י שבט השמחה בעשיית מצווה

שהשמחה תהי' באופן של "פנים חדשות" באו לכאן!

השמחה ד'שמחת בית השואבה' בכל לילה של חג הסוכות, צריכה להיות באופן נעלה יותר לגבי השמחה בלילה הקודמת, שהרי, בכל עניני קדושה קיים הכלל ד"מעלין בקודש", ויש להוסיף ולעלות מחיל אל חיל, ובוודאי שכן הוא גם לענין שמחת בית השואבה, שבכל לילה יש להוסיף שמחה.

והנה, ידוע ששמחה אמיתית אינה אלא באופן של חידוש, כפי שמצינו בנוגע לשמחת נישואין, שע"י "פנים חדשות" ניתוסף בשמחה, ורק אז אפשר לברך "שבע ברכות" (טושו"ע אבה"ע סס"ב ס"ז).

ועפ"ז נשאלת השאלה, כיצד יכולה להיות שמחה אמיתית בכל לילה דחג הסוכות? הרי אין כן ענין של חידוש, שהרי כבר היתה שמחה בלילה הראשונה?

ואין לומר, שהחידוש ד"פנים חדשות" הוא זה שבליל שני באים לשמוח אנשים שלא היו בלילה הראשונה, שהרי שמחה זו אינה רק במעמד כו"כ מישראל, אלא גם ביחיד, וא"כ, ברור שביחיד לא נמצא "פנים חדשות".

וא"כ, נשאלת השאלה, כיצד יתכן שמחה אמיתית בכל לילה, ובפרט, שכנ"ל, שמחה זו צריכה להיות נעלית יותר מלילה הקודמת, כאשר אין כאן חידוש לכאורה?

אלא, שעל כרחנו לומר, שעצם הציווי להוסיף ולהעלות בשמחה, מכריח ומודיע, שניתן כח לכל אחד, לפעול חידוש בעצמו, שהוא יהי' ה"פנים חדשות". והיינו, ששמחתו תהי' כל כך גדולה, שלא רק שפועל בעצמו איזה "הזזה", תנועה או שיהי' מרוצה וכיו"ב אלא שנעשה אדם חדש לגמרי, בבחינת "פנים חדשות"!

ומזה מובן העילוי של השמחה בכל לילה, כי מכיון שצריך "פנים חדשות" הרי זה מכריח שהשמחה בלילה זה תהי' כל כך גדולה עד שפועל על האדם להיות אדם חדש לגמרי.

(משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ח – תורת מנחם תשמ"ח ח"א עמ' 183 ואילך)

שמחת בית השואבה שמשם שואבים רוח הקודש
שמחת בית השואבה שמשם שואבים רוח הקודש תלמוד ירושלמי רבי יהושע בן לוי לזכות מיטל בת שפרה
5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

שמחת בית השואבה – דבר תורה קצר

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: