
פרשת מטות ונדרים
נשיא ישראל מפר את הצורך בנדרים בתחילת פרשתנו מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר". וברש"י: "חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה כו', ומה ראה לאומרה כאן, לימד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש
נשיא ישראל מפר את הצורך בנדרים בתחילת פרשתנו מטות: "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר". וברש"י: "חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה כו', ומה ראה לאומרה כאן, לימד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש
שבוע טוב ומבורך! תפילה ובקשה שתיקן רבינו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לומר במוצאי שבת. ובכתבי הקודש שלו נמצא כתוב כך: "סגולה גדולה להצלחה, שיאמרו אנשים, נשים והטף בקשה זו בכל מוצאי שבת קודש לפני הבדלה שלוש
בין לימוד לתפילה.. ישנן שתי עבודות מרכזיות ביומו של היהודי ובהם תלויה מציאותו ומדרגתו הרוחנית: עבודת לימוד התורה ועבודת התפילה. על מנת ששתי עבודות אלו תהיינה אופטימאליות, כל אחד לפי מדרגתו כוחותיו ויכולותיו, על האדם להכין
הלאה אל המרחב!! "אלה מסעות בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" (במדבר לג', א'). פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בספר במדבר ובה מתוארים מ"ב (42) המסעות שעברו בנ"י מאז יציאת מצרים. מהפסוק משתמע כאילו כל 42
יעשה שלום!! את הפסוק "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו" פירש הבעל שם- טוב: התאווה להגשמי הוא "הרע", והחיות האלוקית המחיה את הגשמי- הוא "הטוב". על האדם המשתמש בגשמי להיות 'סור מרע' – כלומר לא
געגוע… אמר אדמו"ר הרש"ב: "אז, כשמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה. כעת, ימי הגלות – הם ימי העבודה להתכונן
האמת והשלום כאשר הרמב"ם בספרו "היד החזקה" מדבר על הלכות ימי בין המצרים, הוא מצטט מדברי הנביא שימי הצומות האלה עתידים לא רק להתבטל בימות המשיח אלא אף "להפוך לימי ששון ושמחה…" אך הרמב"ם שלשונו קצרה
טור מסעי : כותרת: מסע החיים האם אנו יכולים לצפות ולתכנן לאן יוביל אותנו מסע החיים? חייו של כל אדם עוברים בצמתים שונים ויד ההשגחה מזמנת אותו למקום בו עליו למלא את לשליחותו. פרשת השבוע, המתעדת
טור לפרשת מסעי לעולם אל תנוח! במאתיים שנה האחרונות, מילת המפתח היא: קידמה. הטכנולוגיה מתפתחת ללא הרף, ומה שהוגדר אתמול כפריצת דרך, הופך היום למיושן. העולם מתקדם בצעדי ענק, ומה עם היהדות, האם היא נשארת מאחור? לעיתים,