הנושא הכי מדובר בקהילות יהודיות בכל העולם, גם בישראל הינו ההתבוללות, איך גורמים לצעירים יהודיים לא להתחתן עם גויים?
'לדורות' הוצאה לאור הוציאו ספר מרתק 'אהבה בלתי אפשרית' – דו שיח בנושא נישואי תערובת, מסמך נדיר ומטלטל המכיל התכתבויות, שהתקיימו בין הרב אליעזר שם טוב שליח הרבי למונטווידאו, בירת אורוגוואי, לבין נער ונערה לא-יהודיים – חואן ואלחנדרה.
להצצה בספר לחצו כאן
סיכום של רעיונות מהספר, למה לא להתבולל
אני מסכים לכך שהאהבה היא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בהחלטה של בני זוג על בואם בברית נישואין. אולם אין הוא המרכיב היחיד והבלעדי. אילו היית מגלה שחברתך האהובה היא למעשה אחותך, האם במקרה כזה היית חושב על נישואין איתה? לא כל אהבה צריכה להתממש.
ההחלטה על חתונה צריכה להתקבל בתום שקלול של שיקולים שונים. בחלקם הארי, שיקולים אלו הם אכן אינדיבידואליים, המשתנים מזוג לזוג וממקרה למקרה. אולם קיימים גם שיקולים
אובייקטיביים רבי משקל – מוסריים, חוקיים, דתיים. הדת היהודית אכן מגדירה בצורה חד־משמעית עם מי יהודי (או יהודייה) אינו יכול להתחתן. לפי היהדות, קשר של נישואין הוא יותר מסתם קשר מחייב בין שני אנשים; יש בו גם ממד אלוקי קדושה מטאפיזית, וממד זה יכול לשכון בקשר הנישואין רק אם הוא ממלא אחר התנאים המפורטים בתורה.
הנערה בה התאהבת אף היא אינה שייכת לדת שלך… נכון, יכול להיות שהיא לא מכבדת מספיק ולא מקיימת במידה המלאה את מצוות דתה; אולם אחרי ככלות הכול, בבקשתך להינשא לה, אתה גורם לה להפר את דתה הפרה עולמית ולהינתק מן שרשרת הדורות של העם שלה. האם לדעתך אדם שאוהב מישהי וחפץ בטובתה באמת ובלב שלם, יגרום לה לבגוד במשפחתה, בעמה ובאלוקיה?
האם אתה סבור שזה בריא לגדל ולחנך ילד בסביבה קונפליקטואלית בה ההורים משתייכים לשתי דתות שונות,
והמשפחה למעשה מצויה בשסע זהותי וערכי? כיצד מגדלים ילד בבית מרובה זהויות שכזה? כיהודי? כנוצרי?
כ"קוסמופוליט"? האם תינתן לו אפשרות לבחור בזהות מסוימת? האם זה נכון להעמיד אותו בסיטואציה כזו בה הוא נדרש לבחור בין מורשת אביו למורשת אמו? האם ניתן לסמוך על הבחירה שלו שהיא אכן תהיה לטובתו? ומה לגבי מערכת היחסים שלו עם בני המשפחה – הסבים, הדודים, הדודנים? לסיום חשוב לי להדגיש, כי בסופו של דבר, הטיעון העיקרי והמרכזי שלי נגד נישואי יהודי עם בן עם אחר – היא העובדה
שה' בתורתו אסר זאת
אחד המקורות התנ"כיים לאיסור שהתורה מטילה על בן העם
היהודי להינשא לבן עם אחר מופיע בספר דברים ז ג,
"ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך"
באשר לסוגיית הגיור, היהדות בפירוש אינה מעודדת תהליך המרת דת של אדם שנולד לא יהודי ומעוניין להפוך ליהודי. יתירה מזו: לפי התלמוד – הרבנים האמונים על הליך הגיור נדרשים לא להקל את התהליך אלא דווקא לנסות להניא את המבקש להתגייר מלעשות זאת. יחד עם זאת, בסופו של דבר היהדות מאפשרת למי שבכל זאת מעוניין בכך וחש צורך עמוק להפוך להיות בן העם היהודי – לעשות זאת. תהליך הגיור מורכב משלושה שלבים שאותם עברו גם בני ישראל במדבר – כלומר: האבות הקדמונים של העם היהודי – כדי להפוך להיות יהודים. שלושת השלבים הללו הם:
1 .ברית מילה (במידה והמתגייר הוא גבר).
2 .טבילה במקווה.
3 .קבלת המחויבות המלאה לקיים הלכה למעשה את מצוות התורה.
אני מניח שזה מובן מאליו כי אף אחד אינו דורש או מצפה שתהפוך ליהודי. להפך, בית הדין המוסמך לגייר אנשים נדרש לוודא שהמועמד לגיור עושה זאת מתוך רצונו שלו ומתוך כוונה טהורה להפוך לבן העם היהודי ולקיים את חוקותיו האמורים בתורה, ולא מפני שום סיבה צדדית אחרת. אדם שהחליט, באופן מודע ומתוך אמונה פנימית ותחושת הזדהות עמוקה עם היהדות, להפוך בעצמו למי שמקיים את אורחות החיים של היהדות ולהיות לבן העם היהודי – הוא אדם שמרגיש שבאמצעות הגיור הוא מבטא ביטוי מלא של אישיותו ושל אמונותו.
קו אדום שאסור לתת לו להיחצות – הרבה מצוות הם הפיכות, לדוגמה: שמירת שבת. השבת אני לא שומר אבל שבת הבאה אני בהחלט עלול לשמור, חתונה עם גוי זה מעשה בלתי הפיך. ולכן זה קו אדום שאסור לעבור בשום פנים ואופן.
העובדה שמעורבים בסיפור בן זוג, ילדים, בני משפחה עושה את התבוללות למעשה שאיננו ניתן לשינוי בקלות. ולפעמים גם בלתי הפיך לדורות: הילדים אינם יהודים.
לא קיים מושג של נישואין בין יהודי ללא יהודי, בדיוק כמו שאין מושג של נישואין בין אחים ואחיות
חז"ל מלמדים שהקשר הרוחני בין יהודי לא-ל הוא בלתי ניתן לניתוק, וכל דבר שעושה היהודי שעומד כנגד הקשר הזה נובע מבורות או חולשה רוחנית. אם היון מודעים באופן מלא להשלכות השליליות של מעשיהם היו כמובן נמנעים לעשת זאת.
פרידה עלולה להיתפס ככישלון, אבל אם הייתם מגלים שאתם אחים, פירוק מערכת היחסים ביניכם היא לא כשלון אלא הצלחה. גבורת כיבוש היצר גדולה מגבורת כיבוש העיר. משום ששליטה על אחרים מעידה על כח יחסי,. בסופו של דבר אם הכובש אינו יכול לכבוש את חולשותיו שלו, הוא נשאר חלש!
אנא נקטו בצעד הנכון. החלטה של הראש ולא מתוך הלב, (בראש צלול) האם ניצחון הלב הוא נכון לטווח ארוך?
היהדות היא הרבה יותר מדת. והרבה יותר מלאום.להיות יהודי זה להיות חלק מ"סיפור גדול" להיות בן למשפחה, לקהילה ולשבט. להיות שייך לעם שעם בניו נכרתו ברית גורל וברית יעוד. עם שהוא בעל מורשת עתיקה אך מתחדשת, נרדפת אבל שורדת: של חריג היסטורי שנגד כל הסיכויים לא רק שורד אלה אף הולך ומתפתח מבחינה רוחנית.
החלפת אמא? להיוולד יהודי הוא לא משהו שנתון לבחירה בדיוק כמו להיוולד למשפחה מסוימת, להורים מסוימים, שלילת יהדות היא כמו החלפת הורים ולא רק בחירת אורח חיים שונה
עוד סיבות למה לא להתבולל
הנישואין עם גוי או גויה חמורים כמו כל איסור בתורה?
"יש לאיסור הזה משמעות הרבה יותר קשה, כי האדם גודע את האילן שעליו הוא יושב".
למה בעצם זה כל כך גרוע?
"כתוב בזוהר שכל מי שהולך עם גויה – גם אם קיים את כל המצוות האחרות – לעתיד לבוא הנשמה של אותה גויה נקשרת בו ולא מניחה לו, והוא עלול להפסיד את הכל בגללה. גם ברמה הגשמית, הבנים שלו כבר לא משתייכים לעם היהודי"
הרמב"ם בספר המצוות מצווה תכז
שלא נתחתן עם האומות, וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה ( פ"יב מהל' איסורי ביאהה"א) לא עם שבעה עממים ולא עם שאר האומות, שנאמר "ולא תתחתן בם" (דברים ז, ג). וענין החתנות הוא שיתן בתו לבנו או בנו לבתו, וכמו שביאר הכתוב: "בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" (שם). וכל שכן המזדווג עמהם שהוא בעצמו בכלל האיסור, ואמרינן במסכת עבודה זרה (דף לו:) דרך חתנות אסרה תורה. ואף על פי שהכתוב הזה ד"לא תתחתן" בשבעה עממים הוא דכתיב ובגרותן דווקא, והכי משמע להו לרבנן שאמרו בגמרא (יבמות עו.) בגרותן אית להו חתנות, בגיותן לית להו חתנות. במה שחזר הכתוב "בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" ירבה שבעה עממים וכל שאר האומות באיסור, אף בגרות. אבל שבעה עממין נאסרו אף בגרותן לפי שהיו עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון, ושאר עממין מותרין בגרות. ואיסור זה יהיה דווקא כשהוא מייחדה לו לאשה, אבל הבא על הגויה דרך מקרה, כאדם שבא על זוגתו שלא בפרהסיא, אין בזה אלא איסור דבריהם, והוא איסור נשג"ז (נידה, שפחה, גויה, זונה) המוזכר בעבודה זרה (שם).
שולחן ערוך אבן העזר סימן ט"ז
ישראל שבעל עובדת כוכבים דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעובד כוכבים (דרך אישות), הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: "לא תתחתן בם" (דברים ז, ג) (ויש חולקין בזה). אבל הבא על העובדת כוכבים דרך זנות במקרה, חייב עליה מדרבנן משום עובדת כוכבים ומשום זונה, ומכין אותו מכת מרדות. ואם ייחדה לו בזנות, חייב עליה מדרבנן משום נדה, שפחה, עובדת כוכבים, זונה. ואם היה כהן, אפילו בא עליה דרך מקרה, לוקה מן התורה משום זונה (ויקרא כא, ז).
הבא על העובדת כוכבים, אם לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו בית דין, הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת, שנאמר: "כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה" ולא יהיה לו "ער ועונה" (מלאכי ב יא–יב). אם ישראל הוא, לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים.הגה: ועון זה יש בו הפסד שאין בכל העריות, שבנו הבא מן השפחה ומן הכותית אינו בנו, משא"כ בשאר עריות (טור בשם הרמב"ם). הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא, שדינו שקנאים פוגעים בו, כמו שיתבאר בחושן המשפט סימן תכ"ה, הוא בכלל עריות ודינו ליהרג ולא יעבור (ב"י בשם א"ח בשם הרמב"ם), כמו בשאר עריות (וכמו שיתבאר ביורה דעה סימן קנ"ז).
שאלה: בעבודה יש לי חבר חילוני שאמר של מעניין אותו להתבולל ושאל למה זה כ"כ חשוב לא להתבולל. הרי להיות יהודי או שבניו יהיו יהודים זה לא מעניין אותו. מה עושים?
תשובה: מסבירים לו שיש לו תפקיד בהיסטוריה של העולם. גם שלא לעזור לנאצים לנצח.
עוד סיבות למה לא לנישואי תערובות
נישואי תערובת נאסרו על פי רצון האלוה שכתב בתורתו באזהרות חמורות שלא לערב זרע אל חי בעמים אחרים, ולא לאבד את היחודיות המיוחדת של עם ישראל, אין בכך גזענות, מכיון שאין בהוראה זו דריכה על אחרים, יש כאן אך ורק הוראה לקבוצה הזאת שתמשיך לשמור על עצמה בכדי שלא יאבד הקבוצה הזאת מהעולם.
ברור כי עמים שאין להם את איסור ההתבוללות, התבוללו בקרב עמים אחרים ובמשך הזמן לא נשאר זכר מכל העמים הקדמונים עקב כך.
מכיון שהמטרה העולמית בגינה קיים עם ישראל היא מטרה נצחית, לכן יש להשגיח שהעם הזה ימשיך להתקיים לנצח נצחים, והיסוד הראשון בכדי להבטיח את זה היא שמירת הזהות באמצעות מניעת התבוללות.
ראה בספר דברים (פרק ז) את איסורי התורה על התבוללות, באופן נחרץ ביותר.
לקרוא עוד בנושא: אתר חב"ד מה רע בנישואי תערובות, אתר הדברות למה אסור לי להתחתן עם גוי,
הקדם תרופה למכת ההתבוללות
סיון רהב מאיר – Sivan Rahav Meir
חרדי וחילונית מול ההתבוללות / הטור השבועי
1. יום שישי בצהריים, שכונת הוליווד, פלורידה. ד"ר נטע פלג-אורן, פסיכותרפיסטית חילונית, ויהודה קורנפלד, רב ואיש חינוך חרדי, יושבים מולי, מודאגים.
"לי זה לא יקרה", זה שם הסדנה שהם מעבירים יחד, ושל ספרם שייצא בקרוב לאור. "לי זה לא יקרה" הוא המשפט שכמעט כל ישראלי באמריקה אומר לעצמו על הסיכוי שילדיו יתבוללו, אבל אז זה קורה. יש למעלה מחצי מיליון ישראלים-אמריקאים. רוב עצום של ילדיהם – מתחתן עם לא־יהודים.
"לא חשבתי על זה עד שהגעתי לעשות פה פוסט-דוקטורט", מסבירה נטע. "שלושת הילדים שלי לא נשואים, וגם אני בחשש הזה. אמא שלי מקיבוץ יגור, גדלתי בקריית טבעון, אני הישראלית הצברית. יהודה חרדי שגדל בארץ, בן להורים חרדים. ישבנו יחד חצי שנה ובנינו סדנה להורה הישראלי המודאג. פגשתי ישראלים בודדים, ממש מתי מעט, שאמרו, 'לא אכפת לי'. אנחנו לא פונים אליהם. הרוב המוחלט רוצה המשכיות יהודית, רק שאין לו מושג מה לעשות".
היא התוודעה למצוקה לראשונה בקליניקה שלה. "מצלצלים ואומרים: אל תשאלי מה קרה, אנחנו חייבים לבוא. ואז מגיע זוג מבוהל, שמתקשה להאמין – הבן הביא הביתה חברה לא־יהודייה. והבן? הוא אפילו לא מבין מה הבעיה. הוא לא רוצה לצער אותם, אבל ממש לא ידע שזה כזה חשוב להם. הוא אומר: אבא, אמא, ביסודי שלחתם אותי לפאבליק סקול, ורק ביום ראשון לאיזה סאנדיי סקול יהודי. אני היום בן 25. מה אתם בכלל רוצים?".
יהודה מוסיף: "באחת הסדנאות, הורים סיפרו ששאלו את הבת שלהם: איך עשית לנו את זה? הרי עשינו קידוש, אכלנו מצות בפסח. היא אמרה: דיברתי עם הבחור, אין לו שום בעיה לשתות יין בשישי ולאכול קרקרים לילה אחד בשנה… זו תרבות חביבה, נחבר את זה לתרבות שלו, מה הבעיה. כלומר, אם אין משמעות פנימית – אין כלום. לא משנה אם אתה דתי או חילוני – אתה חייב להעביר לילד משמעות עמוקה. אני לא מזלזל בזהות הישראלית, בחדשות מהארץ, בשפה העברית. זה חשוב, אבל זה לא מספיק".
2. שתיים עשרה סדנאות כבר התקיימו בפלורידה, אחת בלאס-וגאס, עשרות חוגי בית, והביקוש גדל. במקביל, יהודה מעורב בהקמת בית ספר ראשון לילדי הישראלים בפלורידה – The Jewish Academy. מאתיים ילדים כבר לומדים שם, בפיילוט שצריך להתרחב לכל היבשת.
נטע: "שתי השאלות הכי חשובות בפסיכולוגיה התפתחותית של מתבגרים הן: מי אני? ולאן אני שייך? על זה כל הסדנה – זהות ושייכות. אנחנו לא רוצים שההורים יושיבו את הילדים לשיחה: 'עכשיו מדברים על הזהות שלנו'. מה פתאום. ההורה צריך להכניס את זה ליומיום בבית, בלי לגרום להתנגדות. כמו שהאמא היהודייה משגעת את הבן שלה ללכת לקולג' ולהיות רופא, כך גם הזהות צריכה לטפטף. זה חודר לאורך השנים, במשפטים כמו: 'אתה ילד יהודי', 'אנחנו גאים להיות יהודים'. בשאלות כמו: 'במה מתבטאת היהדות שלנו?'. בסדנה אנחנו שואלים שאלות כמו: מה הזיכרון היהודי הראשון שלך?".
יהודה: "עולים בסדנה המון כאבים. ההורים כל הזמן אומרים: 'אנחנו ישראלים' אבל הילדים אומרים להם: 'נכון, אבל אנחנו לא'. זה הקטע הכי קשה, להפריד ולהבדיל בין הישראלי ליהודי. זה קורע אותם. ההורים מבינים לראשונה שהילד שלהם לא יהיה ישראלי. 'הילד שלי ישראלי', הם אומרים בביטחון. ובכן, הוא לא. והם נאחזים בזה בכל הכוח. 'הילד שלי אוכל פלאפל וחומוס'. זה לא קל לשחרר. היו זוגות שלא היו מסוגלים. הם בעצם הכירו בפעם הראשונה בכך שהם ירדו מהארץ. שהילד לא ישראלי. הוא יהודי, הוריו מישראל, וצריך לבנות לו זהות".
נטע: "במקביל צריך להרגיע אותם שאנחנו לא לוקחים להם את זה. הם יישארו ישראלים, אבל שיחשבו על הילד. אם זה אסון בעיניהם – איך אפשר למנוע אותו? אגב, אין תעודת ביטוח. גם הרב קורנפלד לא מבוטח במיליון אחוז. אבל נוכל לעמוד מול המראה ולהגיד: ניסינו הכי טוב, עשינו את המקסימום".
יהודה: "אנחנו מחפשים הורים לילדים צעירים, אבל הם אומרים לנו: 'נדבר אחר כך'. הם לא מבינים שצריך להתחיל מוקדם. ואז רצים אלינו הורים עם ילדים בקולג', שכבר לא מקשיבים לכל מילה שאבא ואמא אומרים. מה נגיד להם? מאוחר מדי?".
3. ביקשתי מהם להעביר לי סדנה מזורזת. נטע מתחילה בתנ"ך: "צריך להכיר את הסיפור התנ"כי, בתחושה שהמשפחה שלנו ממשיכה אותו, שאנחנו חלק ממשהו גדול. יש היסטוריה ויש ערכים בכל חג, הילדים צריכים להכיר אותם. הרבה פעמים יש התעוררות במשפחה סביב בר־המצווה, ואז זה דועך. צריך להמשיך".
יהודה: "לדבר על ערכים יהודים. 'אני כיהודי עושה ככה'. לא רק להגיד 'אני יהודי' אלא מה אני עושה כיהודי? הילד מתחיל לחשוב ככה. 'כל ישראל ערבים זה לזה', למשל. 'אנחנו עוזרים ליהודים אחרים'. לשלב את זה בבית במסרים עקיפים שייכנסו ללב, שאיתם הוא יגדל".
נטע: "חלק מהמסר הוא בכלל לא מילולי, הוא עובר דרך סמלים בבית. האם יש תנ"ך בבית ואיך מתייחסים אליו? האם יש חנוכייה? לשים חנוכייה בסלון זה דבר גדול. צריך לעשות משהו ביום שישי. אם את חילונית, בישראל יש איזו חוויה כשהשבת מגיעה. כאן אין. צריך להזכיר לעצמנו. אנחנו מציעים לשלוח מסרון משפחתי ביום שישי: שבת שלום. להזכיר לילדים שזה לא עוד יום בשבוע, בניגוד למה שהסביבה משדרת. גם סעודת שישי חשובה. הרי רוב הישראלים לא משלמים פה לבית ספר יהודי. לכן הילד לומד הכל אך ורק מהבית".
4. אני לא יכולה שלא לתהות, לסיום, על ממשלת האחדות הזאת שמול עיניי. "שנינו קיבלנו תגובות מהבייס שלנו: מה אתם עושים יחד? למה לעבוד עם חילונית או עם חרדי?", אומר יהודה, "אבל גילינו שקהל גדול רוצה את השילוב הזה, והוא גם אמיתי".
נטע מוסיפה משפט שמהדהד בראשי זמן רב אחרי שנפרדנו: "בישראל לא היינו בכלל אמורים לדבר אחד עם השני. והנה פה, כשני ישראלים-אמריקאים, גילינו כמה יש לנו במשותף".
Neta Peleg-Oren
Dr. Neta Peleg-Oren, Ph.D, LCSW – Individual & Couples Psychotherapy
