אין עוד מלבדו

בין "ה' אחד" ל"ה' חד"

בפרשתנו ואתחנן כתוב "שמע ישראל וגו' ה' אחד", ותרגם אונקלוס "ה' חד".

והנה ידוע מה שכתוב בספרים, שפירוש 'אחד' שמורכב מג' אותיות, א' ח' וד' הוא שה"ז' רקיעים וארץ [שמרומזים באות ח'] וד' רוחות העולם [שמרומזים באות ד'] בטלים אל האל"ף הוא אלופו של עולם" (לשון כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בתורה אור ויחי מז, ב). ונמצא שאותיות ח' וד' מורים על העולם, ואות א' על הקב"ה "אלופו של עולם".

והנה, החילוק בין לשון הקודש לשאר הלשונות הוא שבלשון הקודש להיותו לשון קדוש שבו ברא הקב"ה את העולם, הקדושה היא בגלוי. מה שאין כן בשאר הלשונות אין קדושתו של הקב"ה גלויה כל כך.

ועל פי זה יש לפרש מה שבלשון הקודש אומרים "ה' אחד", ובתרגום "ה' חד", כי בלשון הקודש ניכר בגלוי ש"הז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם בטלים אל האל"ף הוא אלופו של עולם". מה שאין כן בלשון תרגום, אין ה"אל"ף" ניכר.

אף שגם בלשון תרגום פירוש 'חד' הוא 'אחד', והיינו שגם בלשון תרגום מובנת אחדותו של הקב"ה, מכל מקום להיותה לשון תרגום אין אחדותו של הקב"ה ניכרת בה בגלוי כל כך כמו בלשון הקודש, ולכן אומרים 'חד' ולא 'אחד'.

(ע"פ שיחת ליל שמחת תורה תשמ"ג)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

שמע ישראל בפרשת ואתחנן

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: