פרשת השבוע במדבר
המצווה הראשונה בחומש במדבר היא לספור את בני-ישראל:
"שאו את ראש כל עדת בני-ישראל".
במניין אין מתחשבים בתכונתו ובמעלתו של כל פרט,
וכל אחד שווה אחד.
בפרשתנו, בציווי למנות את בני-ישראל, אין שום התייחסות לדרגתו ולכישרונותיו של כל אחד ואחד.
אין שום חשיבות לאיכותם של האנשים המצטרפים למניין;
ברגע שמתקבצים עשרה מישראל מתחוללת איכות אחרת – השכינה שורה עליהם ואפשר לומר דבר שבקדושה.
כך גם בזימון הופכת הכמות לאיכות:
בשלושה אפשר לזמן, בעשרה אומרים "נברך לאלוקינו" וכך הלאה.
מכאן אפשר ללמוד הוראה, עד כמה יש לייקר את הכמות.
עכשיו זו תקופה שבה הכמות חשובה יותר מן האיכות.
כשיהודים רבים כל-כך משוועים להצלה רוחנית, יש להשתדל לזכות במצוות יהודים רבים ככל האפשר.
הדגש הוא על הכמות דווקא, וככל שיותר יהודים יתקשרו עם בורא העולם תיווצר איכות עליונה יותר.
על-ידי שיהודים רבים ככל האפשר ייכללו במחנה ישראל, יתעלה עם-ישראל כולו לרמה איכותית גבוהה יותר ותבוא הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
חג שמח ושבת שלום
