Author: מזון רוחני

בספר הזוהר מוסבר שהגילוי ד"וירא אליו ה'" לאחרי וע"י מצוות מילה הוא באופן נעלה יותר לגבי הגילוי ד"וירא ה' אל אברם" (בפרשת לך לך) לפני המילה – ובשתים: א) דרגת האלוקות – בפ' 'וירא' נעלית יותר.

נס היהודי  כאשר הקב"ה מבשר לאברהם שעתיד להיוולד לו גם יצחק, אומר אברהם: "לו ישמעאל יחיה לפניך". כלומר, אברהם הסתפק בכך שישמעאל ילך בדרכיו. הקב"ה לא קיבל זאת ואמר "ביצחק (דווקא) יקרא לך זרע". המדרש מתאר

"אני חושב.." הנפש שלנו היא רוחנית ומופשטת ואינה יכולה להתגלות בעולם 'עירומה' כפי שהיא. לצורך התגלותה היא נאלצת 'להתלבש' בלבוש ששייך לעולם. בחסידות מוסבר באריכות כי לבושי הנפש הם שלושה: מחשבה, דיבור ומעשה. המחשבה היא לבוש

פרשת השבוע שלמדנו בשבוע שעבר מסתיימת בציווי ובקיום ברית המילה שעשה אברהם אבינו לעצמו, ולברית שנכרתת בין הקב"ה לאברהם אבינו ולזרעו (אנחנו) עד עולם לגבי ארץ ישראל. פרשת השבוע פותחת מיד לאחר קיום ברית המילה בהתגלות

בס"ד בכח השמחה! השבוע נתחיל בסיפור על הבעל שם-טוב, שקשור לזמן זה בו כבר מתפללים על הגשמים. סיפור שיפתח לנו את השבוע בשמחה ובברכה הבעל שם-טוב הגיע פעם לישוב יהודי שתושביו התפרנסו מעבודת אדמה. היה זה

 מחר, ז' מר-חשוון, מתחילים להוסיף בתפילת עמידה בקשה מהקב"ה שייתן ברכה בגשמים: "ותן טל ומטר לברכה".  בחסידות מבואר ההבדל בין ימות הקיץ לבין ימות החורף והקשר ביניהם לעבודת ה':  בקיץ עולה 'טל' מן הארץ ומשקה את

בפרשת לך לך" מופיעה הבטחת ארץ- ישראל לזרעו של אברהם אבינו: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"  צירוף המילים 'ארץ- ישראל' נושא בו לכאורה ניגוד. 'ארץ' – מבטאת ארציות וגשמיות; 'ישראל' – הוא שמו הנעלה של העם

היהודי הראשון " ויאמר ה' אל אברם לך- לך…" השבוע, ב"ה, מתחילים לחיות עם אברהם אבינו. חז"ל מספרים על אברהם אבינו, שכבר בגיל 3 "הכיר את בוראו" ואח"כ התמסר להפצת האמונה בבורא העולם. אולם התורה מדלגת

בחסידות מוסבר שהמבול בימי נח לא היה רק עונש, אלא גם פעל פעולה של טהרה בעולם והיו לו גם השלכות חיוביות. דבר זה נרמז בירידת המבול 40 יום, מספר המרמז על מקווה, בו חייבים להיות לפחות

השבוע יצאנו מקדושת חגי תשרי, וממשיכים להתקדם לחיי השגרה והיום יום של חודש מר חשון וימי החורף. במקביל, בשעה טובה ומוצלחת ציינו השבת, "שבת בראשית", לימוד חדש של חמשת חומשי תורה, פרשה לכל שבוע. השבוע הזה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל. אחד ההסברים לכך הוא המעלות המיוחדות שבמצוות הישיבה בסוכה: –