ידועה דרשת רז"ל (חולין קיט, ב): "אסתר מן התורה מנין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". והיינו, ש"אסתר" מורה על מעמד ומצב שאין הקב"ה מגולה ונראה לכל, אלא הוא מכוסה ונעלם. שמה של המגילה – "מגילת אסתר" – מרמז אפוא על כך שבמגילה זו יש העלם והסתר גדול. ולו זו בלבד, אלא "הסתר אסתיר" – לשון כפול המורה על הסתרה כפולה. וכפירוש הבעש"ט (ראה תולדות יעקב יוסף ר"פ בראשית) שהסתרה כפולה מורה על מצב שהא גופא שנמצאים במעמד ומצב של הסתר, הוא בהסתרה. היינו שלא חשים כלל ששרויים בהעלם והסתר.
וכידוע ששמו של הקב"ה אינו מוזכר במגילה כלל. והלא דבר הוא: הרי מנהג ישראל הוא שאפילו מכתב חולין פותחים ב"ברוך השם" וכיו"ב, ו"שם שמים שגור בפי כל" – ובמגילת אסתר, אחד מכ"ד כתבי הקודש, לא מוזכר שם ה' כלל! מכאן הוכחה לגודל ההעלם והסתר שבמגילה.
אך למרות כל זה רואים שגם בתוך "הסתר" זה יש את כל סיפור המגילה עם כל הניסים הגלויים. דבר המורה שהגם שישראל נמצאים בתוך גדרי הטבע, אין הם תחת גבולותיו, אלא הקב"ה מנהיגם בדרך נסית. וזהו פירוש הכתוב "ואנכי הסתר אסתיר" – שבתוך ה"הסתר אסתיר" נמצא "אנכי" – הקב"ה בעצמו.
ומזה הוראה אלינו:
על יהודי לדעת שאין הוא מצוי תחת הגבלות הטבע, אלא בכל עת וזמן מנהיג אותו הקב"ה באופן נסי. יכול יהודי לחשוב: כנים הדברים שהקב"ה מנהיג אותי כאשר אני עוסק במילי דשמיא ובדברים קדושים; אך כאשר אני עוסק במסחר, ואף עם גויים, או אז אני כן נמצא תחת הגבלות הטבע, שהרי מה למסחר חולין עם קדושה?! מה לגוי ולקב"ה?!
מלמדת אותנו מגילת אסתר: גם במצב ששם ה' לא נזכר, ויש "הסתיר אסתיר", גם שם נמצא "אנכי" (שכמבואר לעיל ב"דרוש" מרמז על בחינה גבוהה יותר מכל שמותיו של הקב"ה), וגם שם, בתוך ההסתר, מנהיג הקב"ה את היהודי באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, עם נסים ונפלאות.
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ו עמ' 189 ואילך)
לעילוי נשמת
הרה״ג הרה״ח יצחק הכהן ב״ר ישראל יוסףהכהן ע״ה
הענדל
נלב״ע י״ב אדר ה׳תשס״ז
תנצב"ה
*
נדפס ע״י בני משפחתו שיחיו
לעילוי נשמת
מרת חנה רבקה ב"ר מנחם מענדל ע"ה
לענט
נלב"ע ביום י"ב אדר ה'תשס"ב
תנצב"ה
