כבש שה

מהותו העיקרית של חג הפסח היא עובדת היותו "זמן חרותנו".

בהגדה כתוב: "הניסה אלוקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים…".

ההגדרה "גוי מקרב גוי" מבטאת את המשמעות האמיתית של היציאה ממצריים:

מצד אחד היוו היהודים במצריים מסגרת של עם ("גוי"), אך מצד שני היו "בקרב גוי"-

כפופים לעם אחר ותלויים בו, עד שנדמה היה שגם הם סוגדים לאלילות המצרית.

הדרך לחירות הייתה בהקרבת קרבן הפסח- בנ"י נצטוו לקחת את השה, האליל המצרי- לשחטו ולאכלו. כאן טמונה המשמעות הנצחית של היציאה לחרות!

 

אדם יכול לדמות שהוא עצמאי ובן חורין. נדמה לו שיש לו שכל ורצונות משלו- אך כשיעמיק בדברים יראה שבעצם הוא קשור בטבורו לסביבה בה הוא חי- עד שהוא ממש עבד לסביבה ולהשקפות הרווחות בעולם. והגרוע מכול- שנדמה לו כי זו משמעות של חירות. חג הפסח מעניק לנו כוח להגיע לחירות אמיתית. ראשית צריך "לשחוט" את ה"אלילים" שהאדם סוגד להם מבלי דעת, לחדול מלהיות תלויים בהנחות העולם, במנהגיו ובפיתוייו הגשמיים, להגיע להכרה אמיתית ש"עבדי הם"- עבדים לקב"ה, ולא "עבדים לעבדים", להתחיל להיות אנו עצמנו!!!

חג חירות שמח!!

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

להיות באמת בן- חורין!!

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: