"לא היתה לו בת קול" – מדוע?
בנוגע לעשרת הדברות כתוב בפרשתנו ואתחנן "את הדברים האלה דבר ה' גו' קול גדול ולא יסף" (ה, יט). ופרשו חז"ל "שלא היתה לו בת קול" (שמו"ר ספכ"ח). ולכאורה צריך ביאור, מהי המעלה הגדולה בכך שלקול של מתן תורה לא היתה בת קול? ובפרט לפי הידוע ש"קוב"ה לא עביד ניסא למגנא", ואם כן, מדוע הוצרכו לנס זה?
ויש לבאר זה על פי המבואר בספרים הקדושים (ראה תניא פל"ו ועוד), שהגילוי האלוקי שהיה בשעת מתן תורה, הוא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז יתגלה אור הקדושה בתכלית הגילוי ללא כל לבוש וצמצום, ואפילו דברים גשמיים ותחתונים לא יעלימו ויסתירו על הבורא, אלא גם בהם תחדור הקדושה ותתגלה על ידם, וכמאמר הכתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו, כי פי ה' דיבר" (ישעי' מ, ה).
והנה טבע הקול הוא, שכשהוא מגיע ומכה באיזה דבר גשמי נוצר וחוזר ממנו הד, אך באם נספג הקול בדבר הגשמי הנה אז לא תהיה בת קול.
ועל פי זה יובן מה שבקול של מתן תורה לא היה בת קול, שזהו משום שהגילוי היה באופן כזה שלא רק שהגשמי לא העלים והסתיר על אור הקדושה, אלא גם שאור הקדושה "הקול" של מתן תורה, חדר ונספג בגשמי עצמו, ולכן לא היה לו בת קול.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1092 ואילך)
לזכות
החתן הרה"ת אהרן יחזקאל
והכלה מרת חיה טובה שיחיו
ראטה
לרגל נישואיהם בשעטו"מ
ביום ט"ו באב ה’תשע”ה
יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
על יסודי התורה והמצוה
*
נדפס ע"י הורי הכלה
הרה"ת אשר וזוגתו מרת שרה רינה שיחיו באסטומסקי
