
חסד וברית – להראוי דווקא? | פרשת עקב | פנינה יומית
בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". והקשה הכלי יקר "הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא
בתחילת פרשתנו עקב כתוב "והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". והקשה הכלי יקר "הלא השבועה לא היתה על תנאי, ואף אם לא
בתחילת פרשתנו עקב נאמר "והיה עקב תשמעון" (ריש פרשתנו), ודרשו על כך רז"ל (תנחומא כאן) שבתיבת "עקב" מרומז שישראל שומעים ל"מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן אלא משליכין אותן תחת עקביהן". ויש לבאר זה בעבודת
בפרשתנו עקב כתוב "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא, יט). ובדרך כלל לומדים שסיום הכתוב בנוגע ל"בשכבך ובקומך" מוסב על מצות קריאת שמע ומצות תלמוד תורה. אך אין המקרא
לבטל את הדם או להתעלות למעלה? בפרשתנו ראה כתוב "רק חזק לבלתי אכול הדם" (יב, כג). ומפרש רש"י "שהיו שטופין בדם לאכלו, לפיכך הוצרך לומר חזק. דברי רבי יהודה. רבי שמעון בן עזאי אומר לא בא
בפרשתנו ראה נאמר "וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו גו'" (טו, ב). ויש לבאר ענין שמיטת החובות בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל בנוגע לחובות האדם כלפי הבורא: "החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד