יום: פברואר ב9, 2015

את רוני היא הכירה בדיוק בתקופה שלכל הדודות נמאס לשאול אותה מתי ה"בקרוב אצלך" יתממש אצלה. רוני היה גבר פשוט, איש עבודה, לא חכם במיוחד ולא משכיל, אבל ליבו היה לב זהב וחיוכו היה גדול. כשהיא

בתחילת פרשתנו נאמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם . . כי תקנה עבד עברי" (כא, א-ב). ויש לבאר הטעם שהדין הראשון שנאמר בפרשתנו בהמשך למתן תורה הוא דין עבד עברי: במתן תורה נעשו בני ישראל עבדים

נורית הייתה ילדה תמימה, כזאת שאף פעם לא היה לה ספק לגבי הדברים שנאמרו לה שהם נכונים. זהובת שיער ואדומת שפתיים, שיערה היה גולש ועל אפה היו ניצבים תדיר נמשים קטנטנים שזהרו בשמש, עיניה היו ירוקות

זה סיפור על ילד. ילד טוב שמעולם לא הרביץ, מעולם לא רב עם אף אחד, תמיד ויתר גם כשלא היה צריך, ילד ביישן, ילד שותק. הוא היה ילד טוב במונחים של אנשים, אבל הוא הסתכל על