קיום השבועה לפני הסתלקותו של יעקב מן העולם ביקש יעקב מבנו יוסף "ונשאתני ממצרים" לארץ ישראל. ויוסף אכן נשבע לו שיוציא את גופו ממצרים ויישאהו לארץ ישראל. על יסוד דברי האריז"ל ש"יוסף" מרמז על הקדוש ברוך
הברזל מוכן בנייתו של בית המקדש הראשון נעשתה ע"י שלמה המלך, אך אביו דוד כבר החל להתכונן לכך. דוד המלך רכש את השטח עליו הוקם המקדש ואסף אוצרות רבים ורכוש רב כדי שממנו ייבנה המקדש ויוכנו
להזדרז ו'לטרוף' לפני מותו של יעקב הוא ברך את כל אחד מבניו. הברכה לבנימין היא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז). ברכה זו מהווה מסר לכל אחד מאיתנו, בפרט בתקופה בה אנו מצויים כיום, בסיום הגלות.
להתחבר לנשיא הכוונה ב"יעקב אבינו לא מת" היא לחיים נצחיים גם בגשמיות. כדברי רש"י שרק "נדמה להם שמת, אבל חי היה". וכפי שאומר ה"אור החיים" שיעקב אינו נחשב כמת אלא רק כנרדם וישן. כשם ש"יעקב אבינו
זרעו בחיים בפרשת השבוע, פרשת "ויחי", מתוארת פטירתו של יעקב אבינו. אך חז"ל אמרו ש"יעקב אבינו לא מת". הם מוכיחים זאת ממה שהפסוק משווה את יעקב לזרעו, ו"מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". הכוונה בזה היא
ה"ברזל" בשרות בית המקדש בנבואת יחזקאל מהווה ה"ברזל" את סימן פתיחת המצור על ירושלים אשר הביא לחורבן בית המקדש. הברזל הינו גם כלי משחית אשר שימש למטרות מלחמה בה קוצרים חייהם של בני אדם. לפיכך לא
צום עשרה בטבת, ייהפך לששון ולשמחה יום התחלת המצור על ירושלים לנקות את בן המלך יום זה נקבע ליום צום, משום שבו "סמך מלך בבל על ירושלים" והתחיל המצור, שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש.
בלי קנאה ותחרות בגאולה הקרובה ישרור בעולם שלום מוחלט. תכונות שליליות, כדוגמת קנאה ותחרות, לא תהיינה מצויות כלל. זאת משום שלימוד התורה יהיה אז בעיקר בפנימיות התורה, בה נמצאת שלימות השלום. כדברי הזוהר הקדוש שבפנימיות התורה
ותן חלקנו בתורתך לאחר שמבקשים בתפילה, "יהי רצון… שייבנה בית-המקדש" – מוסיפים לומר: "ותן חלקנו בתורתך". מה הקשר בין התורה לבין בית המקדש? התשובה היא, כי מאז ומתמיד קיימת בעם ישראל חלוקה בין 'יששכר' ו'זבולון'. 'יששכר'
מה כבר אפשר לתבוע מ'תינוקות'… אם קיימים בדורנו יהודים שמעולם לא עבר במוחם הרהור תשובה – הרי אלו יהודים שלא אשמים במצבם. מדובר ביהודים שהם או הוריהם נשבו כתינוקות בין גויים, או שמסיבות דומות לא קיבלו
תוקף בלתי מוגבל מפגש טעון במיוחד בין שני האחים יהודה ויוסף, מתואר בפרשת השבוע, פרשת "ויגש". יהודה, שלא הייתה לו כל עמדה שלטונית, עמד בתוקף רב מול יוסף (שלא ידע כי הוא אחיו), שהיה המשנה למלך
פדיון שבויים קדושים ביום זה בשנת תשמ"ז (1987) הכירו שופטים גויים בכך שספרייתו של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח נחשבת לנכס קהילתי ולא רכוש פרטי. בעקבות הפסיקה, הושבו לספרייה ספרים שנגזלו ממנה על בסיס טענות נפסדות.
גם בלילה אנו מצפים לבניין בית המקדש השלישי בכל רגע, גם בלילה. שהרי בית המקדש כבר מוכן למעלה ועומד להתגלות בכל רגע. אם ייבנה בית המקדש בלילה, לכאורה לא יוכלו להקריב אז קורבנות. שהרי אין מקריבים
להודות על מה שיקרה חז"ל מספרים כי הקדוש-ברוך-הוא ביקש להכתיר את חזקיה מלך יהודה כמלך המשיח, ובסופו של דבר נמנע מכך, משום שחזקיה לא נשא לפניו שירה על הנסים הגדולים שחולל למענו (בעת שסנחריב מלך אשור
קץ הימים, קץ המורדים כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי 'קץ הימים' שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה. גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי
חנוכה הוא החג היחיד שיש בו שמונה ימים. המספר 8 מסמל את ההארה האלוקית העל-טבעית שתאיר בגאולה (לעומת המספר 7 שמסמל את ההארה האלוקית הטבעית של הבריאה שנמשכה 7 ימים). לכן גם בכינור שיהיה בבית המקדש
פרשת תצווה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". בתורת החסידות מוסבר, כי המילה תצווה היא מלשון צוותא, ופירוש הפסוק הוא (גם) כך: 'ואתה' – משה רבינו, 'תצווה את
בט' באדר ה'ת"ש הגיע הריי"צ באניה מסטוקהולם לניו יורק, ארצות הברית. הגיע ביום זה לארצות-הברית כבוד קדושת רבי יוסף יצחק, האדמו"ר השישי מליובאוויטש. בזוהר הקדוש נאמר, כי בכל דור קיים צדיק שבו נמצאת נשמת משה רבינו.
חז"ל אומרים כי עם ישראל משול לזית. כשם שהזית מפיק שמן לאחר שכותשים אותו – כך גם נשמותיהם של עם ישראל מאירות כשמן בוער על-ידי הצער והיסורים שעברו בגלות. זו בעצם כל המטרה שהקדוש-ברוך-הוא הביא עלינו
ביום זה נולד ונפטר משה רבינו. חז"ל אומרים, כי ביום-ההולדת מתחזק מזלו של אדם. בתורת החסידות נאמר, כי בכל יהודי יש משהו רוחני מנשמתו של משה רבינו. לפיכך, ביום ההולדת של משה מתחזק מזלם הטוב של
מזל בריאות על חודש אדר הממשמש ובא נאמר כי 'בריא מזלו' (תלמוד בבלי, תענית כט, ב). אחת המשמעויות של הדברים היא, שחודש זה מעניק בריאות גשמית ורוחנית לכל בני ישראל, אנשים, נשים וטף. בחודש אדר ניתן
מי קובע לשכל כיצד להתנהג? פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים? אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא