ר' משה, בנו של הרבינו הזקן, בלמדו – והוא אז כבן ח-יא שנה – הסוגיא בשיבחן של חכמים בגיטין (סז,א) נסתפק במאמר רשב"י שם "שנו מדותי", שיש בזה שני פירושים: למדו תורתי (רש"י) או מידותי כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר – בניגון, כדרכו בקודש: תורה שניתנה לנו כולה מידות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם, והא בהא תליא [=אחד תלוי בשני]: אי אפשר להיות מידות טובות בלי תורה וא"א לתורה בלי מידות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה"צמח צדק" בהיותו בגיל ח-יא שנה.