תמיד תמשיך להתקדם קדימה

אם אינך יכול לעוף, רוץ. אם אינך יכול לרוץ, לך. אם אינך יכול ללכת, זחל. אבל לא משנה מה תעשה, תמיד תמשיך להתקדם קדימה הרשמו לעמוד  "מתוק מדבש" בפייסבוק לקרוא דיברי תורה יומיים קצרים https://www.facebook.com/pninim.matok

להמשך קריאה
היום השישי בסוכות
שמחה מרחיבה דעתו

היום השישי בסוכות

התגלות עניני ראש השנה ביום הששי בשבוע – בחג הסוכות נאמר "בכסה ליום חגינו", ומפרש כ"ק אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה "שבתחלת ליל ר"ה הוא זמן הסתלקות החיות כללי של שנה שעברה, ובראש השנה על ידי התפלות והתקיעות הוא מתחדש חיות כללי אחר ומתעלה בעילוי אחר עילוי . . עד שמזה נמשך "ליום חגינו" הוא חג הסוכות, שהוא "זמן שמחתנו" התגלות השמחה" (דרושים לר"ה, נד, ג-ד). והיינו, שהשמחה בחג הסוכות הוא מצד שאז מתגלים הענינים שנפעלו בראש השנה, שהיו אז "במכסה והעלם", ו"בחג הסוכות מתגלין ממש" (סידור עם דא"ח, שער ר"ה רלה, ב). וענין זה, שהשמחה באה מגילוי ענין שהי' מכוסה ונעלם לפני זה, מצינו בהדגשה יתירה בענין שמחת בית השואבה, "ושאבתם מים בששון", שהרי שאיבת מים מן המים עניינה לגלות את מה…

להמשך קריאה

הלכות וסגולות סוכות

״בסוכות תשבו שבעת ימים...״ כמה רגעים על אחד החגים החשובים ביותר לעם ישראל אז למי ששכח למה קוראים ״לחג סוכות״ בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות ״חג הסוכות״? הכל נמצא כאן אז קודם כל ״לחג הסוכות״ קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך ״סוכה״ כפי שנאמר "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא) מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו ישיבה בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר ״חג סוכות״ מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים סוכות הוא ״חג מקראי״ הנחוג במשך שבעה ימים בחג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים. ״ולקחתם לכם ביום הראשון…

להמשך קריאה

י' שבט: ההילולא של הרבי הריי"צ (יוסף יצחק)

י' שבט יום ההילולא של הרבי הריי"צ (יוסף יצחק), האדמו"ר הקודם של חב"ד. בספר "התניא" מבואר שביום ההילולא של צדיק, כל מעשיו תורתו ועבודתו – מתעלים למעלה, ומשום כך מאירים ומתגלים גם למטה – ופועלים ישועות בקרב הארץ.  עיקר פעולתו ועבודתו של האדמו"ר הריי"צ היה הפצת מעיינות החסידות. בתחילה פעל תחת ונגד שלטון העריצות ברוסיה הקומוניסטית בחיזוק היהדות והיהודים שם, אח"כ בעשר שנותיו האחרונות פעל בארה"ב – אל מול תופעת ההתבוללות שאפיינה את התקופה שאחרי השואה. הוא התחיל מפעל עצום של שליחות, ובתי חב"ד בכל מקום בו חיים יהודים – לחזקם שם.  ביום זה ניתן לכל אחד מאתנו הכוח והזכות להמשיך את פעולותיו אלו בעולם, בראש ובראשונה ע"י הוספה בלימוד תורה בכלל, בתורת החסידות בפרט, ובהפצת מעיינות החסידות... (כולם מוזמנים להוסיף היום…

להמשך קריאה

טור לחנוכה – הרב שלמה אבינר

מזל שיהודה המכבי לא שאל פוליטיקאים, שאז היו אומרים לו שיש להתחשב בלחצים בינלאומיים אפשריים בקונסטלציה הכוללת, והוא היה יושב ושוקל ושוקל. מזל שלא שאל יותר מדי אסטרטגים ומומחים צבאיים, אחרת היו אומרים לו שאין סיכוי ל"חלשים נגד גיבורים", ושוברים את רוחו. מזל שהוא לא שאל סטטיסטיקאים, כי היו מגלים לו את הסוד שאנו "מעטים מול מרובים", והיה נבהל מהשד הדמוגרפי. הוא גם לא שאל יותר מדי ראשי ישיבות, כי אז היו אוסרים לגרום ביטול תורה לתלמידי ישיבות העוסקים בתורה, ואז לא היו נמסרים "זדים ביד עוסקי תורתך". גם רבנים הוא לא שאל יותר מדי, כי אז היו אומרים לו כביכול מפי הגבורה, שאסור להתגרות באומות העולם, ואין סומכים על הנס, בייחוד איפה ששכיחא היזקא וכולי וכולי. אף הומניסטים הוא לא שאל…

להמשך קריאה

יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – ביאור לחנוכה על ההלל

אם נתבונן בפסוקי ההלל שאנו גומרים בכל יום מימות חג החנוכה, נלמד דבר עצום. במזמור קי"ח אומר דוד המלך: "יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." "יֹאמַר" הוא לשון יחיד. לאחר מכן דוד המלך אומר: "יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." "יֹאמְרוּ" הוא לשון רבים. ובפסוק הרביעי הוא אומר: "יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ." גם כאן "יֹאמְרוּ" לשון רבים. א) למה בתחילת הפסוק דוד המלך כתב "יֹאמַר" בלשון יחיד, ולאחר מכן כתב בלשון רבים "יֹאמְרוּ"? ב) בדרך כלל, הכהנים מקדימים את ישראל בכל דבר שבקדושה. למשל, בעלייה לספר תורה, קודם כל עולה כהן, אחריו לוי, ואחריו ישראל. מדוע כאן בפסוקים דוד המלך כתב קודם כל "יִשְׂרָאֵל" ולאחר מכן "בֵית אַהֲרֹן" שהם הכהנים? אם עם ישראל עומדים כאיש אחד בלב אחד…

להמשך קריאה

דע! מה למעלה? – ממך.

כתבו בעלי החסידות וגם רבינו חיים מוולוז'ין: דע! מה למעלה? - ממך. כלומר כל מה שנעשה בעולמות העליונים והתחתונים, כל זה נתון בשליטתו של האדם. כאשר האדם עושה מצווה, הרי הוא מקיים את כל העולמות כולם, וחס וחלילה כאשר אדם עובר עבירה, הרי הוא מחריב את כל העולמות כולם. לכן אם האדם ידע שמה שלמעלה זה ממנו. ממילא לא יבוא לידי עבירה. מכיוון שלא יחפוץ לקלקל את כל העולמות כולם יחד עם עצמו.(ע"פ הרב אורי שרקי)

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות