
עם ישראל ככוכבים
ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה.
ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה.
בעבר כל אימרה ששמעו – היתה תורה, וכל מחזה שראו – הוראה בעבודה והדרכה.
מרגלא בפומיה של הרבי – הבעל שם טוב – אהבת ישראל הוא אהבת המקום, "בנים אתם לה' אלקיכם", כשאוהבים את האב אוהבים את הבנים.
סוכה היא סגולה כנגד יצר הרע, שלא יפגע ביהודי אחרי התשובה של הימים הנוראים. ראיה לכך מיעקב אבינו, שהקים לו 'סוכה' אחר שנפרד מעשיו אחיו. רבי חנוך מאלכסנדר
בשולחן ערוך נאמר: "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", מפני שהאדם מצטער במצב כזה מן הישיבה בסוכה. אולם אם יהודי מצטער יותר מכך שאין הוא זוכה לשבת בסוכה, הרי ממילא חייב הוא לשבת בסוכה, אף
ידוע מה שאמרו רז"ל (ויק"ר פ"ל, יא), אשר ד' המינים הם כנגד ד' הסוגים בעם ישראל: בד' המינים – יש אלו שיש בהם טעם או ריח, יש אלו שיש בהם הן טעם והן ריח, וישנם אלו
ידועים דברי המדרש (ויקרא רבה ל, יב), שמין הלולב (שיש בו 'טעם') רומז על בעלי תורה. ויש להאיר ולהדגיש עניין נוסף שצריך להיות ב'לולב': על הפסוק "צדיק כתמר יפרח" דורשים רז"ל "מה התמרה עושה פירות כך
רבי שניאור זלמן מליאדי המשיל את חודש אלול למלך הנמצא בשדה ופוגש את נתיניו. שם, יכולים כולם לגשת אליו ולשטוח את בקשותיהם והמלך מקבל את פניהם בסבר פנים יפות ומחייך אליהם. חודש אלול הוא זמן בו
את מעלותו של חודש אלול מסביר אדמו"ר הזקן דרך משל: "משל למלך שקודם בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאים כל מי שרוצה- לצאת להקביל פניו. והוא מקבל את כולם בסבר פנים
כך אומר קהלת: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי רצה האלוקים את מעשיך. בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר. ראה חיים עם האשה אשר אהבת….". ואומרים המפרשים שכשאתה עושה
את הדלק הרוחני, את מזונה של הנשמה אדם מקבל בשבת. אז הוא מניח את כלי עבודתו ואפילו אינו רשאי לחשוב על המשכה של עבודתו, על כורחו הוא פנוי אז למשפחה ולעבודת הקדוש ברוך הוא הוא ממלא
בפרשתנו (:כי תצא") מצווה התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". בחסידות מוסבר כי בחיי האדם יש שהוא בונה 'בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. אדם זה זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות
תניא אגרת יא' – להשכילך בינה. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני.. וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית, דהיינו שהבריאה יש מאין הנק' ראשית חכמה והיא חכמתו
אם מצאת מישהוא שגורם לך לחייך וששואל עליך לעיתים קרובות בודק לשלומך, ומבקש רק טוב בשבילך אל תתן לו ללכת השאר אנשים אלה קרוב ואל תקח אותם כמובן מאליו כי אנשים מהסוג הזה, קשים להשגה
אחד מהקטעים הבולטים בתפילות ראש השנה ויום הכפורים, קטע שנאמר בהתרגשות, בקול רם ובהתעוררות יתירה, הוא הפיסקא שבפיוט 'ונתנה תוקף': "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". תשובה מתורגמת בדרך כלל בשפת האומות למילה חרטה (Regret).
פתגם חסידי:יצר הרע דומה לסוחר:בתחילה הוא נותן ללקוחות לטעום מהסחורה חינם אין כסף אבל אחר-כך הוא גובה מהם מחיר מלא (הבעל שם טוב )
פרשת השבוע כי תבוא ביכורים- לקבל ולתת "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת
הזמן הוא דבר שאינו חוזר, כל שכן בתקופתנו תקופת עקבתא דעקבתא דמשיחא כשהנה זה עומד אחר כתלנו ממש, כל רגע יקר מאד ואפשר לפעול בו גדולות ונצורות פירות ופירי פירות עד סוף כל העולם ("עולם" מלשון
אהבת ישראל אפילו לרשע גמור רבי אלימלך מליז'נסק מתלמידי הרב המגיד מספר, שפעם קרא לו הרב המגיד ואמר לו: שומע אתה, מיילך, מה שאומרים במתיבתא דרקיע (בישיבה של מעלה) שאהבת ישראל פירושה לאהוב רשע גמור כצדיק
י"ח באלול, יחול יום הולדתם של שני המאורות הגדולים הבעל שם טוב –הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, אבי תנועת החסידות. האדמו"ר הזקן – הוא כינוי של רבי שניאור זלמן מלאדי וכן מכונה גם בעל התניא
עצבות נועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים, והשמחה בכוחה לשבר חומות! – הבעל שם טוב
צריך מסירות נפש על אהבת ישראל רבינו הזקן סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא (הבעל שם טוב) אומר שזקוקים למסירות נפש על אהבת ישראל, אפילו על יהודי שאף פעם לא ראו.
כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו בכל מקום ובכל זמן כשיהודי לומד תורה יהיה ממש כמו שהקב"ה בעצמו אומר ומדבר בשעת מתן תורה. וכלשון חז"ל: כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו (הרבי מילובבאיטש, ספר
כאשר 'המלך בשדה' – מוטל על כל אחד לגשת אליו. המלך מקל עלינו לפגוש בו, אולם אנו מחויבים 'לזוז' – לנוע, לצאת מעצמנו ולגשת אליו. זה הזמן לבקש סליחה על כל החטאים שעשינו, ולבקש להתחנן, לשנה
ניצבים לפני ה' " אתם ניצבים היום כולכם…" (דברים כט,ט). פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. הרבי מליובאוויטש מסביר כי בשבת זו הקב"ה מברך את עם ישראל וכל אחד ואחת מאתנו. ומהי הברכה? "אתם
אבינו הראשון אברהם, בגלל עבודתו במסירות נפש לפרסם אלוקותו ית' – אל אחד – לכל בני העולם, זכה להנחיל לזרעו עד סוף כל הדורות את האמונה הטהורה בה' ובתורתו, וכל איש ואשה בישראל יש להם הכח
תפילה לשפע! "גשמיות של יהודים היא רוחניות. הקב"ה נותן לנו גשמיות כדי שממנה ניצור רוחניות. לפעמים כאשר אין הדבר כן, יש לתת לקב"ה ולו מנחת עני – והוא נותן בשפע." פירוש: עם ישראל, גם כשהוא עסוק
כ"ה אלול ב- כ"ה באלול, ימלאו כמעט 6000 שנים לבריאת העולם! מזל טוב…! א' בתשרי הוא ראש השנה, ובו מתחילה ספירה של שנה חדשה לבריאת העולם, אך א' בתשרי הוא יום בריאת האדם, היום השישי לבריאת העולם,
ר' משה, בנו של הרבינו הזקן, בלמדו – והוא אז כבן ח-יא שנה – הסוגיא בשיבחן של חכמים בגיטין (סז,א) נסתפק במאמר רשב"י שם "שנו מדותי", שיש בזה שני פירושים: למדו תורתי (רש"י) או מידותי כפשוטו.
"ברכת ד' היא תעשיר" – בכלל, ובפרט להנותן מעתו ומזמנו לעסוק בצרכי ציבור בעניני צדקה וחיזוק היהדות, וכמאמר [השגור]: אין הקב"ה נשאר בעל-חוב, תמורת כל פעולה טובה שיהודי עושה, משלם הוא ב'מיטב', בבני חיי ומזוני רויחי
ביחידות ה"צמח צדק" אצל רבינו הזקן יום ב פרשת תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) – תורה, והתחלתה: ושבת עד הוי' אלוקיך, וביאר כי עבודת