תחילת עשרת הדברות הוא "אנכי ה' אלוקיך", ואמרו חז"ל "אנכי – לשון מצרי" (ילקוט שמעוני).
ולכאורה הדבר תמוה ביותר:
הרי בעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה (ראה רש"י שמות כד, יב. זח"ב צ, ב). ובעשרת הדברות עצמן הרי "אנכי" כולל רמ"ח מצוות עשה ו"לא יהי' לך גו'" כולל שס"ה מצוות לא תעשה (ראה של"ה ר"פ יתרו. ספר התניא פ"כ). ויתירה מכך מבואר בזוהר הקדוש (ח"ב פה, ב) ש"כל אינון פקודי אורייתא כו' כלילן בהאי מלה", שכל מצוות התורה נכללים בתיבת "אנכי".
ולאחרי כל זה הנה "אנכי – לשון מצרי" שתיבת אנכי היא מלשון האומה השפלה ביותר, המכונה בכתוב "ערות הארץ" (מקץ מב, ט)?!
ויש לומר הביאור בזה:
אמרו חז"ל (שבת פח, ב) שכאשר ביקשו מלאכי השרת שתינתן להם התורה ולא לנו, אמר להם משה רבינו "למצרים ירדתם?". ונמצא, שרצון הקב"ה הוא שתינתן התורה דווקא במקום שהוא במדריגת "מצרים" ובמצב שפל ביותר.
ואף שעל ידי התורה יכולים לעלות בעילוי אחר עילוי, אך לא בשביל זה נתנה תורה. תכלית ומטרת מתן תורה הייתה בכדי שגם מקומות כאלו שמצד עצמם הם בבחי' "מצרים" ו"ערות הארץ", יתבררו ויתעלו בכוח התורה, עד שגם הם יהיו מכון ומדור לקדושתו של הקב"ה.
ולכן "אנכי – לשון מצרי" להראות שתכלית התורה היא להעלות ולזכך גם "לשון מצרי".
(ע"פ לקוטי שיחות ח"ג עמ' 892 ואילך)
