יום: אפריל ב11, 2015

מכוחה של השבת אנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, ובתורה מפויע הציווי בז הלשון: "וספרתם לכם ממחרת השבת…". עדת ה"בייתוסים" פירשה כי יש להתחיל לספור את העומר מיום ראשון שלאחר שבת הראשונה (שאחרי פסח). לעומתם,

טור לפרשת אמור  כותרת: מי אתה, עומר? אם תכנסו בימים הללו לבית כנסת בתפילת ערבית, תשמעו את הקריאה "היום… ימים לעומר". 49 ימים אנו סופרים "לעומר", אבלו מהו בדיוק אותו "עומר"? ימי החורף נגמרו והגיע חודש

כשאין ברירה השבוע למדנו כי המצורע מורחק מהקדושה אל מחוץ למחנה, "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". ולגבי טהרתו אומרת התורה במקום אחד: "והובא אל הכהן" ומכך משתמע שמביאים אותו אפילו בעל כורחו. בכך רומזת התורה שסופו

טור מצורע כותרת: מקוה ישראל  לכל אורך ההיסטוריה, המקוה מלווה את עם ישראל. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעשרות השנים האחרונים מראות כי המקוה הוא אחד הסימנים המובהקים ליישוב יהודי מאז ומקדם (יחד עם סימנים נוספים, כמו חוסר

הזורעים ברינה פרשת תזריע פותחת בפסוק "אשה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא יב,ב) לפי פירוש "אור החיים" הקדוש שלמדנו אתמול, המילה תזריע – רומזת לעבודת עם ישראל בעשיית מצוות ומעשים טובים. מדוע נמשלו המצוות והמעשים הטובים

פרשת תזריע פותחת בפסוק "אשה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא יב,ב) 'אור החיים' הקדוש מפרש פסוק זה כרמז לעם ישראל ולגאולה. "אישה" – היא כנסת ישראל, "תזריע" – זו העבודה של עם- ישראל בעשיית מצוות ומעשים

טור לפרשת תזריע-מצורע כותרת: זהירות: חיה לפניך! מעשה בגן חיות, בו מת הדב היחיד שהיה באזור. מנהל המקום, שלא הצליח למצוא דוב חדש, הגה רעיון משעשע. הוא לקח יהודי, הלביש אותו בפרווה של דוב, והציב אותו