חינוך לקוי

לחנך את הבנים ברוח ישראל ולא ברוח פרעה ח"ו

בפרשתנו שמות מובא עניין גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון"(א, כב). ולכאורה תמוה מדוע אמר פרעה בגזירתו "וכל הבת תחיון", הרי הגזירה היתה רק על הבנים להשליכם ליאור, והי' מספיק לומר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ולמה הוסיף "וכל הבת תחיון"?

ויש לומר בזה ע"ד הרמז, שגם "כל הבת תחיון" חלק מהגזירה הוא, כי גזירת פרעה היתה לא רק להרוג את בני ישראל בגופם, כי אם גם שעל כל אלו שנשארו לפליטה גזר פרעה להרוג את נשמתם ר"ל. וזהו מה שאמר פרעה לכל עמו "וכל הבת תחיון", היינו שדווקא הם יגדלו את הבנות ויחנכו אותן בדרכי המצריים.

וענין זה מרומז ג"כ בעיקר הגזירה – "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", שהתוכן הפנימי בזה הוא שגזירת פרעה להשליך את הבנים ליאור, היתה לא רק הרג גופם, כי אם שרצה להטביעם בהנילוס שהי' העבודה זרה של מצרים (ראה תנחומא וארא יג. שמו"ר פ"ט, ט. ועוד).

וביאור ענין גזירת חינוך הילדים ברוח מצרים יובן בהקדים הטעם לזה שהנילוס הי' הע"ז של מצרים, דזהו מחמת ש"אין ארץ מצרים שותה מי גשמים, אלא נילוס עולה ומשקה" את השדות (ראה רש"י ויגש מז, י), ולכן חשבו המצריים את הנילוס למקור חיותם ולאלוקה שלהם. וטעותם היתה בזה שלא הבינו שאין הנילוס עולה ומשקה מעצמו ח"ו, כ"א הבורא ב"ה הוא הזן ומפרנס לכל, והנילוס הוא "כגרזן ביד החוצב בו" ואינו מקור לפרנסה מצד עצמו.

וזה הי' רצון פרעה הרשע, שיחנכו את הנשארים לפליטה בדרך מצרים, שמכיון שאצלו הי' הנילוס ה"עיקר" וה"עבודה זרה", והוא מקור חיותם ומזונם, לכן צריך שיהיו שקועים כל הזמן בהתעסקות בדרכי הפרנסה ועניני עולם הזה, ולא "יבטלו" זמנם בלימוד התורה ובדרכי עבודת ה'.

אך דרך החינוך ברוח ישראל סבא היא לחנך ילדי ישראל שיהיו שקועים לגמרי בלימוד התורה וקיום המצוות, ולא יתעסקו כלל בלימוד דרכי העסק. שמכיון שהכל מאתו ית' והוא הזן ומפרנס לכל, הרי אין הפרנסה תלוי' בלימוד דרכי העסק בשנות חינוכם לתורה ויראה, ובבוא הזמן ימציא להם הקב"ה מזונם בדרכיו הוא, ועד אז צריכים להשקיע זמנם ומרצם אך ורק בלימוד התורה.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"א עמ' 111 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

לחנך את הבנים ברוח ישראל ולא ברוח פרעה ח"ו

עוד פוסטים דומים

בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר

התשובה נעלית יותר

על ידי תשובה מתכפרים הזדונות ונהפכים לזכויות. אולם, בעשרת ימי התשובה, אז התשובה נעלית יותר והחטאים מתכפרים ביתר שאת.

קרא עוד

אין הקב"ה אוהב אלא

אין הקב"ה אוהב אלא אלא למי שאוהב את ישראל וככל שאדם מגדיל אהבתו לישראל – כך מגדיל הקב"ה אהבתו אליו הרמח"ל – מסילת ישרים

קרא עוד
התבוננות וראיה

מהי התבוננות?

מהי התבוננות? אדם צריך להתבונן מה הוא יכול להיות, מה הוא מוכרח להיות, ומה הוא בהווה. זוהי התבוננות! אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש

קרא עוד

פעולה ולא אנחה

מה עשית היום כדי לזרז את הגאולה? הגאולה כבר הייתה יכולה לבוא לפני שנים רבות מאוד, כמו שאמר רב "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא

קרא עוד
תפילה לראש השנה

יהי רצון לראש השנה

מגוון סגולות לראש השנה: את השולחן של ראש השנה עורכים לפני הצהרים, סגולה שלא יבואו צרות לבית הזה כל אותה שנה. ״תערוך לפני שולחן נגד צוררי״,

קרא עוד
סיפור מהבעל שם טוב

סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט

לספר איזה סיפור מהבעל שם טוב, הוא סגולה גדולה לפרנסה סוכתו המפוקפקת של הבעש״ט הבעש״ט עשה פעם סוכה לחג הסוכות עם כמה ספקות ביחס לכשרותה וקראו

קרא עוד
רחמים בלי גבול

רחמים בלי גבול

"אל יתפלל אדם בעבור זכויותיו, כי אולי זכויותיו מועטות. מוטב להתפלל לרחמי ה', כי רחמיו וחסדיו אין להם גבול."

קרא עוד
בין כיפור לסוכות

מכיפור לסוכות

אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת (ויקרא רבה פרשה ל, יב) בחג הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש- השנה

קרא עוד
מצוות הסוכה

כוחה של הסוכה

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מב) בחג הסוכות יש כמה וכמה מצוות, ובכל זאת נקרא החג על שם מצוות הסוכה, ולא על שם ארבעת המינים למשל.

קרא עוד
סוכות בחסידות

להפוך את ה"עראי" ל"קבע"

בנין הסוכה צריך להיות באופן של דירת עראי: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (ולכן – סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה,

קרא עוד