אבא ואמא שלי
בפרשת השבוע (בלק), מופיעה נבואתו של בלעם בדבר אחרית הימים.
אחד הפסוקים בנבואתו הוא: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" (במדבר כג,ט).
מדרש רבה מפרש: "מראש צורים – אלו אבות; ומגבעות – אלו אימהות".
ההבדל שבין אב לאם הוא, שהאב מעניק לילד את עצם מציאותו הכללית,
ואילו הפיתוח לפרטים ולאיברים נעשה ע"י האם.
כך גם בעולמו הפנימי של האדם, בנפשו, ישנם אב, אם וצאצאים.
השכל הוא המקור לרגשות (אהבה ויראה) המכונים 'תולדות'. התפתחות הרגשות נקראת 'לידה', ולצורך קיום ההולדה ישנו צורך ב'אב ואם' בנפש.
האב הוא כוח ה'חכמה' שבנפש – זו נקודת הרעיון ותמציתו וממנו מתחיל הכול.
ה'אם' היא כוח ה'בינה', הדואגת לפיתוח הרעיון והרחבתו לפרטים ולפרטי פרטים. רק לאחר תהליך זה יכולה להיווצר 'לידה' – היווצרות של רגשות בלב האדם.
מנבואתו של בלעם אנו לומדים כי היחס כלפי האבות הוא יחס של ראיה מרחוק- "אראנו", ואילו האימהות – "אשורנו" שזוהי ראייה מקרוב. כך גם בנפש האדם כוח הבינה הוא זה ש"מקרב" ומאפשר, על ידי התבוננות באמת האלוקית, להמשיך קדושה בפועל ממש בעול…
