עבודת התפילה

בפרשתנו מסופר שכאשר ראו בני ישראל ש"מצרים נוסע אחריהם" אזי "ויצעקו בני ישראל אל ה'" (יד, י). ופירש רש"י "ויצעקו – תפסו אומנות אבותם".

ולכאורה יש לתמוה, הרי לשון "אומנות" נופל על דבר שעוסקין בה בתמידות ובתדירות, וא"כ איך מתאים לתאר את התפילה "שצעקו" אל ה' כש"מצרים נוסע אחריהם" בשם "אומנות"?

ויש לומר הביאור בזה:

בקריאת תפילה זו בשם "אומנות" מתורץ תמיהה גדולה, שלכאורה, מה מקום הי' להתפלל אל הקב"ה בשעה ההיא, הרי כבר הבטיח להם הקב"ה שבני ישראל יצאו ביד רמה, וא"כ ממה-נפשך, אם האמינו בהבטחת הקב"ה, אין צורך להתפלל. ואם לא האמינו – מדוע התפללו?

אלא שלכן נקראה תפלה זו בשם "אומנות" ללמדנו שלא היתה תפלה זו מפני מצוקתם ודאגתם אלא מפני שכך היא "אומנתם" של "אבותם" ושל בני ישראל, שבכל עת וזמן מתפללים להקב"ה.

וזה מלמדנו יסוד גדול בתפלה, שהתפלה צריכה להיות לא רק מפני תכלית ומטרה פרטית שרוצה האדם לקבל ע"י תפלתו, אלא מפני שהתפילה היא "אומנות" היהודי, ועל ידה עובדים את השי"ת.

(ע"פ לקוטי שיחות חי"א עמ' 52 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

תפילתו "אומנתו" פרשת בשלח חסידות למתקדמים

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: