שני ילדים, שני עולמות לפרשת תולדות

שני ילדים, שני עולמות לפרשת תולדות

ב"ה טור לפרשת תולדות

הם נולדו בהפרש של דקות ספורות, אך הפער ביניהם היה עצום.

הגדול הרס כל מה שנקרה בדרכו, הקטן ישב בשקט; הראשון עסק בתענוגות, השני שקע בלימוד רוחני; אחד הסתובב בחוץ ונגרר לפשע, אחיו ישב ספון בבית. עם הזמן, הפער ביניהם רק הלך וגדל.

שני ילדים, שני עולמות. נשמע לכם מוכר?

אכן, זו סיטואציה מוכרת, ולא רק מפרשת השבוע. שני בניו של יצחק היו שונים כבר מגיל אפס. עשיו נולד הראשון, אדמוני ושעיר, ואחריו הגיח יעקב. כאשר גדלו, התגלה יעקב כ"איש תם יושב אהלים", ואילו עשיו היה "איש יודע ציד איש שדה"

האם יש ילד שנולד מלכתחילה "סוג ב'"?

התשובה היא: אין ילד רע, יש ילד שנמשך לרע.

כמעט כולנו נולדים עם משיכה לרע, כפי שנאמר "יצר לב האדם רע מנעוריו". היצר הרע אינו מחליט כיצד ננהג ואינו שולל מאיתנו את הבחירה. כל אחד יכול להילחם עם היצר ולכבוש אותו.

עצם המשיכה לרע – איננה בעיה. אדרבה, היא נועדה לאתגר אותנו, לגלות את תעצומות הנפש שלנו, ובכך להביא אותנו למקום גבוה יותר. המטרה ביצר הרע אינה להפיל אותנו, אלא לאפשר לנו להתגבר עליו ובכך להתחשל ולהתחזק.

גם עשיו לא נולד רע, אלא עם נטיות רעות. אם היה מנצח, היה יכול להגיע לדרגה גבוהה מאוד, כפי שאכן קרה בתקופות מסוימות בחייו. אולם עשיו בחר להיכנע לרע. זו היתה בחירה אישית שלו, בריחה מכל התמודדות.

אומנם אנו נולדים עם נטיות מוכתבות מלמעלה, אך הבחירה כיצד לנהוג נשארת בידיים שלנו. אם כן, נטיה לרע עדיין איננה בעיה, היא כמו אבן בדרכך. אתה יכול להיכשל בה ולמעוד, אך אתה יכול להשתמש בה כקרש קפיצה להגיע לעוצמות רוחניות גבוהות יותר מאדם רגיל.

מספרים על יהודי שעבר אצל הרבי מליובאוויטש בחלוקת הדולרים, ואמר: "יש לי בעיה… התחלתי לשמור מצוות אבל אני עומד להתחתן עם לא-יהודייה". הוא ציפה שהרבי יגיב כמו כולם, וידגיש באיזה חטא נורא מדובר, ואיזה גיהינום מצפה למי שעושה זאת…

הרבי אכן נהיה רציני, אבל תגובתו הייתה מפתיעה ושונה לחלוטין: "אני מקנא בך", אמר, והמשיך: "בחיים יש הרבה 'סולמות'. לכל אחד ואחת יש את ה'סולם' שלו לטפס. אני מעולם לא עמדתי מול האתגר שלך. אלוקים נתן לך הזדמנות, 'סולם' שראשו מגיע השמיימה. ניסיון זה הוא האתגר שיגביה אותך לשיאים נפלאים". כאשר יצא, פרץ אותו יהודי בבכי עז. המילים של הרבי, האמונה של הרבי בכוחו, השפיעו עליו להתגבר ולבטל את החתונה

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

שני ילדים, שני עולמות לפרשת תולדות

עוד פוסטים דומים

שכל האדם

למה נקראת התורה בשם "חוקותי"?

על הפסוק "אם בחוקותי תלכו", מפרש רש"י "יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקותי

קרא עוד
במעלות של קביעת עיתים לתורה

מעלות ללומדי התורה

כמה מעלות טובות למי שקובע עיתים לתורה: מקיים מצוות לימוד התורה, התורה מזככת ומעדנת אותו, יודע את התורה ואינו נכשל מחוסר ידיעה, מתחבר ללומדי תורה, הבית

קרא עוד
קביעת עתים לתורה

התורה מביאה שפע רב

התורה מביאה שפע מי שימסור עצמו לעורר על: קביעת עיתים לתורה ברבים, התורה הקדושה לא תישאר חייבת לו; היא תביא לביתו שפע ברכה והצלחה, בגשמיות וברוחניות.

קרא עוד
מבחן העניות והעשירות

עני ועשיר באים לדין

שנו רבותינו: עני ועשיר באו לדין. לעני אומרים: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר 'עני הייתי וטרוד במזונותיי', אומרים לו, כלום עני היית יותר מהילל?!…

קרא עוד
ביתו קדוש

מי הוא קדוש?

קדוש הוא האיש הזה, אשר במעשיו הטובים גרם שביתו יהיה קודש לה'. רבי מנחם-מנדל מקוצק

קרא עוד
אהבת ישראל - כלי מחזיק ברכה

הברכות שב"קללות"

הברכות שב"קללות" בפרשתנו "בחוקותיי" (אותה קראנו בשבת) מצויה פרשת התוכחה, שבה מזהיר הקב"ה את עם ישראל לבל יסור מדרך התורה', ומודיע על המכות הנוראות שיינתכו עליו

קרא עוד
אהבת ישראל מרבי שמעון בר יוחאי

פרצופים שונים, דעות שונות

פרשת בחוקותי פרצופים שונים, דעות שונות בדרך כלל, כשאני אומרת משהו, בעלי מביע בדיוק את העמדה ההפוכה. בתור אשה, אני מצפה ממנו לגלות נאמנות ולהסכים עם מה

קרא עוד
אדם צריך בית

ממתק לשבת פרשת בהר תשע"ה

יוסי ורוני היו חברים שגדלו יחד מגיל צעיר מאוד, ההצלחה האירה להם פנים ושניהם הפכו להיות עשירי עולם, יום אחד הופתע יוסי לקבל מכתב מרוני ידידו

קרא עוד
חץ וקשת

המשחק בקשת – סימן טוב או לא?

ידוע מנהג ישראל (ש"תורה הוא") שבל"ג בעומר יוצאים אל השדה ומשחקים בקשת. ובביאור טעם המנהג – הנה, נאמר בספרים (בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג'

קרא עוד
ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן

פסח שני

 "פסח שני". שנה לאחר יציאת מצריים, בשנה הראשונה שחגגו בני ישראל את חג הפסח. היו כאלו שלא יכלו להקריב את קורבן הפסח, כיון שהיו טמאים (טומאת

קרא עוד