בפרשתנו נאמרה מצוות ספירת העומר, ולשון הכתוב הוא "תספרו חמישים יום" (כג, טז). וידועה הקושיא (עיין תוס' ד"ה כתבו, מנחות סה, ב)מדוע נאמר "תספרו חמישים יום", בעוד הספירה בפועל היא רק ארבעים ותשעה ימים.
ומבואר בספרים (לקו"ת במדבר י, ד. שה"ש לה, ג), אשר ארבעים ותשע הימים הנספרים הם כנגד מ"ט דרגות (שערי בינה) שיכול האדם להשיג בעבודת השי"ת, וכאשר משלים את עבודתו בהשגת מ"ט השערים מקבל מלמעלה, באופן של מתנה, את "שער החמישים" ("תספרו חמישים"), שלא ניתן להשיגו בכוחות עצמו. ונמצא, שהאדם "סופר" רק מ"ט, ושער החמישים, מגיע מלמעלה.
אך עדיין צריך עיון בזה, שהרי משמעות הלשון "תספרו חמישים יום" היא, שעבודת האדם עצמו משיגה את חמישים הדרגות.
ויש לבאר זה בהקדים הסבר נוסף לענין "שער החמישים" המובא בספר "תולדות יעקב יוסף"(פ' דברים) בשם הבעש"ט הק': "שער החמישים הוא חוזר ומתחיל נ' שערים למעלה מזה, וכן למעלה מעלה עד אין סוף".
ועל פי ביאור זה נראה, שלאחר שהאדם נתעלה בעבודתו וקיבל מלמעלה את דרגת "שער החמישים", אזי הרי הוא צריך להתחיל "נ' שערים למעלה מזה". ונמצא ששער הנו"ן שקיבל הוא השער הראשון של עבודתו החדשה, ולכן הרי זה נחשב בכלל עבודת האדם ‑ "תספרו".
(ע"פ תורת מנחם חל"ג עמ' 428)
