4 מצוות פורים הם:

  1. מתנות לאביונים

  2. משלוח מנות

  3. מקרא מגילה

  4. משתה וסעודה

בפורים ישנם ארבע מצוות וכולן מתחילות באות "מ" :

1. מקרא מגילה

מצווה לשמוע את מגילת אסתר מאדם הקורא מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף.

את הקריאה שומעים פעמיים, בליל הפורים ולמחרת ביום הפורים.

2. משלוח מנות

את משלוחי המנות שולחים ביום הפורים ולא בלילה ודוקא שני מיני אוכלים לפחות. יש לשלוח לפחות שתי מיני מאכל לאדם אחד לפחות, איש לרעהו ואישה לרעותה. גם האשה חייבת במשלוח מנות ומתנות לאביונים במשלוח מנות אשה תתן לאשה, במתנות לאביונים אשה יכולה לתת לגבר..

(2 חיילים שהחליפו ביניהם את הצלחות עם ארוחת הבוקר או הצהריים שלהם בחדר האוכל בבסיס, קיימו בכך שניהם את מצוות משלוח מנות).

3. מתנות לאביונים

חייב כל אדם ליתן ביום פורים שתי מתנות לשני עניים לפחות וכל המרבה ברוך יהיה, ויתן ביום ולא בלילה ואם לא יזדמנו לו עניים ביום הפורים עצמו, יש להפריש את הכסף, ובהזדמנות הראשונה למסור זאת
לנזקקים.

נהוג לתת שווי 2 סעודות.

לפי הרמב"ם, זוהי המצווה החשובה מכולן ובה יש להרבות בפורים יותר מכל. "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

אפילו עני המתפרנס מצדקה חייב במתנות לאביונים, ויש פוטרים אותו

4. משתה ושמחה

מצווה ליטול ידיים ולערוך סעודה גדולה ושמחה. להרבות בתשבחות והודיה לה' יתברך על הניסים שעשה עמנו ועושה עמנו בימים ההם בזמן הזה.

מצווה להרבות בסעודת פורים. ועיקר הסעודה ביום, ואם עשאה בלילה – לא יצא ידי חובה. ולפי הסוד טוב לאכול סעודת פורים בבוקר לפני חצות היום. והנוהגים לאוכלה אחרי חצות היום יזכרו להתפלל מנחה קודם לכן, כיוון שאסור לאכול סעודה גדולה קודם מנחה.

חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'", אמנם לא עד בכלל

כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפורים ובאכילה ובשתיה וכו', ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית כבודינו מתוך השמחה, כי לא נצטוינו על שמחת הוללות ושטות, אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' ולהודות לו על הניסים שעשה לנו, עד כאן עיקר דבריו.

ומן האמור עלינו ללמוד לגבי כל אחד ואחד, שאף אם הוא סבור שאין זה לפי אופיו להתחיל לדבר בדברי תורה ולשיר שירי קודש בסעודת הפורים, מכל מקום, החלש יאמר גיבור אני, ויתחיל בכך על כל פנים בסעודה זו של יום הפורים, שיכולה להיות סעודה של שמחת מצוה ואהבת ה', ויכולה חלילה להפוך לסעודה ריקה מתוכן שכולה שטות והבל, ומתוך כך יזכה להתכבד בעיני כל רואיו, ויקום ויהפוך את כל צורת הבית שלו לבית עם אהבת תורה ויראת שמים.

וכן היה מנהג מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל שלא היה משתכר ביום הפורים, רק שותה מעט יותר מהרגלו (כוס יין אחת), ומתוך כך ישן מנוחת צהריים. (וכמו שפסק בספרו עמוד קעה). וכמבואר כל זה בנימוקי יוסף (מגילה ז ע"ב), שזה שאמרו "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", היינו לומר מילי דבדיחותא ולשמוח בשמחה של מצוה, ולא שישתגע בשכרותו וימשך אחר שחוק וקלות ראש וניבול פה, שאין זה שמחה אלא הוללות וסכלות.

קבעו חכמינו "חייב אינש לבסומיי (לשתות יין) בפורים עד דלא ידע להבחין
בין ארור המן לברוך מרדכי", במקומות רבים בארץ ובעולם וכן בכל בתי חב"ד,
נערכות סעודות מרכזיות. משמחת הפורים אנו שואבים שמחה לכל השנה כולה.

עוד הלכות פורים.
אין לעשות מלאכה בפורים, ואין לנשים לכבס וכדו'. ואין להסתפר על ידי יהודי אפילו אם חל יום י"ד בערב שבת (בן איש חי שם כא). ובשולחן ערוך כתב שהכל לפי המנהג ובכל אופן יש להמנע ממלאכה כלשהיא בבוקר אם עושה את הסעודה לפני חצות היום. ואם

בפורים לובשים בגדי שבת או בגדים יפים אחרים, ולא ילבשו בגדי חול, כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". ויש לשים לב ללובשם כבר מערב פורים. (שולחן ערוך תרצה ס"ע ב ברמ"א שם).

אבל
אבל תוך י"ב חודש על אָב או אֵם, ואפילו תוך שבעה יקיים משלוח מנות, אך לא ישלח להרבה אלא לאדם אחד, ואחרים לא ישלחו לאבל כלל

אבל שהוא עני מותר לשלוח לו מנות בפורים אפילו גדולות ביותר

את המצוות יש לקיים ביום הפורים שחל ביום  י"ד אדר

בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושוע בן-נון כגון ירושלים חוגגים ביום  ט"ו אדר

בנוסף ישנם עוד 2 מצוות בפורים:

תענית אסתר: היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר).

זכר למחצית השקל: נהגו לתרום את הכסף לפני מנחה של תענית אסתר או אחריה, אך אין בזה הקפדה מיוחדת וניתן לתת בכל חודש אדר.  האשכנזים נהגו לתת לכל הפחות שלוש מטבעות של חצאי שקלים, ואילו הספרדים נהגו לתת את הערך של מחצית השקל,  יש להחשיב שמחצית השקל היא 9.6 גרם כסף.  ניתן לראות את מחירי הכסף העדכניים כאן.

מנהג יפה לפורים לכתוב "עמלק" ושם "המן" ולמחותם, וקודם שימחם ידרוס ויכה עליהם בסנדלו, ולא ימחם ברוק שבפיו, אלא במים מזוהמים, ואם יש שֵכר לפניו ימחם בשֵכר