כותרת: חטא האינטרס
בתרבות המודרנית, מקובל לבחון כל דבר דרך המשקפיים של האינטרס האישי. החלטות מתקבלות לפי פרמטר מרכזי אחד – האם זה טוב לי או רע לי. לא תאמינו, אבל הראשון שהרכיב משקפיים כאלו היה… אדם הראשון.
השבוע אנו מתחילים את התורה מחדש, מבראשית. אחד הסיפורים המסתוריים ביותר בתורה, הוא סיפור חטא עץ הדעת. בגן עדן, נהנה אדם משלל עצים ופירות, ואלוקים ציווה אותו שלא לאכול מ"עץ הדעת טוב ורע". אולם, הנחש פיתה את חוה והיא נתנה לבעלה לאכול מעץ הדעת. כך נפקחו עיניהם.
ניתוח פשטני של הסיפור יכול להניב מסקנה כאילו לפני שאכלו מעץ הדעת, היו אדם וחוה אנשים טפשים, חסרי שכל. אולם, ההנחה הזו לא מתקבלת על הדעת. אם אין להם שכל, איך יתכן שה' ציווה אותם? ובכלל, הלוא אדם נתן שמות לבעלי החיים, מה שמצביע על שכל, והרבה!
המפרשים מסבירים, כי פירוש המילה "דעת" הוא – "רצון", כלומר, כל דבר נבחן על פי הרצון האישי. אם כן, גם לפני החטא, אדם וחוה היו חכמים מאוד, אלא שהם ניתחו כל דבר בצורה אובייקטיבית לחלוטין – האם הוא נכון או לא נכון. חטא עץ הדעת גרם להם להסתכל על דברים במשקפי האינטרס הסובייקטיבי. כבר לא משנה אם דבר מסוים הוא נכון, מה שחשוב האם זה טוב לי או רע לי.
נו, כשהאגו הוא זה שקובע, הדרך קצרה להשחתה המוסרית שאפיינה את הדורות הבאים, ובפרט את דור המבול.
האינטרסנטיות הזו עברה בתורשה מאדם הראשון לכל צאצאיו. עד היום אנו משוחדים ומונעים על ידי טובתנו האישית, ולרוב, זהו גם המדד להכרעה. מה עושים?
הפתרון לחטא עץ הדעת הוא עץ החיים. התורה, תורת חיים, מציגה סולם ערכים אמיתי, בלתי משוחד, ובכך מכוונת אותנו לנהוג כראוי. לכן, אם אתם עומדים בפני דילמה מוסרית או נדרשים להכרעה חשובה – שאלו רב מהי עמדת התורה בנידון.