
משכון ולא חורבן!
בתחילת פרשתנו: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י "המשכן משכן – שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין". לכאורה תמוה, מדוע רמז כאן הכתוב לזה "שנתמשכן" המקדש, והיינו חורבנו, ולא רמז כאן לבנין המקדש? גם
בתחילת פרשתנו: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י "המשכן משכן – שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין". לכאורה תמוה, מדוע רמז כאן הכתוב לזה "שנתמשכן" המקדש, והיינו חורבנו, ולא רמז כאן לבנין המקדש? גם
הא לחמא עניא עניא מלשון עונים אליו. עונים על השאלות כל דכפין יתי ויכל……. ביאור חסידי קצר על הפסוק בהגדה הא לחמא עניא
פרופסור מכובד נסע פעם באוניה, הצמידו אליו אחד מנערי האוניה לשרת אותו, ביום הראשון הנער מגיש לפרופסור את ארוחת הבוקר והפרופסור שואל אותו, נערי החביב למדת פעם פסיכולוגיה? הנער אומר לא, מה זה פסיכולוגיה והפרופסור אומר
בפרשתנו (לה, יח): "את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם". ומפרש רש"י: "יתדות – לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח". ויש לבאר זה בדרך הדרוש: יתכן שמחנך המחנך את תלמידו בדרך הישר
הציווי על שמירת השבת מופיע כבר בעשרת הדברות, אך בפרשת "ויקהל", אותה אנו קוראים השבת, מפורט פירוש ציווי זה: "ששת ימים תֵעשה מלאכה…וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון וגו'" (שמות, לה, ב) בנוגע לקדושת השבת