התפילה מכונה בזוהר בשם "שעת מלחמה", הזמן בו נלחמים עם היצר הרע שבתוכנו. ואי-אפשר לנצח מלחמה מתוך דיכאון.
כך כותב אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, בספר התניא:
כמו שנצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה, הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול, גם אם הוא גבור יותר מחבירו;
ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות הנמשכת משמחה פתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם.
הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
רחמים ויזמן
26 מרץ 2019בעצם התפילה היא חיבור הפנמיות שלנו עם הבורא ברוך הוא והכוח שלנו בזה לבטל הגוף והמחשבות הזרות והחולין . עם עצימת עיניים ושיויתי ה לנגדי תמיד. רבי נחמן מברסלב אמר כשה אדם ניגש לתפילה ומיתבונן בכל מילה וכל אות ומיתעמק ומפעיל את כח המדמה שלו ובעצם מפעילו לטובה יזכה לחדש חידושים עצומים ממש בסד עצומה . ובעצם אשתף אתכם בחידוש ש ה זיכה אותי בזכות העצה של רבי נחמן . בתפילה אנו אומרים על הצדיקים ועל החסידים . וכשה אנו מגיעים ל ושים חלקינו עימהם בעצם באיזו זכות אנו מבקשים את זה זו ממש חוצפה אבות גאונים ריאשונים אחרונים תנאים וכו ידוע שהקבה ואוריתא חד וצדיקים התחברו יחד כחטיבה אחת ולכן כשה אנו מבטלים דעתינו לדעת תורה ומקיימים בזה ועשית כל אשר יורוך ועל זה בעצם אנו מבקשים ושים חלקינו עימהם. כל טוב.