פתגמים קצרים חסידיים לחודש תמוז | אמרות וציטוטים דברי תורה לתמוז מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש תמוז, מסודר לפי ימי החודש א' תמוז (7.3) ב' דראש חודש תמוז ארבע על ארבע בציוויו של ה' למשה על הכנת הפרה האדומה מוזכרים ארבעה פרטים: 1."פָרָה אֲדֻמָּה", 2."תְּמִימָה", 3."אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם", 4."אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (במדבר יט, ב). המדרש מוצא הקבלה מעניינת לכל אחד מפרטים אלו לארבע הגלויות בהם השתעבדו עם ישראל: 1. מצרים ובבל, 2.מדי, 3.יון, 4. גלות רביעית. הפעולות הנעשות בפרה האדומה, שהן: הוצאתה מחוץ למחנה, שחיטתה, שריפתה – כולל עורה ובשרה על ידי אלעזר הכהן, פעולות אלו מקבילות לנקמה שיעשה ה' בגויים ששעבדו את ישראל בעת הגלות. בגויים אלו ינקום ה' בזמן הגאולה הקרובה. (ע"פ ילקוט שמעוני רמז תשנ"ט) ב' תמוז (7.4) הפרה העשירית כאמור, (בפתגם של יום שבת) נעשו במשך השנים תשע פרות…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש סיון | אמרות וציטוטים דברי תורה לסיוון מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש סיוון מסודרים לפי ימים א' סיון (6.3) – ראש חודש סיוון - ארבעים וחמישה ימים לעומר הכנה מאוחדת את ספירת העומר אנו סופרים לקראת חג השבועות, כפי שספרו ישראל מיציאתם ממצרים עד ליום קבלת התורה. כשם שההכנה למתן תורה היתה על ידי אחדותם של כל ישראל, כפי שמתארת התורה שישראל עמדו כולם מאוחדים מול הר סיני לקבלת התורה "כאיש אחד בלב אחד", כך עלינו להתכונן למתן תורה על ידי הוספה באחדות ישראל. אחדות זו שלנו תביא גם אותנו במהרה למעמד מרומם ביותר, שהוא ההמשך והשלמות של מתן תורה – הוא גילוי תורתו של משיח בגאולה השלמה בקרוב. (ע"פ התוועדויות תשמ"ו כרך ג עמ' 163) א' סיון (5.22) – ראש חודש סיוון ארבעים וחמישה ימים לעומר שלוש כפול שלוש…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אייר | אמרות וציטוטים דברי תורה לאייר מסודר לפי ימים החודש

דברי תורה קצרים לחודש אייר מסודרים לפי ימים   אייר - רפואה ישנן כמה סוגי הנהגות שבהם מנהיג הקדוש ברוך הוא את העולם: חודש אדר – מסמל את הנהגת ה' כפי שהיא מוסתרת בדרכי הטבע, כמו נס פורים שהתרחש בדרך הטבע. חודש ניסן – מסמל הנהגה ניסית, למעלה מדרך הטבע, כמו היציאה הניסית ממצרים. אולם, חודש אייר, שמתחיל היום, שאת ראשי התיבות שלו ניתן למצוא בפסוק: "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות ט"ו, כ"ו) – חודש זה מסמל שילוב של הנהגה ניסית בתוך טבע הגוף. משמעותה של הרפואה הוא שיפור מצבו של הגוף החולה. אך ההדגשה בפסוק זה היא על כך שהרפואה מגיעה מהקדוש ברוך הוא עצמו, כלומר, רפואה ממקור מרומם ביותר, עד שהמחלה נמנעת מלכתחילה. שלימות הנהגה זו תהיה בקרוב בגאולה השלמה. (ע"פ…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש ניסן | אמרות וציטוטים לניסן מסודר לפי ימים החודש

א' ניסן (3.42) – ראש חודש ניסן חידוש עולמי בשבת זו אנו קוראים את "פרשת החודש" (מלבד פרשת השבוע – ויקרא). חז"ל אמרו: "משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו,  קבע בו ראש חודש של גאולה". פירוש הדבר הוא שכאשר בחר הקדוש ברוך הוא בבני ישראל, שהם ישלימו את המטרה האלוקית בתוך הבריאה, אזי יכול העולם להתעלות לדרגה גבוהה יותר, ולכן נקבע בו ראש חודש של גאולה. אם כן, כאשר ניכר בעולם שכל מטרת הבריאה היא בשביל עם ישראל, כדי שאנו נשתמש בחפצי העולם הזה למטרות של קדושה וקיום המצוות - אזי ניכר כבר בעולם עצמו מצב של גאולה. (ע"פ לקוטי שיחות כרך לו ע' 402) א' ניסן (4.4) ראש חודש ניסן ניסי ניסן מהותו של חודש ניסן – המתחיל היום הם ניסים. כפי שמרומז בשמו של החודש "ניסן" – מלשון נס. לכן חודש זה הוא החודש המסוגל ביותר להתגלות הגאולה השלמה, כפי שאמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" (ראש השנה יא, א). (ע"פ שיחת ש"פ צו תש"נ) ניסי ניסים של ניסן חכמינו גילו לנו שכאשר אדם רואה בחלומו מילה שמכילה את האות נ' – הרי זה סימן שנס נעשה לו. ואם ראה בחלומו מילה ובתוכה פעמיים האות נ' – ניסי ניסים נעשו לו. אם כן, שמו של החודש "ניסן",…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אדר | אמרות וציטוטים אדר מסודר לפי ימים החודש

א' אדר (2.42) יום ב' של ראש חודש אדר פנים שמחות על חודש אדר נאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה", כלומר שבכל יום מימי החודש יש להוסיף ולהרבות בשמחה יותר מן היום הקודם. כפי בשעת שמחת החתונה, ניתן לברך בשבעת הימים הסמוכים לחתונה "שבע ברכות" בברכת המזון, בתנאי שבסעודה זו ישנן "פנים חדשות", כלומר, אנשים שלא השתתפו בסעודת הנישואין. כן הדבר בנוגע לחודש אדר, כאשר נקבל החלטות טובות ונבצע אותן, נחשב כפנים חדשות, ועל ידי כך תיגרם תוספת של שמחה בכל יום ויום. (ע"פ דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב אות יג) א' אדר (2.42) יום ב' של ראש חודש אדר פנים חדשות על חודש אדר נאמר "משנכנס אדר מרבים בשמחה". כדי שהשמחה תהיה שלמה זקוקים ל"פנים חדשות". כפי שההלכה אומרת לגבי שבעת ימי…

להמשך קריאה
פתגמים קצרים חסידיים לחודש שבט | אמרות וציטוטים לחודש שבת מסודר לפי ימים
חודש שבט ראשי תיבות שיהיה בשורות טובות

פתגמים קצרים חסידיים לחודש שבט | אמרות וציטוטים לחודש שבת מסודר לפי ימים

א' שבט (1.52) ראש חודש שבט בשבעים לשון ביום ראש חודש שבט התרחש מאורע חשוב בתולדות עם ישראל: משה רבינו החל לבאר את התורה "בשבעים לשון" (בשבעים שפות). ככל האירועים שמספרת לנו התורה, גם מאורע זה אינו חד פעמי. כפי שנאמר (אסתר ט, כח) "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים - וְנַעֲשִׂים". כלומר, כאשר אנו מזכירים את המאורע שקרה בעבר, הענין מתרחש עתה שוב מחדש. אם כן, ביום זה ניתנים כוחות מיוחדים לנשיא הדור, ממשיכו של משה רבינו, וממנו לכל אנשי הדור, לבאר את התורה והיהדות ואת תורת החסידות בשפה שלהם ובסגנון שלהם, גם ליהודים שהתרחקו ואינם מבינים את לשון הקודש. הפצה זו מקרבת ומזרזת את בוא הגאולה. (ע"פ לקוטי שיחות כרך כו עמ' 413) להצליח להשפיע ביום זה תרגם משה רבינו את התורה לשבעים…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש טבת | אמרות וציטוטים לחודש טבת

א' טבת (21.72) יום ב' דראש חודש טבת. נר שביעי של חנוכה. הערב נדליק נר שמיני של חנוכה מצאנו שמן מלך המשיח נקרא בשם זה על שם שנמשח בשמן המשחה, כפי שנאמר "בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו" (תהילים פט, כא). המושג "שמן" מסמל את הדרגה הנסתרת והמרוממת ביותר שבתורה. כשם שבחג החנוכה מצאו את פך השמן שהוסתר, כך אנו יכולים כיום למצוא את דרגת ה"שמן" המוסתר בתורה, שהיא תורת החסידות. וככל שמתקרבים יותר לימות המשיח – המשוח בשמן - כך מתגלה יותר ויותר דרגה עמוקה זו של התורה. (ע"פ דבר מלכות ש"פ מקץ תשנ"ב סעיף ח)   ב' טבת (21.82) זאת חנוכה. נר שמיני של חנוכה להוסיף ולהתקדם בימי החנוכה אנו מוסיפים בכל יום נר נוסף. החל מהדלקת נר אחד ביום הראשון, ועד לשמונה…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש כסלו | אמרות וציטוטים לחודש כיסלו

א' כסלו (8.11) יום ב' של ראש חודש כסלו חודש הגאולה  ביום זה אנו מציינים את היום השני של ראש חודש כסלו. יום זה קשור במיוחד עם הגאולה, והוא מכונה "ראש חודש של גאולה". זאת מכיוון שבחודש כסלו חל  חג החנוכה – אשר בו נגאל בית המקדש השני מידיי כובשיו היוונים. בדורות האחרונים נוספו עוד כמה מועדים בחודש כסלו המסמלים גאולה. כמו י' כסלו – חג הגאולה של האדמו"ר האמצעי, רבי דובער, השני בשושלת חב"ד; ו-י"ט כסלו – חג הגאולה של רבי שניאור זלמן – בעל התניא, הראשון בשושלת חב"ד. אדמו"רים אלו נאסרו 'בעוון' הפצת חסידות, ושחרורם מהווה פריצת דרך בהפצת החסידות, שעליה קיבל הבעל שם טוב הבטחה מן השמים, שבזכותה "קאתי מר" – יבוא מלך המשיח. ועוד. (ע"פ דבר מלכות ש"פ…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש חשוון | אמרות וציטוטים לחודש מר חשון

א' מרחשון (9.10) ראש חודש מרחשון – שבת פרשת נֹח נח - מנוחה כפולה בתחילת פרשת נֹח, כתובה המילה נֹח שתי פעמים ברציפות: "אלה תולדות נֹח, נֹח איש צדיק" (בראשית ו, ט). הסיבה הפנימית לכפילות זו היא, ששמו של נח מרמז על מנוחה, ובמנוחה ישנן שתי דרגות: מנוחה לעליונים – העולמות העליונים, ומנוחה לתחתונים – בעולם הזה הגשמי. חז"ל אמרו שאותיות כפולות מרמזות על הגאולה, כן ניתן לומר שהכפלת המילה נח קשורה ומרמזת על הגאולה. (ע"פ ילקוט שמעוני פרשת לך לך, וע"פ שיחת ש"פ נח תשנ"ב) כמו יָרֵחַ לאחר סיפור המבול המופיע בפרשתנו, מבטיח ה' לנֹח שסדרי הנהגת העולם בטבע לא ישתנו: השמש תמשיך לזרוח כרגיל והירח יאיר בשמי מרום כבימים ימימה. כנאמר "וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש תשרי | אמרות וציטוטים לחודש תשרי

א' תשרי (9.9) יום א' של ראש השנה שלמות ההמלכה של ה' תוכנו הפנימי של ראש השנה הוא קבלת מלכותו של הקדוש ברוך הוא על ידי בני ישראל. כפי שנאמר בגמרא (ראש השנה טז, ב): "אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני [בראש השנה] מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם". שלמות מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם תהיה בזמן ועל ידי מלכותו של המלך המשיח. לפיכך, גם אצל המלך המשיח נדרשת קבלת מלכותו על ידי העם בהכרזת "יחי המלך", כדי שיוכל להתגלות לעיני כל ולהביא את הגאולה. ויש לעשות זאת בשמחה ובזריזות. (ע"פ שיחת ערב ר"ה תשנ"ב, ב' ניסן תשמ"ח) ב' תשרי (10.9) יום ב' של ראש השנה השירה של ימות המשיח בראש השנה נוהגים לשיר את ניגוניהם של כל אדמו"רי חב"ד, תוך הזכרת שמותיהם.…

להמשך קריאה

פתגמים קצרים חסידיים לחודש אלול | אמרות וציטוטים לחודש אלול

חרטה אלוקית ישנה התבטאות מעניינת של חז"ל כי הקדוש-ברוך-הוא מתחרט על כך שחולל את הגלות. חרטה זו אינה חרטה במובן הרגיל, שהרי אם-כן – מי מונע מהקדוש-ברוך-הוא לבטל את הגלות בכל רגע נתון?! הבעת החרטה האלוקית נועדה להחדיר בנו הכרה כי הגלות כשלעצמה הינה מצב בלתי-רצוי וזמני בלבד, ולכן אסור ליהודי לחשוב אף לרגע כי לא נורא כל-כך להישאר בה. עצמותיו צריכות לבעור ברצון להגיע מיד לגאולה הנצחית. כשחיים בהרגשה כזאת, עוזר הקדוש-ברוך-הוא להתחיל לחוות חיים של גאולה כבר בזמן הגלות. לדוגמה: זוכים לכך שגויים מסייעים לנו לקיים תורה ומצוות. (ליקוטי שיחות כרך כד עמוד 167) אינסטינקטים אלוקיים עידן הגאולה יתחלק לשתי תקופות: בתקופה הראשונה יסורו כל המכשולים והניסיונות ונוכל לקיים בשלמות את כל המצוות. בתקופה השנייה – לאחר תחיית המתים –…

להמשך קריאה

כב טבת קצרצרים | ארזים בבית השלישי | יום הדין הגדול | המשפט אחרי המוות

ארזים בבית השלישי המשכן שבנה משה רבינו במדבר, נבנה מהארזים שנטע יעקב אבינו במצרים וציווה לבניו ליטול אותם עימהם שעה שיצאו ממצרים. לעתיד לבוא, בבניין בית-המקדש השלישי – יתגלה גם המשכן. נמצא שיעקב אבינו עשה מעשה שיש לו זיקה (גם) אל הבית השלישי, שייבנה תכף ומיד ממש בגאולה השלמה. (על פי שיחות עשרה בטבת ושבת פרשת ויחי תשנ"ב, הערה 135) יום הדין הגדול כל אדם נשפט אחר מיתתו. בנוסף למשפט זה נאמר שאחר התחיה יהיה "יום דין הגדול". יתכן ויהיה זה משפט מחודש לכל אחד כפי מעשיו, אך יש אומרים שכל אדם נשפט מיד לאחר מיתתו, וביום הדין רק יופעלו העונש והנקמה. ויש אומרים, כי יום-הדין שלאחר התחייה יכוון לגויים בלבד. (תשובות וביאורים סימן י"א)

להמשך קריאה
כ טבת קצרצרים | יום הילולת הרמב"ם | זירוז הגאולה
כ טבת

כ טבת קצרצרים | יום הילולת הרמב"ם | זירוז הגאולה

לימוד מזרז "משנה תורה" לרמב"ם הוא החיבור ההלכתי היחיד שמקיף את כל מקצועות התורה, כולל אלה שמעשיים בימות המשיח בלבד. חז"ל אמרו, כי לימודן של הלכות פסוקות מזרז את הגאולה. בלימוד כל "משנה תורה" עוברים על כל ההלכות הפסוקות כולן, ובכך מזרזים וממהרים במיוחד את ביאת הגאולה. (קונטרס בענין "הלכות של תורה שבעל-פה שאינן בטלין לעולם" תשנ"ב) יום הסתלקות הרמב"ם נעים להכיר – בכוח הלימוד הגאולה כבר קיימת בעולם. כיצד נוכל להכיר בכך? – אחת הדרכים לכך היא על ידי שנתכונן לגאולה ונכין גם אחרים לגאולה באמצעות לימוד מאוחד של כל התורה כולה בספר "משנה תורה" לרמב"ם – כל אחד במסלול הלימוד המתאים לו (שלושה פרקים ליום, פרק אחד ליום, או ספר המצוות. ניתן להשיג את לוחות השיעורים היומיים בכל בית חב"ד).…

להמשך קריאה

יט טבת קצרצרים | מה לעשות כדי שמשיח יבוא כבר

לנצח, ללא יצר הרע "בעולם הזה – על ידי יצר הרע השנים מתקצרות. אבל לעתיד לבוא מאחר והיצר הרע יתבטל מן העולם לכן – 'בילע המוות לנצח ומחה השם דמעה מעל כל פנים'". (מדרש תנחומא, סוף פרשת יתרו) מה לעשות כדי שמשיח יבוא כבר הדרך הישרה להביא את הגאולה היא לימוד תורה בענייני משיח וגאולה. ביאורים אלו מצויים לרוב בדברי הנביאים, בגמרא ובמדרשים. סוגיות הגאולה מקבלות תובנה מעמיקה במיוחד בזוהר הקדוש, המוסבר בהרחבה בספרי תורת חסידות חב"ד ובמיוחד בספרי המאמרים וליקוטי שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח. לימוד זה הוא הכנה ללימוד תורתו של משיח בגאולה, עליה נאמר: "תורה חדשה מאתי תצא". (ע"פ שיחת שבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א)

להמשך קריאה

יח טבת – קצרצרים | איך לזרז את הגאולה | הבית השלישי | הנה המשיח

החלטה לזירוז הגאולה הספרים "תורה אור" ו"לקוטי-תורה" הם קיבוץ מובחר של ביאורי חסידות יסודיים מאת כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מלאדי על פרשיות התורה והמועדים. ראוי לכל אחד ללמוד אותם. לעצם ההחלטה ללמוד אותם יש משקל רוחני רב, שממהר את ביאת הגאולה בפועל ממש! (משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב) **** 'דידן נצח' (ניצחון שלנו) נוסף במשפט הספרים הר, שדה, בית אברהם אבינו כינה את מקום המקדש 'הר'. יצחק אבינו כינהו 'שדה' ויעקב אבינו כינהו 'בית'. השדה מיועדת לחרישה וזריעה, ועדיפה על הר שהנו מקום שומם. בית הוא מקום למגורי קבע ולכן נחשב יותר גם משדה. שלושה תארים אלה מקבילים לשלושת בתי המקדש: לבית השני היה יתרון מסוים על הבית הראשון. הוא היה גדול יותר והחזיק מעמד יותר זמן, ולכן הוא מדומה…

להמשך קריאה

טז’ טבת – קצרצרים | לחיות באווירה של גאולה | מתנות רבות | להתאחד ולזכות

לחיות באווירה של גאולה הלימוד על הגאולה מהווה לא רק "סגולה" להבאתה. עיקר מטרתו לגרום ללומד "לחיות" באווירה של גאולה. הבנת הדברים בשכל מפתחת מטבעה השלכות רגשיות, וכך מובילה להתנהגות בפועל – במחשבה, בדיבור ובמעשה – כיאה לתקופה זו של סף הגאולה. (משיחת שבת פרשת בלק תנש"א) **** מתנות רבות "משל למלך שקידש (ארס) אישה וכתב לה מתנות מועטות. כיוון שבא ללקחה (לשאתה לאישה) – כתב לה מתנות רבות כבעל. כך העולם הזה – אירוסין היו (בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל)... אבל לימות המשיח יהיו נישואין... (ו)באותה שעה מוסר להן (הקדוש-ברוך-הוא לישראל) את הכול". (שמות רבה סוף פרשה טו)   **** להתאחד ולזכות את הדרך לזכות לגאולה רומזת לנו התורה במילים אותם אומר יעקב אבינו לבניו לפני פטירתו "הֵאָספְו וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר…

להמשך קריאה

טז’ טבת – קצרצרים | ונשאתני ממצרים | כל הנשמה תהלל י-ה | גאולה

קיום השבועה לפני הסתלקותו של יעקב מן העולם ביקש יעקב מבנו יוסף "ונשאתני ממצרים" לארץ ישראל. ויוסף אכן נשבע לו שיוציא את גופו ממצרים ויישאהו לארץ ישראל. על יסוד דברי האריז"ל ש"יוסף" מרמז על הקדוש ברוך הוא, ניתן לומר כי בשבועה זו נכללת גם שבועתו של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, בניו של יעקב, שיוציא אותנו מהגלות וייקח אותנו לארץ ישראל. לפי זה, במילים "ונשאתני ממצרים", מודגשת זעקתו של כל יהודי, שאינו רוצה להיות בגלות אפילו רגע אחד נוסף. רצונו הפנימי של כל יהודי הוא להיות עכשיו בארץ ישראל בגאולה השלמה. עלינו להיות במצב תמידי של זעקה "ונשאתני ממצרים" – וזעקה זו עצמה תביא מיד את הגאולה השלמה. (ע"פ לקוטי שיחות כרך כה עמ' 472 הערה 73) הכול בשביל המשיח האמת הפשוטה…

להמשך קריאה

טו’ טבת – קצרצרים | בית המקדש ה 3 מברזל | היכן ישראל

הברזל מוכן בנייתו של בית המקדש הראשון נעשתה ע"י שלמה המלך, אך אביו דוד כבר החל להתכונן לכך. דוד המלך רכש את השטח עליו הוקם המקדש ואסף אוצרות רבים ורכוש רב כדי שממנו ייבנה המקדש ויוכנו הכלים. בין שאר הדברים שהכין דוד, היתה כמות עצומה של ברזל, "מאה אלף ככרים". והרי בבנין בית המקדש הראשון לא השתמשו בברזל כלל. מכאן ניתן להסיק כי את הברזל הכין דוד המלך - המכונה גם "דוד מלכא משיחא" (מלך המשיח) – לבניין בית המקדש השלישי שייבנה ע"י המלך המשיח, בו ישתמשו אף בברזל. (ע"פ דבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב סעיף ו') "עשה כאן ארץ ישראל"! אנו כל כך קרובים לגאולה, עד שכבר נדרש מאתנו לדמות כאילו כבר זכינו בה. כלומר: לדרוש מעצמנו שלמות במחשבה, שלמות בדיבור…

להמשך קריאה

יד’ טבת – קצרצרים | בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף

להזדרז ו'לטרוף' לפני מותו של יעקב הוא ברך את כל אחד מבניו. הברכה לבנימין היא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז). ברכה זו מהווה מסר לכל אחד מאיתנו, בפרט בתקופה בה אנו מצויים כיום, בסיום הגלות. עלינו לנצל כראוי את רגעי הגלות האחרונים, ו"לטרוף" ולחטוף כמה שיותר מצוות ומעשים טובים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בקרוב ממש. (ע"פ לקוטי שיחות כרך כה עמ' 482)

להמשך קריאה

יג’ טבת – קצרצרים | "יעקב אבינו לא מת" | סדום והמשיח

להתחבר לנשיא הכוונה ב"יעקב אבינו לא מת" היא לחיים נצחיים גם בגשמיות. כדברי רש"י שרק "נדמה להם שמת, אבל חי היה". וכפי שאומר ה"אור החיים" שיעקב אינו נחשב כמת אלא רק כנרדם וישן. כשם ש"יעקב אבינו לא מת", כן הדבר לגבי נשיא דורנו, שהוא ממשיך בחיים נצחיים ללא שום שינוי. שהרי המילה נשיא היא ראשי תיבות של המילים: "ניצוץ של יעקב אבינו". וכפי שהודגש כמה פעמים שבדורנו במיוחד עוברים לחיים הנצחיים של הגאולה ללא הפסק בינתיים. אצל נשיא הדור הדברים מתקיימים בפשטות. וכאשר אנשי הדור מתקשרים ומתבטלים אליו, נפעל הדבר גם אצלם,   וכולנו מגיעים מיד לחיים הנצחיים גם בפשטות בגאולה השלמה. (ע"פ דבר מלכות ש"פ ויחי תשנ"ב סעיף י"ב) סדום והמשיח על הפסוק בתהילים "מצאתי דויד עבדי", נאמר במדרש: "היכן מצאתי אותו…

להמשך קריאה

יב’ טבת – קצרצרים | "יעקב אבינו לא מת" | כיצד ייבנה הגוף בתחיית המתים

זרעו בחיים בפרשת השבוע, פרשת "ויחי", מתוארת פטירתו של יעקב אבינו. אך חז"ל אמרו ש"יעקב אבינו לא מת". הם מוכיחים זאת ממה שהפסוק משווה את יעקב לזרעו, ו"מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". הכוונה בזה היא שחייו של יעקב משתקפים בזרעו – כשרואים את צאצאיו של יעקב ממשיכים בחיים של תורה ומצוות ללא הפסק, זו הוכחה מוחלטת שהוא עצמו חי. כי אילולא היה יעקב עצמו חי, לא היו צאצאיו יכולים לחיות חיים אמיתיים. כלומר, התנהגותם כראוי של "זרעו" מגלה את הנצחיות של חיי יעקב. ולכן היא מביאה את החיים הנצחיים  לכולנו בגאולה השלמה. זו גם הסיבה שהמילה "זרעו" היא גם מלשון זריעה – אנו "זורעים" מעשים טובים ומקיימים את מצוות ה', ובכך מביאים   ל"צמיחה" של החיים הנצחיים בגאולה הקרובה. (ע"פ דבר מלכות…

להמשך קריאה

יא' טבת – קצרצרים

ה"ברזל" בשרות בית המקדש בנבואת יחזקאל מהווה ה"ברזל" את סימן פתיחת המצור על ירושלים אשר הביא לחורבן בית המקדש. הברזל הינו גם כלי משחית אשר שימש למטרות מלחמה בה קוצרים חייהם של בני אדם. לפיכך לא השתמשו בברזל בבית המקדש הראשון והשני . החידוש יהיה בבית המקדש השלישי והנצחי בו כן ישתמשו בברזל וזאת משום שיתבטל הרוע הכללי בעולם אשר משמש לקצר חיים של אדם. בברזל טמון ע"פ הקבלה טוב מיוחד שיתגלה בגאולה הקרובה. (משיחת שבת פרשת ויחי תנש"ב) צער עמוק כשירד יעקב למצרים אומר לו הקדוש ברוך הוא "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ג). דברים נועדו להרגיע את יעקב, שהצטער על כך שנאלץ לרדת לגלות מצרים. אם בזמנו של יעקב, כאשר הגלות רק החלה, היה יעקב מצטער כל כך -…

להמשך קריאה

י' טבת – קצרצרים

צום עשרה בטבת, ייהפך לששון ולשמחה יום התחלת המצור על ירושלים לנקות את בן המלך יום זה נקבע ליום צום, משום שבו "סמך מלך בבל על ירושלים" והתחיל המצור, שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש. אולם למרות הצער על החורבן, מתגלה דווקא ביום זה גם הקשר העצמי והאהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. ניתן להבין זאת בעזרת משל, ממלך הרוחץ בכבודו ובעצמו את הלכלוך של בנו יחידו. למרות שהרחצה והשפשוף גורמים לבן לסבל - הם נעשים אך ורק מתוך אהבתו העצומה של המלך אל בנו. "שווה" למלך לגרום לבנו צער זמני, בכדי שיהיה נקי וראוי להתגלות מעלתו הנפלאה כבן מלך. כן הדבר גם בנוגע לחורבן בית המקדש. הצער והקושי שנגרמו על ידי החורבן, אינם רק כדי להענישנו ח"ו - אלא…

להמשך קריאה

ט' טבת – קצרצרים

בלי קנאה ותחרות בגאולה הקרובה ישרור בעולם שלום מוחלט. תכונות שליליות, כדוגמת קנאה ותחרות, לא תהיינה מצויות כלל. זאת משום שלימוד התורה יהיה אז בעיקר בפנימיות התורה, בה נמצאת שלימות השלום. כדברי הזוהר הקדוש שבפנימיות התורה אין קושיות ואין מחלוקות. החלק הנגלה של התורה, בו אנו עוסקים בעיקר בזמן הגלות, בא בעיקר בכדי לברר ולזכך את העולם. ולכן הוא "מתלבש" בגדרי העולם בכדי לבררו ולזככו. זו הסיבה שבחלק הנגלה שבתורה מצויים קושיות ואף מחלוקות בין הפוסקים – בכדי להיכנס לגדרי העולם לבררו ולזככו. אולם כשיסתיים הבירור והזיכוך, תאיר התורה בטהרתה ללא קושיות ומחלוקות. וזה יביא שגם התנהגותנו בעולם בימות המשיח, תהא מתוך שלום ואחווה בשלמות וללא מחלוקות כלל. (ע"פ הדרן על הרמב"ם ש"פ ויגש תשמ"ט הערה 45) אין הסבר לכל אחד מאתנו…

להמשך קריאה

ח' טבת – קצרצרים

ותן חלקנו בתורתך לאחר שמבקשים בתפילה, "יהי רצון... שייבנה בית-המקדש" – מוסיפים לומר: "ותן חלקנו בתורתך". מה הקשר בין התורה לבין בית המקדש? התשובה היא, כי מאז ומתמיד קיימת בעם ישראל חלוקה בין 'יששכר' ו'זבולון'. 'יששכר' הם יושבי האוהל, הלמדנים, ו'זבולון' הם בעלי העסקים, המכלכלים ומפרנסים את יושבי האוהל ומתחלקים עמם בזכויות לימודיהם. אולם לאחר שייבנה בית המקדש השלישי ותבוא הגאולה השלמה, תתבטל החלוקה הזו. ישרור בעולם שפע גשמי וכל עם ישראל כולו יוכל להיות 'יששכר' ולשבת בשלווה על התורה ועל העבודה. ולכך אנו מתפללים "ותן חלקנו בתורתך". הבא אותנו כבר אל העידן הנפלא בו נוכל כולנו, ללא יוצא מן הכלל, למצוא את חלקנו בתורה ולשקוע בלימודה. (שיחת שבת פרשת ראה תשמ"א) תודה רבה! בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ריט, סעיף א)…

להמשך קריאה

ז' טבת – קצרצרים

מה כבר אפשר לתבוע מ'תינוקות'... אם קיימים בדורנו יהודים שמעולם לא עבר במוחם הרהור תשובה – הרי אלו יהודים שלא אשמים במצבם. מדובר ביהודים שהם או הוריהם נשבו כתינוקות בין גויים, או שמסיבות דומות לא קיבלו כל מושג על יהדותם. אנשים כאלה פוטרת התורה מעונש, וממילא לא ייתכן שהגלות מתעכבת בגללם. מאידך גיסא, כאשר מי מהם מצליח לחזור בתשובה, או אפילו לקיים מצווה אחת – הרי זה יקר ביותר אצל הקדוש-ברוך-הוא! (משיחת שבת פרשת ויחי תנש"א)   די לבכי כאשר נפגשו האחים יוסף ובנימין, לאחר שנים רבות בהן לא ראו זה את זה, הם נפלו איש על צווארי אחיו בבכי. חז"ל אומרים שיוסף בכה על חורבן בתי המקדש שהיו בחלקו של בנימין, ואילו בנימין בכה על חורבן משכן שילה שהיה בחלקו של…

להמשך קריאה

ה' טבת – קצרצרים – דידן נצח

פדיון שבויים קדושים ביום זה בשנת תשמ"ז (1987) הכירו שופטים גויים בכך שספרייתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח נחשבת לנכס קהילתי ולא רכוש פרטי. בעקבות הפסיקה, הושבו לספרייה ספרים שנגזלו ממנה על בסיס טענות נפסדות. הרבי התייחס להשבת הספרים כאל פדיון שבויים. כאשר שבים ספרים תורניים למקומם הטבעי, אמר הרבי – יש בכך נתינת כוח להשבת ניצוצות קדושה אלוקיים שמאז בריאת העולם לכודים ב'שבי' בשכבות החומריות של הבריאה – אל מקורם העליון – השבה שמביאה להתגלות מושלמת של קדושה בעולם. וזוהי בעצם הגאולה השלמה. (על פי שיחת ה' טבת תשנ"ב) הניצחון האמיתי היום הסתיים משפט מייגע שניהלה אגודת חסידי חב"ד מול מערערים על בעלותה על ספריית ענק שהייתה שייכת לאדמו"ר הקודם לבית חב"ד, הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק). השופטים הכריעו לטובת…

להמשך קריאה

ג' טבת – קצרצרים

להודות על מה שיקרה חז"ל מספרים כי הקדוש-ברוך-הוא ביקש להכתיר את חזקיה מלך יהודה כמלך המשיח, ובסופו של דבר נמנע מכך, משום שחזקיה לא נשא לפניו שירה על הנסים הגדולים שחולל למענו (בעת שסנחריב מלך אשור צר על ירושלים בראש 185,000 חיילים, המית המלאך גבריאל את כולם בתוך לילה אחד!). בספר 'שני לוחות הברית' (של"ה) מוסבר כי האמת היא שחזקיה נשא שירת הודיה לאחר שהתחולל הנס – אולם הקדוש-ברוך-הוא ציפה לגילוי אמונה שיתבטא בשירת הודיה עוד לפני שמתחולל הנס! זהו אפוא תפקידנו כיום – לשיר ולהודות לקדוש-ברוך-הוא על נפלאות הגאולה, גם לפני שהן קרו. שירת ההודיה כשהיא לעצמה מסוגלת להביא את הגאולה בפועל ממש, תכף ומיד. (על פי 'שני לוחות הברית' פרשת בשלח) תפילת עמידה – בקול רם! נכון להיום מתפללים את…

להמשך קריאה

ב טבת – קצרצרים

קץ הימים, קץ המורדים כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי 'קץ הימים' שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה. גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי בכוח אורם לכלות את כוחות הטומאה והחושך שבעולם. כך מסבירה תורת החסידות את לשון חז"ל, כי יש להדליק את נרות החנוכה "עד דְכַּלְיָא רַגְלָא דְתַרְמוּדָאִי" – עד שתכלה רגלם של המורדים בקדוש-ברוך-הוא – בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מוסיפים באור האמונה והתשוקה בחנוכה מוסיפים מדי יום נר. המסר מכך הוא להוסיף מיום ליום באור האמונה ולהתחזק בתשוקה לביאת המשיח. צריכה לבעור בנו תשוקה ברמה כזו, שנרגיש כי כל עוד לא בא המשיח – חסר העיקר בחיינו. וכמו שמסבירה תורת…

להמשך קריאה

א' טבת, ראש חודש | שמונה – מעל הטבע | קצרצרים

חנוכה הוא החג היחיד שיש בו שמונה ימים. המספר 8 מסמל את ההארה האלוקית העל-טבעית שתאיר בגאולה (לעומת המספר 7 שמסמל את ההארה האלוקית הטבעית של הבריאה שנמשכה 7 ימים). לכן גם בכינור שיהיה בבית המקדש בימות המשיח יהיו שמונה מיתרים. מחג החנוכה אנו שואבים כוח להחדיר במסגרת הטבע את הקדושה הגבוהה שמעל לטבע. זאת, באמצעות קיום התורה והמצוות. בכך אנו מזרזים את ביאת הגאולה, עת נחוש בגלוי את הקדושה הגבוהה הזו. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מסירות-נפש – לנצח מלחמת היהודים ביוונים לא היתה מאבק על השליטה בשטחי ארץ ישראל. הם נאבקו במסירות נפש על זכותם לחיות חיי אמונה – חיים של תורה ומצוות. נרות החנוכה שמדליקים לזכר אותה מסירות נפש, דומים ללוחות הברית השניות, שגם בהם זכה עם…

להמשך קריאה
ז אדר – שבעה מי יודע
דרגתו של משה רבנו היא דרגת החכמה, ולכן הצטיין במידת הענווה. שכן הידיעה וההשגה בגדולת ה' מביאות את האדם להתבטלות מוחלטת כלפי הקב"ה, והתבטלות זו באה לידי ביטוי גם בענווה לפני כל אדם.

ז אדר – שבעה מי יודע

ביום זה נולד ונפטר משה רבינו. חז"ל אומרים, כי ביום-ההולדת מתחזק מזלו של אדם. בתורת החסידות נאמר, כי בכל יהודי יש משהו רוחני מנשמתו של משה רבינו. לפיכך, ביום ההולדת של משה מתחזק מזלם הטוב של כל עם ישראל.  על-פי ספר הזוהר, תתמזג נשמתו של משה רבינו – הגואל הראשון, בנשמתו של משיח בן דוד – הגואל האחרון. בהקשר לכך, מעניין לציין כי המספר בחודש של יום-ההולדת של משה – שבעה – רומז לאור הגדול שיפציע לעם ישראל בגאולה השלמה: "שבעתיים כאור שבעת הימים" (ישעיה ל). (על פי תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 303)

להמשך קריאה

הגיגים קצרים לראש חודש אדר לאור חסידות

מזל בריאות על חודש אדר הממשמש ובא נאמר כי 'בריא מזלו' (תלמוד בבלי, תענית כט, ב). אחת המשמעויות של הדברים היא, שחודש זה מעניק בריאות גשמית ורוחנית לכל בני ישראל, אנשים, נשים וטף. בחודש אדר ניתן הכוח לעבור מתוך בריאות שלמה אל החיים הנצחיים של הגאולה השלמה. (תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 298) ל' שבט, א' של ראש-חודש אדר מזל דגים 'זרעו של יוסף' – כך מכנה הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את דורנו, משום שאנו דור ההמשך של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, שאחד משמותיו היה יוסף. ידוע שבני זרעו של יוסף הצדיק נמשלו לדגים, עליהם לא שולטת עין הרע – וגם אנו אפוא משולים לדגים. כעת, אנו אוחזים בשלב שכבר הושלמה העבודה הרוחנית הנדרשת לקראת סעודת הדגים הגדולה בהיסטוריה – הסעודה שתיערך…

להמשך קריאה
הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות
תכלית הבריאה ושלימותה ימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו (תניא פרק לו)

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

מי קובע לשכל כיצד להתנהג? פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים? אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא עוררין, כך אפילו דינים "משפטים" הנוהגים בין אדם לחברו גם אותם צריך לעשות בגלל צווי הקב"ה בסיני ולא רק מצד השכל. מוסיף ומחדש הרבי שליט"א שגם הסיבה לכך שאנו מבינים את המשפטים בשכלנו הפשוט הוא בגלל נתינתם ב'סיני'. מאחר והתורה היא התוכנה לבריאת העולם (כמו השרטוט אצל האדריכל והמנהדס) נעשים הדינים האלו מחוייבים ומובנים גם בשכל האדם ואפילו בשכלם של הגויים. בשכל הפשוט מובן שלא כדאי להלחם ובכל אופן המשיכו להלחם הרבה שנים. ואם כן מה המניע שלפתע החליטו מנהיגי המעצמות הגדולות (רוסיה וארה"ב, ה'תשנ"ב) לצמצם…

להמשך קריאה

הגיגים על גלות וגאולה באור החסידות

חרטה אלוקית ישנה התבטאות מעניינת של חז"ל כי הקדוש-ברוך-הוא מתחרט על כך שחולל את הגלות. חרטה זו אינה חרטה במובן הרגיל, שהרי אם-כן – מי מונע מהקדוש-ברוך-הוא לבטל את הגלות בכל רגע נתון?! הבעת החרטה האלוקית נועדה להחדיר בנו הכרה כי הגלות כשלעצמה הינה מצב בלתי-רצוי וזמני בלבד, ולכן אסור ליהודי לחשוב אף לרגע כי לא נורא כל-כך להישאר בה. עצמותיו צריכות לבעור ברצון להגיע מיד לגאולה הנצחית. כשחיים בהרגשה כזאת, עוזר הקדוש-ברוך-הוא להתחיל לחוות חיים של גאולה כבר בזמן הגלות. לדוגמה: זוכים לכך שגויים מסייעים לנו לקיים תורה ומצוות. (ליקוטי שיחות כרך כד עמוד 167) אינסטינקטים אלוקיים עידן הגאולה יתחלק לשתי תקופות: בתקופה הראשונה יסורו כל המכשולים והניסיונות ונוכל לקיים בשלמות את כל המצוות. בתקופה השנייה – לאחר תחיית המתים –…

להמשך קריאה