הלך ברחוב ופגש יהודי, שהיה ידוע כחוטא גדול. בירכו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו: אני מקנא בך! - בי? מקנא? במה? אחז הצדיק בידו של האיש ולחש באוזנו: רבותינו אמרו שהעושה תשובה מאהבה זדונות נהפכות לו לזכויות. תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה, וכל חטאיך יהפכו למצוות?! אין ספק שיהיו רבות יותר משלי, ולכן אני מקנא בך.יאללה חברים, להפוך את המינוס לפלוס!

להמשך קריאה

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש

רוצה גשמיות? בוא אל הקודש תיכף ליציאת הכהן־גדול מקודש הקדשים ביום הכיפורים, היה מתפלל "תפילה קצרה", ותוכנה – בקשה עבור עניניהם הגשמיים של ישראל, פרנסה בהרחבה וכו'. ולכאורה – הלא כניסתו לקודש הקדשים, היתה באופן הכי נעלה והכי מקודש, והוא דבר פלא שתפילה זו אודות ענייניהם הגשמיים של ישראל, היתה דוקא תיכף לאחר יציאתו מן הקודש? ויש לבאר, דבזה היא ההוראה – שאצל איש ישראל הרי גם ענייניו הגשמיים קשורים אל המקודש ביותר; דבשאר עמי הארץ פרנסתם תלויה בעבודתם והתעסקותם בה, ואילו אצל ישראל תלויה הפרנסה בקיום התורה ומצוות – "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי גשמיכם בעתם". כי גם ענייניו הגשמיים של היהודי באים מאת הקב"ה באופן 'ישיר', בלא תלות בדרכי הטבע. ולכן, אל יחשוב אדם שבאם 'יבוא אל הקודש' שעה…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות