ביאור אור החיים הקדוש על פרשת תזריע עפ"י החסידות

מי שבבחינת "אשה" צריך להזריע בארץ

בהתחלת פרשתנו תזריע נאמר "אשה כי תזריע וילדה זכר", ומפרש באור החיים הקדוש "ירמוז הכתוב על כנסת ישראל אשר מצינו שנקראת אשה . . ועליה אומר הכתוב: אשה כי תזריע – פירוש, הזרעת מצוות ומעשים טובים .. וילדה זכר – פירוש, תהיה הולדתה זכר . . תהיה הגאולה בבחינת זכר ועמדה לנצח".

ויש לבאר בעומק הענין:

בטעם השם "אשה" נאמר (בראשית ב, כג): "כי מאיש לוקחה זאת". ולכן גם כנסת ישראל נקראת בשם "אשה" – כי הקב"ה נקרא בשם "איש" ("ה' איש מלחמה" – בשלח טו, ג. ואמרו חז"ל (סוטה מב, ב): "אין איש אלא הקב"ה, שנאמר ה' איש מלחמה"), וכנסת ישראל השייכת אליו נקראת בשם "אשה".

ומעתה מובן, ששם "אשה" מרמז על מדרגה נעלית, יהודי שאינו רוצה כלום לעצמו, לא בגשמיות ולא ברוחניות, וכל שמו וענינו הוא "אשה", ששייך ומסור לגמרי לה"איש" זה הקב"ה.

והנה יתכן הדבר, שמצד ההרגש בהיוקר של ה"איש", הקב"ה בעצמו, ירצה אדם זה להידבק בהקב"ה ולהסתלק לגמרי מכל עניני העולם, עד שיגיע למצב של כלות הנפש. ועוד, אפשר שיטעון האדם הרי "רחמנא ליבא בעי" (סנהדרין קו, ב. רש"י שם), והיינו, שמספיק שיש לו לב חם ומוח עדין, ובכך יוצא ידי חובתו.

ועל זה נאמר "אשה כי תזריע". גם מי שהוא בבחינת "אשה", חייב להיות "תזריע" – והרי זריעה היא בארץ דוקא. אם יזרעו גרעין למעלה, לא תהיה מזה צמיחה; ואפילו אם יזרעו ג' טפחים סמוך לארץ שנחשבים כ"לבוד", גם אז אינו מועיל. הזריעה מוכרחת להיות דוקא בארץ כפשוטו.

וכוונת הדברים, שביחד עם מדריגתו הנעלית כ"אשה", מוכרח האדם להתעסק בקיום המצוות בפועל ממש, בארץ הגשמית דוקא – "תזריע", ואז תהי' מזה צמיחה; ועל ידי זה באים ל"וילדה זכר" – ש"תהי' הגאולה בבחינת זכר ועמדה לנצח".

 (ע"פ לקוטי שיחות ח"א ע' 236 ואילך)