תשובה ל"מתעוררים" בלבד!
אודות תקיעת שופר כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ד), שעניינה הוא: "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו מעשיכם וחזרו בתשובה כו'".
והנה, כהקדמה ל"וחזרו בתשובה" מונה הרמב"ם שני עניינים: א) "עורו ישנים" ב) "וחפשו מעשיכם".
והעניין בזה:
ההקדמה הראשונה לעבודת התשובה היא ההתעוררות והיקיצה ממצבו. כי כל עוד הוא אינו מתעורר ונרעש ממצבו, לא יוכל להגיע לידי חזרה בתשובה. מאחר והוא בדוגמת אדם 'ישן', ששנתו ערבה עליו, ולא אכפת לו כלל מצבו ואופן התנהגותו.
ההקדמה הב' היא לחפש במעשיו ‑ כי בכדי שהתשובה תהיה אמיתית, שיעזוב החטא בשלימות ולא ישוב לעבור עוד על אף אחת ממצוות המלך, עליו לעיין ולחפש במה חטא. כי בדברים שבהם נכשל כבר, עליו לקבל החלטה נחושה יותר וחיזוק מיוחד, כדי שלא יכשל בהם שוב.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 129)
תגובה אחת
תקציר תניא ט״ו אלול:
(אגרת הקודש, אגרת יד)
נתינת הצדקה, במיוחד בארץ ישראל, צריכה להינתן בהוספה משנה לשנה.
כמו ההארה מחכמה עליונה המאירה בארץ ישראל ומתחדשת באור חדש ונעלה יותר בכל שנה ושנה.
שאין סוף למעלת האור הנמשך מהחכמה העליונה ויכול להמשיך תמיד אור נעלה יותר.
כל שנה יורד אור חדש לעולם הנמשך מחכמה עליונה, בכל ערב ראש השנה מסתלק האור של השנה החולפת לשורשו ואחר כך ע״י תקיעות השופר והתפילות נמשך אור (חיות) עליון וחדש יותר שלא האיר עדיין בעולם.