את האמת שאת קפה מוסקט בקווינס אני מכיר כבר לא מעט זמן.
שמעתי על המקום עוד לפני שאכלתי שם פעם ראשונה. גם לפני הכתבה בידיעות אחרונות (נדמה לי), ולפני שהתחלתי להתערבב בקהילת הישראלים בפייסבוק.
אני חושב שפעם ראשונה ששמעתי על המקום היה לפני 6 שנים וקצת כשעוד גרתי מעל הגריל פוינט כשנתחתי באמריקה.
וכמו שאני כבר הכרתי את קפה מוסקט עוד לפני שהגעתי לשם לאכול, אני מניח שגם אתם (רובכם) כבר מכירים את המקום. ״מותג״ כמו שחני אומרת…
אז הרשו לי לחשוף אתכם לזויות שלי.
את הכתבה הזו על החוויה שלי מקפה מוסקט צריך להתחיל בלחזור כמה חודשים אחורה כשהוזמנתי לצלם אירוע שהקייטרינג היה באחריותם. האירוע הראשון שנתקלתי בשם הזה קפה מוסקט היה בר מצווה בבית כנסת וארוחת בוקר במקום.הצוות הגיע הרבה לפני, והתחיל בהתרוצצויות מסודרות להגשת ארוחת הבוקר. פורקים הכל מהמדפים הניידים שהביאו איתם, מסדרים, ומצלחתים (מלשון לצלחת) את האוכל יפה יפה ובעדינות על צלחות ההגשה.
כשהאורחים הגיעו לאולם המיועד לארוחת הבוקר המקום נראה כמו בופה של מלון מפואר בווגאס או משהו. חלק מהאוכל הוגש לשולחנות וחלק הוגש כבופה במרכז האולם. ובלי קשר היה גם בחור שתיקלט על החביתות לפי בקשה על 4 גזיות ניידות. איזה סוג של חביתה הבחור ידע להכין. איך שמתחשק. נראה לי שהיו שם לפחות 5 סוגי גבינות ועוד איזה מיני ירקות שאפשר לזרוק בחביתה. בסיום הוגשו פירות טריים, שוקולדים ושאר מתוקים, כיאה לארוחת גורמה אמיתית.
האירוע השני שנתקלתי באוכל של קפה מוסקט היה גם בר מצווה. עליה לתורה + ארוחת בוקר. והפעם הארוחת בוקר הייתה במסעדה עצמה באולם המיועד לאירועים לצד המסעדה. הסתיימה העלייה לתורה והגעתי עם האורחים לארוחת הבוקר. המקום נראה ממש מזמין. שולחנות מסודרים וערוכים, אוכל בכל פינה בשולחן, למעט הצלחות והסכו״ם כמובן. האורחים תפסו את מקומותיהם. מוזיקה עדינה בעברית נוגנה ברקע.
מה ששמתי לב אליו הכי הרבה זה השירות. האוכל היה נפלא והכל אבל אתם מכירים אותי-אותי קונים עם שירות טוב.
שלא כמו באולם אירועים רגיל, כאן הצוות זה אותו הצוות של המסעדה. אנשים טובים אחד אחד. וצוות מלצרים ומטבח של מסעדה ברמה כמו של קפה מוסקט צריכים להיות בהתאם. ואכן השירות היה בשמיים. הצוות דאג לכל אורח ואורח כולל אותי כמה שאפשר. היה באמת מצויין!
אחרי ההקדמה הארוכה הזו אפשר לגשת לנושא העיקרי שלשם כך נתכנסנו-החוויה שלי מהמסעדה הידועה והכשרה הזו בקווינס. והפעם לא הגעתי מהבית במיוחד אלא הייתי באיזור, וחשבתי להיכנס לאכול שם סולו היות ואף פעם לא ניסיתי עדיין. לקחתי את הQ46 כמה תחנות וירדתי ב178. הלכתי בלוק והגעתי לקפה מוסקט. איך שפתחתי בדלת הרגשתי שהמקום עובד. וברוך השם עובד טוב. באמת איך לא באתי לאכול פה עד עכשיו?!?רוב השולחנות היו תפוסים. אבל מצאתי לי מקום קרוב למטבח (ככה האוכל מגיע מהר יותר).
הורדתי את המעיל, הכובע, הכפפות, הקפוצ׳ון האזניות והתיישבתי סוף סוף. על השולחן כבר היה תפריט כמו בכל מסעדה, אבל המלצרית הגיעה תוך שניה וחצי עם תפריט בתוך אייפד. אמריקה. חולה על הגאדג׳טים האלה של היום. iPad menu. זפזפתי לי בתפריט (ככה אומרים כשמגלגלים את המסך-מגע?) ומצאתי יותר מידי מטעמים שרציתי לנסות. אבל כשאני מגיע למקום שחדש לי אני בד״כ רק לוקח רעיונות מהתפריט ומבקש מהמלצרים את העצה שלהם. ולא מה הם אוהבים אלא מה נמכר יותר. מה המנות שהכי נחטפות.
דבר ראשון הזמנתי את הלימונענע.
המלצרית הלכה להדפיס את ההזמנה וחזרה עם לחם הבית על מגש ליד רוטב חמאה שהם כנראה גם מכינים שם. את האמת שהלחם נראה פריך וקצת קריספי בגלל הסימנים של הצלייה איפשהו. אבל כשלקחתי חתיכה הוא נחתך לי ביד בלי להתאמץ. הלחם היה יותר רך מהכרית שלי בבית. ההפך הגמור ממה שזה נראה. נתתי בניגוב כמו ישראלי אמיתי בחמאה הביתית שהוגשה עם הלחם דפקתי ביס העלתי חיוך וקראתי למלצרית. כששאלתי לעצתה היא קלעה בדיוק על כל הדברים שרציתי לנסות. לפני שהספקתי להזמין את האוכל כבר קיבלתי את הלימונענע ממלצר אחר. עם היד על הלב-נראה ברמה גבוהה מאוד. סיימתי להזמין וניסיתי את הלימונענע. כמו שזה נראה-ממש מציאה. היה קפוא בחוץ אבל חמים במסעדה, והמשקה בא טוב ומדוייק. לא חמוץ לא יותר מידי מינטי, פשוט טעמים מדוייקים.
המנה הראשונה שהגיעה הייתה אגרול אבוקדו avocado eggroll שמוגש עם סלט ירקות. הסלט היה מצויין אבל אין הרבה מה להרחיב. עגבניות, מלפפונים, חסה, אגוזי לוט ורוטב ויניגרט. פשוט טעים! אבל הרול אבוקדו השאיר יותר חותם. מיוחד מאוד. אגרול ממולא באבוקדו, גבינת פטה ובצל סגול. אפטייזר למופת ומשאיר טעם של עוד. זה התפקיד של אפטייזר. או בעברית מתאבן. אמור לפתוח את התיאבון.אחרי הרול אבוקדו הגיעה האפטייזר השני חציל בולגרי Bulgarian eggplant-חצי חציל (עכשיו אני שם לב שחצי חציל זה לא באמת חצי חציל זה שלושת רבעי חציל. רגע של לשון. המבין יבין) אפוי מוקרם עם פטריות, זיתים שחורים, בצל סגול וגבינת פרמזן עם ציפוי פרורי לחם קראסט (כמה מילים בעברית כבר ברחו לי…).
לפני המנה העיקרית עוד הגיע מרק עדשים עשיר. ממש כמו בבית. סמיך חם מלא בצבע וריח מרומם. תענוג לחיך.
סיימתי עם אלה והגיעה המנה העיקרית-הלכתי על סלמון טריאקי עם סומסום sesame crusted teriyaki salmon fillet שהגיע עם אורז צהוב וירקות מאודים. אמור גם להגיע עם עוד סלט ישראלי בצד אבל ויתרתי על זה. יותר מידי סלטים בסוף אני אתפוצץ. חתכתי בעדינות חתיכה מהדג עם המזלג וישר לפה. איזה רכות. איזה כיף בפה. ממש. אני בד״כ לא הולך על רוטב טריאקי אבל זה היה הכי מומלץ ואני זורם. הופתעתי כמה שאהבתי את הדג עם הטריאקי. עשוי כמו שצריך. לידו האורז ממש לא קריטי. אבל ניסיתי בכל זאת. כי זה הולך יחד. לי יש שריטה. כשאני אוכל אני בד״כ שם כמה דברים יחד במזלג. לא רק דג או רק אורז או רק ירקות במקרה הזה. חייב ששניים מהשלושה לפחות יהיו שם יחד במזלג. שריטה. אמרתי לכם. בכל אופן-זה היה שילוב מנצח.
אני יודע שהפעם אכלתי מלא-וגם הרגשתי את זה כשהגעתי הביתה, ואני יודע גם שלא יכולתי לדחוף עוד כלום לאיזור הזה של הבטן. אבל אני תמיד שומר איזור מיוחד בבטן רק למתוק. לזה יש מקום. תמיד. אז הזמנתי קינוח. פאי תפוחים עם גלידה וקצפת. יאמי! שמן שכמותי… טוב נו מי שראה אותי יודע שאני יכול להרשות לעצמי להעלות עוד כמה קילוגרמים.אני כידוע לא שותה כלום חוץ ממים תו״כ כדי האוכל. אבל קינוח זה לא אוכל. וזה היה הזמן הנכון להתפנק ולסיים גם את הלימונענע המצויינת. יחד זה היה פינוק אמיתי.
נתתי חיבוק ענק למלצרים על השירות האדיב והמהיר. הם באמת רצו פה בשבילי… זה לא מובן מאליו בניו יורק שברוב המסעדות המלצרים רק לוקחים הזמנה וא עושים כלום חוץ מזה. אומרים שלום בסוף ולוקחים את הטיפ. יש צוות שלם שמשרת אותך ממתי שאתה נכנס עד שאתה עוזב-וזה לא המלצרית. מישהו מושיב אותך (בד״כ מאחרת), המלצרית לוקחת הזמנה, איזה מישהו אחר מביא לך את האוכל, מישהו אחר מביא לך מפיות ודברים עם צריך, מישהו אחר בא לפנות והמלצרית חוזרת עם החשבון. אז לא פה במוסקט. פה המלצרים הם בטעם של הארץ. שניים שלושה מלצרים מתרוצצים על כל השולחנות, עושים הכל. מושיבים לקוחות חדשים, לוקחים הזמנות, מוציאים את האוכל, פותרים בעיות, מפנים את האוכל, עונים לטלפונים, בודקים את המטבח, מגדילים ראש ועושים הכל. כמו שצריך לדעתי. שאפו.
אז צוות קפה מוסקט-באתי, נהנתי, אני אחזור. היה מצויין תודה רבה על האירוח הנפלא!
ולכל הקוראים-מוזמנים גם ללכת להתפנק מהשירות והאוכל המצויינים האלה. ציינו החודש שבאתם בגלל הכתבה של עידו סימן-טוב באתר מרכז ניו-יורק וקבלו 10% על החשבון.
*רק החודש. מתאריך 21 בינואר עד תאריך 21 בפברואר. אל תשכחו להגיד לי בתגובות איך היה.
בתיאבון לכולם! עידו.
אתר המסעדה: http://www.cafemuscat.com
טלפון למסעדה או לאולם אירועים: 718.591.4050
חלב ישראל – פת ישראל – משגיח תמידי- שומר שבת
—
לעוד תמונות מהמסעדה לחצו כאן
גילוי נאות : ההיתי אורח של המסעדה
2 תגובות
סלטים מעולים, חציל ממולא בגבינות נדיר. פאי-תאי מומלץ בחום
לא הצלחתי להבין, זו פארודיה?